חוק צה"ל

חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 (להלן:"חוק צה"ל") פרק א': פרשנות 1. הגדרות (1) (תיקון: תשנ"ח, תש"ע) בחוק צה"ל - "ועדה רפואית" ו"ועדה רפואית עליונה" - ועדה כאמור שהורכבה מכוח סעיף 51; "זמן", לענין חובת התייצבות לפי חוק צה"ל - לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים; "חוקי השיקום" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב), חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום; "יוצא-צבא" - אזרח ישראלי או תושב קבוע שהוא אחד מאלה: (1) גבר מגיל שמונה עשרה עד גיל חמישים וארבע; (2) אשה מגיל שמונה עשרה עד גיל שלושים ושמונה; "מוסמך" - מי שהוסמך בפקודות הצבא לקרוא ליוצא צבא לשירות מילואים; "מיועד לשירות בטחון" - אזרח ישראלי או תושב קבוע שעדיין לא התייצב לשירות בטחון ושהוא אחד מאלה: (1) גבר מגיל שש עשרה שנים וחצי עד גיל חמישים וארבע; (2) אשה מגיל שבע עשרה עד גיל שלושים ושמונה; "פוקד" - מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50; "פקודות הצבא" - הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; "רופא" - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976; "רופא שיניים" - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל"ט-1979; "שירות בטחון" - שירות סדיר או שירות מילואים; "שירות סדיר" - שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל; "שירות מילואים" - שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל; "תושב קבוע" - אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח סעיף 45. 2. חישוב גילים (2) (תיקון: תשס"ד8, תש"ע) לענין חוק צה"ל - (1) חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי; (2) - (2א) (בוטלו) (3) בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות שבתוספת. פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה 3. התייצבות לרישום (3) (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו. (ב) מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות. (ג) מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי. (ד) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך. 4. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה) 5. התייצבות לבדיקת כושר (4) (תיקון: תשנ"ה, תש"ס) (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון. (ב) יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות. (ג) (1) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן - כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר ארעית לשירות); (2) מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן - כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים); (3) מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק צה"ל כדין מי שנמצא כשר לשירות; (4) לענין חוק צה"ל, "תנאי שירות מיוחדים" - תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא. 5א. ערר על החלטת ועדה רפואית (תיקון: תש"ע) 10 יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות. 5ב. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (תיקון: תש"ע) 10 (א) יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו, בשאלה משפטית בלבד. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה. 6. בדיקה חוזרת (5) (א) יוצא-צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן - בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך. (ב) הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא-צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות. (ג) מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק צה"ל, רשאי פוקד בצו לקרוא לו - (1) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים; (2) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק צה"ל, לפי התקופה הקצר יותר - אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים; (3) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה כאמור בסעיפים 15 או 16, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים; ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. (ד) מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק צה"ל, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק צה"ל, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. (ה) בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת. 7. בדיקה נוספת (6) מצאה ועדה רפואית כי יוצא-צבא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה בכתב על החלטתה ליוצא-הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא-הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות. 8. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה) 9. פעולות חיסון (7א) פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן - פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו. 10. תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון (7ב ו-7ג) (א) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי פרק זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב), כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק צה"ל, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, "פגיעה" - מחלה, החמרת מחלה או חבלה. (ב) כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת. 11. צו בדבר מתן אמצעי זיהוי (7ד) (תיקון: תשמ"ט) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי. 12. אי-התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון (8) (תיקון: תש"ס) (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. (ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות. פרק ג': שירות סדיר 13. התייצבות לשירות סדיר (9) פוקד רשאי, בצו, לקרוא - (1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה; (2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור. 14. התייצבות לשירות לפי בקשה (10) (תיקון: תשמ"ט, תש"ע) (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו. (ב) ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק צה"ל על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 