חוק מס עזבון (ביטול), התשמ"א-1981 1. חוק מס עזבון, התשי"ט-1949 (להלן - חוק מס עזבון) - בטל. 2. (שולב בפקודת מס הכנסה). 3. (שולב בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963). 4. תחולה (תיקון: תשמ"ח) תחולתו של סעיף 1 - לגבי עזבון של מי שנפטר אחרי כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981). החל ביום י"א בטבת התשמ"ח (1 בינואר 1988) תהיה תחולתו גם לגבי עזבון של מי שנפטר לפני היום האמור, ובלי לגרוע מכלליות האמור יחולו הוראות אלה: (1) סכום ששולם לפי חוק מס עזבון בחסר או ביתר, לא ייגבה ולא יוחזר; (2) זכות או חיוב לפי חוק מס עזבון - בטלים; (3) דין וחשבון שהוגש לפי חוק מס עזבון ולא נעשתה לפיו, לפני יום י"א בטבת התשמ"ח (1 בינואר 1988), שומה סופית שאין עליה עוד זכות השגה או ערעור, יראוהו כאילו לא הוגש; (4) הערת אזהרה שנרשמה בפנקס המתנהל בלשכת רישום מקרקעין בשל חוב מס עזבון - תימחק; (5) השגה או ערעור לפי חוק מס עזבון - לא יידונו עוד. הצעת חוק מס עזבון, התש"ע-2010 (להלן:"חוק מס עזבון") פרק א': פרשנות הגדרות 1. בחוק מס עזבון - "אזור" - יהודה ושומרון. "אפוטרופוס" - מי שאחראי על נכסי העזבון, מנהל העזבון, נאמן, מוציא לפועל של צוואתו של הנפטר וכל אדם הנוהג בנכסי העזבון מנהג אפוטרופוס; "יורש" - מי שזכאי לקבל את נכסי העיזבון כולם או חלקם, על פי דין או על פי צוואה ; "מנהל או מנהל מס עזבון" - מי שיתמנה על ידי שר האוצר לצורך הנהלת ענייני מס העזבון; ""נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות, לרבות כשהן מותנות או עתידיות, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל; "נפטר" - תושב ישראל שנפטר ביום התחילה של חוק מס עזבון, או אחריו; "עזבון" - נכסים שהיו בבעלותו של הנפטר בשעת פטירתו לרבות - (1) נכסים שנרכשו מתוך נכסי הנפטר, והיו בשעת פטירתו בבעלותם המשותפת של הנפטר ושל אדם אחר על מנת שעם פטירתו יהיו הנכסים מוקנים בשלמות לאותו אדם - ולא ניתנה תמורה מצד אדם אחר; (2) נכסים שהעביר או שמסר הנפטר, מתוך נכסיו, בלי תמורה, לאדם אחר, על מנת שהבעלות עליהם תהיה מוקנית לאותו אדם עם פטירתו של הנפטר; (3) נכסים שהועברו או שנמסרו כאמור לידי נאמן לטובת אדם אחר - יראו אותם כנכסים שהועברו או שנמסרו לאדם האחר; (4) סכום שמשתלם בפטירתו של הנפטר, או במהלך שנתיים הראשונות שלאחריו, על פי פוליסת ביטוח, או על פי חוזה עבודה, או על פי חברות בקופת פנסיה, או תמלוגים, אם דמי הפרמיה או התמורה, הכל לפי העניין, ששולמו מנכסי הנפטר; "צוואה " - כמשמעותה בחוק הירושה , התשכ"ה-1965; "תושב ישראל" - כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, לרבות אזרח ישראלי שהוא תושב האזור ולרבות מי שהיה תושב ישראל או אזרח ישראלי תושב האזור לפחות בשלוש שנים מתוך עשר שנות המס שקדמו לפטירתו; "שטח המדינה" - השטח שעליו חל משפט מדינת ישראל. פרק ב': הטלת מס עזבון הטלת מס עזבון 2. (א) על עזבונו של נפטר יוטל מס בשיעור אחד משוויו של העזבון הקבוע בתוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת. (ב) מס העזבון ישולם מתוך