עמידה בתנאי סף - מכרז

פסק דין המשיבה מס' 2 (להלן: "קופ"ח") פירסמה שני מכרזים שמספרם 105/00 ו- 106/00. מכרזים אלה התיחסו לעבודות שיפוץ, מרפאת רסקו קרית ים ושיפוץ מרפאת מרבך. העותרת, הגישה הצעות לשני המכרזים הללו, כאשר לגבי מכרז 105/00 היא צירפה מסמכים שלא צורפו למכרז 106/00, אך במכרז 106/00 הפנתה העותרת למסמכים שהגישה במכרז 105/00. ועדת המכרזים של קופ"ח, החליטה למרות שמדובר בשני מכרזים נפרדים, להתיחס במכרז 106/00 גם למסמכים שצורפו למכרז 105/00. הצעות העותרת היו ההצעות הזולות ביותר בשני המכרזים ועל אף זאת, החליטה ועדת המכרזים שלא לקבל את הצעת העותרת, אלא להעדיף עליה את הצעת המשיב 3 (להלן: "חמדן"). הנימוק לפסילת הצעת העותרת היה, שהיא לא עמדה בתנאי האמור בסעיף ג' לתנאי המכרז, שהוא אחד מתנאי הסף הקובע כדלקמן: "על המציע להיות קבלן בעל נסיון בביצוע של לפחות 2 פרוייקטים בתחום בניה במוסדות ציבור, הדומים בהיקפם, במורכבותם הטכנולוגית ובעלותם הכספית לפרוייקט נשוא המכרז, ואשר הושלמו על ידו במהלך 5 השנים האחרונות (מ- 1/96 עד 8/00). לצורך הוכחת הנסיון על המציע לצרף להצעתו את רשימת הפרוייקטים שהושלמו על ידו כאמור, בנוסח נספח "I" למסמכי המכרז, כאשר הפרטים הנדרשים בנספח זה מולאו על ידו במלואם לגבי כל אחד מ- שני הפרוייקטים הנדרשים. למען הסר ספק, מובהר, כי עבודות שביצוען לא הסתיים עד למועד הגשת ההצעה למכרז לא ייחשבו כעבודות שהושלמו לצורך סעיף זה". העותרת, הגישה טופס נספח I ממולא, לגבי פרוייקט אחד בעוספיה (חטיבת ביניים אורט עוספיה) ואין חולק על כך שהנספח הזה עונה על דרישות המכרז. מן הצד השני, במקום להגיש עוד עותק של נספח I לגבי פרוייקט נוסף (שהרי היה על המציעים להגיש נתונים על שני פרוייקטים לפחות), הוגש מכתב שאינו נושא תאריך, של חברת רטפון אימפורט בע"מ, אל העותרת שבו מובעת שביעות רצון מ"ביצוע עבודות בנייה ושיפוצים במעבדות ובמשרדי החברה והעבודות האלה כוללות: בניה וחידוש מבנים המשמשים למשרדי השירות ולמעבדות של מכונות כביסה וטלויזיות מיבוא וכן שיפוץ אולם תצוגות ומשרדי הסניף הצפוני". במכתב נאמר שהעותרת עמדה בלוח הזמנים ושהעותרת נעתרה לכל בקשות התיקונים, למרות שחלקן הגדול לא היה קשור בפרוייקט. עם זאת, נעדרו מהמכתב הזה חלק ניכר מהנתונים המופיעים בטופס המכונה נספח I, והם: עלות כוללת של הפרוייקט, דירוג הקבלנים שנדרש לעבודה, לוח הזמנים שהוקצב לביצוע הפרוייקט, משך ביצוע הפרוייקט, מועד הביצוע. העותר טוען, שדי היה במכתב זה כדי לעמוד בתנאי הסף ואם היו חסרים פרטים מסוימים, הרי יכולה היתה ועדת המכרזים לערוך בירור בחברת רטפון ולקבל את כל הנתונים החסרים. לדעתי, אין לקבל טענה זו של העותרת. המטרה של ההוראה בתנאי הסף בדבר המצאת נתונים כאמור בטופס I, היא לאפשר לועדה לערוך סינון של ההצעות ואין להטיל על הועדה את הנטל לערוך בירורים, כאשר לא סופקו ע"י המציע הנתונים היסודיים הדרושים להערכת הניסיון