חוק נכסים של נספי שואה

חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006 (להלן:"חוק נכסים של נספי שואה") פרק א': פרשנות 1. מטרות החוק מטרותיו של חוק נכסים של נספי השואה הן: (1) לפעול להגברת הפעולות לאיתור נכסים הנמצאים בישראל, שיש יסוד להניח כי בעליהם נספו בשואה, ולאיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור, המנוהלים או המוחזקים על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי גורם אחר, ולהשיב נכסים אלה ליורשים ולבעלי הזכויות שאותרו; (2) להביא לכך שנכסים כאמור בפסקה (1), אשר היורשים ובעלי הזכויות האחרים בהם לא אותרו, למרות מאמצים שנעשו לאיתורם, ישמשו למטרת סיוע לניצולי שואה וכן למטרות של הנצחת זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי שואה. 2. הגדרות בחוק נכסים של נספי השואה - "אדם מנהל" - אדם המנהל נכס מכוח צו שניתן לפי סעיף 8 לחוק האפוטרופוס הכללי; "העברת נכס לחברה" - העברת נכס לקנין החברה או לניהול החברה, לפי הענין, כמפורט בהוראות חוק נכסים של נספי שואה; "החברה" - החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ, שהוקמה לשם ביצוע מטרות חוק נכסים של נספי שואה, לפי הוראות סעיף 3; "הרשות" - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות; "הוועדה הממנה" - הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 45; "הוועדה להפרשי הצמדה וריבית" - הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 16; "ועדת ערר" - הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 27; "חוק האפוטרופוס הכללי" - חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978; "חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק החברות הממשלתיות" - חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975; "חוק הנאמנות" - חוק הנאמנות, התשל"ט-1979; "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק נכסים של נספי שואה; "מקרקעין" - זכות במקרקעין או זכות לגבי מקרקעין; "ניירות ערך" - כמשמעותם בחוק החברות, אף אם הונפקו על ידי תאגיד שאינו חברה; "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, לרבות כספים וניירות ערך; "נכס של נספה השואה" - נכס שמתקיים בו אחד מאלה, למעט נכס גרמני, כהגדרתו בסעיף 2(ה) לחוק נכסי גרמנים, התש"י-1950: (1) הוא נמצא בישראל ובעל הזכויות האחרון בו, הידוע, הוא אדם שמקום שהותו האחרון הידוע היה בחבל ארץ אשר ביום י"ז באלול התרצ"ט (1 בספטמבר 1939) היה שייך למדינה מהמדינות המפורטות בתוספת הראשונה, ולא ידוע אם בעל הזכויות האמור נותר בחיים לאחר יום כ"ז בטבת התש"ו (31 בדצמבר 1945) או שידוע כי הוא נספה בתקופה שמיום י"ז באלול התרצ"ט (1 בספטמבר 1939) עד יום כ"ז בטבת התש"ו (31 בדצמבר 1945) בחבל ארץ כאמור; (2) הוא נכס אשר רואים אותו, לפי הוראות סעיף 21 לחוק האפוטרופוס הכללי, כאילו ניתן לגביו צו ניהול; (3) הוא תמורתו של נכס שהתקיים בו האמור בפסקה (1), ובלבד שהאמור בפסקה (1) מתקיים בתמורה כאמור; "פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; "תהליך האיתור המיוחד" - כמשמעותו בסימן ב' בפרק ד'; "השר" - שר המשפטים. פרק ב': הקמת החברה, מטרותיה ותפקידיה 3. הקמת החברה (א) לשם ביצוע מטרות חוק נכסים של נספי שואה, תוקם חברה לפי הוראות חוק החברות שתפעל למטרות הציבוריות ולתפקידים המפורטים בסעיף 4, בלבד; החברה אינה רשאית לשנות את שמה או את מטרותיה ואת תפקידיה, להוסיף עליהם או לגרוע מהם. (ב) החברה אינה רשאית לחלק רווחים לבעלי מניותיה או לבצע חלוקה בדרך אחרת; לענין זה, "חלוקה" - כהגדרתה בחוק החברות. (ג) החברה תפעל לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, ויחולו עליה הוראות חוק החברות הממשלתיות כאמור בסעיף 65, וכן הוראות חוק החברות, בכפוף לאמור באותו סעיף. (ד) רשם החברות לא ירשום את החברה במרשם החברות כמשמעותו בחוק החברות אלא לאחר שהוגשה לו תעודה של הרשות, המאשרת כי תקנון החברה תואם את הוראות חוק נכסים של נספי שואה. 4. מטרות החברה ותפקידיה (א) החברה תפעל ותעשה את כל הדרוש לשם מימוש מטרות חוק נכסים של נספי השואה ולשם ביצוע תפקידיה כמפורט להלן: (1) לערוך פעולות לאיתור נכסים של נספי השואה ולהעברת הנכסים שאותרו לידיה, ולנהלם בהתאם להוראות חוק נכסים של נספי שואה; (2) לערוך פעולות להשגת מידע על אודות נכסים של נספי השואה ועל אודות בעלי הזכויות האחרונים בהם, הידועים, וכן פעולות לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים כאמור; (3) להשיב נכסים של נספי השואה או את שוויים ההוגן לזכאים להם, בהתאם להוראות חוק נכסים של נספי שואה; (4) לתת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, לרבות סיוע בתחומי הרפואה, הסיעוד, הרווחה, התמיכה הנפשית והכלכלית, ולתמוך במוסדות ובגופים שמטרתם סיוע לניצולי שואה (בחוק נכסים של נספי השואה - מטרת סיוע); (5) לתמוך במוסדות, בגופים, בפעילויות ובמיזמים, שמטרותיהם הנצחה, תיעוד, חינוך והסברה של זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה בהתאם להוראות סעיף 34(ג) (בחוק נכסים של נספי השואה - מטרת הנצחה). (ב) בביצוע תפקידיה כאמור בפסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א), תיתן החברה עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע על פני שימוש בנכסים למטרת הנצחה, ולא יינתנו סיוע או תמיכה למטרות אלה למוסד ממוסדות המדינה, לרבות רשות מקומית. (ג) החברה תפעל למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין. פרק ג': העברת נכסים של נספי השואה לקנין החברה או לניהולה סימן א': העברת נכסים המנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי 5. העברת נכסים לחברה על ידי האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל (א) (1) נכס של נספה השואה, שאינו מקרקעין, המנוהל ביום התחילה בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל, יועבר לקנין החברה, בתוך תקופה של שלושה חודשים ממועד הקמתה (בפרק זה - תקופת ההעברה). (2) נכס כאמור בסעיף קטן זה, שהוא כספים או ניירות ערך, יועבר לקנין החברה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כפי שתקבע הוועדה להפרשי הצמדה וריבית ובניכוי הוצאות הניהול שנגבו לפי הוראות סעיף 12 לחוק האפוטרופוס הכללי עד למועד העברתו לחברה; על אף האמור בפסקה (1), יהיה האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל רשאי, בהסכמת החברה, להעביר לקנין החברה את הפרשי ההצמדה והריבית בתשלומים תקופתיים במועדים שונים מהאמור בפסקה (1), אם קיבל את הסכמת החברה לכך. (3) נכס כאמור בסעיף קטן זה, שאינו כספים או ניירות ערך, יועבר לקנין החברה בצירוף הפירות שצמחו ממנו ונזקפו לזכותו של הנכס, ובניכוי של הפסדים שנזקפו לחובתו של הנכס ושל הוצאות הניהול שנגבו לפי הוראות סעיף 12 לחוק האפוטרופוס הכללי. (ב) נכס של נספה השואה, שהוא מקרקעין, המנוהל ביום התחילה בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל, יועבר לניהול החברה בתוך תקופת ההעברה, בצירוף הפירות שצמחו ממנו ונזקפו לזכותו של הנכס, ובניכוי של הפסדים שנזקפו לחובתו של הנכס ושל הוצאות הניהול כמשמעותן בסעיף 12 לחוק האפוטרופוס הכללי, החלים על הנכס, ובלבד שלא ישולם שכר העולה על שני אחוזים משוויו הכולל של הנכס המנוהל במועד העברתו לחברה; כל עוד לא שולמו הוצאות הניהול כאמור, יהיו הן שעבוד ראשון על הנכס האמור. (ג) נכס שעל האפוטרופוס הכללי או על אדם מנהל להעבירו לחברה לפי הוראות סעיף זה, יועבר בצירוף המסמכים והחשבונות המתייחסים אל הנכס, הנמצאים ברשותו, וכל מידע אחר שיש ברשותו, העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכס. (ד) החברה תסייע בידי האפוטרופוס הכללי בתהליך העברת הנכסים לידיה כאמור בסעיף זה. 6. העברה מאוחרת נכס שהועבר לניהול האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל לאחר תום תקופת ההעברה ומצא האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל, כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, יעביר את הנכס לחברה לאלתר בהתאם להוראות סעיף 5. 7. מתן דין וחשבון וסיום תקופת האחריות (א) בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו העביר האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל, נכס לחברה, ייתן לחברה דין וחשבון, וימסור לה דוחות מבוקרים, כפי שנקבע לפי סעיף 15(ב) לחוק האפוטרופוס הכללי, לגבי המסמכים והחשבונות המתייחסים אל הנכס, שהיו ברשותו. (ב) אחריותו של האפוטרופוס הכללי ושל אדם מנהל לגבי נכס של נספה השואה תסתיים במועד העברתו לחברה, ובמועד האמור יראו את האפוטרופוס הכללי או את האדם המנהל, לפי הענין, כמי שקיבל תעודת שחרור לפי סעיף 15(ג) לחוק האפוטרופוס הכללי, ובלבד שהגיש את הדוחות לפי הוראות סעיף קטן (א); הועברו הדוחות באיחור - תסתיים אחריותו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל עם הגשת הדוחות. 