13. (ג) (בוטל) 15. זמן השירות לגבר (11) (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ה)4 יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייב בשירות סדיר - (1) של שלושים חדשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש; (2) של עשרים וארבעה חדשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד; (3) של שנים עשר חדשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה. 16. זמן השירות לאשה (12) יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייבת בשירות סדיר - (1) של עשרים וארבעה חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד; (2) של שנים עשר חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה. 16א. שוויון בשירות (תיקון: תש"ס) (א) לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי. (ב) לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. (ג) דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר. 17. התנדבות לשירות בטחון (13) (א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, ומי שאינו חייב בשירות מילואים רשאי להתנדב לשירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, הכל בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי סעיף 14. (ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק צה"ל רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו, והחייב בשירות מילואים לפי חוק צה"ל רשאי להתנדב לתקופת שירות מילואים נוספת על התקופה שהוא חייב בה. (ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות. (ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק צה"ל שירות סדיר או שירות מילואים, לפי הענין. (ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת או לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר; אולם מי שהתנדב לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת ישוחרר לפני תום התקופה הנקובה בהצהרה, אם מסר במועד שנקבע לכך בתקנות הודעה מוקדמת בכתב על רצונו להשתחרר. (ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות. (ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה. (ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו. 17א. התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי (תיקון: תשנ"ט7) (א) בסעיף זה - "בלתי כשר לשירות" - בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות; "חייל" - יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות; "יום האבחון" - אחד מאלה: (1) יום הפציעה; (2) היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה; "תקופת הטיפול" - תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון; "תקופת טיפול שניה" - החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר. (ב) (1) חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), התשי"ט-1959, לפי המוקדם. (2) זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא. (3) סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב. (ג) בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994. (ד) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה - (1) כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה "יום האבחון"; (2) הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב). 18. זמן השירות לנעדר מן השירות (14) (תיקון: תשמ"ז, תשמ"ט) (א) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת. (ב) לענין סעיף זה ולענין סעיף 31, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם - (1) ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל; (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; (3) הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 19. דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות (14א) הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק צה"ל אילולא שוחרר. 20. תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר (15) (תיקון: תש"ס, תשס"ד8, תש"ע) (א) יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה: (1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה; (2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך. (א1) (בוטל) (ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי הענין. (ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים, (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה: (1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות; (2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר; (3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי סעיף 43 ובין שלא בהיתר. (ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן - תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת - לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי-הכשירות במצטבר. (ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, "התקופה לקריאה לשירות" - התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1). (ד) סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 6(ג) או (ד) או סעיף 19. 21. חובת הכשרה חקלאית (16) (תיקון: תשמ"ז) (א) שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא-צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת. (ב) בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור. 22. שמירה על גרעינים התיישבותיים (17) (תיקון: תשמ"ז) (א) שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות פרק זה, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים. (ב) הוראות סעיף 21 אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות. 23. הבטחת השכלה יסודית (18) חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. 