חוק התקנים, תשי"ג-1953 (להלן:"חוק התקנים") 1. פירושים (תיקונים: תשי"ח, תשל"א, תשנ"ח) בחוק התקנים - "מצרך" פירושו - מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות; "מיפרט" - תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה, כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו ושל חמריו שידרוש אותן המכון; "מכירה" - לרבות גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה; החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי, זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיק לשם מכירה; "חוק התקנים" - לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו; "השר" - שר התעשיה והמסחר. 2. מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר (תיקון: תשל"א) מכון התקנים הישראלי (בחוק התקנים המכון), הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה. 2א. מטרות המכון (תיקון: תשל"א, תשל"ט) מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו. 3. מוסדות המכון ואלה מוסדות המכון: (1) ראש המכון ושני סגניו; (2) הועד הפועל; (3) המועצה הכללית. 4. תקנון המכון (תיקון: תשס"ח) (א) הועד הפועל של המכון, באישור המועצה הכללית, יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק התקנים, תקנון לפעולות המכון (להלן - התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק התקנים, והוא רשאי באישור כאמור, להכניס בו שינויים ותיקונים. (א1) השר, לאחר התייעצות עם ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א); על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות אותו סעיף קטן. (ב) בתקנון ייקבעו - (1) סמכויותיהם של מוסדות המכון; (2) הרכבה של המועצה הכללית וסדרי כינוסה; (3) הרכב הועד הפועל, אופן בחירתו ותקופת כהונתו, ובלבד שיהיו בין חבריו שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה והודעה על מינוים פורסמה ברשומות; (4) תנאי החברות במכון, זכויותיהם וחובותיהם של החברים לסוגיהם, סדרי קבלת חברים והדרכים להפסקת החברות; (5) סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון; (6) דרכי המכון בביצוע סמכויותיו; (7) כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון ששר המסחר והתעשיה הורה לקבעו בתקנון. (ג) התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של שר המסחר והתעשיה ויפורסמו ברשומות. (ד) לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו שר המסחר והתעשיה, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן(א). 5. הממונה על התקינה שר המסחר והתעשיה ימנה את הממונה על התקינה (להלן הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות. 6. תקן (תיקון: תשל"א) (א) המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן -תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו. (ב) הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות. 7. כללים לעיבוד תקנים (תיקון: תש"ס, תשס"ג, תשס"ח) (א) המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור שר המסחר והתעשיה ופורסמו ברשומות, הכללים יכילו הוראות בדבר השתתפותם של רשויות המדינה ושל נציגי היצרנים והצרכנים, המעוניינים בתקן מסויים, בעיבוד של אותו תקן. (ב) (1) בקביעת תקן, יאמץ המכון, ככלל, תקינה בין-לאומית אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות; בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם; (2) כאשר קיימים תקנים שונים במדינות המפותחות, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין-לאומי קיים; (3) בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), או לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם בסעיף 13 לחוק התקשורת. (ד) השר, לאחר התייעצות עם ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים. 7א. תקן זמני (תיקון: תשל"א) (א) המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם לסעיף 7 (להלן - תקן זמני) ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת שר המסחר והתעשיה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורטו ברשומות. (ב) קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם לסעיף 7. (ג) תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חודשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד בתקן לפי סעיף קטן (א). (ד) משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות. (ה) זולת אם נאמר אחרת בחוק התקנים, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן. 8. תקן רשמי (תיקון: תשי"ח, תשל"ט, תשנ"ח) (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראל רשמי (להלן - תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות האלה: (1) שמירה על בריאות הציבור; (2) שמירה על בטיחות הציבור; (3) הגנה על איכות הסביבה; (4) הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד; (5) הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים; (6) מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן - חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין. (אא) תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע שר המסחר והתעשיה באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן. (ב) בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצויינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור. (ג) תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר ששר המסחר והתעשיה קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור שבסעיפים 9 ו-9א. (ד) היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז שר המסחר והתעשיה אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק; אולם משהסכים אותו שר לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות. (ה) הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של שר התעשיה, המסחר והתיירות ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי. (ו) תקנים או חלקים מתקנים שההכרזה עליהם כתקנים רשמיים פורסמה ברשומות לפני יום ב' בטבת התשנ"ח (31 בדצמבר 1997), ושהעילה להכרזתם אינה עולה בקנה אחד עם המטרות שנקבעו בסעיף קטן (א), הכרזתם כתקנים רשמיים תמשיך לעמוד בתוקפה עד יום י"א בחשון התשנ"ט (31 באוקטובר 1998); הממונה יפרסם ברשומות את רשימת התקנים או ההוראות שבהם, אשר תוקף הכרזתם פקע, לפי הוראות סעיף קטן זה, ביום י"ב בחשון התשנ"ט (1 בנובמבר 1998). 9. חובת שמירה על תקן רשמי (תיקון: תשל"ט, תשס"ה) (א) לא ייצר אדם מצרך, שמיפרט שלו נקבע בתקן רשמי, ולא ימכרנו, ולא ייבאו ולא ייצאו, ולא ישתמש בו בכל עבודה שהיא, ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם התאימו המצרך או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי, אם נקבעה הוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן כתקן רשמי. (א1) נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי. (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התעשיה, המסחר והתיירות לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר; המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן. (ג) תחילתו של צו לפי סעיף קטן(ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר. 9א. (בוטל) (תיקון: תשס"ה) 10. הבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון: תשי"ח) (א) הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק התקנים. (ב) בעריכת בקורת לפי סעיף קטן (א) רשאי הממונה, וכל אדם שהוסמך לכך על ידי הממונה - (1) להיכנס בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות הסעיפים 19 - 23 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פיסקה זו; (2) להורות כי דוגמה שבחר, ולא ניטלה לבדיקה, תישמר במקום הימצאה, בדרך שקבע, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה; (3) לתפוס ולעכב כל דבר שיש לו יסוד להניח שנעברה בו עבירה על הוראות חוק התקנים ולהחזיקו עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו, או להורות שהדבר יישאר במקום שבו נמצא בזמן הבקורת עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו, אלא שאם הוגשה תביעה לבית המשפט תוך שני חדשים מתאריך התפיסה, העיכוב או מתן ההוראה, יוחזר הדבר או תתבטל ההוראה; (4) המחזיק דבר שנתפס לפי פיסקה (3) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל בו כך והדבר נשמר או ניזוק ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה; (5) להשתמש בכל הסמכויות הנתונות בסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות) לקצין משטרה בדרגת מפקח, וסעיפים 3 ו-4 לפקודת האמורה יחולו על כל הודעה שהוא רשם תוך שימוש בסמכויות האלה. (ג) כל אדם אחראי הנוגע בדבר חייב, ככל שיידרש לכך על ידי הממונה, למסור לו ולמי שהוסמך על ידיו ידיעות ומסמכים, שלדעת הממונה, יש בהם כדי להקל את ביצועו של חוק התקנים, לרבות תעודת בדיקה לפי סעיף 12, אולם לא יידרש אדם למסור ידיעות או מסמכים העלולים לגלגל עליו אשמה פלילית. (ד) כל אדם המבצע עבודת בניה או התקנה (אינסטלציה), הטעונה קבלת היתר או אישור, בתוקף חוק או מכוח אחר, מאת מוסד ממשלתי או מוסד של רשות מקומית, או מאת בעל זכיון מטעם המדינה שאושר לצורך סעיף זה על ידי הממונה, ישיג ויציג לפניהם, ככל שיידרש על ידיהם, תעודת בדיקה כמתואר בסעיף 12, שתעיד על התאמת המצרכים, שבהם הוא משתמש או השתמש בביצוע העבודה, לדרישות תקן רשמי; אולם לא יידרש אדם להציג תעודת בדיקה לגבי מצרך שיש עליו תו תקן כאמור בסעיף 11. בסעיף קטן זה "המבצע עבודה", לרבות אדם אשר העבודה מבוצעת על פי פקודתו. 11. תו תקן (א) שר המסחר והתעשיה יקבע בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה ייקרא "תו תקן". (ב) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה. (ג) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב), או לפי צו על פי סעיף 9(ב). (ד) דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו יוסדרו בתקנות. 