8. תוצאות העברת נכס לחברה בלי לגרוע מהוראות סעיף 7(ב), החל ממועד העברת נכס לחברה, תבוא החברה במקום האפוטרופוס הכללי או האדם המנהל, לפי הענין, לכל דבר וענין הנוגע לנכס ולניהולו, לרבות בקשה או הליך לשחרור הנכס, ולרבות הליך התלוי ועומד לפני בית משפט בקשר לזכויות בנכס או לגבי נכס. סימן ב': העברת נכסים שאינם מנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי 9. חובת הודעה וחקירה (א) אדם, שאינו האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל, המחזיק או המנהל נכס של נספה השואה או נכס שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה השואה, וכן עובד ציבור, שנודע לו, אגב מילוי תפקידו, על היותו של נכס, נכס של נספה השואה, יודיע על כך לחברה, בתוך 30 ימים מיום שהחברה פרסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) או מהיום שהיה לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס כאמור, לפי המאוחר, וימסור לחברה את הפרטים הידועים לו לגבי אותו נכס. (ב) נודע לאפוטרופוס הכללי, לפני יום התחילה או לאחריו, על נכס, דרך הודעה לפי סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי או דרך הודעה לפי סעיף 2 לחוק להגנת רכוש מופקד, התשכ"ה-1964, או בדרך אחרת, והיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, יודיע על כך לחברה בתוך 30 ימים מיום הקמת החברה או מהיום שהיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס כאמור, לפי המאוחר, וימסור לחברה את הפרטים הידועים לו לגבי אותו נכס. (ג) החברה תערוך חקירה ותאסוף ראיות לשם איתור נכסים של נספי השואה שטרם הועברו אליה ושאינם מנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל. (ד) עם הקמתה, תפרסם החברה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל, באתר האינטרנט שלה ובמקומות אחרים ככל שתמצא לנכון, הודעה שתכלול הסבר בדבר החובה החלה על מי שמחזיק או מנהל נכס של נספה השואה או נכס שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה השואה, לפי הוראות סעיף קטן (א). (ה) בפרק זה, "מחזיק" - בין שהשליטה הישירה בנכס היא בידו ובין שהשליטה הישירה בנכס היא בידי אדם המחזיק בנכס מטעמו. 10. העברת נכסים לחברה על ידי אדם אחר (א) (1) קיבלה החברה הודעה על נכס לפי סעיף 9(א) או (ב), ומצאה כי הוא נכס של נספה השואה, או נודע לחברה, בעקבות חקירה כאמור בסעיף 9(ג), על נכס של נספה השואה, תודיע לכל אדם אשר ידוע לה כי הוא מחזיק בנכס או מנהל אותו כי עליו להעביר אליה את הנכס, לפי הוראות סעיף זה, בצירוף הפירות שצמחו ממנו או בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסקה (2), לפי הענין, בתוך 60 ימים; החברה תציין בהודעה כי בחלוף המועד להעברת הנכס יעבור הקנין או הניהול בו לידי החברה, לפי הוראות סעיף 14. (2) היה הנכס של נספה השואה כספים או ניירות ערך, תפרט החברה בהודעתה את גובה הפרשי ההצמדה והריבית שיש לצרף לנכס על פי קביעת הוועדה להפרשי הצמדה וריבית. (3) היה הנכס של נספה השואה תמורה כאמור בפסקה (3) שבהגדרה "נכס של נספה שואה", יחולו ההוראות החלות לגבי מחזיק בנכס, על מי שקיבל את התמורה. (4) אדם המעביר נכס לפי סעיף זה רשאי - (א) להעביר לקנין החברה את הפרשי ההצמדה והריבית בתשלומים תקופתיים במועדים שונים מהאמור בפסקה (1), אם קיבל את הסכמת החברה לכך; (ב) לנכות מן הנכס הוצאות שנזקפו לחובת הנכס כתוצאה מפעולות השקעה שעשה בו, ובלבד שיש בידו חשבונות, קבלות או ראיות אחרות המעידות על הוצאתן. (ב) קיבל אדם הודעה מאת החברה לפי סעיף קטן (א), יעביר את הנכס לחברה בהתאם להודעתה, אלא אם כן הודיע בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, כי הוא חולק על היותו של הנכס, נכס של נספה השואה, ופירט את הטענות שעליהן הוא מתבסס, בצירוף מסמכים התומכים בטענותיו; ואולם מחזיק בנכס או מנהל נכס אשר לא הודיע כאמור, לא יהיה מנוע בשל כך מלפנות לבית המשפט בטענה שהנכס אינו נכס של נספה השואה. (ג) נכס שהוא מקרקעין יועבר לפי הוראות סעיף זה לניהול החברה, ונכס שאינו מקרקעין, יועבר כאמור לקנין החברה. (ד) נכס שעל אדם להעבירו לחברה לפי הוראות סעיף זה, יועבר בצירוף המסמכים והחשבונות המתייחסים אל הנכס, הנמצאים ברשותו של אותו אדם, וכל מידע אחר שיש ברשותו, העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכס. 11. פניה לבית משפט (א) הודיע אדם לחברה לפי הוראות סעיף 10(ב), כי הוא חולק על היותו של נכס, נכס של נספה השואה, ולאחר שבדקה החברה את טענותיו לא השתכנעה בצדקתן, תפנה החברה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרך של המרצת פתיחה בבקשה להכריז על הנכס כנכס של נספה השואה ולצוות על המחזיק בנכס או מנהלו להעבירו לחברה כפי שנדרש להעבירו בהודעת החברה לפי סעיף 10. (ב) (1) חלק אדם על הדרך שבה חישבה החברה את הפרשי ההצמדה והריבית שהוא נדרש לצרף לנכס, ולאחר שבדקה החברה את טענותיו והודיעה לו כי לא השתכנעה בצדקתן, רשאי הוא להשיג על דרך החישוב כאמור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים בדרך של המרצת פתיחה; אין באמור בפסקה זו כדי לאפשר השגה על קביעת הוועדה להפרשי הצמדה וריבית. (2) המרצת הפתיחה תוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעת החברה כי היא דוחה את טענותיו. (3) בית המשפט לא ידון בהמרצת הפתיחה אלא לאחר שנוכח כי הנכס ואותו חלק של הפרשי ההצמדה והריבית, שאינו שנוי במחלוקת, הועברו לחברה. 12. סיום תקופת האחריות אחריותו של אדם שהחזיק או שניהל נכס של נספה השואה שהועבר לחברה, תסתיים במועד שבו נמסרה החזקה בנכס לחברה, בצירוף פירות הנכס או הפרשי ההצמדה והריבית, המסמכים, החשבונות והמידע, כאמור בסעיף 10, לפי המאוחר. סימן ג': כללי 13. פירותיו של נכס ההוראות החלות על העברת נכס לפי פרק זה יחולו גם על העברת פירותיו של נכס. 14. מועד העברת נכסים לחברה (א) נכס שיש להעבירו לחברה, יעבור הקנין בנכס או ניהול הנכס, לפי הענין, לחברה, במועד שבו נמסרה לה החזקה בו, ואם הוגשה המרצת פתיחה לבית המשפט לפי הוראות סעיף 11(א) - במועד שקבע בית המשפט. (ב) חלף המועד להעברתו של נכס של נספה השואה לחברה, כאמור בסעיפים 5(א) או (ב), או 10(א), לפי הענין, והחזקה בנכס לא נמסרה לחברה, יעבור הקנין בנכס או ניהול הנכס לחברה, לפי הענין, במועד הקבוע בסעיפים האמורים להעברת הנכס, אלא אם כן הודיע אדם לפי הוראות סעיף 10(ב), כי הוא חולק על היותו של הנכס נכס של נספה השואה, ובלבד שהחברה מסרה לכל אדם אשר היה ידוע לה כי הוא מחזיק בנכס או מנהלו הודעה כי עליו להעביר אליה את הנכס כאמור בסעיף 10. (ג) אין האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל או אדם כאמור בסעיף 9(א) רשאי להעביר לאחר, נכס של נספה השואה שעליו להעביר לחברה לפי הוראת סעיף 5(א) או לפי הודעת החברה כאמור בסעיף 10(א), לפי הענין, ואין הוא רשאי להעביר לאחר כל זכות בנכס כאמור או לעשות פעולה אחרת שעשויה לפגוע בהעברת נכס כאמור לחברה, אלא באישור בית משפט או באישור מוקדם מהחברה. 15. רישום נכסים על שם החברה היה בנכסים שהועברו לחברה, לרבות לפי סעיף 14(ב), נכס שזכויות או פעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על פי חיקוק, תודיע החברה על כך לרשם, והרשם ירשום בו הערה מתאימה; נרשמה הערה כאמור, לא תירשם כל זכות או פעולה בנכס הסותרת את תוכן ההערה; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכות החברה לרשום את זכויותיה בנכס בכל פנקס המתנהל על פי חיקוק. 16. ועדה להפרשי הצמדה וריבית (א) תוקם ועדה בת חמישה חברים שימונו על ידי השר, לשם קביעת שיעורי ההצמדה והריבית לענין נכסים של נספי השואה שהם כספים או ניירות ערך, ולשם קביעת התקופות שלגביהן יש לחשב את שיעורי ההצמדה והריבית כאמור (בסעיף זה - הוועדה); הודעה על מינוי הוועדה תפורסם ברשומות. (ב) ואלה חברי הוועדה: (1) שלושה אנשי אקדמיה בעלי מומחיות בכלכלה או בהיסטוריה כלכלית; על מינוי חברי הוועדה לפי פסקה זו תחול הוראת סעיף 9(א) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (בחוק נכסים של נספי השואה - חוק בתי דין מינהליים); (2) איש אקדמיה בעל מומחיות בכלכלה או בהיסטוריה כלכלית שימונה לפי המלצת ארגונים המנויים בתוספת השניה; (3) המנהל הכללי של משרד האוצר. (ג) הוועדה תקבע את שיעורי ההצמדה והריבית, במטרה לשקף את שווי הנכסים, אילו אדם סביר היה פועל להשקעתם באופן סביר, במועדים ובנסיבות הנוגעים לענין, ואולם היא תהיה רשאית להביא בחשבון בקביעת שיעורי ההצמדה והריבית, גם את המטרה שלשמה מיועדים הנכסים. (ד) (1) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות. (2) המנין החוקי בדיוני הוועדה יהיה שלושה חברי ועדה. (3) הוועדה רשאית להזמין לדיוניה גם מי שאינו חבר ועדה. (4) הוועדה תמנה את מזכיר הוועדה. (5) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק נכסים של נספי שואה. (ה) לוועדה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968. (ו) הוועדה תסיים את עבודתה ותגיש מסקנותיה לחברה לכל המאוחר בתוך שלושה חודשים מיום הקמת החברה. פרק ד': איתור יורשים ובעלי זכויות בנכסים והשבה ליורשים סימן א': איסוף מידע 17. חקירה לאיתור יורשים ובעלי זכויות החברה תערוך חקירה לשם איסוף מידע הנוגע לנכסים של נספי השואה שהועברו לה לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, וכן מידע אחר העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור. 18. דרישה למסירת מידע (א) החברה רשאית לדרוש מאדם למסור לה מידע, מסמכים, ידיעות והסברים המצויים ברשותו, אשר דרושים לה לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק נכסים של נספי שואה. (ב) אדם שנדרש למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים כאמור בסעיף קטן (א), ימסרם לחברה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד קבלת הדרישה. (ג) סירב אדם לדרישת החברה לפי סעיף זה, רשאית החברה לפנות לוועדת הערר, כדי לחייבו לקיים את הדרישה. סימן ב': תהליך מיוחד לאיתור יורשים ובעלי זכויות 19. פרסום (א) (1) החברה תפרסם, בתוך שלושה חודשים