חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן:"חוק קצבת ילדים") סימן ב': קצבת ילדים 66. זכות לקצבת ילדים (105) הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד. 67. מנין ילדים (106) (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד. (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא. 68. סכום הקצבה (תיקון: תשס"ב-35, תשס"ג46,47, תשס"ד50, תשס"ו69, תשס"ט99) (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) והוא הילד השלישי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן: (1) לגבי ילד כאמור שהוא הילד השלישי במנין ילדיו של ההורה סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2) שברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי" כשהוא מוכפל ב-1.2 בתוספת הסכום כדלקמן: (א) בתקופה שמיום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) ועד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - ההפרש שבין הסכום הבסיסי הקבוע לגבי הילד השלישי בפסקה (2א) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי", לבין 159; (ב) בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) ואילך - סכום של 100 שקלים חדשים, שיעודכן בשיעור ובמועד שבו מתעדכנת קצבת הילדים לפי פסקה (3) בסיפה שבהגדרה ,הסכום הבסיסי; (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי ואילך במנין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי" כשהוא מוכפל ב-2.22 ולגבי הילד הרביעי בלבד - בתוספת הסכום כדלקמן. (א) בתקופה שמיום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) ועד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - ההפרש שבין הסכום הבסיסי הקבוע לגבי הילד הרביעי בפסקה (2א) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי", לבין 159; (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל-70% מן הסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי". בתוקף מיום 15.12.2010 (לפי ס"ח תשס"ט 212, 213, 214) (ד)(1) התקיים בילד האמור בפסקה (2) תופחת קצבת הילדים לחודש המשתלמת בעדו, בסכום של 100 שקלים חדשים (בסעיף זה - סכום ההפחתה), ובלבד שניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה) וחלפה תקופת 14 הימים כאמור באותו סעיף קטן מיום המצאת ההודעה לפי הוראות סעיף קטן (ח)(2); ההפחתה תחל ב-1 בחודש שלאחר מסירת ההודעה למוסד כאמור בפסקה (2). (2) משרד הבריאות הודיע למוסד כי חלפו שישה חודשים מהמועד שבו היה על הילד לקבל את החיסונים הנדרשים בהתאם לגילו ולמצבו הבריאותי ועל פי תכנית החיסונים שעליה הורה המנהל הכללי של משרד הבריאות; הודעה כאמור תישלח למוסד לא יאוחר מתום שבעה ימים מהיום שבו חלפו שישה חודשים כאמור (3)תכנית כאמור בפסקה (2) תפורסם ברשומות והיא תכלול הוראות בדבר סוג החיסון, מועדי החיסון, ומועדים נוספים שבהם ניתן להשלים חיסון שלא ניתן במועד שנקבע לו, ואת הגיל המרבי שבו ניתן לקבל כל חיסון (בסעיף זה - תכנית החיסונים). (ה)עובד משרד הבריאות, ששר הבריאות הסמיכו לעניין זה, ישלח הודעה להורה שילדו לא קיבל חיסון בהתאם לנדרש בתכנית החיסונים; ההודעה תישלח להורה בתום ארבעה חודשים לאחר המועד שבו היה על ילדו לקבל את החיסון האמור; בהודעה יצוינו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ז); הורה הילד יוכל לפנות לעובד משרד הבריאות בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה לפי סעיף קטן (ח)(2) ולהוכיח כי הילד קיבל