חוק אפליה מתקנת

חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 (להלן:"חוק אפליה מתקנת") 1. מטרת החוק (תיקון: תש"ס) אפליה מתקנת מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. 1א. שויון לפני החוק (תיקון: תש"ס) (א) דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האשה, באשר היא אשה, לכל פעולה משפטית-אין נוהגים לפיה. (ב) לענין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם ביסוד פעולה שתוצאתה היא הפליה היתה כוונה להפלות, או לא. 1ב. אבחנה מיותרת והעדפה מתקנת (תיקון: תש"ס) אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה כל אחד מאלה: (1) אבחנה בין אישה לבין איש, במידה שהיא מתחייבת מהשונות הענינית שביניהם, או מאופיו או ממהותו של הענין; (2) הוראה או פעולה, שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של נשים, או הוראה או פעולה, שנועדה לקדם את שוויונן. 1ג. שמירת זכויות (תיקון: תש"ס) הוראות אפליה מתקנת באות להוסיף על זכויות האישה לפי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר, ולא לגרוע מהן. 2. קנינה של אשה נשואה לאשה נשואה תהיה כשרות מלאה לקנין ולעשיה בקנינים כאילו היתה פנויה; ואין קניניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין. 3. אפוטרופסות שווה (א) האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם; מת אחד ההורים, הנשאר בחיים הוא האפוטרופוס הטבעי. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בכוחו של בית משפט או בית דין מוסמך לנהוג בעניני אפוטרופסות על ילדים, הן על גופם והן על רכושם, בהתחשב עם טובת הילדים בלבד. 3א. רישום שמות שני ההורים (תיקון: תשס"ח) 5 הדורש מאדם לציין בטופס ובמסמך אחר, את שם הורהו, ידרוש בו כי יצוינו שמותיהם של שני ההורים, ככל שאלה ידועים לאותו אדם. 4. (בוטל) (תיקון: תשכ"ה) 5. נישואין וגירושין אין אפליה מתקנת בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין ולגירושין. 6. שוויון בזכויות חברתיות (תיקון: תש"ס) לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית. 6א. זכות האישה על גופה (תיקון: תש"ס) לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין. 6ב. הגנה מפני אלימות (תיקון: תש"ס) לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה. 6ג. ייצוג הולם (תיקון: תש"ס, תשס"ה) (א) בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים. (א1) (בוטל) (ב) נקבע בחוק כי ימונו להנהלה, לדירקטוריון או למועצה של גוף ציבורי נציגים או חברים כלהלן, לא יחולו עליהם הוראות סעיף זה: (1) נציגים של גופים או של ארגונים המנויים באותו חוק, אלא אם כן לגוף או לארגון יותר מנציג אחד; (2) חברים המכהנים בגוף בתוקף היותם נבחרי ציבור. (ג) בסעיף זה - "גוף ציבורי" - כל אחד מאלה: (1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו; (2) רשות מקומית; (3) חברה עירונית, כהגדרתה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; (4) תאגיד או גוף ציבורי אחר שהוקם בחוק; (5) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אלא אם כן קבע שר המשפטים, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת (באפליה מתקנת - הוועדה לקידום מעמד האישה), לענין העובדים, כי חובת הייצוג כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול; "הנהלה", "דירקטוריון" ו"מועצה" - לרבות כל גוף הממלא תפקיד כאמור או תפקיד הדומה לו אף אם כינויו שונה. 6ג1. ייצוג הולם בוועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומית (תיקון: תשס"ה, תשס"ח)3 (א) בסעיף זה ובסעיף 6ג2 - "חוק הרשות לקידום מעמד האישה" - חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998; "הרשות" - הרשות לקידום מעמד האישה כמשמעותה בחוק הרשות לקידום מעמד האישה; "ועדה ציבורית" - ועדה שבחבריה נציג ציבור; "צוות" - ועדה או גוף אחר שהוקם לשם עיצוב מדיניות לאומית בכל נושא לרבות בנושאי חוץ או ביטחון, או לשם מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני או בין-לאומי, לרבות ניהול משא ומתן, ובכלל זה לקראת חתימה על הסכם ביניים או על חוזה שלום. (ב) בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (בסעיף