ממועד הקמתה, את רשימת הנכסים של נספי השואה שהועברו לה עד למועד הפרסום, ורשאית היא לפרסם פרטים גם לגבי נכסים שטרם הועברו לה, ושפרטיהם הועברו אליה על ידי האפוטרופוס הכללי, אדם מנהל או אדם אחר המחזיק בהם או מנהלם (בפרק זה - הפרסום הראשון). (2) הפרסום הראשון יכלול את שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס, הידוע (בפרק זה - נספה השואה), את שם המדינה כפי שהיה ביום י"ז באלול התרצ"ט (1 בספטמבר 1939), שבה היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה, ככל שהם ידועים לחברה, ואת סוג הנכס; לא ידוע לחברה שם המדינה כאמור אך ידוע לה שם המדינה שבה רכש נספה השואה את זכויותיו בנכס או שבה בוצעו פעולות אחרות הקשורות לאותה רכישה, תפרסם החברה פרטים אלה. (3) הפרטים האמורים בפסקה (2) יפורסמו באתר האינטרנט של החברה ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, ויוצגו לעיון הציבור במשרדי החברה. (ב) החברה תפרסם במועד הפרסום הראשון, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל וכן בעיתונים מחוץ לישראל ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, הודעה הכוללת הסבר בדבר הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) ומשמעותו, הפרטים הנכללים בו, המקומות שבהם הוא מופיע ודרכי הפניה לחברה. (ג) בתום שישה חודשים ממועד הפרסום הראשון, תפרסם החברה, לגבי כל נכס שהופיע ברשימת הנכסים שבפרסום הראשון, בדרך האמורה בסעיף קטן (א)(3), גם את שם היישוב כפי שהיה ביום י"ז באלול התרצ"ט (1 בספטמבר 1939), שבו היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה, ככל שהוא ידוע לחברה, וכן את שם היישוב היום (בפרק זה - הפרסום השני); לא ידוע לחברה שם היישוב כאמור אך ידוע לה שם היישוב שבו רכש נספה השואה את זכויותיו בנכס או שבו בוצעו פעולות אחרות הקשורות לאותה רכישה, תפרסם החברה פרטים אלה. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאית החברה לפרסם את המידע שבסעיף הקטן האמור, כבר בפרסום הראשון, אם יש בידיה, נוסף על המידע האמור, מידע אחר על הנכס שיאפשר את בדיקת אמיתות הבקשות שיוגשו לה לפי הוראות פרק זה. (ה) הועברו לחברה נכסים נוספים של נספי השואה לאחר הפרסום הראשון ועד תום תהליך האיתור המיוחד כאמור בסעיף 23, תפרסם את פרטיהם לפי הוראות סעיף קטן (א), במועד מאוחר יותר, והמועדים לפרסום השני ולהגשת הבקשות לפי פרק זה יימנו החל ממועד הפרסום המאוחר. 20. הגשת בקשה לקבל נכס (א) בתקופה שממועד הפרסום הראשון עד תום שישה חודשים ממועד הפרסום השני, רשאי כל הטוען לזכות בנכס של נספה השואה (בסימן זה - המבקש), להגיש בקשה לחברה לקבלת הנכס לידיו; בבקשה כאמור יפרט המבקש מהי זכותו בנכס, את מקור הזכות ואת הפרטים הידועים לו על הנכס ועל נספה השואה, ויצרף כל ראיה הנוגעת לכך; העובדות הנכללות בבקשה יאומתו בתצהיר. (ב) בקשות שיוגשו לפני מועד הפרסום השני, יכללו, במידת האפשר, גם פרטים וראיות הנוגעים ליישוב שבו היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה; לציון הפרטים האמורים בבקשה, לפני פרסומם בידי החברה, יינתן משקל בעת בחינת הבקשה. (ג) בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לא יתקבלו בקשות נוספות לפי סימן זה, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של אדם להגיש בקשה לחברה לקבלת הנכס לידיו לאחר המועד האמור, לפי הוראות סימן ג'. 21. בדיקת בקשות (א) החברה תדון בכל הבקשות שהוגשו לה, ורשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לדרוש מהמבקש ומכל אדם אחר לתת הבהרות ופרטים או להמציא ראיות נוספות בקשר לבקשה; כן רשאית החברה להזמין את המבקש וכל אדם אחר להתייצב לפניה, לצורך בירור זכותו של המבקש בנכס. (ב) לשם אכיפת סמכויותיה לפי סעיף קטן (א), רשאית החברה לפנות לוועדת הערר בבקשה שתעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיף 31. (ג) מנגנוני בדיקת הבקשות ודרכי הבקרה עליהם ייקבעו בתקנון החברה. 22. מתן החלטה (א) החברה תחליט בדבר הזכויות בנכס ותמסור את החלטתה למבקש, בתוך שנה מתום התקופה להגשת בקשות כאמור בסעיף 20 או בתוך תקופה ארוכה יותר שיקבע השר, ותודיע למבקש על זכותו לערור על ההחלטה לפי סעיף 28. (ב) לצורך דיון בבקשה ומתן החלטה, רשאית החברה לפטור מבקש מהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה , בהתאם להוראות שיקבע השר. (ג) החברה רשאית, אם ראתה לנכון לעשות כן, להתנות את מתן החלטתה בדבר הזכויות בנכס בהמצאת הצהרת מוות; נתנה החברה החלטה כאמור, תודיע למבקש על זכותו להגיש לוועדת הערר בקשה להצהרת מוות, לפי הוראות סעיף 30. (ד) לא תחליט החברה בבקשה שהוגשה לה ולא תמסור נכס או שוויו של נכס למבקש, לפני תום התקופה להגשת בקשות כאמור בסעיף 20, אלא אם כן ראתה כי מן הנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו. 23. סיום תהליך האיתור המיוחד תהליך האיתור המיוחד יסתיים בתום 12 חודשים מהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור בסעיף 20(א), ואם קבע השר תקופה ארוכה יותר לפי סעיף 22(א) - בתום התקופה כאמור. 24. ייחוד תהליך האיתור המיוחד הגיש הטוען לזכות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה, תובענה בענין זכויותיו בנכס לבית המשפט, לאחר מועד הפרסום הראשון, לא ידון בית המשפט בתובענה עד לסיום תהליך האיתור המיוחד כאמור בסעיף 23, אלא אם כן ראה לנכון לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו. סימן ג': פעולות נוספות לאיתור יורשים ובעלי זכויות 25. פרסום ועיון לאחר תהליך האיתור המיוחד (א) לאחר סיום תהליך האיתור המיוחד כאמור בסעיף 23, תפרסם החברה, אחת לשנה, באתר האינטרנט שלה ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, ותציג לעיון הציבור במשרדיה, את רשימת הנכסים שהועברו לה באותה שנה; כן תפרסם החברה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל הודעה על פרסום רשימת הנכסים כאמור; הפרסום יכלול את הפרטים האמורים בסעיף 19(א)(2). (ב) בתום שישה חודשים ממועד הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) תפרסם החברה לגבי רשימת הנכסים שהופיעו באותו פרסום, ובמקומות שבהם פורסם, גם את הפרטים האמורים בסעיף 19(ג); החברה רשאית לפרסם את המידע האמור כבר בפרסום של רשימת הנכסים לפי סעיף קטן (א), אם יש בידיה נוסף על המידע האמור, מידע אחר שיאפשר את בדיקת אמיתות הבקשות שיוגשו לה לפי סימן זה. (ג) רשימת כל הנכסים שהועברו לחברה, כפי שפורסמו במהלך השנים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולפי סעיף 19, וטרם הושבו ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בהם, תפורסם באתר האינטרנט של החברה, ותוצג לעיון הציבור במשרדי החברה, ובמקומות אחרים ככל שהחליטה על כך החברה. 26. הגשת בקשות לאחר תהליך האיתור המיוחד ובדיקתן בתום המועד להגשת בקשות לפי הוראות סעיף 20(א), רשאי אדם הטוען לזכות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה, להגיש לחברה בקשה לקבלת הנכס לידיו לפי הוראות סימן זה; הוראות סעיפים 20(א) סיפה ו-(ב), 21, ו-22 (ב) ו-(ג), יחולו על הבקשה ובדיקתה; החברה תחליט בדבר הזכויות בנכס ותמסור את החלטתה למבקש, בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה. סימן ד': ועדת ערר 27. ועדת ערר (א) תוקם ועדה בת שלושה חברים שימונו על ידי השר, שתפקידה לדון בעררים על החלטות החברה בבקשות לפי פרק זה; ואלה חברי ועדת הערר: (1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; (2) עורך דין הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום; (3) אדם בעל ידע ומומחיות בנושא השואה. (ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תהיה ועדת הערר מוסמכת: (1) לתת הצהרות מוות, לפי הוראות סעיף 30; (2) לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים לפי הוראות סעיף 31. (ג) על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 26, 30 ו-31 לאותו חוק, ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות מינהלית" יבוא "החברה". 28. הגשת ערר (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת החברה לפי סעיף 22, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצאה לו; הערר יוגש לפי הוראות חוק בתי דין מינהליים. (ב) ועדת הערר רשאית להחליט שלא לדון בערר שהוגש על החלטת החברה לפי סעיף 26 אם מצאה שהעיכוב בהגשת הבקשה לאחר תום התקופה שנקבעה בסימן ב' היה בלתי מוצדק; החלטת הוועדה לפי סעיף קטן זה תהיה סופית; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מהעורר לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להוכיח את זכויותיו בנכס. 29. החלטה בערר (א) ועדת הערר תיתן את החלטתה לאחר שנתנה הזדמנות לעורר, לנציג החברה ולכל מי שהגיש בקשה לגבי אותו נכס, להשמיע את טענותיהם לפניה ולסכמן, בכתב או בעל פה, לפי בקשתם. (ב) ועדת הערר תהיה רשאית לחייב צד אחד בערר בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין, של הצד האחר, בהתקיים אחד מאלה: (1) על פני הדברים לא היה מקום להגיש את הערר או על פני הדברים לא היה מקום לדחות את הבקשה; (2) צד בערר או בא כוחו ניהל את הערר בחוסר תום לב, בדרך קנטרנית או האריכו שלא לצורך; (3) קיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לחייב צד אחד בהוצאותיו של הצד האחר. 30. הצהרה על מותו של נספה השואה (א) ועדת הערר רשאית להצהיר על מותו של נספה השואה ויהיו לה לשם כך כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לעניני