24. שירות במשמר הגבול (18א ו-18ב) (תיקון: תשנ"ה) (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן - משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו - בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו - ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו. (ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק צה"ל, דינו לענין חוק צה"ל חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק צה"ל. הוראת שעה בתקופה שמיום פרסומו של חוק צה"ל (10.8.1995), עד יום כ"ד באדר התשע"א (31 בדצמבר 2010) אחרי סעיף 24 לחוק יבוא: 24א. שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ב5, תשס"ט, תש"ע) (א) שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן - יחידות אחרות במשטרת ישראל). (ב) (1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל. (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא. (3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל. (ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת. (ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות סעיפים 24, 25 ו-26, יחולו עליו בשינויים המחוייבים. הוראת שעה בתקופה שמיום פרסומו של חוק צה"ל, עד יום י"א בסיוון התש"ע (24 במאי 2010) (החוק פורסם ביום 14.2.2005), אחרי סעיף 24א בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, יקראו: 24ב. שירות ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר (תיקון: תשס"ה ,תשס"ט9) (א) שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, או של אגפים בבתי הסוהר, המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים וכן ביחידות אחרות של שירות בתי הסוהר, בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק ליוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר, ששר הביטחון קבע בצו (בסעיף זה - יחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר). (ב) (1) יוצא צבא, שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לפני הקצין שהודיע לו על כך, או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מארבעה חודשים מיום הצבתו בפועל, לפי המאוחר מביניהם, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל. (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא. (3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל. (ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר ייקבע בידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ד) הוראות סעיפים 24 ו-26 יחולו לגבי יוצא צבא המשרת ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר, בשינויים המחויבים. (ה) השר לביטחון הפנים ימסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיווח שנתי על מספר יוצאי הצבא המוצבים בכל יחידה של שירות בתי הסוהר לפי הוראות סעיף זה ועל התפקידים שבהם הם משרתים והמשימות שהם מבצעים. 24ג. סמכויות וחובות של המשרת בשירות בתי הסוהר (תיקון: תשס"ה) (א) כל עוד יוצא צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24ב, לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לסוהר בכיר שמונה לענין זה על ידי נציב בתי הסוהר, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן בשירות בתי הסוהר. (ב) דינו של יוצא צבא המשרת כאמור הוא כדין סוהר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם - (1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 80(ג)(2) בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 82, 83, 86 ו-87 בפקודה האמורה; (2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא צבא המשרת שירות סדיר. 25. סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול (18ג) (תיקון: תשנ"ו) (א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24(א), לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל. (ב) דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם - (1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11, 12, 13 ו-18 עד - 20 וכן הפרק הרביעי לפקודה האמורה; (2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר. 26. המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול (18ד) יוצא-צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי סעיף 24(א) או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה. 26א. שירות מוכר (תיקון: תשנ"ה) (א) בסעיף זה, "שירות מוכר" - שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת - (1) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה; (2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני-לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה"ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת. (ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך. (ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין. (ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא. (ו) שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. פרק ד': שירות מילואים 27. חובת שירות מילואים (19) (תיקון: תשנ"ח) (א) יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא אינו בשירות סדיר יהיה נמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל וחייב בשירות מילואים שנתי ובשירות מילואים חדשי לתקופות המפורטות בפרק זה. (ב) יוצא צבא הנמנה עם כוחות המילואים, אשר לא שירת שירות סדיר, או שירת שירות סדיר שאינו עולה על שלושים ימים, חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), בשירות מילואים במקום שירות סדיר. (ג) יוצא צבא, החייב בשירות מילואים לפי פרק זה ולפי סעיף 34, יהיה חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לשירות על ידי מוסמך בדרך שנקבעה לכך בפקודות הצבא; לעניין סעיף 55(ב) עד (ז) - יראו קריאה לשירות מילואים, לפי סעיף זה, כצו. 27א. כללים לשירות מילואים (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח) (א) כללים בדבר שירות מילואים לפי פרק זה, ייקבעו בפקודות הצבא; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של יוצא צבא בשירות מילואים. (ב) הכללים האמורים בסעיף קטן (א), יובאו לידיעת יוצא הצבא הנקרא לשירות מילואים, בכתב, בדרך שיקבע שר הבטחון בתקנות. (ג) נקרא יוצא צבא לשירות מילואים על ידי מוסמך, שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא, והובא הדבר לידיעת הגורם שנקבע לכך בפקודות אלה, יבטל אותו גורם או יתקן, לפי העניין, את קריאתו של יוצא הצבא כאמור לשירות מילואים. (ד) (1) תוקנה הקריאה לשירות מילואים של יוצא הצבא, יתייצב יוצא הצבא לשירות מילואים, כאמור בקריאה המתוקנת. (2) לא קיבל יוצא הצבא הודעה על תיקון או ביטול הקריאה לשירות מילואים, כאמור בסעיף קטן (ג), חייב יוצא הצבא להתייצב לשירות המילואים שאליו נקרא. (3) יוצא הצבא שהתייצב לפי הוראות פסקה (2), לא ישרת שירות מילואים, אלא אם כן תוקנה קריאתו וכאמור בקריאה המתקנת, או נמסר לו כי הגורם האמור בסעיף קטן (ג), אישר כי קריאתו נעשתה על פי הכללים. 