אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים (להלן:"חוק ביטוח מנהלים") בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - החוק), אני מאשר כי תשלומים ששילם מעביד החל ביום פרסומו של אישור זה, בעד עובדו לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן - קרן פנסיה), או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתכנית קצבה ולתכנית שאינה לקצבה בקופת ביטוח כאמור (להלן - קופת ביטוח), לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח בין אם יש בקופת הביטוח תכנית לקצבה ובין אם לאו (להלן - תשלומי המעביד), יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד האמור בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו (להלן - השכר המופטר), ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) תשלומי המעביד - (א) לקרן פנסיה אינם פחותים מ-141/3% מן השכר המופטר או 12% מן השכר המופטר אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 21/3% מן השכר המופטר. לא שילם המעביד בנוסף ל-12% גם 21/3% כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד; (ב) לקופת ביטוח אינם פחותים מאחד מאלה: (1) 131/3% מן השכר המופטר, אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להבטחת הכנסה חודשית במקרה אובדן כושר עבודה, בתכנית שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מן השכר המופטר לפחות או בשיעור של 21/2% מן השכר המופטר, לפי הנמוך מביניהם (להלן - תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה); (2) 11% מן השכר המופטר, אם שילם המעביד בנוסף גם תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה, ובמקרה זה יבואו תשלומי המעביד במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד; שילם המעביד נוסף על אלה גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 21/3% מן השכר המופטר, יבואו תשלומי המעביד במקום 100% פיצויי הפיטורים של העובד. (2) לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו - (א) הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה בנוסח המפרט את תשלומי המעביד ואת קרן הפנסיה וקופת הביטוח, לפי הענין; בהסכם האמור ייכלל גם נוסחו של אישור זה; (ב) ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק ובמידה שנשללה או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה; לעניין זה, "אירוע מזכה" - מוות, נכות או פרישה בגיל שישים או יותר. (3) אין באישור זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי החוק, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, בגין שכר שמעבר לשכר המופטר. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ"ב-1981 (תיקון: תשס"ז) בתוקף סמכותי לפי סעיפים 38 ו-112 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרה (תיקון: תשנ"ה2, תשס"ד4) "חוזה ביטוח" - לרבות חוזה ביטוח לקבוצת מבוטחים שלא הוצאה על פיו פוליסה נפרדת לכל מבוטח; "ביטוח חיים משתתף ברווחים" - כמשמעותו בתקנות דרכי ההשקעה; "תיק ההשקעות" - תיק הנכסים שהמבטח מחזיק כנגד ההתחייבויות שבפוליסה לביטוח חיים משתתף ברווחים על פי תקנה 3 לתקנות דרכי ההשקעה; "תקנות דרכי ההשקעה" - תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א-2001. 2. תחולה טריטוריאלית (תיקון: תשנ"ז)3 בחוזה ביטוח ייקבע כי הוא יחול, על אף כל תנאי המגביל את תחולתו הטריטוריאלית, גם בתחומי האזורים כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה-1995. 