משפחה, לפי חוק הצהרות מוות, התשל"ח-1978; על בקשה להצהרת מוות והדיון בה יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי החוק האמור, ואולם רשאי יושב ראש הוועדה, לקבוע דרך כלל כי הוראה מההוראות האמורות לא תחול או כי תחול בשינויים. (ב) הוגשה לוועדת הערר בקשה להצהרת מוות, רשאית היא להעביר את הבקשה לבית המשפט לעניני משפחה, אם ראתה לנכון לעשות כן, לאור מורכבות הבקשה או מטעם אחר. (ג) החליטה ועדת הערר בבקשה להצהרת מוות, שהוגשה לה בעקבות החלטת החברה לפי סעיף 22(ג), תעביר העתק מההחלטה לחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה שהוגשה לה, בהסתמך על החלטת ועדת הערר. (ד) הצהרת מוות שניתנה בהתאם לסעיף זה, כוחה יפה לצורך מתן צו ירושה או צו קיום צוואה שישמשו לקבלת נכס לפי חוק נכסים של נספי שואה, או לשם מתן החלטת החברה כאמור בסעיף 22(ג), ולצרכים אלה בלבד. 31. אכיפת דרישה למסירת מידע ועדת הערר רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים שהוא נדרש למסור לחברה לצורך ביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, והיא רשאית לחייבו להתייצב לפניה לשם כך, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 . סימן ה': השבה ליורשים ולבעלי הזכויות 32. השבה ליורשים ולבעלי הזכויות החליטה החברה בבקשה שהוגשה לה לפי הוראות פרק זה, כי יש להשיב נכס של נספה השואה למבקש וחלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, יחולו הוראות אלה: (1) היה הנכס בידי החברה - תשיב החברה את הנכס למבקש בצירוף הפירות שצמחו ממנו מיום העברתו לחברה, לרבות רווחים מפעולות השקעה של כספים לפי הוראות סעיף 40, שנזקפו לזכותו של הנכס, ובניכוי של הפסדים שנזקפו לחובתו של הנכס כתוצאה מפעולות השקעה כאמור ושל הוצאות כמשמעותן בסעיף 39, החלים על הנכס; (2) מימשה החברה את הנכס - תשיב למבקש את תמורתו כפי שהיתה ביום המימוש, בצירוף הפירות והרווחים כאמור בפסקה (1) לענין הנכס ותמורתו, ובניכוי הפסדים והוצאות כאמור באותה פסקה. 33. מסירת נכס (א) החברה תמסור למבקש את הנכס כנגד כתב התחייבות שייחתם בידו, אשר לפיו, אם יוכח כי אינו בעל הזכויות בנכס או בחלקו, הוא מתחייב להחזיר את הנכס או את שוויו של הנכס, או של החלק בנכס, לפי הענין, לפי ערכו המשוערך ליום התשלום בפועל אם הנכס אינו בידיו עוד, בתוך 30 ימים מהמצאת דרישה לכך מאת החברה. (ב) עם מסירת הנכס תמסור החברה למקבלו את המסמכים שבידיה הנוגעים לנכס או העתקים מהם. פרק ה': שימוש בנכסים שהועברו לחברה, ניהולם ומימושם 34. שימוש בנכסים (א) החברה תבצע את תפקידיה, תפעיל את סמכויותיה ותעשה שימוש בנכסים שהועברו אליה בנאמנות לשם מימוש מטרותיה ומטרות החוק. (ב) הנכסים שהועברו לחברה שאינם נכסים שמורים, ישמשו למימוש מטרות החברה ולביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, ולמימון פעילותה של החברה, ולשם כך בלבד, בכפוף להוראות פרק זה. (ג) בתום שנתיים מיום הקמת החברה, תהיה החברה רשאית לעשות שימוש בנכסים שהועברו אליה, ושאינם נכסים שמורים, למטרת הנצחה, ובלבד שהחברה תיתן עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע; הסכום המיועד למטרת הנצחה כאמור בסעיף קטן זה לא יעלה על 10% משווי הנכסים שהועברו לחברה בכל שנה. (ד) שימוש בנכסים למטרת סיוע ולמטרת הנצחה כאמור בסעיף זה ייעשה בהתאם לאמות מידה שפרסמה החברה לפי סעיף 77. (ה) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף זה, לא ייעשה שימוש בנכסים שמורים, אלא לצורך השבת נכסים של נספי השואה או שוויים, ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בהם, לפי הוראות סעיף 32. 35. עיכוב מימוש (א) החברה לא תהיה רשאית למכור נכס של נספה השואה שהועבר אליה, או לבצע פעולה אחרת אשר תמנע ממנה את השבתו בעין, עד תום שבע שנים מהיום שהנכס הועבר אליה (בפרק זה - תקופת עיכוב המימוש); ואולם נכס שנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי אדם מנהל, לפני העברתו לחברה, תסתיים תקופת עיכוב המימוש לגביו בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שבע שנים מהיום שבו נמסר לניהולו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל, לפי המאוחר מביניהם. (ב) בסעיף זה ובסעיפים 36, 37 ו-38 ,"נכס" - למעט כספים. 36. דרך ניהול הנכסים בתקופת עיכוב המימוש ולאחריה (א) בתקופת עיכוב המימוש החברה תשמור על נכס שהועבר אליה ותנהל אותו בדרך שהיא לדעתה המועילה ביותר ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בו. (ב) לאחר תקופת עיכוב המימוש של נכס, ואם לא הושב לידי היורשים או בעלי הזכויות האחרים, ינוהלו הנכס והפירות שצמחו ממנו, לרבות פירות שצמחו בתקופת עיכוב המימוש, על ידי החברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות החוק. 37. מימוש נכסים (א) הועבר נכס לחברה, חלפה תקופת עיכוב המימוש לגביו, ובנסיבות הענין אין לחברה יסוד להניח שתוגש בקשה להשבתו ליורשים או לבעלי זכויות אחרים, רשאית החברה לממש את הנכס והיא רשאית לעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו, לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה. (ב) (1) מכירת נכס שהועבר לחברה כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור מוקדם של דירקטוריון החברה שיינתן ברוב של שישה חברי הדירקטוריון לפחות. (2) אישור הדירקטוריון יינתן רק לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של החברה למכירת הנכס, לאחר שבדק כי בוצעו הפעולות הנדרשות לפי חוק נכסים של נספי השואה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים באותו נכס וכן כי התמלאו התנאים המוקדמים למכירתו של הנכס לפי הוראות חוק נכסים של נספי השואה והוראות כל דין אחר; אישור היועץ המשפטי יינתן בכתב בצירוף נימוקים. (ג) בבואו לאשר מכירת נכס שהוא מיטלטלין, ישקול דירקטוריון החברה, בין השאר, את המשמעות או הערך הרגשיים או הסמליים שעשויים להיות לנכס המסוים לגבי היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, ואם סבר כי עשויים להיות לנכס משמעות או ערך כאמור, ידחה את מימושו, ככל האפשר. (ד) מכרה החברה נכס, רשאית היא לעשות כל פעולה הנדרשת לצורך השלמת המכירה, לרבות רישום הפעולה בכל פנקס המתנהל לפי חיקוק. 38. מגבלות על ביצוע עסקאות בנכסי החברה (א) החברה לא תהיה רשאית, הן בתקופת עיכוב המימוש והן לאחריה, להשכיר נכס, להשאילו, או לעשות בו כל פעולה אחרת שתוצאתה העברת זכות החזקה והשימוש בנכס לאדם אחר, אלא לתקופה מרבית של שנה, הניתנת להארכה לתקופות נוספות של שנה, שיסתיימו לכל המאוחר שנה לפני תום תקופת פעילות החברה. (ב) בכפוף לאמור בסיפה של סעיף 5(ב), הנכסים המנוהלים בנפרד כמשמעותם בסעיף 56, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד ולא תחול עליהם זכות עיכבון. 39. הוצאות הוצאות שהוציאה החברה לצורך ניהולו של נכס, לרבות תשלומי החובה החלים עליו לפי כל דין ושכר החברה כאמור בסעיף 41 (בסעיף זה - הוצאות), יחולו על הנכס, ואולם רשאית החברה לגבות את ההוצאות גם מנכס אחר השייך לאותו אדם, ובנסיבות שבהן ראתה שיהיה יעיל והוגן לעשות כן - גם מנכסים אחרים שהועברו אליה. 40. השקעת כספים היו בין הנכסים שהועברו לחברה, כספים, או התקבלו כספים ממימוש של נכסים אחרים של נספי השואה, והכספים לא הועברו לתקציב השוטף של החברה לפי הוראות סעיף 54, תשקיע החברה את הכספים לפי הוראות שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, או בדרך של מסירתם לידי האפוטרופוס הכללי לשם השקעה לפי הוראות סעיף 10(ג) ו-(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי. 41. שכר החברה לחברה ישולם, בעד פעולותיה בקשר לנכס, שכר כמפורט להלן: (1) בעבור נכס שהוא כספים שהושקעו כאמור בסעיף 40, שכר שנתי בשיעור חצי אחוז מערך ההשקעה; (2) בעבור נכס שהוא מקרקעין, שני אחוזים משווי הנכס במועד השבתו או מימושו; כל עוד לא שולם השכר כאמור בפסקה זו, יהיה הוא שעבוד ראשון על הנכס. פרק ו': החברה - הוראות שונות סימן א': כללי 42. פרשנות לכל מונח בפרק זה תהא הפרשנות הנודעת לו לפי חוק החברות הממשלתיות, אלא אם כן משתמע אחרת. 43. מניות החברה (א) כל מניות החברה יהיו, בכל עת, בבעלות המדינה בלבד, והן אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול. (ב) המדינה כבעלת מניות תהיה רשאית להגיש תביעה נגזרת ולהתגונן בדרך של הגנה נגזרת, לפי הוראות הפרק השלישי לחלק החמישי בחוק החברות. 44. מינוי נושאי משרה - התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינוים (א) מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות: (1) חבר הוועדה הממנה כאמור בסעיף 45; (2) חבר דירקטוריון כאמור בסעיף 51; (3) יושב ראש דירקטוריון כאמור בסעיף 51(ו); (4) המנהל הכללי כאמור בסעיף 52; (5) חבר ועדת ביקורת כאמור בסעיף 57. (ב) החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מן המשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות, לא ימונה המועמד למשרה כאמור. סימן ב': הוועדה הממנה 45. הוועדה הממנה (א) תוקם ועדה ממנה (בסימן זה - הוועדה), ואלה חבריה: (1) שופט בדימוס, שימנה השר, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; (2) שלושה נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה ואינם עובדי החברה או נושאי משרה בה, שימונו בידי יושב ראש הוועדה, לאחר התייעצות עם השר ועם הארגונים המנויים בתוספת השניה; שני נציגי ציבור לפחות יהיו בעלי ידע בתחומי פעילותה של החברה ונציג ציבור אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות. (ב) חבר הוועדה ימונה לתקופה של חמש שנים ויכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות. (ג) תמה תקופת כהונתו של חבר הוועדה לפי סעיף קטן (ב), ימשיך לכהן כל עוד לא מונה חבר אחר במקומו. 