זה - גוף ממנה), יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה. (ג) גוף ממנה ידווח לרשות על כל מינוי של ועדה ציבורית או צוות, מיד לאחר המינוי ובטרם החלו הוועדה הציבורית או הצוות בפעולתם; על דיווח כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) של סעיף 7 לחוק הרשות לקידום מעמד האישה, בשינויים המחויבים. (ד) קיבלה הרשות דיווח לפי סעיף קטן (ג), וסברה כי בוועדה הציבורית או בצוות שמונו לא ניתן ביטוי הולם לנשים, כאמור בסעיף קטן (ב), תפנה מיד לגוף הממנה, ותפרט את עמדתה בנושא; פנתה הרשות לגוף ממנה כאמור, תודיע על כך מיד לוועדה לקידום מעמד האישה, כן תודיע הרשות לועדה לקידום מעמד האישה על תוצאות כל פניה כאמור. (ה) הרשות תמסור לוועדה לקידום מעמד האישה דין וחשבון שנתי ובו יפורטו המינויים שנמסר לה לגביהם דיווח לפי סעיף קטן (ג), עמדתה של הרשות בנושא הייצוג ההולם לגבי כל מינוי, ואופן טיפולה בנושא. 6ג2. חוות דעת מגדרית (תיקון: תשס"ח) 3 הועברה לוועדה מוועדות הכנסת (בסעיף זה - הוועדה) הצעת חוק, לרבות הצעת חוק תקציב שנתי, או הובאה לאישור הוועדה או להתייעצות עמה חקיקת משנה, אשר יש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים או הנוגעות לתחום מתחומי פעולתה של הרשות, תגיש הרשות לוועדה חוות דעת בדבר ההשלכות האמורות (בסעיף זה - חוות דעת מגדרית); חוות הדעת המגדרית תונח על שולחן הוועדה לקראת הדיון בעניין. 6ג3. איסוף, עיבוד ופרסום של מידע לפי מין על ידי גוף ציבורי (תיקון: תשס"ח) 6 (א) גוף ציבורי העורך דרך קבע איסוף ועיבוד של מידע הנוגע ליחידים, ומפרסמו לציבור במסגרת פרסום כללי שנועד לשמש גם למטרות סטטיסטיות, יכלול בפעולותיו כאמור התייחסות למין; השר או ראש גוף אחר הממונה על הגוף הציבורי (בסעיף זה - הגורם הממונה) רשאי לקבוע, לעניין מסוים, כי יש טעמים המצדיקים שלא לעשות כן. (ב) הגורם הממונה רשאי לקבוע כי איסוף ועיבוד של מידע ופרסומו כאמור בסעיף קטן (א) יכללו התייחסות למין, אף אם אינם נוגעים ליחידים, בעניינים שיש להם השלכות מגדריות. (ג) בסעיף זה, "גוף ציבורי" - משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, רשות מקומית ותאגיד אחר שהוקם בחוק. 6ד. שירות בכוחות הביטחון (תיקון: תש"ס) (א) לכל אישה המועמדת לשירות בכוחות הביטחון, או המשרתת בהם, זכות שווה לזכותו של האיש למלא כל תפקיד, או להיות מוצבת בכל תפקיד; לא יראו פגיעה בזכות זו אם הדבר מתחייב ממהותו או מאופיו של התפקיד. (ב) בסעיף זה, "כוחות הביטחון" - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה. 7. תחולה (תיקון: תש"ס) (א) כפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי אפליה מתקנת. (ב) כל בתי המשפט ינהגו לפי אפליה מתקנת; כן ינהג לפי אפליה מתקנת כל בית דין המוסמך לדון בעניני המעמד האישי, אלא אם כל הצדדים הם בני שמונה-עשרה שנה ומעלה והסכימו לפני בית הדין, מרצונם הטוב, להתדיין לפי דיני עדתם. (ג) הוראות אפליה מתקנת לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים. 7א. שמירת דינים (תיקון: תש"ס, תשס"ה2) (א) אין בהוראות אפליה מתקנת, כפי שתוקנו בחוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000 (להלן - החוק המתקן), כדי לפגוע - (1) בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של החוק המתקן; (2) בהוראות שענינן גיל פרישה, גמלה או תגמול אחר, שנקבעו בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, לפני מועד תחילתו של החוק המתקן. (ב) שינויים ותיקונים בענינים האמורים בסעיף קטן (א)(2), שנקבעו בדין, בהסכם קיבוצי או בתקנון של קופת גמל, ייעשו, לאחר תחילתו של החוק המתקן, בשים לב לעקרונות שנקבעו באפליה מתקנת. 8. תיקון פקודת החוק הפלילי 1936 פקודת החוק הפלילי, 1936, תתוקן כך: (א) פיסקה (ג) של הסייג לסעיף 181 - בטלה; (ב) אחרי סעיף 181 יבוא סעיף זה: "181א. התרת קשר נישואין על כרחה של אשה התיר האיש קשר הנישואין על כרחה של האשה, באין פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך המחייב את האשה להתרת קשר הנישואין - האיש אשם בפשע ודינו מאסר עד חמש שנים." 9. ביצוע שר המשפטים ממונה על אפליה מתקנת. הפליה / אפליהחוק