28. שירות מילואים חדשי (20) (תיקון: תשנ"ח, תשס"ג) תקופת שירות המילואים החדשי היא יום אחד לכל חודש, או שני ימים רצופים לכל חדשיים, או שלושה ימים רצופים לכל שלושה חדשים, או שתים עשרה שעות לשיעורין לכל חודש, הכל כפי שיקבע בכל מקרה המוסמך, כאמור בסעיף 27; ובלבד - (1) שלא יצורפו ימי השירות החדשי, על ידי הסמכת תקופה אחת של שירות חדשי לחברתה, לתקופה כוללת העולה על שלושה ימים, אלא בהסכמת יוצא-הצבא; (2) שאותם ימים או אותן שעות לא יחולו בשבת או במועדי ישראל. (3) שסך כל ימי שירות המילואים החודשי בשנה לא יעלה על שישה ימים. 1. הוראת שעה - תיקון סעיפים 28 ו-29 החל ביום ט"ז באייר התשס"ג (18 במאי 2003) ועד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) יקראו את חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, כך: (1) בסעיף 28 - (א) ברישה, אחרי "או שלושה ימים רצופים לכל שלושה חודשים" יקראו "או ארבעה ימים רצופים לכל ארבעה חודשים". (ב) בפסקה (1), במקום "שלושה" יקראו "ארבעה"; (2) בסעיף 29 - (א) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "ובלבד שתקופת שירות המילואים" - לא תיקרא; (ב) סעיף קטן (ב) ייקרא כך: "(ב) על אף האמור בסעיף 28(1), רשאי מוסמך להורות כי עד שני ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי ובלבד שתקופת שירות המילואים של יוצא צבא בתעסוקה מבצעית, כהגדרתה בפקודת הצבא, לא תעלה על 32 ימי שירות לכל שנה; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28(3)." (ג) סעיף קטן (ג) - לא ייקרא. 29. שירות מילואים שנתי (תיקון: תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג) (א) תקופת שירות המילואים השנתי היא עד שלושים ימי שירות לכל שנה, ובלבד שתקופת שירות המילואים של יוצא צבא בתעסוקה מבצעית, כהגדרתה בפקודות הצבא, לא תעלה על עשרים וחמישה ימי שירות לכל שנה. (ב) על אף האמור בסעיף 28(א), רשאי מוסמך להורות כי עד שלושה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי, ובלבד שבאותה שנה, ייקרא יוצא הצבא לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28(3). (ג) על אף האמור בסעיף 28(1) ובסעיף קטן (ב), רשאי מוסמך להורות כי עד שישה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, של יוצא צבא שהוא קצין, או של יוצא צבא שהוא נגד הממלא תפקיד פיקודי במפקדת יחידה, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי שאליה נקרא, ובלבד שבאותה שנה ייקרא יוצא צבא כאמור לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי שירות חודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28(3). (ד) שירות מילואים שנתי, כמפורט בסעיף קטן (א), יהיה רצוף, ואולם מוסמך רשאי להורות כי תקופת שירות המילואים השנתי של יוצא צבא, בשנה מסוימת, תחולק לשניים או לשלושה, ואולם אם הסכים לכך יוצא הצבא בכתב - ניתן לחלקה אף לארבעה או ליותר. (ה) במניין תקופת שירות המילואים יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר יוצאי צבא משירות מילואים; ואולם לעניין סמכות הקריאה לפי סעיף קטן (א), לא יבוא במניין תקופת השירות, יום כאמור, אם הוא היום האחרון של תקופת שירות המילואים המרבית. (ו) (1) נוכח ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל (להלן - הרמטכ"ל), כי קיימים צרכים בטחוניים דחופים או צרכים בלתי צפויים, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו ובאישור שר הבטחון,להורות למוסמך לקרוא לשירות מילואים, יוצאי צבא הנמנים עם יחידות, תפקידים או מקצועות שייקבעו על ידו, ובלבד ששירות לפי סעיף זה לא יעלה על שבעה ימים מעבר לתקופת שירות המילואים המרבית על פי חוק צה"ל. (2) קריאה לפי פסקה (1) תובא לידיעת ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שועדת החוץ והבטחון הסמיכה לכך, תוך 48 שעות ממועד הינתנה; במניין תקופה זו לא יבואו ימי מנוחה, פגרה או שבתון על פי חיקוק; ביקשה ועדת המשנה לקיים דיון בקריאה שהובאה בפניה - רשאית היא לזמן לדיון את הרמטכ"ל או את נציגו. (ז) שר הבטחון רשאי להורות, בתקנות, כי תקופת שירות המילואים של יוצאי צבא, בתפקידים ובמקצועות שייקבעו על ידו, תעלה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם התקיים אחד מאלה: (1) יש צורך בתקופות אימון והכשרה רוכות יותר, לשם שמירה על הרמה המקצועית של בעל התפקיד; (2) קיים חוסר בכוח אדם באותם תפקידים או מקצועות; (3) בעל התפקיד או המקצוע נדרש לפעולות חירום שבהן אין אפשרות לצפות מראש את משך השירות הנדרש; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישורה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. 29א. שירות מילואים במקום שירות סדיר (תיקון: תשנ"ח) (א) תקופת שירות המילואים במקום שירות סדיר, כאמור בסעיף 27(ב), היא עד ארבעה חודשים. (ב) שירות מילואים במקום שירות סדיר יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת שירות מילואים במקום שירות סדיר של יוצא צבא תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או בשנים אחדות; הסכים לכך יוצא הצבא, בכתב, ניתן לחלקה אף לארבעה או ליותר. 29ב. הגבלות קריאה (תיקון: תשנ"ח)6 (א)6 יוצא צבא, שמלאו לו ארבעים ואחת שנים, המשרת שירות מילואים ביחידה קרבית, כהגדרתה בפקודות הצבא, ואשר שירת שירות מילואים ביחידה כאמור תקופה כוללת של עשר שנים לפחות, לא ייקרא לשירות מילואים לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית, אלא אם כן נתן הסכמתו לכך, או שהוא נמנה עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים או שקיים בהם חוסר בכוח אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. (ב) יוצא צבא שמלאו לו ארבעים ושמונה שנים, אשר שירת שירות מילואים ביחידה קרבית כאמור בסעיף קטן (א), תקופה כוללת של עשרים שנה לפחות, לא ייקרא לשירות מילואים אלא אם כן נתן הסכמתו לכך, או שהוא נמנה עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים או שקיים בהם חוסר בכוח אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה), התשס"ב-2001 1. הוראת שעה - תיקון סעיף 29ב (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח) בתקופה שמיום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009), יקראו את סעיף 29ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, כך: (1) (בוטלה) (2) בסופו יבוא: "ולענין יוצא צבא כאמור שהוא קצין אשר טרם מלאו לו ארבעים ושתיים שנים - אף אם השתכנע הרמטכ"ל, או מי שהוא הסמיך לכך, כי קיימים טעמים המצדיקים זאת; אחת לשישה חודשים ימציא הרמטכ"ל לועדת החוץ והביטחון של הכנסת את רשימת התפקידים של יוצאי צבא שהם קצינים, שנקראו לשירות מילואים על פי סעיף קטן זה והטעמים לקריאתם לשירות כאמור. 