11א. הסכמים עם מוסדות חוץ (תיקון: תשל"ט) המכון רשאי, באישור שר התעשיה, והמסחר והתיירות, להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל. 12. תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן (תיקון: תשל"א, תשל"ט) (א) המכון וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן - מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך. (ב) תעודת בדיקה שניתנה כאמור בסעיף קטן (א) ונחתמה בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, תשמש ראיה לתכנה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ג) מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת. 12א. בדיקת מצרכים (תיקון: תשי"ח) מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור שר המסחר והתעשיה, לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם. 12ב. סימן השגחה (תיקון: תשל"א, תשל"ט) (א) מצרך שמיפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למיפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן - סימן השגחה) ולקבוע תנאים לסימונו. (ב) המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א). (ג) לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר. (ד) היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא ההגנה לישראל לשמושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות. 12ג. קבלת שכר (תיקון: תשל"ט) (א) המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן. (ב) השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע הועד הפועל באישור שר התעשיה, המסחר והתיירות, ולענין השכר שישולם בעד היתר לסמן בתו תקן לפי סעיף 9(ב) - גם באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ג) המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, והוא אינו טעון פרסום ברשומות. 13. איסורים (תיקון: תשל"ט) (א) אסור לאדם - (1) להשתמש במלים תקן, סטנדרד ונורמה, או במלים קרובות לאלה, על כל נטיותיהן (להלן - מלים מוגנות), לתיאור מיפרט, או כללים טכניים, שלא נקבעו כתקן או כתקן רשמי; (2) להשתמש במלה מהמלים המוגנות כשם לעסקו, או לפעולות עסקו, ללא היתר מאת שר המסחר והתעשיה; הוראה זו לא תחול על אדם שהשתמש כאמור לפני תחילת תקפו של חוק התקנים; (3) לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה; (4) לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המצרך מתאים לתקן או לתקן רשמי, פרט לסימון כחוק בתו תקן. (5) לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון משגיח על ייצורו, אם אין המכון משגיח על ייצורו. (ב) בסעיף זה "מצרך", לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק, המחובר להם או למצרך. 14. הגבלה ברישום סימני מסחר (תיקון: תשי"ח, תשל"ט) על אף האמור בפקודת סימני המסחר, 1938, לא יירשם לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק התקנים; סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות אלא בהיתר מאת שר המסחר והתעשיה. 15. דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום של היצרן. 16. פטור (א) שר המסחר והתעשיה רשאי, בצו שפורסם ברשומות, בקשתו לפטור ממילוי אחרי דרישות תקן רשמי - (1) בדרך כלל ולתקופה מוגבלת; או (2) לצרכי ביצוע עבודה מסויימת על ידי מוסד ציבורי או למען מוסד ציבורי, לפי בקשתו. (ב) שר המסחר והתעשיה רשאי, בצו שפורסם ברשומות, להתיר את ייצורו לשם יצוא ואת יצואו של מצרך שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי. 17. עונשים (תיקון: תשי"ח, תשל"ט, תשס"ה) (א) (בוטל) (א1) העובר על תקנה לפי חוק התקנים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות. (ב)-(ג) (בוטלו) 17א. עבירות ועונשין (תיקון: תשס"ה) (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) - (1) מייצר, מוכר, מייבא, או מייצא מצרך שלא עומד בדרישות תקן רשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, או מבצע עבודה שתהליכיה לא עומדים בדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראת סעיף 9(א); (2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם להוראות או לדרישות שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראת סעיף 9(א1); (3) מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות סעיף 10(ב)(1), (3) או (5), או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות סעיף 10(ב)(2) או (ג); (4) מסמן חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות סעיף 11(ג); (5) לא ממלא אחר הוראה מהוראות צו מינהלי בניגוד לסעיף 17ג. (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין - (1) מייצר, מוכר, מייבא או מייצא מצרך שלא עומד בדרישות הקבועות בתקן הרשמי לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א1); (3) מייצר או מוכר מצרך שעומד בדרישות תקן רשמי לפי הוראות סעיף 9(א) והחייב בסימון בתו תקן, כשהוא אינו מסומן בתו תקן, בניגוד להוראות צו לפי סעיף 9(ב); (4) משתמש באחת או יותר מהמילים המוגנות, בניגוד להוראות סעיף 13 (א)(1) או (2); (5) מתאר או מסמן מצרך בניגוד להוראות סעיף 13(א)(3), (4) או (5). (ג)(1) היתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי הממונה או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה העבירה. (2) על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים. (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה. (ה) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק התקנים רשאי, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיפים 40 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. 17ב. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ה) (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 17א על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין; לענין סעיף זה "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולענין העבירות לפי פסקאות (1), (2) ו-(5) של סעיף 17א(א), גם דירקטור. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 17 א על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. 