3. ביטול ביטוח בכל חוזה ביטוח ייקבע כי אם המבטח ביטל את החוזה לפני תום תקופת הביטוח המוסכמת והעילה לביטול אינה שהמבוטח הפר את החוזה או ניסה להונות את המבטח, ישלם המבטח למבוטח את הסכום שהיה דורש ממבוטח דומה לאותו סוג ביטוח ביום הביטול, יחסית לתקופה שנותרה עד תום תקופת הביטוח המוסכמת. 4. קבלה ושחרור (א) אישר המבטח את תביעתו של מבוטח על פי חוזה ביטוח, לא ידרוש מן המבוטח לחתום על טופס קבלה ושחרור אלא אם בעת החתימה ישלם המבטח את תגמולי הביטוח למבוטח. (ב) אישר המבטח תביעה של צד שלישי על פי חוזה לביטוח אחריות, יעביר לצד השלישי את תגמולי הביטוח תוך חמישה עשר ימים מיום שקיבל המבטח לידיו את טופס הקבלה והשחרור לגבי אותה תביעה, חתום כדין ביד הצד השלישי. 5. ביטוח נוסעים לחוץ לארץ (א) בחוזה לביטוח נוספים וכבודתם בנסיעה לחוץ לארץ ייכללו ההוראות הבאות: (1) אם נקבע סכום ביטוח המגביל את אחריות המבטח לכבודה בלי קשר לערכה, לא יחול על ביטוח הכבודה עקרון ביטוח חסר; (2) הביטוח לגבי הכבודה יתחיל מן הרגע שבו המבוטח עזב את ביתו בדרכו לחוץ לארץ או - אם מסר את הכבודה למוביל לפני כן - מרגע המסירה, ויסתיים בשובו מחוץ לארץ ישירות לביתו, הכל בתקופת הביטוח המוסכמת; (3) הביטוח לגבי מחלה או תאונה יחול על תאונה שאירעה למבוטח או מחלה שחלה בה במשך תקופת הביטוח (להלן - האירוע), למעט מחלה שבשלה היה המבוטח בטיפול או בהשגחה בעת צאתו לחוץ לארץ או במשך ששה החדשים שקדמו לצאתו, ולמעט כאשר קבלת הטיפול היתה אחת ממטרות הנסיעה; ביטוח זה יהיה ביטוח מצומצם או ביטוח מורחב כאמור בפסקאות (4) ו-(5) והמבטח יציע למבוטח לבחור ביניהם; (4) בביטוח מצומצם ישפה המבטח את המבוטח על ההוצאות המפורטות להלן שהוציא המבוטח או שהתחייב בהן כתוצאה ישירה מן האירוע: א. הוצאות אשפוז בבית חולים, לרבות תשלום לרופאים, בדיקות וצילומי רנטגן בעת האשפוז; ב. הוצאות אמבולטוריות בבית חולים; ג. הוצאות בעד ניתוחים וטיפול נמרץ; (5) בביטוח מורחב ישפה המבטח את המבוטח על ההוצאות המפורטות להלן שהוציא המבוטח או שהתחייב בהן כתוצאה ישירה מן האירוע: א. הוצאות כמפורט בפסקה (4); ב. הוצאות טיפול רפואי לרבות תשלום לרופאים, בדיקות וצילומי רנטגן שלא בעת אשפוז; ג. הוצאות בעד תרופות לטיפול באירוע; ד. הוצאות סבירות בשל שהייה נוספת של המבוטח בבתי מלון בחוץ לארץ, מעבר לתקופת הביטוח, אם נמסרה חוות דעת שאילולא השהות הנוספת עלולים חיי המבוטח להיות בסכנה; ה. הוצאות נסיעה נוספות שנגרמו למבוטח, לעומת הוצאות הנסיעה שהיה חייב בהן ממילא, עקב חזרתו לארץ לפני המועד המתוכנן לכך, עד לסכום הביטוח המפורש בפוליסה לענין זה, אם נמסרה חוות דעת על חיוניות החזרת המבוטח למקום מגוריו הקבוע עקב האירוע; ו. הוצאות נסיעה נוספות שנגרמו למבוטח, לעומת הוצאות הנסיעה שהיה חייב בהן ממילא, עקב חזרתו לארץ אחרי המועד המתוכנן לכך, אף אם המועד הוא אחרי תום תקופת הביטוח, עד לסכום הביטוח המפורש בפוליסה לענין זה, אם נמסרה חוות דעת על חיוניות הישארותו של המבוטח בחוץ לארץ עקב האירוע; ז. לענין פסקאות משנה א עד ג, "חוות דעת" - חוות דעת בכתב מאת רופא מוסמך או מוסד רפואי מוכר. (ב) אין באמור בתקנת משנה (א)(4) ו-(5) כדי לגרוע מן האפשרות לקבוע בפוליסה סכומים או שיעורים של השתתפות עצמית. (ג) בפוליסה ייקבע סכום ביטוח כולל לגבי כל סוגי ההוצאות המכוסות או סכומי ביטוח נפרדים לכל סוג הוצאות. 