1א. תשלום מיוחד (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח) (א) לענין סעיף זה - "יוצא צבא שהוא קצין" - קצין, שמלאו לו 41 שנים, המשרת שירות מילואים ביחידה קרבית, כהגדרתה בפקודות הצבא, ואשר שירת שירות מילואים ביחידה כאמור, תקופה כוללת של עשר שנים לפחות; "תגמול מיוחד" - כמשמעותו בסעיף 33א(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (בחוק צה"ל - חוק שירות ביטחון). (ב) יוצא צבא שהוא קצין ששירת בשירות מילואים בתעסוקה מבצעית, בתקופה שמיום ט"ז באייר התשס"ג (18 במאי 2003) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009) ישולם לו סכום כספי, נוסף על הסכומים שהוא זכאי להם לפי כל דין (בסעיף זה - תשלום מיוחד), כלהלן - (1) בעד היום השמיני של שירות מילואים כאמור - 400 שקלים חדשים; (2) בעד כל יום נוסף של שירות מילואים כאמור עד ליום השירות העשרים ושישה - 133 שקלים חדשים; ואולם יוצא הצבא שהוא קצין כאמור לא יהיה זכאי לתגמול מיוחד בעד ימי שירות מילואים שבשלהם הוא זכאי לתשלום מיוחד. (ג) הוראות סעיף 33א(ד) עד (ז) לחוק שירות ביטחון יחולו על התשלום המיוחד. 1ב. חישוב גילים (תיקון: תשס"ו) לענין סעיף 29ב(א) לחוק שירות ביטחון, כנוסחו בסעיף 1(2), לא יחולו הוראות סעיף 2(2) לחוק שירות ביטחון על החישוב אם מלאו לאדם פלוני ארבעים ושתיים שנים. 2. תחילה תחילתו של חוק צה"ל ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002). 30. שירות מילואים בהגא (22) (תיקון: תשמ"ט) לא ייקרא יוצא-צבא גבר באחד הגילים שמארבעים וחמש עד חמישים וארבע לשרת שירות מילואים אלא בהגא, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; הוראה זו לא תחול על סוגי יוצאי צבא ששר הבטחון קבע בתקנות. 31. זמן השירות במילואים לנעדר (23) יוצא-צבא אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה על סמך טענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ולא את תקופת היעדרותו לענין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת. 32. תקנות לחישוב הזמן (24) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות - (1) את אופן חישוב השנה לצורך סעיפים 27 עד 31; (2) את מידת תחולתן של הוראות סעיפים 27 עד 31 לגבי שנה מסויימת על מי שסיים תוך אותה שנה אחת שירותו הסדיר; (3) את דינה של תקופת שירות מילואים שנתי שהתחילה בשלהי שנה אחת ונסתיימה, תוך כדי שירות רצוף, בשנה שלאחריה. 33. הטלת חובות שלא בזמן השירות (25) שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להטיל בתקנות חובות על יוצאי-צבא הנמנים עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל שעה שאינם בשירות, ולקבוע כי אי קיומן מהווה עבירה על פי תקנות כאמור, אם תכלית חובות אלה להבטיח את פעולתו התקינה של צבא-הגנה לישראל ולשמור על רכושו שנמסר ליוצאי-צבא כאמור. 33א. תגמול מיוחד (תיקון: תשנ"ח) (א) שירת אדם שירות מילואים לפי חוק צה"ל, יהיה זכאי, בנוסף לתגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי דין, לתגמול מיוחד, בהתאם לתנאים שייקבעו בפקודות הצבא (להלן - תגמול מיוחד); (ב) תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, סוגי היחידות שהשירות בהם מזכה בתגמול, שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, ייקבעו בפקודות הצבא. (ג) (1) מימון התגמול המיוחד יהיה מאוצר המדינה, והחל בשנת 1999, יווסף לבסיס תקציב הבטחון, כמשמעותו בפרק ג' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; (2) המסגרת התקציבית שמתוכה ימומן התגמול המיוחד, כאמור בפסקה (1), תעמוד על סך 30 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יעודכן ב-16 בפברואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה - "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" - מדד חודש ינואר של כל שנה; "המדד הבסיסי" - מדד חודש יולי 1997; (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הבטחון, לקבוע סכום העולה על הסכום שבפסקה האמורה, וזאת במסגרת קביעת תקציב המדינה השנתי. (ד) מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז את הסכומים שאותם חב מי שזכאי לתגמול המיוחד, עקב שירותו הצבאי. (ה) (1) על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד - (א) כהכנסה, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה); (ב) כהכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995; (ג) כהכנסה לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. (2) מקבל התגמול המיוחד חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (להלן - המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם. (3) בשעת תשלום התגמול המיוחד, ינכה ממנו המשלם את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו המועד. (4) יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גביה ועונשין לפי הפקודה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו. (5) שר האוצר רשאי, בהסכמת שר הבטחון, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה. (ו) לא ישולם תגמול מיוחד לאחר שלוש שנים מתום השנה שבה שירת אדם בשירות המילואים אשר זיכה אותו בתגמול המיוחד. (ז) הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא. חוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה), התשס"ב-2001 1. הוספת סעיפים 33ב עד 33ד - הוראת שעה (תיקון: תשס"ג, תשס"ו) החל ביום פרסומו של חוק צה"ל ועד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], אחרי סעיף 33א יבוא: (החוק פורסם ביום 14.11.2001). 