חוק הוצאות נסיעה

צו הרחבה בדבר בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (להלן:"חוק הוצאות נסיעה") בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם ביום כ' בתמוז התשס"ח (23 ביולי 2008) בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7030/2008 וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו מיום כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. 17. מפעלים מוגנים (חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987) (א) הוראות חוק זה יחולו לגבי עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בתקציבם, בין אם מלאו להם 18 שנים ובין אם לאו, אם קבע כך שר העבודה והרווחה בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או לסוגים; בתקנות כאמור יכול שייקבע שכר מינימום הנמוך מהאמור בחוק זה. תוספת ההוראות המורחבות מס' הסעיף בהסכם 2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.7.2008 יהיה עד 22.06 שקלים חדשים ליום עבודה. 3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. 4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. 5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה כפוף לאמור בסעיף 2 לעיל. 6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. 7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו. דמי נסיעהחוק