46. תפקידי הוועדה וחובות נאמנות (א) הוועדה תמנה את חברי הדירקטוריון כאמור בסעיף 51 ותמלא כל תפקיד אחר שיוחד לה לפי חוק נכסים של נספי שואה; חבריה יפעלו בנאמנות במילוי תפקידים אלה, ובלי לגרוע מכלליות האמור, יחולו עליהם בפעולתם הוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק הנאמנות, בשינויים המחויבים. (ב) זכויות להצבעה באסיפה הכללית של החברה יופעלו בידי הוועדה; זכויות אחרות של בעל מניות בחברה יופעלו, בשינויים המחויבים, בידי הוועדה, יושב ראש הוועדה או שני חברי הוועדה. (ג) הוועדה הממנה רשאית להתייעץ עם הרשות בדבר אופן ההצבעה באסיפה הכללית, אם ראתה צורך בכך. (ד) תפקידי הוועדה וסמכויותיה לפי חוק נכסים של נספי השואה אינם ניתנים לאצילה. 47. כינוס הוועדה וסדרי דיון (א) יושב ראש הוועדה יורה על כינוס הוועדה ויקבע את סדר יומה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הדירקטוריון לכנס את הוועדה לפי חוק החברות ביושבה כאסיפה כללית. (ב) הוועדה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה; יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה לפי דרישת שני חברי הוועדה לפחות; חבר הוועדה רשאי לפנות ליושב ראש הוועדה בבקשה שיורה על כינוסה, אם סבר כי יש צורך בכך. (ג) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה. (ד) זימון לישיבות הוועדה הממנה והודעה על סדר יומה יימסרו גם לרשות. (ה) הרשות רשאית לפנות ליושב ראש בבקשה שיעמיד נושא על סדר יומה של הוועדה. (ו) סברה הרשות כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידיה, רשאית היא לפנות ליושב ראש בבקשה שיורה על כינוסה. (ז) בסעיף זה, "הוועדה" - לרבות ביושבה כאסיפה כללית. 48. הפסקת כהונה של יושב ראש הוועדה (א) השר רשאי להורות על הפסקת כהונתו של יושב ראש הוועדה בהתקיים אחת מאלה: (1) הוא מסר כתב התפטרות לשר; (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו; (3) הוגש נגדו כתב אישום או החל בענינו הליך משמעתי שבשל מהותו, חומרתו, או נסיבותיו, סבור השר כי אין הוא ראוי להמשיך לכהן; (4) הוועדה אינה מתכנסת וחלפו שלושים ימים ממועד פניית הרשות ליושב ראש הוועדה לפי סעיף 47(ו) בבקשה שיורה על כינוסה; (5) הוא נוכח כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידה. (ב) הרשות רשאית לפנות לשר בבקשה להפסקת כהונתו של יושב ראש הוועדה אם מצאה כי התקיימה עילה לכך. (ג) נוכח הדירקטוריון כי הוועדה אינה מתכנסת ואינה ממלאת את תפקידה, רשאי הוא לפנות לשר, לאחר שפנה ליושב ראש הוועדה, בבקשה שיורה על הפסקת כהונת יושב ראש הוועדה. 49. הפסקת כהונת חבר הוועדה יושב ראש הוועדה רשאי להורות על הפסקת כהונתו של חבר הוועדה בהתקיים אחת מאלה: (1) חבר הוועדה מסר כתב התפטרות ליושב ראש; (2) נבצר מחבר הוועדה, דרך קבע, למלא את תפקידו; (3) חבר הוועדה נעדר משלוש ישיבות הוועדה ולדעת היושב ראש לא היתה סיבה סבירה להעדרו או שהיושב ראש סבור שהוא אינו ממלא את תפקידו; (4) הוגש נגד חבר הוועדה כתב אישום או החל בענינו הליך משמעתי שבשל מהותו, חומרתו או נסיבותיו, סבור היושב ראש כי אין הוא ראוי להמשיך לכהן. 50. גמול והוצאות לחברי הוועדה יושב ראש הוועדה וחבר הוועדה יהיו זכאים לגמול ולהוצאות שתשלם להם החברה לפי מספר ישיבות הוועדה שבהן השתתפו, בהתאם לגמול ולהוצאות המשולמים ליושב ראש דירקטוריון ולדירקטורים לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות, לפי הענין. סימן ג': הדירקטוריון, המנהל הכללי וועדת הביקורת 51. הדירקטוריון ומינויו (א) הוועדה הממנה תמנה את דירקטוריון החברה שיהיה בן תשעה חברים. (ב) שני שלישים מחברי הדירקטוריון ימונו מתוך רשימת מומלצים שיגישו לוועדה הממנה הארגונים המנויים בתוספת השניה ושתכלול עשרה מועמדים לפחות; השליש הנותר ימונה מתוך רשימת מומלצים שיגיש השר לוועדה הממנה ושתכלול חמישה מועמדים לפחות. (ג) נושא משרה או חבר הנהלה בארגון המנוי בתוספת השניה או בארגון המיוצג על ידי ארגון כאמור לא יהיה חבר בדירקטוריון החברה. (ד) חברי הדירקטוריון יהיו בעלי הכשרה, ניסיון מקצועי וכשירות כנדרש מדירקטורים בחברה ממשלתית לפי הוראות חוק החברות הממשלתיות; שלושה לפחות מבין חברי הדירקטוריון יהיו בעלי ידע בתחומי פעילותה של החברה. (ה) חבר דירקטוריון יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה מונה אם התקיימה בו עילה מהעילות המנויות בסעיף 22(א)(1) עד (6) לחוק החברות הממשלתיות, כפי שהוחל לפי סעיף 65. (ו) הדירקטוריון, באישור הוועדה הממנה, ימנה מבין חבריו את יושב ראש הדירקטוריון; לא מונה יושב ראש לדירקטוריון בתוך 60 ימים מיום תחילת פעולת הדירקטוריון או מיום שתמה כהונת היושב ראש הקודם, לפי הענין, רשאית הוועדה הממנה למנותו. (ז) פחת מספר חברי הדירקטוריון הרשאים להשתתף בישיבותיו מהמנין החוקי לישיבותיו, ומצב זה נמשך למעלה מ-30 ימים, או פחת מספר החברים מן המספר המזערי הקבוע בתקנון החברה ומצב זה נמשך למעלה מ-60 ימים, רשאית הרשות לפנות לוועדה הממנה בבקשה שתתכנס לשם מינוי דירקטור או דירקטורים במספר הדרוש להשלמת המנין החוקי. 52. המנהל הכללי הדירקטוריון ימנה את המנהל הכללי בהתאם להוראות סעיפים 37(א) עד (ג) לחוק החברות הממשלתיות. 53. תפקידי הדירקטוריון והמנהל הכללי (א) חברי הדירקטוריון, יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי של החברה יפעלו בנאמנות למימוש מטרות החברה, לביצוע תפקידיה ולקיום הוראות חוק נכסים של נספי שואה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יחולו עליהם בפעולתם, נוסף על הוראות כל דין, הוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק הנאמנות, בשינויים המחויבים. (ב) הדירקטוריון ידווח בכתב לשר, לוועדת הכספים של הכנסת, ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק נכסים של נספי השואה - ועדת החוקה), אחת לשנה ולא יאוחר משישה חודשים לאחר תום שנת הכספים, על פעולותיה של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי סעיף 4, ויגיש להם, במועד האמור, דין וחשבון כספי על פעולותיה של החברה בשנת הכספים שחלפה, לרבות פעולות למימוש נכסים לפי הוראות סעיף 37 ופעולות השקעה לפי הוראות סעיף 40. 54. תקציב החברה (א) הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה. (ב) (1) הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה שיוקצה לפעילותה השוטפת (בפרק זה - התקציב השוטף), באישור הוועדה הממנה, ובלבד שהסכום שיוקצה לתקציב השוטף מהנכסים של נספי השואה לא יעלה - (א) בשנה הראשונה לפעילות החברה - על שני אחוזים משווי הנכסים הצפויים להיות מועברים לידי החברה באותה שנה; (ב) החל מהשנה השניה לפעילות החברה - על שני אחוזים משווי הנכסים המצויים בידי החברה בסוף שנת התקציב הקודמת. (2) החל מהשנה השניה לפעילות החברה, יקבע הדירקטוריון את התקציב השוטף, בהתחשב, בין השאר, בניסיון שהצטבר לענין הוצאות החברה ופעילות החברה בשנים הקודמות. (3) בתקציב השוטף ייקבע סעיף נפרד לענין מימון תפקידי החברה לאיתור ולהשבה כאמור בסעיף 4(1) עד (3). (4) לא ישולמו תשלומים כלשהם לנושי החברה, לרבות במסגרת הסדר או פשרה לפי סעיף 350 לחוק החברות, אלא מהתקציב השוטף. (ג) נוכח הדירקטוריון כי אין די בתקציב השוטף שאושר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כדי להבטיח את תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה, רשאי הוא - (1) לפנות לוועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת הכספים של הכנסת, בראשות יושב ראש ועדת החוקה (בסעיף זה - הוועדה המשותפת), בבקשה שתקבע בצו שיעור גבוה מהשיעור המרבי הקבוע בסעיף קטן (ב)(1); הוועדה המשותפת לא תאשר את העלאת השיעור, אלא לאחר שנתנה לממשלה הזדמנות נאותה להשמיע את עמדתה; (2) לפנות לוועדה הממנה בבקשה שתאשר לחברה להוסיף לתקציב השוטף נכסים שאינם נכסים של נספי השואה שיעמדו לרשותה, מעבר לתקציב השוטף שאושר; (3) לפנות לממשלה, באמצעות השר, בבקשה כי יוקצה לחברה תקציב, מתקציב המדינה, מעבר לתקציב השוטף שאושר. (ד) נוכח שר האוצר כי השיעור המרבי הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) גבוה מהנדרש, בנסיבות הענין, לצורך תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה, רשאי הוא, בצו, באישור הוועדה המשותפת לקבוע שיעור נמוך מהשיעור האמור, ובלבד שיהיה בו כדי להבטיח את תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה. 55. מימון התקציב השוטף בשנתיים הראשונות (א) מקורות המימון של התקציב השוטף של החברה בשנתיים הראשונות לפעילות החברה יהיו: (1) נכסים של נספי השואה שהועברו לידי החברה בסכום שלא יעלה על האמור בסעיף 54(ב)(1); (2) נכסים שאינם נכסים של נספי השואה שהועמדו לרשותה, באישור הוועדה הממנה, לפי סעיף 54(ג)(2); (3) תקציב משלים שיוקצה מתקציב המדינה לפי סעיף קטן (ב). (ב) פחת הסכום המהווה שני אחוזים משווי הנכסים כמפורט בסעיף קטן (א)(1) מ-12 מיליון שקלים חדשים בשנה, יוקצה מתקציב המדינה תקציב שישלים את הסכום האמור ל-12 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - תקציב משלים). (ג) החל מיום הקמת החברה יועברו לחברה מקדמות מתקציב המדינה, על חשבון התקציב המשלים ועל חשבון נכסים של נספי השואה שעל האפוטרופוס הכללי להעביר לחברה לפי הוראות סעיף 5(א), בסכום כולל של 12 מיליון שקלים חדשים, לטובת התקציב השוטף של השנה הראשונה לפעילות החברה. 