33ב. שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון: תשס"ב, תשס"ו) (א) שר הביטחון, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא צבא שנקרא לשירות מילואים לפי הוראות חוק צה"ל, ישרת את שירות המילואים שאליו נקרא, כולו או חלקו, במשמר הגבול, הכל כאמור בצו. (ב) נקרא יוצא צבא לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א) יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו. (ג) יוצא צבא, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לענין פרק ב' לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005 (להלן - חוק המשטרה), וכן לענין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - פקודת המשטרה, כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן זמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (ד) שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שיות מילואים לכל דבר וענין, לרבות לענין תקנות וכללים שנקבעו לפי פרק זה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק צה"ל, לענין מסוים. 33ג. סמכויות וחובות של המשרת בשירות מילואים במשמר הגבול (תיקון: תשס"ב, תשס"ו) (א) כל עוד יוצא צבא משרת שירות מילואים במשמר הגבול בהתאם לצו לפי סעיף 33ב, לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל. (ב) דינו של יוצא צבא המשרת בשירות מילואים כאמור, הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם - (1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11, 12, 13 ו-18 עד 20 וכן הפרק הרביעי, לפקודה האמורה; (2) במהלך שירות המילואים לפי סעיף 33ב לא יקבל יוצא צבא המשרת בשירות כאמור שכר ממשטרת ישראל אלא תגמולי מילואים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, והוראת סעיף 286 לחוק האמור לא תחול. 33ד. הרחבת תחולת פרק רביעי 2 לפקודת המשטרה (תיקון: תשס"ב) (א) הוראות פרק רביעי 2 לפקודת המשטרה יחולו על יוצא צבא המשרת בשירות מילואים לפי סעיף זה החשוד כי ביצע עבירה במהלך שירות המילואים, גם אם נפתחה החקירה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (להלן - המחלקה) בתוך 90 ימים ממועד סיום המילואים; לא נתפתחה החקירה על ידי המחלקה בתוך התקופה האמורה, תהא משטרת ישראל מוסמכת לחקור את העבירה. (ב) בסעיף זה, "פתיחה בחקירה" - לרבות החלטה שלא לחקור. פרק ה': הוראות כלליות 34. שירות לפי צו שר הבטחון (26) (תיקון: תשנ"ח)6 (א) שר הבטחון רשאי בנסיבות חירום, אם הוא משוכנע שבטחון המדינה מחייב זאת - (1) לקרוא, בצו, לכל יוצא-צבא הנמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, להתייצב לשירות סדיר או לשירות מלואים, כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת כל זמן שהצו יעמוד בתקפו; (2) להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא ליוצא צבא להתייצב ולשרת כאמור. (ב) צו של שר הבטחון להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, שניתן לפי סעיף קטן (א)(1), וכן צו של פוקד או של מוסמך, שניתן על פי סעיף קטן (א)(2), יובאו על ידי שר הבטחון, בהקדם ככל האפשר אחרי הינתנם, לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. (ג) הועדה רשאית לאשר צו כאמור בסעיף קטן (ב), בשינויים או בלי שינויים, או לא לאשרו, או להביאו בפני הכנסת; תקפו של הצו יפקע ארבעה עשר ימים מיום הינתנו, מלבד אם אושר, וכפי שאושר, בידי הועדה או בידי הכנסת לפני תום המועד האמור. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על צו של פוקד ומפקד כאמור בסעיף קטן (א)(2) שניתן לפני יום י"א בכסלו התשמ"ה (5 בדצמבר 1984). 35. תחולת החוק הצבאי (27) (תיקון: תשמ"ט) (א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (ב) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי סעיף 27(ג); לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. 36. סמכות לפטור משירות ולדחות שירות (28) (תיקון: תשס"ז) שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים - (1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו; (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין; (3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק צה"ל לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות. 36א. פטור משירות מחמת גיל (תיקון: תשס"ח, תש"ע) (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. 37. תנאים לדחיית שירות (29) (א) דחיית שירות לפי סעיף 36(3) יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי. (ב) הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי. 38. ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות (29א) (תיקון: תשמ"ט) (א) נתן שר הבטחון צו לפי סעיף 36, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה: (1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו; (2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו. (3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד; (4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי סעיף 37(א). (ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו. (ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול. (ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי סעיף 36(3) ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו, ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד - תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו. 39. פטור משירות על פי דין (30) (תיקון: תשמ"ט) (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות. (ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר. (ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות. (ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור. בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון. (ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה. 40. פטור מטעמי הכרה דתית (30א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה: (1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון; (2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו; (3) היא אינה נוסעת בשבת - תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך. 41. ביטול פטור לפי סעיף 40 (32א) (א) הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי סעיף 46 או על עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בשל תצהיר לפי סעיף 40 - בטל מעיקרו הפטור לפי סעיף 40. (ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי סעיף 40 עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות שבסעיף 20. 