את החיסון כנדרש או כי בשל מצבו הבריאותי של הילד לא ניתן לחסנו; הוכיח הורה הילד כאמור לא תישלח הודעה למוסד בדבר הפחתת קצבת הילדים לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ו)על אף האמור בסעיף קטן (ד), סכום ההפחתה לא יעלה על אלה: (1) לגבי הורה שמניין ילדיו אינו עולה על שניים - 100 שקלים חדשים; (2) לגבי הורה שמניין ילדיו הוא שלושה - 200 שקלים חדשים; (3) לגבי הורה שמניין ילדיו עולה על שלושה - 300 שקלים חדשים; הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ד) יעודכנו משנת 2013 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי השיעור שבו מתעדכן הסכום הבסיסי לעניין קצבת ילדים. הוראת מעבר לעניין הגבלת סכום ההפחתה של קצבת ילדים (לפי ס"ח תשס"ט, 215) בתקופה שמיום ח' בטבת התשע"א (15 בדצמבר 2010), עד יום כ"ח בסיוון התשע"א (30 ביוני 2011) ייקרא סעיף 68(ו) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(2)(ד) לחוק קצבת ילדים, כך: (ו) התקיים בילד שמניין הילדים במשפחתו עולה על שניים האמור בסעיף קטן (ד), תופחת להורה קצבת הילדים לחודש המשתלמת בעדו בסכום של 100 שקלים חדשים (להלן - סכום ההפחתה), ואולם סכום ההפחתה לא יעלה על אלה: (1) לגבי הורה שמניין ילדיו הוא שלושה - 100 שקלים חדשים; (2) לגבי הורה שמניין ילדיו עולה על שלושה - 200 שקלים חדשים. (ז) הופחתה קצבת הילדים לפי סעיף קטן (ד), תחושב קצבת הילדים מחדש, לפי אותו סעיף קטן, החל ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו משרד הבריאות הודיע למוסד כי הילד קיבל את כל החיסונים הנדרשים על פי תכנית החיסונים כאמור בסעיף קטן (ד), בהתאם לגילו ולמצבו הבריאותי, או כי על פי תכנית החיסונים חלף המועד האחרון שבו היה ניתן לקבל את החיסון שבשלו ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), וכי הילד קיבל את יתרת החיסונים בהתאם לגילו. (ח)(1)הודעה למוסד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ז) תימסר באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן - מסר אלקטרוני). (2) כל הודעה לפי סעיפים קטנים (ה) ו-(ט), תישלח בדואר רשום לפי מענו של הורה הילד, כפי שהוא מופיע במרשם האוכלוסין; נשלחה הודעה כאמור, יראוה כהודעה שהומצאה ביום השישי שלאחר יום המשלוח, ולהוכחת המצאה בדרך זו דיה הוכחה שהמכתב המכיל את ההודעה נשלח כראוי ומוען כראוי; הודעה שנשלחה כאמור והנמען סירב לקבלה, יראוה כאילו הומצאה כדין. (3) הודעה לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ז) תישלח להורה הילד כאמור בפסקה (2) ותחול עליה הוראת פסקה (2). (4) הודעה שנמסרה למוסד ולהורה הילד לפי סעיף קטן (ד), תעמוד בתוקפה עד למתן הודעה אחרת לפי הוראות סעיף קטן (ז). (ט) הרואה את עצמו נפגע מהודעה שניתנה לפי סעיף קטן (ד), רשאי להשיג עליה לפני עובד משרד הבריאות ששר הבריאות הסמיכו לכך, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה לפי סעיף קטן (ח)(3); החלטה בהשגה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה ותינתן עליה הודעה להורה הילד; ההודעה בדבר הפחתת קצבת הילדים תעמוד בתוקפה עד מתן החלטה בהשגה; ניתנה החלטה - תימסר על כך הודעה למוסד במסר אלקטרוני. (י)על החלטה של עובד משרד הבריאות, שניתנה לפי הוראות סעיף קטן (ט), ניתן לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לפי סעיף קטן (ח)(2); אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ההחלטה בדבר הפחתת קצבת הילדים אלא אם כן הורה בית הדין אחרת. (יא) הוראות