17ג. צו מינהלי (תיקון: תשס"ה) (א) נוכח הממונה כי עקב הפרה של הוראה מהוראות סעיף 9(א) או (א1) נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו (בסעיף זה - צו מינהלי). (ב) תוקפו של צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, ושלא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים הימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של הצו המינהלי לתקופה נוספת של שלושים ימים, באישור בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק התקנים; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17ד. (ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק התקנים. (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים. (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הממונה לפי הוראות סעיף 10. 17ד. צו זמני (תיקון: תשס"ה) (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק התקנים, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, לצוות על הנאשם בצו עשה, צו אל תעשה או בכל סעד אחר שיחליט, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה (בסעיף זה- צו זמני). (ב) תוקפו של צו זמני יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים בבית המשפט. (ג) לא ייתן בית המשפט צו זמני אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים. (ד) הרואה את עצמו נפגע מצו זמני רשאי לערור על החלטת בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד ורשאי הוא לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה. 17ה. התחייבות (תיקון: תשס"ה) (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק התקנים (בסעיף זה ובסעיף 17ו - העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי החוק האמור, רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה ובסעיף 17ו - כתב התחייבות): (1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק התקנים; (2) להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה; (3) לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה. (ב) לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה ובסעיף 17ו, "ערובה" - עירבון כספי או ערבות עצמית. 17ו. תוצאות הפרת ההתחייבות (תיקון: תשס"ה) (א) מסר אדם התחייבות לפי הוראות סעיף 17ה(א)(1), לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות ושנעשתה עד למתן ההתחייבות. (ב) הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף 17ה(א)(1), רשאי בית המשפט בגזר הדין, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה, או לצוות על מתן ערובה חדשה. (ג) הפר אדם את התחייבותו האמורה בסעיף 17ה(א)(2) או (3), רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה. (ד) השר יקבע כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג). 18. הוראות חוק אחר האמור בחוק התקנים אינו בא לגרוע מכל חוק אחר. 19. דין המדינה לגבי הוראות חוק התקנים דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר. 20. דין המכון כדין המדינה (תיקון: תשל"ט) לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה. 21. דין עובדי המכון (תיקון: תשל"ט) דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה: (1) פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971; (2) פקודת הנזיקין (נוסח חדש). 22. מצרכים המיועדים לצבא (תיקון: תשל"ט) הוראות סעיף 9 לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא-הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות הסעיף האמור, והודיע על כך בכתב לשר המסחר והתעשיה. 23. העברת סמכויות (תיקון: תשל"ט) שר המסחר והתעשיה רשאי, בכתב העברה שהודעה עליה פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק התקנים, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה. 24. הוראות מעבר (תיקון: תשל"ט) (א) בסעיף זה - "החברה הקיימת" פירושו - החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם "מכון התקנים הישראלי"; "זכויות של חברה" פירושו - כל הנכסים שבבעלותה או בהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה; "והתחייבויות של חברה" פירושו - החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק; "תקנות ההתאגדות" - לרבות תזכיר ההתאגדות. (ב) ביום תחילת תקפו של חוק התקנים יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת. (ג) עד שייקבע התקנון - (1) ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק התקנים, בשינויים הנובעים מהוראות חוק התקנים ובשינויים המחוייבים לפי הענין; (2) ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק התקנים, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה. (ד) כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק התקנים, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון. (ה) מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק התקנים פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים כתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק התקנים, יראו אותם כאילו נקבעו כתקנים כאמור בסעיפים 6 ו-7. 25. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ט) שר המסחר והתעשיה ממונה על ביצוע חוק התקנים והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק התקנים. חוקתקן (מכון התקנים)