56. ניהול נכסים (א) נכסים כמפורט להלן שלפחות מחציתם, על פי שוויים, הם כספים, יישמרו וינוהלו בנפרד, לצורך תשלום ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בנכסים של נספי השואה (בחוק נכסים של נספי השואה - הנכסים השמורים): (1) עד תום חמש שנים מיום הקמת החברה - נכסים ששוויים הכולל הוא עשרים אחוזים משווי כלל הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה (בסעיף קטן זה - שווי כלל הנכסים); (2) מתום חמש שנים מיום הקמת החברה עד תום עשר שנים מיום הקמתה - עשרה אחוזים משווי כלל הנכסים, ובלבד ששוויים לא יעלה על עשרים אחוזים משווי הנכסים הנמצאים בידי החברה באותה עת; (3) מתום עשר שנים מיום הקמת החברה עד תום תקופת פעילותה - חמישה אחוזים משווי כלל הנכסים, ובלבד ששוויים לא יעלה על עשרים אחוזים משווי הנכסים הנמצאים בידי החברה באותה עת. (ב) יתרת הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, אשר אינם נכסים שמורים ואינם מהווים חלק מהתקציב השוטף, לרבות הסכומים שיוקצו למטרת סיוע ולמטרת הנצחה, ינוהלו בנפרד מהתקציב השוטף ומהנכסים השמורים. 57. ועדת ביקורת (א) על אף האמור בסעיפים 114, 115, 117 ו-118 לחוק החברות, תמנה הוועדה הממנה ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה; בוועדת הביקורת לא יהיו חברים נושאי משרה בחברה. (ב) תנאי כשירותם, אחריותם, חובותיהם וזכויותיהם לקבלת מידע ולהעסקת יועצים של חברי ועדת הביקורת יהיו כשל דירקטורים בחברה. (ג) חבר ועדת ביקורת יהיה זכאי לגמול ולהוצאות שתשלם לו החברה לפי מספר ישיבות ועדת הביקורת שבהן השתתף, בהתאם לגמול ולהוצאות המשולמים לדירקטור לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות. 58. תפקידי ועדת הביקורת תפקידי ועדת הביקורת הם: (1) לבדוק, תוך התייעצות עם רואה החשבון המבקר, את עניניה הכספיים של החברה ואת פנקסי החשבונות שלה, לרבות ייעוד כספי החברה למימוש מטרותיה, ולהביא לפני הדירקטוריון והוועדה הממנה את מסקנותיה לאור הבדיקה כאמור; (2) לעמוד על ליקויים בניהול החברה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של החברה או עם רואה החשבון המבקר, ולהציע לדירקטוריון ולוועדה הממנה דרכים לתיקונם; (3) להחליט אם לאשר פעולות המנויות בסעיף 254(א) לחוק החברות ועסקאות לפי סעיף 270 לחוק האמור, הטעונות את אישור ועדת ביקורת לפי הוראות חוק החברות, והכל כפי שהוחלו לפי סעיף 65(ד). 59. שינויים בשכר ובתנאי שירות (א) החברה לא תסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא תנהיג שינויים או הטבות כאמור, שלא בהתאם להוראות שניתנו לפי סעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות, לענין עובדי חברות ממשלתיות בעלות היקף פעילות דומה להיקף פעילותה של החברה. (ב) על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל אם הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א). (ג) ראה שר האוצר כי החברה לא קיימה את הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא להפחית סכום השווה לסכום ששולם עקב כך מכל מענק או השתתפות שהחברה היתה מקבלת מהממשלה אלמלא החריגה, כל עוד היא מבצעת תשלומים בניגוד להוראות סעיף זה; סעיף קטן זה לא יחול על סכומים שיש להעביר לחברה מתקציב המדינה או מהאפוטרופוס הכללי לפי הוראות סימן א' בפרק ג'. (ד) (1) לענין סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות כפי שהוחל על החברה לפי סעיף 65, יראו דירקטור שהסכים ביודעין על שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), כדירקטור שאינו ממלא תפקידו כראוי. (2) לענין הוראות סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות כפי שהוחל על החברה לפי סעיף 65, יראו הסכמה של המנהל הכללי לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עילה מספקת לוועדה הממנה להעבירו מכהונתו. (ה) ראתה הרשות כי הסכם או הסדר נוגד לכאורה את הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא - (1) להודיע לצדדים להסכם או להסדר כי החליטה לבדוק אותו, וכי קיים חשש שההסכם או ההסדר בטל, כאמור בסעיף קטן (ב) אם הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה - הסכם בבדיקה); (2) ליתן לצדדים להסכם בבדיקה, לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), ולמשך תקופה שלא תעלה על חודש ימים, הזדמנות להביא את טענותיהם בכתב וכן כל מידע כתוב שימצאו לנכון. (ו) ראתה הרשות, על יסוד ראיות שלפניה, לרבות הטיעונים והמידע שהביאו הצדדים לפניה, כי ההסכם שבבדיקה נוגד לכאורה את הוראות סעיף קטן (א) וכי נחוצה תקופה לבדיקתו רשאית היא - (1) לקבוע תקופה, שלא תעלה על ארבעה חודשים מיום סיום התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ה)(2), לבדיקת ההסכם בבדיקה (בסעיף זה - תקופת בדיקה); בנסיבות המצדיקות זאת רשאית הרשות להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(2) ואת תקופת הבדיקה, לצורך השלמת הבדיקה; (2) להורות על גובה התשלום המותר בשל ההטבות הכספיות הקשורות לעבודה, כמשמעותן בסעיף זה, לפי ההסכם בבדיקה, שרשאית החברה לשלם בתקופת הבדיקה (בסעיף זה - התשלום המותר); (3) לקבוע, על אף האמור בכל דין, הוראות בדבר הסדרי הפקדה של תשלומים מעבר לגובה התשלום המותר ואשר בהם התחייבה החברה על פי ההסכם בבדיקה, וכן לקבוע דרכים לשמירת ערכם של הסכומים שהופקדו למשך תקופת הבדיקה; (4) הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא יחולו על תשלום שכר, שהוא מעבר לתשלום המותר בתקופת הבדיקה. (ז) הסכם או הסדר שהרשות ראתה לגביו כי הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א) וכי חלות עליו הוראות סעיף קטן (ב), לא יחולו עליו הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; הרשות רשאית לפעול לגבי הסכם או הסדר כאמור גם לפי כל אחד מאלה: (1) להודיע לצדדים להסכם על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור בסעיף קטן (ב) (להלן - ההסכם הנוגד), או על בטלות חלק מהוראותיו, ועל החובה של החברה להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד או בהוראות הבטלות; (2) בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנהוג לגבי עובדי חברות ממשלתיות בעלות היקף פעילות דומה להיקף פעילותה של החברה, ומטעמים שבצדק - (א) להנחות את החברה בדבר ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד; (ב) להודיע לחברה כי מחובתה לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם או ההסדר הנוגד; (3) להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף קטן (ו)(3) לחברה, או לעובד, לפי הענין, ובהתאם להודעתה. (ח) (1) החברה תמסור לרשות אחת לשנה, בהתאם למועד ולאופן שנקבעו בתקנות לפי סעיף 33א(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי ההעסקה של כל בעל תפקיד ועובד בה. (2) החברה תדווח על קיום הליך בערכאה שיפוטית או בפני בורר בענין תנאי העסקה של בעל תפקיד או עובד כאמור, בתוך שבעה ימים מיום שנודע לה על פתיחת הליך כאמור. (3) הרשות רשאית, בהסכמת השר, לדרוש מן החברה למסור מידע שיש בו צורך למטרות מעקב אחר ביצוע הוראות סעיף זה, בדרך ובמועד שנקבעו בדרישה, אם היה לה יסוד לחשש שהחברה אינה מקיימת את הוראות הסעיף. (4) נמסר לפי סעיף זה מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, יחולו עליו הוראות החוק האמור. (5) לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף זה ושהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק נכסים של נספי השואה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי. (6) ראה שר האוצר כי החברה לא מסרה מידע לפי הוראות סעיף קטן זה, רשאי הוא לעכב העברת כל מענק או השתתפות שהחברה היתה מקבלת מהממשלה, כל עוד אין היא מוסרת את המידע; סעיף קטן זה לא יחול על סכומים שיש להעביר לחברה מתקציב המדינה או מהאפוטרופוס הכללי לפי הוראות סימן א' בפרק ג'. (7) בסעיף קטן זה - "בעל תפקיד" - יושב ראש דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, משנה או סגן מנהל כללי, מנהל עניני כספים, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכל מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל הממלא תפקיד כאמור, אף אם תוארו שונה, וכל בעל תפקיד אחר שיקבע השר; "מידע" - לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני, ולרבות הסכמים, הסדרים והסכמי שכר קיבוציים ואישיים; "תנאי העסקה" - שכר לרבות תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה ולרבות התחייבות למתן כל אחד מאלה. (ט) הרשות תגיש לכנסת, מדי שנה, דין וחשבון לגבי החברה, שייערך במתכונת דומה, ככל הניתן, לדין וחשבון כאמור בסעיף 33א(ג) לחוק יסודות התקציב. (י) הוראות סעיף זה לא יחולו על החברה אם חלות עליה הוראות פרקים ד' ו-ה' לחוק יסודות התקציב, לפי סעיף 66(ב). סימן ד': פירוק החברה 60. תקופת פעילות החברה (א) החברה תפעל לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק נכסים של נספי השואה במשך תקופה של חמש עשרה שנים (בחוק נכסים של נספי השואה - תקופת פעילות החברה); בתום תקופת פעילות החברה, תפעל החברה לפירוקה לפי הוראות סעיף 61, אלא אם כן הוחלט על פירוקה במועד מוקדם יותר. (ב) שלושה חודשים לפני תום תקופת פעילות החברה, לפחות, תמסור החברה הודעה בכתב על כך שתקופת פעילותה עומדת להסתיים, לשר ולרשות. 