העזבון; באם חולק העזבון ישולם המס על ידי היורשים בהתאם לחלקיהם בנכסי העזבון. פרק ג': שווי העזבון הנושא לשומת השווי 3. (א) שוויו של עזבון יהיה שווים של כל הנכסים שבעזבון בניכוי סכומים אלה: (1) הוצאות שהוצאו בקשר עם הלוויתו של הנפטר, קבורתו והקמת מצבה על קברו, לרבות כספי צדקה שהוצאו בקשר עם ההלוויה ובמשך ימי השבעה; (2) חובות והתחייבויות שהיו על הנפטר בשעת פטירתו - לרבות הכתובה לאלמנתו של הנפטר שניתנה לה בשעת הנישואים; (3) הוצאות לצורך ניהולו של העזבון שהוצאו בתוך שנה אחת מיום מינוי אפוטרופוס, לאחר שינוכה מהן סכום הכנסותיו של העזבון תוך התקופה האמורה. (ב) חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (א) שהיה חייב הנפטר כלפי בני אדם שאינם תושבי ישראל - ינוכו מנכסי הנפטר שמחוץ לשטח המדינה; אם הוכח כי הנכסים כאמור אינם מספיקים לכיסוי החובות וההתחייבויות, יותר הניכוי מנכסי העזבון שבשטח המדינה בשיעור הדרוש לסילוק היתרה. (ג) נכסי עזבון הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ויש אסור או הגבלה על הוצאתם או על העברת תמורתם מהארץ בה הם נמצאים לשטח המדינה - ידחה המנהל, לזמן שייקבע על ידיו, את צירופם של נכסים אלה בקביעת שוויו של העזבון. שווי העזבון 4. שווי עזבון יהיה המחיר שהיה מתקבל בעד כל אחד מנכסי העזבון, אילו נמכר בשעת פטירתו של הנפטר על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון. פרק ד': פטור וניכויים ממס העזבון פטור 5. הנכסים הבאים לא יכללו בשווי העזבון לפי סעיפים 3 ו-4: (א) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למדינת ישראל, לרשות המקומית, לסוכנות היהודית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד; (ב) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שאושר לשם כך על ידי המנהל, ובלבד שהשיעור המוצא מכלל שווי העזבון כאמור לא יעלה על 10% משווי העזבון; (ג) נכסים שהוקנו לנפטר בדרך הורשה לימי חייו בלבד ושולם עליהם מס עזבון בשעת פטירתו של המוריש. ניכויים 6. ממס העזבון המשתלם על עזבון לפי סעיף 2 ינוכו - (א) אגרה ששולמה לפי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט-1999 או לפי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה ), התשנ"ח-1998; (ב) אגרות רישום ירושה ששולמו לפי פרט 3 לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974. פרק ה': חיוב מס חיוב מס 7. (א) החייבים במס עזבון יהיו האפוטרופוס של העזבון לגבי כל נכסי העזבון שבידיו או יורשו של הנפטר בסכום המס החל על חלקו בעזבון כיורש; היו בידיו של היורש נכסי עזבון למעלה מחלקו, יהיה אחראי לתשלום המס בעודף שבידיו, נוסף על אחריותו כאמור (להלן - "החייב במס"). חוב מס עזבון 8. מס עזבון יהיה חוב ראשון על נכסי העזבון. עיכוב הפעולה בנכסי עזבון 9. החייב במס וכן המחזיק בנכסי העזבון לא יחלק את נכסי העזבון, ולא יעביר ולא ישעבד כל נכס ממנו, בלי היתר מאת מנהל מס עזבון. מסירת דין וחשבון 10. החייב במס ימסור למנהל מס עזבון תוך 60 יום מיום פטירת הנפטר, כל עוד לא שולם מס העזבון דין וחשבון מלא על ענייני