חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן:"חוק התפטרות לאחר לידה") 6. חופשת לידה (תיקון: תשמ"ו, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"א4,3, תשס"ב, תשס"ג5, תשס"ד7,6, תשס"ה9, תשס"ז10, תשס"ז12,11, תש"ע16) (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה. (ב)(1) חופשת הלידה שהיא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. (2) עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה, ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מארבעה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של חופשת הלידה, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ד) או (ד1) (להלן - הארכות). (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את חופשת הלידה כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור. (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור חופשת הלידה כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני חופשת הלידה, ולמעביד אחר. (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לחופשת לידה פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה; חופשת הלידה של עובדת כאמור היא ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. (ב-1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: (1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי; (2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. (ג) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני. (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: (1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; (2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. (ד1) (1) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים לתקופה של 6 שבועות או יותר, בתוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב-1), (ג) ו (ד), זכאית להאריך את חופשת הלידה כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד), לפי התקופה הארוכה מביניהן: (א) בשבוע אחד, אם האשפוז היה 6 שבועות לפחות; (ב) ב-2 שבועות, אם האשפוז היה 8 שבועות לפחות; (ג) ב-3 שבועות, אם האשפוז היה 10 שבועות לפחות; (ד) ב-4 שבועות, אם האשפוז היה 12 שבועות לפחות. (1א) (בוטלה) (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע השר. (3) לענין סעיף קטן זה, "תקופת חופשת הלידה" - התקופה שמתחילת חופשת הלידה ועד לסיומה. (ד2) הזכאות להארכת חופשת הלידה לפי סעיפים קטנים (ב-1) עד (ד1) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב-1)(1) ו (ד)(1) לא יעלו יחד על ארבעה שבועות. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981, או שהיא אם נושאת כמשמעותה בחוק הסכמים לנשיאת עובדים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן - אם נושאת), ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את חופשת הלידה בדרך, במועד ולמי קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים. (ו) שר העבודה רשאי לנקוב, בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא חופשת הלידה שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות. (ז) (בוטל)6 (ז1) (1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעבדיו חופשת לידה בהתאם להוראות פסקה (2); (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו; (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד. (2) על זכאותו של עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג), (ד) ו-(ד1), ואולם חופשת הלידה של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שבה היתה בת זוגו בחופשת לידה אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה. (3) יצא עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את חופשת הלידה של בת זוגו. (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי העובד. (ח)3 (1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה: (א) אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); (ב) אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א). (1א) חופשת הלידה החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על ארבעה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם כל אלה: (א) הוא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לחופשת לידה; (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לחופשת לידה. (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי שני בני הזוג. (3)8 שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לחופשת לידה לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב). (ט) היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעביד. תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ט-1988 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ד4) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הודעת עובד עובד המבקש להיעדר מהעבודה מכח סעיף 7(ד1) לחוק, ימסור למעבידו הצהרה על כך לפני תחילת ההעדרות מהעבודה, חתומה בידו ובידי בת זוגו - ובנסיבות האמורות בסעיף 7(ד1)(2) לחוק - בידו בלבד, לפי הטופס שנוסחו מובא בתוספת. 2. אישור רפואי עובד כאמור בתקנה 1, שילדו נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת זוגו - יצרף להודעה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג. 3. תקופת ההודעה עובד לא יהיה זכאי להיעדר מעבודתו מכח סעיף 7(ד1) לחוק, אלא בתום חמישה עשר ימים מיום שקיים את הוראות תקנות 1 ו-2, זולת אם הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או שהילד נמצא בטיפולו הבלעדי כאמור בתקנה 2. 4. שמירת הוראות חלה לגבי עובדת, על פי ההוראות הנהוגות במקום העבודה, חובת מתן הודעה מוקדמת בדבר היעדרותה מהעבודה מכח סעיף 7(ד) לחוק, ותקופת ההודעה עולה על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד לענין העדרותו מהעבודה מכוח סעיף 7(ד1) לחוק. תוספת (תקנה 1) הצהרה לענין היעדרות עובד מעבודה מכח סעיף 7(ד1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק). (1) אני הח"מ .... שם משפחה ופרטי ת"ז ....... מען מודיע בזה כי אעדר מעבודתי מכוח סעיף 7(ד1) לחוק מיום ........... עד יום (2) פרטי הילד הנולד או המאומץ ..... שם פרטי ומשפחה ת"ז ........ מען הערה: אם הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או בטיפולך הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגך עבור לסעיף (8). לענין זה, אנו הח"מ מצהירים בזה כדלקמן: (3) פרטי המעביד של בת הזוג .......... שמו שם העסק או מקום העבודה ........... מען (4) בת הזוג ............. שם פרטי ומשפחה ת"ז ........... מען הועסקה כעובדת במקום האמור לעיל, במשך ששה חדשים לפני תחילת ההעדרות מעבודה, כאמור בסעיף (1) לטופס. (5) (א) בת הזוג לא נעדרה מעבודתה מכח סעיף 7(ד) לחוק עקב לידה או אימוץ של הילד שפרטיו רשומים בסעיף (2) לטופס, או* (ב) בת הזוג נעדרה מעבודתה מכח סעיף 7(ד) לחוק עקב לידה או אימוץ של הילד שפרטיו רשומים בסעיף (2) לטופס מיום עד יום (6) העתק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג לפי הפרטים שבסעיף (3) לטופס ביום (7) אנו מצהירים כי כאשר אחד מאתנו ייעדר מעבודתו מכח סעיף 7(ד) או (ד1) לחוק, לפי הענין, לא ייעדר השני מכח הסעיף האמור. (8) אני מצהיר כי הילד שפרטיו רשומים בסעיף 2 לטופס, נמצא בהחזקתי הבלעדית/בטיפולי הבלעדי* מחמת נכות או מחמת בת זוגי (מצ"ב אישור רפואי). ...........BR> תאריך חתימת בן הזוג חתימת בת הזוג * מחק את הטעון מחיקה. חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 פרק ג': ביטוח אימהות סימן א': הוראות כלליות 39. הגדרות (91) בפרק - "לידה" - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים וששה שבועות של הריון; "הכשרה מקצועית" - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. 