61. פירוק החברה החברה תפורק באחת מדרכים אלה בלבד: (1) פירוק בידי בית משפט לפי הוראות סעיף 62; (2) פירוק מרצון לפי הוראות סעיף 63. 62. פירוק בידי בית משפט (א) החברה תפורק בידי בית משפט לפי הוראות פרק י"ב לפקודת החברות, ובלבד שלא תוגש בקשה לפירוק כאמור על ידי החברה אלא באישור הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק החברה ועל כל הגשת בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, תימסר הודעה ליועץ המשפטי לממשלה. (ב) נוסף על העילות לפירוק הקבועות בסעיף 257 לפקודת החברות, רשאים אלה להגיש בקשה לפירוק החברה, כאמור בסעיף קטן (א), כמפורט להלן: (1) היועץ המשפטי לממשלה או החברה - בעילה שתמה תקופת פעילות החברה; לענין זה לא תידרש החברה לקבל החלטה מיוחדת כאמור בסעיף 257(1) לפקודת החברות ולא יידרש אישור הממשלה כאמור בסעיף קטן (א); (2) היועץ המשפטי לממשלה - אם סבר כי פעולות החברה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה, ובלבד שניתנה לחברה התראה, בכתב, לתקן את המעוות והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה; (3) הממשלה - אם התקבלה החלטת ממשלה כי מטרות החברה מומשו או כי הושלם מימוש כל הנכסים שהועברו לחברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, שאינם נכסים שמורים, ואין לפניה בקשות תלויות ועומדות להשבת נכס של נספה השואה, שנדרשת בהן הכרעה של החברה; (4) הממשלה - אם התקבלה החלטת ממשלה כי מימוש מטרות החברה אינו אפשרי. (ג) הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק החברה לפי סעיפים קטנים (א), (ב)(2) או (ב)(4), לא יורה בית המשפט על הפירוק, אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות הענין לא ניתן להביא לפעולה תקינה של החברה או למימוש מטרותיה. 63. פירוק מרצון (א) החברה יכולה, באישור הממשלה, להתפרק מרצון באחת מאלה - (1) הושלם מימוש כל הנכסים שהועברו לחברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, שאינם נכסים שמורים; (2) תמה תקופת פעילות החברה, ובלבד שלפני שקיבלה החלטה בדבר אישור הפירוק, קיבלה הממשלה תצהיר שעשו הדירקטורים או רובם, בישיבתם, ולפיו הם בדקו היטב את מצב עסקי החברה ובאו לכלל דעה שיש בידה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים לאחר תחילת פירוקה, ואם מדובר בפירוק לפי פסקה (1) - גם כי מומשו כל הנכסים של נספי השואה כאמור. (ב) נוסף על האמור בסעיפים 262 ו-341 לפקודת החברות, מקום שהחברה מתפרקת מרצון, רשאי בית המשפט, בכל שלב, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות כי הפירוק יהיה בידי בית משפט, אם מצא כי קיים ענין ציבורי בפיקוח בית המשפט על הליכי הפירוק של החברה. 64. דין נכסים בפירוק (א) הנכסים השמורים ויתרת הנכסים שאינם מהווים חלק מהתקציב השוטף של החברה, לא יהוו חלק מנכסי החברה העומדים לחלוקה בפירוק. (ב) (1) הנכסים השמורים, כולם או חלקם, בסכום או בשווי שיקבע בית המשפט כמספיק בנסיבות הענין, יועברו עם פירוק החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה של חמש שנים, לצורך השבה ליורשים או לבעלי זכויות אחרים; עם תום חמש שנים תועבר יתרת הנכסים, על פי הוראת בית המשפט, לגוף כאמור בסעיף קטן (ג). (2) בית המשפט רשאי, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע שהנכסים יועברו לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה ארוכה מחמש שנים אם סבר שהדבר מוצדק בנסיבות הענין. (ג) (1) הנכסים כאמור בסעיף קטן (א) שנותרו לאחר הפחתת הסכום שקבע בית המשפט לפי סעיף קטן (ב), יועברו עם פירוק החברה, על פי הוראת בית המשפט, לגוף אחד או יותר, הפועל למטרת סיוע או למטרת הנצחה. (2) בית המשפט רשאי להעביר את הנכסים כאמור בסעיף זה גם לגוף אחר שלמטרותיו זיקה למטרת סיוע או למטרת הנצחה, אם מצא שהדבר מוצדק, בין השאר, נוכח מקורות ההכנסה העומדים לרשות גופים הפועלים למטרת סיוע ולמטרת הנצחה. (ד) בית המשפט לא יורה על הארכת התקופה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או על העברת נכסים לגוף כאמור בסעיף קטן (ג), אלא לאחר שנתן הזדמנות לגורמים הנוגעים בדבר ולארגונים המנויים בתוספת השניה להשמיע את דברם. סימן ה': שונות 65. תחולת סעיפים מחוק החברות הממשלתיות והוראות לענין תחולת חוק החברות (א) על החברה יחולו הוראות סעיפים מחוק החברות הממשלתיות כמפורט בתוספת השלישית. (ב) תוקן חוק החברות הממשלתיות לאחר יום התחילה, רשאי השר, בצו, לפי החלטת הממשלה ובאישור ועדת החוקה, לשנות את התוספת השלישית לצורך החלת תיקון כאמור על החברה, בשינויים המחויבים. (ג) השר האחראי לעניני החברה כמשמעותו בסעיף 6(3) לחוק החברות הממשלתיות יהיה השר. (ד) הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות יחולו על החברה כאילו היתה חברה ציבורית; אין באמור כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק הנאמנות כאמור בסעיף 53. 66. תחולת חוקים (א) הוראות החוקים המפורטים להלן יחולו על החברה, נושאי משרה בה ועובדיה, לפי הענין, כאילו היתה חברה ממשלתית: (1) חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951; (2) חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953; (3) חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959; (5) חוק העונשין, התשל"ז-1977; (6) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, ואולם אם הוחלו הוראות החוק האמור על בעלי משרות ותפקידים בחברה בצו לפי סעיף 4(ב) לחוק האמור - בסעיף 2 לאותו חוק, בכל מקום, במקום "לקנין המדינה" יקראו "לקנין החברה" ובמקום "לאוצר המדינה" יקראו "לחברה"; (7) חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, למעט סעיף 3א לחוק האמור ותקנות שהותקנו מכוחו; (8) חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ"ו-1996; (9) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997; (10) חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; (11) חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998; (12) חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח-1998. (ב) הוראות פרקים ד' ו-ה' לחוק יסודות התקציב יחולו על החברה כאילו היתה תאגיד, לענין שנת כספים שבה שהממשלה משתתפת בתקציב החברה. 67. סמכויות עזר (א) החברה רשאית לבקש מבית המשפט שיזמין ויחקור כל אדם בענינים השייכים לתחום פעולתה. (ב) הודה אדם בחקירה לפי סעיף קטן (א) שהוא מחזיק בנכס של נספה השואה, רשאי בית המשפט לצוות עליו למסור את הנכס לחברה במועד ובתנאים שיקבע בית המשפט. (ג) פרוטוקול של חקירה לפי סעיף 9(ג) ולפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה קביל כראיה על תוכנו בכל הליך משפטי שהחברה צד בו. פרק ח': הוראות שונות 68. הוראות מיוחדות לענין ירושת נכס של נספה השואה על אף האמור בכל דין, לצורך הזכות לרשת נכס של נספה השואה לשם קבלתו לפי חוק נכסים של נספי שואה, יחול על עיזבונו של נספה השואה דין הירושה שהיה חל עליו אילו היה נתין ישראלי כמשמעותו בפקודת הירושה . 69. סייג לאחריות החברה או מי שפעל מטעמה לא יישאו באחריות לנזק שגרמו אם פעלו בתום לב, בהתאם להחלטת ועדת הערר או להחלטת בית המשפט. 70. כשרות פעולות פעולה שנעשתה בתום לב בין החברה לבין אדם אחר, מתוך הנחה שנכס פלוני הוא נכס של נספה השואה, תעמוד בתוקפה גם אם נתגלה לאחר מכן שהנכס לא היה נכס של נספה השואה. 71. דין החברה כדין המדינה לענין סעיפים 3, 4, 8 ו-9 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952, דין החברה כדין המדינה. 72. סודיות (א) החובה להעביר מידע לחברה על נכסים של נספי השואה לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, תחול על אף הוראות כל דין לענין שמירת סודיות והגנת הפרטיות, למעט ההוראות לענין ראיות חסויות שבפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. (ב) עובד החברה וכל אדם הפועל מטעמה, לא יגלו ידיעה או מסמך שהגיע לידיהם, אלא לשם ביצוע הוראות חוק נכסים של נספי השואה או לפי צו של בית משפט. 73. עונשין (א) החזיק אדם או ניהל נכס של נספה השואה ולא הודיע על כך לחברה, בתוך 30 ימים מיום שהחברה פרסמה הודעה כאמור בסעיף 9(ד) או מהיום שנודע לו על היותו של הנכס נכס של נספה השואה, לפי המאוחר, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין); הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמסר הודעה על הנכס לאפוטרופוס הכללי לפי הוראות סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי, לפני פרסום הודעת החברה כאמור בסעיף 9(ד). (ב) עובד החברה או אדם מטעמה שגילה ידיעה או מסמך בניגוד להוראות סעיף 72(ב), דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. 