6. תשלום תגמולים בביטוח חיים (תיקון: תשס"ד4) בחוזה לביטוח חיים ייכללו ההוראות הבאות: (1) תגמולי הביטוח ישולמו תוך שבעה ימים מתום תקופת הביטוח או תוך שבעה ימים מיום שהוגשו למבטח המסמכים הנדרשים בפוליסה לענין זה, לפי המאוחר; (2) נמסרה למבטח תביעה לתשלום תגמולי הביטוח, ייווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לקבוע בסעיף 28 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981; (3) תמה תקופת הביטוח ולא נמסרה למבטח תביעה לתשלום תגמולי הביטוח, ייווספו עליהם רווחי ההשקעה בחשבון המיוחד כמשמעותו בתקנה 26 לתקנות דרכי ההשקעה, החל בתום תקופת הביטוח ולא ייווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסקה (2). (4) לא נוצר קשר בין המבטח לבין המבוטח או המוטב עד תום תקופת הביטוח, או נודע למבטח על קרות מקרה הביטוח ישלח המבטח למבוטח או למוטב, בדואר רשום, הודעה על תום תקופת הביטוח ועל סכום הביטוח העומד לרשותם. (5) (בוטלה) 6א. דמי ניהול (תיקון: תשנ"ה2, תשס"ד4, תשס"ז) 5 (א) מבטח המנפיק פוליסות ביטוח חיים משתתף ברווחים, רשאי לגבות דמי ניהול בעד ניהול תיק ההשקעות, באחת הדרכים האלה: (1) דמי ניהול קבועים בשיעור שלא יעלה על 1/12% לחודש מהשווי המשוערך של תיק ההשקעות; (2) דמי ניהול קבועים בשיעור שלא יעלה על 1/365% ליום מהשווי המשוערך של תיק ההשקעות. (א1) המפקח רשאי לאשר דמי ניהול בשיעור העולה על הקבוע בתקנת משנה (א), ובלבד שלא יעלה על שיעור של 2/12% לחודש או 2/365% ליום, לפי הענין, מהשווי המשוערך של תיק ההשקעות. (ב) שיעור דמי הניהול הקבועים ייקבע מראש בתנאי הפוליסה. (ג) התשואה נטו לצורך קביעת זכויות המוטב או המבוטח על פי הפוליסה תהיה בשיעור התשואה על תיק ההשקעות בניכוי דמי הניהול הקבועים. (א2) מבטח המנפיק פוליסות ביטוח חיים משתתף ברווחים שאינן קופות ביטוח, כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, רשאי, באישור המפקח, לגבות דמי ניהול בעד ניהול תיק ההשקעות בשיעור הגבוה מהשיעור הקבוע בתקנות משנה (א) ו-(א1), ובלבד שלא יגבה דמי ניהול מכל סוג שהוא אלא כשיעור מהשווי המשוערך של תיק ההשקעות. 6ב. דיווח למבוטחים (תיקון: תשנ"ז) (א) בחוזה לביטוח חיים ייקבע כי מבטח המנפיק פוליסות ביטוח חיים, לרבות ביטוח חיים משתתף ברווחים, ישלח למבוטחים, מדי שנה, בתוך שלושה חודשים מתום שנת המאזן שלו, דין וחשבון לגבי השנה שנסתיימה (להלן - שנת הדיווח). (ב) הדיווח כאמור בתקנת משנה (א), יכלול מידע לפי הנושאים והפרטים שלהלן, לגבי כל אחת מהתכניות שבפוליסה בנפרד, שהיו בתוקף ביום האחרון של שנת הדיווח, נכון ליום האמור (להלן - תאריך הדיווח); (1) פרטים מזהים לגבי התכנית כולל מספר הפוליסה, סכום ביטוח למקרה הביטוח, סוג ההצמדה, ערך פדיון וערך פדיון מיוחד, ערך מסולק וערך מסולק מיוחד, יתרת חסכון, היחס בין מרכיב החסכון בפרמיה לסך כל הפרמיה וסך כל תשלומי הפרמיה בשנת הדיווח; הכל בהתאם לאמור בתוספת; (2) התשואה שהשיג המבטח על תיק השקעות כנגד פוליסות ביטוח חיים משתתף ברווחים בשנת הדיווח, תוך ציון נפרד של התשואה הריאלית, התשואה הריאלית בניכוי דמי ניהול כמשמעותם בתקנה 6א, והתשואה הריאלית הממוצעת לארבע השנים האחרונות לפני ניכוי דמי ניהול כאמור ואחריו; (3) פירוט הרכב תיק ההשקעות של המבטח לפוליסות ביטוח חיים משתתף ברווחים, לפי שיעור ההשקעות בכל אחת מהקבוצות הבאות: איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב אחרות, מניות וניירות ערך אחרים, הלוואות, פקדונות בבנקים, מקרקעין והשקעות אחרות. (ג) מבטח רשאי לשנות את מתכונת הדיווח הקבועה בטבלה שבתוספת, ובלבד שידווח על כל הפרטים שבתקנות אלה. 7. תחילה תקנות אלה יחולו על חוזה ביטוח שנכרתו ביום ח' בשבט התשמ"ב (1 בינואר 1982) או אחריו. חוקביטוח מנהלים