העזבון, בטופס שיקבע המנהל, וכן יעדכן בכתב על כל טעות שנפלה בדין וחשבון ועל כל שינוי שחל בפרטיו; הניח הנפטר צוואה יצורף העתק מאושר ממנה לדין וחשבון כאמור. שומת מס 11. מנהל מס עזבון רשאי, בין שנמסר לו דין וחשבון לפי סעיף 10, ובין שלא נמסר לו, לקבוע שומה זמנית; כן רשאי המנהל לקבוע שומה סופית על אותם נכסי העזבון הכלולים בדין וחשבון או המפורטים בהודעת השומה. פרק ו': התנגדות לשומת המס התנגדות לשומה 12. אדם המתנגד לשומה סופית של מס עזבון, רשאי להגיש למנהל התנגדות מנומקת לשומה, תוך 60 יום מיום קבלת הודעת השומה. 13. על החלטת המנהל בהתנגדות לשומה כאמור בסעיף 12 ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו היה מקום מגורי הנפטר או שבתחום שיפוטו של נמצאים נכסי העזבון, בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה בהתנגדות. פרק ז': תשלום מס מועד התשלום 14. (א) מס העזבון ישולם בהתאם לקבוע בהודעת השומה של המנהל שהוצאה לפי סעיף 11. (ב) הוגשה התנגדות או ערעור - יידחה תשלום סכום המס השנוי במחלוקת עד הכרעה בהתנגדות או בערעור, אולם המנהל רשאי לדרוש שתינתן ערבות נוספת לתשלום יתרת המס. הוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופת הפיגור 15. לא שולם מס העזבון במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשנ"א-1961, עד לתשלומו. גביית מס לפי פקודת המיסים (גבייה) 16. מס עזבון ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה). החזרת תשלום 17. הוגשה למנהל תוך עשר שנים ממסירת הודעת השומה דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס עזבון, והוכח לו כי, מכל סיבה שהיא, שולם סכום מס שלא הגיע, יחזיר המנהל כל סכום כזה ששולם. תשלום בשיעורים 18. ראה המנהל שנכסי העזבון אינם מספיקים כדי לסלק את מס העזבון, רשאי הוא להתיר שמס ישולם בשיעורים ובמועדים שיקבע, ובלבד שכל סכום המס ישולם תוך חמש שנים מפטירת הנפטר. פרק ט': עונש על אי תשלום מס עונשין 19. (א) אדם שלא מסר דין וחשבון, הודעה או ידיעה, או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק מס עזבון, דינו - קנס עד 50 אלף שקלים חדשים. (ב) אדם שמסר במזיד, דין וחשבון בלתי נכון או הודעה בלתי נכונה או ידיעה בלתי נכונה, דינו - קנס 125 אלף שקלים חדשים או מאסר עד שנה או שני העונשים ביחד. (ג) נוסף על העונשים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס בסכום כפול מסכום המס שלא נישום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה. שמירת אחריות 20. הגשת תביעה נגד אדם על פי חוק מס עזבון או חיובו של אדם בדין, לא יגרעו מאחריותו של אותו אדם לתשלום מס עזבון. פרק י': ביצוע ותקנות ביצוע, תקנות וטפסים 21. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק מס עזבון והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת דרכי השומה של נכסי עזבון וחישובה ודרכי גביית המס. (ב) שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לדרכי התנגדות וערעור על שומה, לרבות קביעת שכר השמאים ואחראים לתשלומו. (ג) המנהל רשאי לקבוע טפסים לצורך חוק מס עזבון. תוספת (סעיף 2) שיעורי מס העזבון - (1) עזבון עד 10 מיליון שקלים חדשים - פטור ממס העזבון; (2) עזבון מעל 10 מיליון שקלים חדשים - מס עזבון בשיעור של 10% משווי העזבון. (3) הוכר הנפטר כקורבן של פעולת איבה נגד ישראל על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, או כחייל שנספה במערכה על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950- פטור ממס העזבון עד שווי עזבון בסך 12 מיליון שקלים חדשים. דברי הסבר - חוק מס עזבון מטרת הצעת החוק הינה הטלת מס עזבון על ירושות בשווי מעל 10 מיליון שקלים חדשים. בדו"ח ועדת בן-בסט שפורסם בשנת 2000 נכללה המלצה להטיל מס בגובה של 10% על עזבונות בשווי של 2 מיליון שקלים חדשים ויותר. על פי חישוביה של ועדת בן-בסט, ההכנסה הצפויה מהטלת מס זה לאוצר המדינה תסתכם במיליארד שקלים חדשים בשנה הראשונה להפעלתו וב-1.6 מיליארד שקלים חדשים משנה שנייה להפעלתו ואילך. הנימוקים בעד הטלת מס עזבונות שהוצגו על ידי ועדת בן-בסט: 1) עזבון הינו הכנסה כמו כל הכנסה אחרת ולכן אין סיבה לפתור הכנסה זאת ממס; 2) הטלת מס עזבון יקטין את אי השוויון בחברה הישראלית. נימוקים אלה נראים היום צודקים ונכונים יותר מאשר בעבר. בתנאים של משבר כלכלי עולמי, אין שום צידוק למדיניות הממשלה המנסה להטיל את מלוא עלות המשבר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים, בזמן שהיא מקטינה מיסוי ישיר על השכבות המבוססות, כפי שזה נעשה בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009. מדיניות זאת לא רק מגדילה את הפערים ואת אי שוויון בחברה הישראלית, אלא גם פוגעת בסיכויים ליציאה מהירה מהמשבר: הקטנת ההכנסה הפנויה של חלק גדול מהאזרחים מקטינה ביקוש למוצרים ולשירותים וגורמת להצטמצמות נוספת של השווקים. המדיניות צריכה להיות הפוכה - ניצול מלא יותר של מקורות ההכנסות שלא נוצלו עד היום במקביל לעידוד התרחבות הביקוש למוצרים ולשירותים מצד השכבות החלשות ומעמד הביניים. יצוין בהקשר זה, שמס העזבון כבר הוטל בישראל בין השנים 1949-1981. הוא הוטל בראשית דרכה של המדינה, כשמצבה הכלכלי של ישראל היה קשה ביותר והממשלה הזדקקה למקורות רבים לצורך פיתוח המשק הלאומי וגם לצורך קליטת עלייה המונית. המס בוטל בשנת 1981 באמתלה של הגדלת הכנסות המדינה ממסים והקטנת שיעור הכנסות המתקבלות ממס זה בכלל הכנסות המדינה. היום ברור למדי שהחלטה על ביטול מס העזבון הייתה החלטה שגויה, כיוון שביטול זה יצר עיוות קשה מאוד במדיניות הפיסקלית של ישראל. בנוסף לכך, העדר מס על עזבונות גדולים מבדיל את ישראל מרוב המדינות המפותחות כגון: ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, בהן הוטל מס העזבון לפני 100 שנה ויותר. לאור כל זאת, ניתן לומר שהטלת מס העזבון על עזבונות גדולים הינו צעד הכרחי ונכון הן מבחינה כלכלית והן מטעמי צדק חברתי. אישור הצעת חוק זו על ידי הכנסת תאפשר לתקן את העיוותים הקיימים היום במדיניות המסים, יגדיל את המקורות הנמצאים בידי הממשלה והיכולות לשמש לצורך יציאת המשק הלאומי ממשבר ויביא להגדלת השוויון בחברה הישראלית. הצעות חוקמס ירושה / מס עזבוןעיזבוןמיסים