74. פטור ממסים ומתשלומים אחרים (א) העברת נכסים של נספי השואה לחברה והשבת נכסים ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בהם לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, תהיה פטורה מכל אגרה, מס, היטל, או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי כל דין בשל ההעברה או ההשבה כאמור. (ב) הוראת כל חיקוק האוסרת רישום לגבי נכס בפנקס המתנהל על פי דין, כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית לגבי אותו נכס, לא תחול על רישום בעקבות העברת נכסים לחברה או השבתם כאמור בסעיף קטן (א). (ג) החברה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פיקדון או לתת ערובה או בטוחה בכל הליך משפטי שהיא צד לו. 75. כספי סיוע ותמיכה (א) סיוע ותמיכה הניתנים למטרת סיוע או למטרת הנצחה, לא ייחשבו כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין. (ב) סיוע לניצול שואה לפי סעיף 4(4) לא ייחשב כהכנסה לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ולענין חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, והוא אינו ניתן להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך. 76. הגבלת שכר טרחה (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע, בצו, שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בהגשת בקשה לחברה או בהגשת ערר לוועדת הערר לפי חוק נכסים של נספי שואה. (ב) לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד טיפול כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי סעיף זה; שילם אדם בעד הטיפול שכר טרחה בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. 77. פרסום הוראות על ידי החברה (א) החברה תפרסם באתר האינטרנט שלה, הוראות בענינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק נכסים של נספי השואה או לפיו: (1) דרכי הגשת בקשה להשבת נכס; (2) ניהול נכסים של נספי השואה על ידי החברה; (3) מימוש נכסים של נספי השואה על ידי החברה; (4) השבת נכסים של נספי השואה או שוויים לזכאים להם כאמור בסעיף 4(3); (5) שימוש בנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, למטרת סיוע או למטרת הנצחה; (6) דרכי הגשת בקשה לקבלת סיוע או תמיכה למטרת סיוע או למטרת הנצחה, לפי הענין. (ב) פרסמה החברה הוראות לפי סעיף קטן (א), תימסר הודעה על כך לשר בצירוף העתק של ההוראות. (ג) לא פרסמה החברה הוראות כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהעבירה לעיון השר הוראות שפרסמה בענין פלוני, רשאי השר לפנות לוועדה הממנה כדי שתביא לפרסום ההוראות על ידי החברה או לתיקון ההוראות שפרסמה החברה, לפי הענין, אם סבר שהדבר דרוש כדי לאפשר לחברה לממש את מטרותיה ולבצע את תפקידיה לפי החוק, ביעילות ובאופן תקין. (ד) (1) הוראות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו במועדים כמפורט להלן: (א) לפי פסקאות (1) ו-(2) - בתוך שלושה חודשים מיום הקמת החברה; (ב) לפי פסקה (3) - בתוך שנה מיום הקמת החברה; (ג) לפי פסקאות (4) עד (6) - בתוך שישה חודשים מיום הקמת החברה. (2) הוראות לפי פסקאות (1) ו-(4) עד (6) שבסעיף קטן (א) יפורסמו גם ברשומות. 78. עדיפות החוק אין בכוחו של תקנון החברה לגרוע מהוראות חוק נכסים של נספי שואה. 79. ביצוע ותקנות (א) השר ממונה על ביצועו של חוק נכסים של נספי שואה. (ב) השר רשאי - (1) לאחר התייעצות עם הוועדה הממנה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק נכסים של נספי שואה, לרבות לענין עיון במסמכים הנוגעים לנכסים שהועברו לחברה; (2) להתקין תקנות לענין סדרי דין להגשת עררים לוועדת הערר; (3) לאחר התייעצות עם הוועדה הממנה ובאישור ועדת החוקה, להאריך, בצו, כל מועד שנקבע בחוק נכסים של נספי השואה לעשיית פעולה כלשהי, למעט מועד תום תקופת פעילותה של החברה לפי סעיף 60; (4) באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע שיעור מתוך הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, שבו יהיה על החברה להשתמש, במהלך שנה, לצורך ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף 4(4), אם חלפו שבע שנים לפחות מיום הקמת החברה והוא שוכנע כי בהתחשב בתקופה שנותרה לפעילותה, היא אינה פועלת במהירות הראויה לשם ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף 4(4), ובלבד שפנה לחברה בדרישה להגדיל את שיעור הנכסים שבהם נעשה שימוש כאמור והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת הפניה, ויכול שיקבע שיעור שונה לשנה מסוימת או לשנים מסוימות. (5) לקבוע הוראות לענין יורש נעדר בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לצורך קבלת נכס של נספה השואה לפי חוק נכסים של נספי שואה. 80. (שולב בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963). 81. (שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995). 82. שינוי התוספת השניה השר רשאי, בצו, להוסיף לתוספת השניה ארגון הפועל שלא למטרות רווח, אשר מייצג ניצולי שואה או אשר מטרותיו או פעולותיו תואמות את מטרות החברה ותפקידיה כאמור בסעיף 4(1) עד (4), כולם או מקצתם, או לגרוע ממנה ארגון, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) מטרות הארגון; (2) סוג האוכלוסיה שמייצג הארגון והיקפה; (3) משך תקופת פעילותו של הארגון. 83. הוראת מעבר עד יום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף 40, תהיה החברה רשאית להשקיע כספים כאמור באותו סעיף גם לפי הוראות תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס"ד-2004. 84. מינויים ראשונים ורישום החברה (א) השר ימנה את יושב ראש הוועדה הממנה בתוך שלושים ימים מיום התחילה. (ב) יושב ראש הוועדה הממנה ימנה את חברי הוועדה הממנה בתוך ארבעה עשר ימים ממועד מינויו. (ג) הוועדה הממנה תמנה דירקטור ראשון לחברה בתוך שלושים ימים ממועד מינוי חברי הוועדה הממנה. (ד) החברה תירשם בתוך שבעה ימים ממועד מינוי הדירקטור הראשון. 85. תחילה2 תחילתו של חוק נכסים של נספי השואה ביום פרסומו. תוספת ראשונה (סעיף 1) פסקה (1) להגדרה "נכס של נספה השואה" אוסטריה, איטליה, אסטוניה, בלגיה, ברית המועצות, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוגוסלביה, יוון, לוב, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, נורווגיה, סלובקיה, פולין, צ'כיה, צרפת, רומניה, תוניסיה. תוספת שניה (סעיף 16) ארגונים של ניצולי שואה 1. עמותת פורום הארגונים להשבת רכוש של נפגעי השואה תוספת שלישית (סעיף 65) תחולת סעיפים מחוק החברות הממשלתיות 1. על החברה יחולו הוראות סעיפים 2, 3, 10, 11, 13(א), 16א, 17(א) ו-(ב), 17א, 18(ב) ו-(ג), 18א, 18ב, 18ג(א) ו-(ב), 19 עד 21, 22(א)(1) עד (6), 23, 24(ב), 25 עד 29, 30 עד 32, 33(א) עד (ב) ו-(ד), 33א עד 36, 37(א) עד (ג), 38 עד 41, 42 למעט פסקאות (2) ו-(5א) שבסעיף קטן (א), 43 עד 49, 50(ב), 54, 55, 60, 64 עד 68 ו-71 לחוק החברות הממשלתיות, כאילו היתה חברה ממשלתית, ואולם: (1) לענין סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, לא יראו הקצאת תקציב לחברה מתקציב המדינה כאמור בסעיפים 54(ג)(3) ו-55 כהשקעה; (2) לענין סעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות, לא תהיה החברה רשאית לבצע את הפעולות המפורטות בפסקאות (1), (4) עד (7), (9) ו-(9ב) או להתחייב לבצען כאמור בפסקה (11) של אותו סעיף, וכן, על אף האמור בפסקה (8) של אותו סעיף, לא ניתן יהיה למזג את החברה עם חברה אחרת, או להחליט על פירוקה מרצון אלא לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה; לענין זה לא יראו בהעברת מניות שהן נכס של נספה השואה לחברה, לפי הוראות חוק נכסים של נספי שואה, רכישת מניות כאמור בפסקה (9) לאותו סעיף; (3) לענין סעיפים 18(ב), 18א(ב), 22(א)(1) עד (6), 23, 25, 26(א), 35(א) ו-37 (א) לחוק החברות הממשלתיות, תבוא הוועדה הממנה במקום השרים; (4) לענין סעיף 20 לחוק החברות הממשלתיות, יבוא השר במקום השרים, הדיווח יהיה גם לוועדה הממנה וחובת הדיווח לפי סעיף קטן (א) תחול על הדירקטוריון ולא על דירקטור; (5) לענין סעיף 26(ב) - (א) ברישה, יבואו הוועדה הממנה, יושב ראש הוועדה הממנה או שני חברי הוועדה הממנה במקום השרים; (ב) בסיפה, תבוא הוועדה הממנה במקום השרים; (6) בסעיף 27(ב) לחוק החברות הממשלתיות, במקום הסיפה החל במילה לשלוח יקראו אם ראתה צורך מיוחד ועל דעת הוועדה הממנה, לשלוח נציג לישיבה שיהיה רשאי להשתתף בה, ואולם הוא לא ייחשב במנין החוקי ולא תהיה לו זכות הצבעה; (7) לענין סעיף 28 לחוק החברות הממשלתיות, יבוא דירקטור שמונה על ידי הוועדה הממנה בהמלצת השר במקום דירקטור מטעם המדינה, ועל אף האמור בסיפה של אותו סעיף, לא יהיה ניתן להתנות בתקנון על הוראות אותו סעיף; (8) לענין סעיף 30(א) לחוק החברות הממשלתיות, במקום לחברה יקראו לכלל החברות הממשלתיות או לסוג מסוים של חברות ממשלתיות; (9) לענין סעיף 32(א) לחוק החברות הממשלתיות - (א) בפסקה (4), יבוא אישור הרשות במקום אישור הממשלה; (ב) בפסקה (8), יבואו הוועדה הממנה, יושב ראש הוועדה הממנה או שני חברי הוועדה הממנה במקום השרים; (10) לענין סעיף 33(ב) לחוק החברות הממשלתיות, חיוב החברה בעריכת דוח שאינו חל על כלל החברות הממשלתיות או על סוג מסוים של חברות ממשלתיות, יהיה בהסכמת השר; (11) לענין סעיף 33ד(ב) לחוק החברות הממשלתיות - (א) יושב ראש הדירקטוריון, דירקטור או המנהל הכללי לא יועברו מתפקידם אם התנגדה לכך הוועדה הממנה והיא תהיה אחראית להעביר לרשות את הדוחות האמורים בסעיף 33(א) לחוק החברות הממשלתיות; (ב) לענין פסקה (2) של אותו סעיף קטן, לא תהיה הממשלה רשאית להעביר את המנהל הכללי מתפקידו; (12) לענין סעיף 34(א) לחוק החברות הממשלתיות, מסמכים שעל יושב ראש הדירקטוריון להגיש יוגשו גם לוועדה הממנה; (13) לענין סעיף 37(א) לחוק החברות הממשלתיות, הסיפה לא תחול; (14) לענין סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות, תהיה גם הוועדה הממנה, לרבות לאחר פניה מהרשות, רשאית להעביר את המנהל הכללי מכהונתו; (15) לענין סעיפים 44(א) ו-47 (א) לחוק החברות הממשלתיות, תינתן תשובת הרשות לבקשה לאישור מינוי רואה החשבון או היועץ המשפטי, לפי הענין, בתוך 30 ימים מיום קבלת המידע הנוגע למינוי; (16) לענין סעיפים 45 ו-67 לחוק החברות הממשלתיות, תבוא הוועדה הממנה נוסף על השרים. חוקניצולי שואה