42. עיון חוזר (32) (א) היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי-כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין. (ב) המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי-הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו. (ג) לענין מילוי חובה לפי חוק צה"ל, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי-הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק צה"ל וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי-כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות שבסעיף 20 הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין. (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק צה"ל והן לפי כל דין אחר. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי סעיף 40. 43. יציאה לחוץ לארץ (תיקון: תשמ"ט, תשנ"א, תש"ס) (א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון. (ב) יוצא-צבא שהמשך שירותו הסדיר נדחה, לא יצא לחוץ לארץ בתקופת הדחייה אלא לפי היתר מאת שר הבטחון. (ב-1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו (ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק צה"ל, לענין סעיף 46. (ג) - (ד) (בוטלו) (ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שבכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק צה"ל, לענין סעיף 46. (ו) (בוטל) 43א. יציאה לחוץ לארץ בתקופת חירום מיוחדת (תיקון: תשנ"א, תש"ס) (א) בתקופה ששר הבטחון הכריז עליה כעל תקופת חירום מיוחדת לענין סעיף זה, יחולו הכללים הבאים: (1) יוצא-צבא, למעט יוצא צבא כאמור בסעיף 43(א) ו-(ב), לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון. (2) היתר לפי סעיף זה יכול שיהא, כללי או לסוג מסויים של יוצאי צבא כאמור בפסקה (1) או לגבי יוצא צבא פלוני, בתנאים או ללא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; היה בהיתר תנאי, חייב בעל ההיתר לקיים את התנאי; אם עקב שינוי הנסיבות אין בידי בעל ההיתר אפשרות להמשיך ולקיים את התנאי יודיע בכתב תוך שלושים ימים, למי ששר הבטחון הורה בצו, על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי. (3) מי שניתנה לו הודעה לפי פסקה (2) יתן לבעל ההיתר, לפי דרישתו, תעודה המעידה על מתן ההודעה; כל עוד לא בוטל ההיתר או כל עוד לא נצטווה בעל ההיתר לחזור לישראל לפי סעיף זה, תשמש התעודה הצדק לאי קיום התנאי; (4) לא קויים תנאי מתנאי ההיתר, רשאי שר הבטחון לבטל את ההיתר, ואם לא קויים התנאי לאחר שבעל היתר יצא לחוץ לארץ, רשאי השר לו כצו לחזור לישראל במועד שקבע בצו; בעל היתר שנצטווה כאמור, חייב לחזור לישראל לא יאוחר מן המועד שנקבע בצו; (5) לא ישתמש שר הבטחון בסמכותו לפי פסקה (4) אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע טענותיו. (ב) הכרזה של שר הבטחון שניתנה לפי סעיף קטן (א) תובע על ידי שר הבטחון, בהקדם ככל האפשר לאחר הינתנה, לידיעת ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. (ג) הועדה רשאית לאשר הכרזה כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא לאשרה, או להביאה לפני הכנסת; תקפה של ההכרזה יפקע ארבעה עשר ימים אחרי הינתנה מלבד אם אושרה, וכפי שאושרה, בידי הועדה או בידי הכנסת לפני תום המועד האמור. 43ב. הרחבת תחולה (תיקון: תשנ"א) שר הבטחון רשאי לקבוע לגבי סוג מסויים של יוצאי צבא הנמנים עם כוחות המילואים, או לגבי חייל פלוני, כי לענין יציאתם לחוץ לארץ יחולו הוראות סעיף 43א(א) גם שלא בתקופת חירום מיוחדת. 44. דרישת ידיעות (33) (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור. (ב) דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שהוא רופא מורשה. (ג) לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות. (ד) מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק צה"ל והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות. (ה) סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א). 44א. חסיון של נתון אישי צבאי (תיקון: תשנ"ה) (א) לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק צה"ל או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה. (ב) שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין. (ג) בסעיף זה - "דרישה" - לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר; "נתון אישי צבאי" - הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר שש הבטחון קבע בצו לענין זה; "פקודות הצבא" - כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ז-1955. 45. חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון (34) (א) שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו לענין חוק צה"ל, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק צה"ל, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור. (ב) מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון. (ג) בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין - (1) כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין; (2) התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית. פרק ו': עבירות וסדרי דין 46. עונשין (35(א) ו-(ב)) (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה) (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנתיים: (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק צה"ל או לפיו; (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק צה"ל ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק צה"ל; (3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי סעיף 36, פטור לפי סעיף 40, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי סעיפים 43 או 43א או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק צה"ל, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק צה"ל ידיעה כוזבת בפרט חשוב; (4) עבר על הוראות סעיפים 43 או 43א. (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים: (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון; (2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון. (ג) העובר על הוראות סעיף 44א, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 47. עבירת חוץ (35(ג)) בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי סעיף 46. 