40. מבוטחת (92) (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח) (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה: (1) מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל; (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378. (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית. 41. גמלה למי שאינה מבוטחת (93) המוסד רשאי - (1) לתת גמלה לפי פרק זה אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים; (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת. סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ"ז) 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (94) (תיקון: תשנ"ז) (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית - (1) למענק אשפוז; (2) למענק לידה; (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין. 43. מענק אשפוז (תיקון: תשנ"ז) (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור בלוח ב'1. (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, בלוח ב'1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת. 44. מענק לידה (94ב) (תיקון: תשנ"ח, תשס"א, תשס"ג47, תשס"ד54) (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה - (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה; (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה. (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה; לענין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992. (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי; (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי. (ג) (בוטל) 45. קצבת לידה (94ג) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ו) (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי; (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי; (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי. (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה. (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה. 46. (בוטל) (תיקון: תשס"ו) 47. הסעת יולדת (95) המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה. סימן ג': דמי לידה 48. הגדרות (96) (תיקון: תשס"ה) בסימן זה - "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון; "יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. 49. הזכות לדמי לידה (97) (תיקון: תשנ"ז, תשס"א, תשס"ד58, תשס"ז77)9 (א)9 המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. (ב)9 המוסד ישלם לזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים; (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לענין סעיף זה, "היום הקובע" - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר. (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמה לה דמי הלידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א)(1). (ג)9 על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה; (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; (3) תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. (ד)9,58 דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו-56 בשינויים המחויבים. (ה) (1) עובד הזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים; (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר; (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א). (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה; (ב) תקופה הפחותה מ- 21 ימים רצופים. (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 53 , 54 , 55 ו-56, בשינויים המחויבים. (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה. (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. 50. תנאי הזכאות (98) (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה, תשס"ז74) (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה - (1) בעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; (2) בעד פרק זמן של 7 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה ובעדה שולמו דמי ביטוח: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרק י"ג בשל (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180; (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה. (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע. 51. דמי לידה נוספים (98א) (תיקון: תשס"ג43, תשס"ד56, תשס"ה, תשס"ז74, תש"ע) 108 (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת חופשת הלידה, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ב-1) ו (ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - (1) 4 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1); (2) שבועיים - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2). (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1); (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2); (א2) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת חופשת הלידה בשל הסיבה האמורה בסעיף קטן (ד1) של סעיף 6 לחוק עבודת נשים והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית, בעד תקופת ההארכה לפי הסעיף הקטן האמור, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לפי הענין, בעד התקופה כמפורט בסעיף 6(ד1) בחוק האמור. (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את חופשת הלידה שלה, כאמור בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי סעיף 50 עד שהילד יעזוב את בית החולים. (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לחופשת לידה מוארכת או לפיצול חופשת הלידה, בנסיבות האמורות בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים. (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (א2), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי סעיף 50. 52. תקופת דמי לידה (99) (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי סעיף 50 תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו-51 תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם (100, 101א, 101ב) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג47, תשס"ו) (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. (ב) - (ג) (בוטלו) 54. חישוב שכר עבודה רגיל (101) (תיקון: תשס"ב, תשס"ה) (א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים. (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א); (3) במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. 55. תקנות (102) (תיקון: תשס"ה) השר רשאי לקבוע - (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה; (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 54 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת; (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 54; (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי סעיף 40(ב)(2) ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות פרק י"ד; (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין פרק זה. (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות פרק זה, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור בסעיף 50 ולענין חישוב הכנסתה כאמור בסעיף 54(ב). 56. שלילת הזכות (103) המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה; (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם; (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה. סימן ד': גמלאות להורה מאמץ ולהורה מיועד (תיקון: תשנ"ו) 57. גמלאות להורה מאמץ (95א, 103א) (תיקון: תשנ"ח, תשס"א, תשס"ז77) (א) על אף הוראות סעיף 42(א), מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי פרק י"א שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי סימן ב', ובלבד - (1) שניתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ; (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לפקיד הסעד כאמור בסעיף קטן (א). (ג) על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ. (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים. ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד). (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה - (א) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ; (ב) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח) (א) בסעיף זה - "חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; "אם מיועדת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים. (ב) על אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד. (ג) הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו-52, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים. לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. סימן ה': גמלה לשמירת הריון 58. הגדרות (103ג) "מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; "שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב. 59. גמלה לשמירת הריון (103ד) מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות ושבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. 60. שיעור הגמלה (103ה) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תש"ס26, תשס"ג) גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; 61. תשלומי כפל (1031ו) (תיקון: תשס"ז) 80 (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה. סימן ו': תשלומים מיוחדים 62. תשלום מיוחד (103ב) אשה המבוטחת לפי סעיף 40 שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. 63. בדיקת מי שפיר (א) לענין סעיף זה, "מבוטחת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש"ם-1980 (להלן - תקנות הבדיקה). (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו בתקנות הבדיקה, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות. לידההתפטרות לאחר לידהחוקהתפטרות