סעיפים קטנים (ד) עד (י) יחולו על ילד שהוא עולה או תושב חוזר, רק בתום שלושה חודשים מיום שבו נעשה עולה ואם הוא תושב חוזר - מיום חזרתו ארצה; בסעיף זה - "עולה" - כהגדרתו בסעיף 197(ג); "תושב חוזר" - יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות; 69. מקבל הקצבה (110, 111) (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב. (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור. (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א). (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א). 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס"א, תשס"ט) על אף האמור בכל מקום אחר בסימן זה, היו למבוטח ילדים ממספר נשים, יחולו לגביו הוראות אלה: (1) היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד; (2) לא היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם. 70. הורה הנעדר מן הארץ (112) הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל. 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח (113) מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני. 72. תקופת הקצבה (114) (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות. (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים. (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר. 73. פטור הקצבה ממסים (116) קצבת ילדים כאמור בסעיף 68 לא תיחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. תקנות הביטוח הלאומי (הפחתת נקודת קיצבה מקיצבת ילדים), תשל"ט-1979 (להלן:"חוק קצבת ילדים") בתוקף סמכותו לפי סעיפים 109א ו-242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח - 1968, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין חוק קצבת ילדים: 1. הגדרות בחוק קצבת ילדים - "מקום בתנאי פנימיה" - מקום שבו נמצא ילד, מחוץ לבית הוריו, ומקבל אכסון וכלכלה ברוב ימי החודש; "עיקר החזקה" - כיסוי, במשרין או בעקיפין, של הוצאות החזקתו של ילד במקום בתנאי פנימיה בשיעור העולה על 60 אחוז מהוצאות אלה. 2. הפחתת נקודת קיצבה ילד שעיקר החזקתו במקום בתנאי פנימיה על המדינה, על רשות מקומית או על הסוכנות היהודית לארץ ישראל - יופחת מהקיצבה המשתלמת בעדו לפי סעיף 109 סכום השווה לנקודת קיצבה, כמשמעותה באותו סעיף, בעד כל חודש שבו הוא שוהה במקום בתנאי פנימיה, ובלבד שמשרד העבודה והרווחה מסר למוסד את הפרטים הבאים: (1) שם הילד, מספר זהותו ותאריך לידתו; (2) שמות האב והאם, מספרי זהותם ומענם, ובאין הורים - שם האפוטרופוס מספר זהותו ומענו; (3) שם הפנימיה שבה נמצא הילד או שם המשפחה האומנת שאצלה הוא נמצא ומענם; (4) תאריך תחילת שהותו של הילד במקום בתנאי פנימיה וכן תאריך סיום שהותו באותו מקום. 3. סייגים להפחתה (א) על אף האמור בתקנה 2 לא תופחת נקודת קיצבה בעד החדשים יולי-אוגוסט של כל שנה. (ב) נקודת קיצבה לפי חוק קצבת ילדים לא תופחת למפרע בעד תקופה העולה של חדשיים. 4. מועד תחילת ההפחתה (א) התקבל ילד למקום בתנאי פנימיה בין האחד לחודש וביו החמישה עשר לחודש, יראו חודש זה לענין הפחתת נקודת הקיצבה כחודש שבו שהה הילד במקום בתנאי פנימיה. (ב) התקבל ילד למקום בתנאי פנימיה בין הששה עשר לחודש ובין היום האחרון שבו, לא יראו חודש זה לענין הפחתת נקודת הקיצבה כחודש שבו שהה הילד במקום בתנאי פנימיה. 