48. חובת הראיה (36) במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק צה"ל - (1) הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע; (2) בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת - על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה. 49. תקפו של צו (37) ניתן צו לפי חוק צה"ל המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה. פרק ז': דרכי ביצוע 50. פוקדים (39) (א) שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק צה"ל. (ב) מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג. (ג) הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות. 51. ועדות רפואיות (40) אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות. 52. סמכויות עזר (41) (א) פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק צה"ל וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות. (ב) לענין סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי סעיף 39(ג), לועדת ערר שמונתה לפי סעיף 39(ד) ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי סעיף 53, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק צה"ל או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם. 53. ועדות מייעצות (42) שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק צה"ל. 54. אצילת סמכויות (43)3 (א) שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק צה"ל, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה: (1) הסמכות להתקין תקנות; (2) הסמכות למנות פוקדים לפי סעיף 50; (3) הסמכות לתת צווים לפי סעיף 34(א)(1); (4) הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי סעיף 53. (ב) הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. 55. דין צווים (44) (תיקון: תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ח)2 (א) צו לפי סעיפים 14, 24, 36, 38 ו-43א(א)(4) יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק צה"ל יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי סעיפים 38(א)(2), (3) או (4) או 43א(א)(4) והוראה לפי סעיף 42 יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו. (ב) צו לפי חוק צה"ל אין חובה לפרסמו ברשומות. (ג) צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו. (ד) צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום. (ה) צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל - (1) אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - בזמן המסירה; (2) אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח. לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק צה"ל, ואם לא מסר - את מענו הרשום במרשם האוכלוסין; (3) אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית - בתום ארבע שעות מזמן הפרסום; (4) אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות - בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו. (5) אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת. (ו) צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות. (ז) צו אישי (בסעיף קטן זה - לרבות תעודה והיתר) לפי חוק צה"ל יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם. 56. הגשת בקשות (45א) שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק צה"ל, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה. 57. ביצוע ותקנות (38, 45) שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק צה"ל והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק צה"ל לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא-צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ. תוספת (סעיף 2(3)) 1. הגדרות (1) בתוספת זו - "תעודה אישית" - תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם; "עובד הציבור" - כמשמעותו בחוק העונשין, התשל"ז-1977. 2. צו למסור ראיות בדבר גיל (2) (א) כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק צה"ל ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה. (ב) ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי סעיף 3 לחוק צה"ל, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו. 3. סמכויות הפוקד לקביעת גיל (3) (א) פוקד רשאי לקבוע לפי חוק צה"ל את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור בסעיף 2(ב); לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנוכחותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963. (ב) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק צה"ל למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד. (ג) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק צה"ל למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד. (ד) נקבע לאדם מתח גילים לפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים. (ה) רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי סעיף 3 לחוק צה"ל, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו. (ו) "שנה" ו"חודש", לענין סעיף זה - השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם. 4. שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד (4) נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור בסעיף 7 לאותו חוק, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה. 5. סתירה בין תעודות אישיות להודעות (5) הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק צה"ל יראו את ההודעה כנכונה. 6. שמירת סמכויות בית המשפט (10) הוראות תוספת זו אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר. 7. מסירת הודעות (11) הפוקד יביא כל הוראה לפי תוספת זו לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי סעיף 55(ה) לחוק צה"ל. צבאצה"לחוק