5. מועד סיום ההפחתה (א) סיים ילד שהותו האחד לחודש ובין החמישה עשר לחודש, לא יראו חודש זה לענין הפחתת נקודת הקיצבה כחודש שבו שהה הילד במקום בתנאי פנימיה. (ב) סיים ילד שהותו במקום בתנאי פנימיה בין הששה עשר לחודש ובין היום האחרון שבו, יראו חודש זה לענין הפחתת נקודת הקיצבה כחודש שבו שהה הילד במקום בתנאי פנימיה. 6. העדרות זמנית נעדר ילד מן המקום בתנאי פנימיה במשך חודש, לא תופחת נקודת קיצבה בעד אותו חודש שבו נעדר. 7. סייג לתחולה (תיקון: תשמ"ב) חוק קצבת ילדים לא יחולו לגבי מי שמשתלמת לו קיצבה לפי סעיף 109 לחוק בעד ארבעה ילדים או יותר. 8. תחילה (תיקון: תשמ"ב) תחילתן של חוק קצבת ילדים ביום ב' בטבת תשל"ט (1 בינואר 1979) תקנות הביטוח הלאומי (עיכוב תשלום קיצבת ילדים), תשמ"ג-1983 (להלן:"חוק קצבת ילדים") בתוקף סמכותי לפי סעיפים 139א ו-242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין חוק קצבת ילדים: 1. עיכוב תשלום קיצבת ילדים בשל אי הגשת דו"ח לנציבות מס הכנסה לא הגיש זכאי לקיצבת ילדים (להלן - הזכאי) דין וחשבון על הכנסתו לפקיד השומה, לפי פקודת מס הכנסה והתקנות שלפיה, רשאי המוסד לעכב את תשלום קיצבת הילדים המשתלמת לפי פרק ה' לחוק ובלבד שנתקיימו תנאים אלה: (1) אחרי המועד שנקבע להגשת הדין וחשבון על ההכנסה, שלח פקיד השומה התראה לזכאי, בכתב ובדואר רשום, שאם לא יגיש את הדין וחשבון תוך שלושים ימים מיום קבלת ההתראה, יעוכב תשלום הקיצבה, והעתק ההתראה נשלח לאשתו של הזכאי; (2) נציבות מס הכנסה מסרה למוסד הודעה, כי הזכאי לא הגיש את הדין וחשבון על ההכנסה, על אף שעבר המועד הנקוב בהתראה, וההודעה כללה את שם משפחתו ושמו הפרטי של הזכאי, מספר זהותו, מענו ומספר תיקו בנציבות מס הכנסה. 2. עיכוב תשלום קיצבת ילדים בשל אי הגשת דו"ח למוסד לא הגיש זכאי דין וחשבון על הכנסתו למוסד לפי החוק והתקנות שלפיו, רשאי המוסד לעכב את תשלום קיצבת הילדים המשתלמת לפי פרק ה' לחוק, אם לאחר המועד שנקבע להגשת הדין וחשבון על ההכנסה שלח לו המוסד התראה בכתב ובדואר רשום, שאם לא יגיש את הדין וחשבון תוך שלושים ימים מיום קבלת ההתראה, יעוכב תשלום הקיצבה, והעתק ההתראה נשלח לאשתו של הזכאי. 3. תחולה (תיקון: תשמ"ו) תקפן של חוק קצבת ילדים עד יום כ"ד באדר ב' התשמ"ט תקנות הביטוח הלאומי (חישוב השכר לענין קיצבת ילדי עובדים), תשכ"ו-1965 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31יז (3) ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, אני מתקין תקנות אלה: 1. חישוב השכר (א) משתלם לזכאי שכר שאחד מרכיביו הוא תוספת משפחה בעד ילדים, לא יקטן שכרו לענין סעיף 31יז(3) לחוק משכרו הרגיל בצירוף הגדול מבין שני סכומים אלה: (1) הקיצבה לילדי עובדים המגיעה לו לפי החוק והתקנות לפיו; (2) התוספת המשפחתית בעד שלושת ילדיו הראשונים, ששולמה לו לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה ערב יום ג' באב תשכ"ה (1 באוגוסט 1965) (להלן - היום הקובע), בצירוף שיעור ממוצע של התוספות לשכר שחושבו על יסוד התוספת המשפחתית האמורה. (ב) לענין תקנת משנה (א) - (1) "השכר הרגיל" - שכרו הכולל של הזכאי למעט הסכומים האמורים בפסקאות (1) או (2) לתקנת המשנה האמורה; (2) "השיעור הממוצע" - לחודש עבודה - סך כל התוספות שחושבו כאמור בסיפה לתקנת משנה (א)(2), המשתלמות לזכאי על ידי אותו מעביד או באותו מקום עבודה עבור ששת החדשים שקדמו ליום הקובע, מחולק ב-6; ליום עבודה - סך כל התוספות שחושבו כאמור בסיפה לתקנת משנה (א) (2), המשתלמות לזכאי עבור ימי העבודה שעבד בששת החדשים שקדמו ליום הקובע אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, מחולק למספר אותם ימי העבודה. קטיניםקצבת ילדיםחוק