הקודם. כמובן, כאשר מסופקים הנתונים הללו ונשארת איזו נקודה סתומה הטעונה בירור, רשאית הועדה להתקשר עם מזמין הפרוייקט שצוין ע"י המציע, אך אין מקום לדרוש מהמזמין ומועדת המכרזים מטעם המזמין לערוך חקירה או דרישה בדבר הנתונים היסודיים של הפרוייקט הקודם (בג"צ 788/90 זוהר חוצות בע"מ נ. עיריית רמלה ואח' פד"י מ"ד(3) 843, 854). זוהי גם הסיבה שבתנאי המכרז לא הסתפקו באמירה כללית שיש צורך בהמצאת מסמכים בדבר ניסיון קודם, אלא הודגש שיש צורך שהפרטים הנדרשים בנספח I ימולאו ב"מלואם". העותר גם לא הסביר מדוע לגבי פרוייקט אחד מצא לנכון למלא את הטופס I כפי שנדרש, ולגבי הפרוייקט השני, הסתפק במכתב סתמי כפי שמובא לעיל. מצב דברים זה מצביע לכאורה על כך שאין מדובר על איזשהי טעות בהיסח הדעת, שכן העותר היה מודע לקיומו של טופס I ולנתונים שהוא מכיל והוא בחר להתעלם מכך ככל שמדובר בפרוייקט השני. אני סבור, על כן, שהחלטת ועדת המכרזים שקבעה שהצעתה של העותרת פסולה, נמצאת במתחם הסבירות. העותרת מלינה על כך, כי השתתף בדיוני הועדה מר אריה זנבר ואותו זנבר חתם על המלצות שהגיש משיב 3. לטענתו, נוצר כאן, ניגוד ענינים הפוסל כל החלטת ועדת המכרזים. לדעתי, אין לקבל טענה זו. העובדה, שאחד המציעים ביצע בעבר עבודות עבור המזמין, אינה פוסלת אותו מלהשתתף במכרז, וזאת על אף שהמזמין יודע עקב כך את סגולותיו או חסרונותיו של המציע. אריה זנבר משמש כמנהל מחלקת בינוי מחוזות אצל המזמין ולכן אך טבעי הוא, שהוא חתם על המלצות לנזיה חמדן. מזמין שהוא גוף משפטי, פועל באמצעות האורגנים שלו שהם מטבע הדברים אנשים בשר ודם. ידיעת אותם האורגנים מיוחסת למזמין ומאחר וכאמור ידיעת המזמין לגבי אחד המציעים המתבססת על ניסיון קודם של ביצוע עבודות עבור המזמין ע"י אותו מציע, אין בה פגם. אין לראות ניגוד אינטרסים בהשתתפותו של אורגן של המזמין בדיוני ועדת המכרזים שבפניה נבחנות ההצעות השונות ובין השאר הצעתו של אותו אדם שביצע בעבר פרוייקטים עבור המזמין. לאור הדברים הללו, אין העותרת יכולה לזכות במכרז. עדיין נשאר לבדוק אם כדין זכה המשיב 3 במכרז, שכן הפסיקה של ביהמ"ש העליון קבעה שגם מי שאין לו "מעמד" לתבוע זכייה במכרז, עדיין יש לו "מעמד" לדרוש פסילת הצעה שזכתה שלא כדין. הטענה שיש לעותרת לגבי זכיית חמדן היא, שהערבות הבנקאית שהגיש זה האחרון, היא פגומה. הפגם לטענת העותרת התבטא בכך, שבגוף הערבות נאמר "הננו ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך 150,000 (מאה אלף) ש"ח". אין חולק על כך, שגובה הערבות שהיה המשיב 3 צריך להמציא, ככל שהדבר נוגע למכרז מס' 106/00, היתה צריכה לעמוד על 150,000 ש"ח, בעוד שבמכרז 105/00 היה די בערבות ע"ס 100,000 ש"ח. עוד אין חולק שבד"כ במסמכים בנקאיים, כגון שטרות, ערבות בנקאית וכו', יש להעדיף את הכתוב במילים, על הכתוב במספרים. עם זאת, אני סבור שבנסיבות המקרה הנוכחי, אין לראות בפגם שבערבות הבנקאית פגם מהותי, וזאת בשים לב לכך שבכותרת הערבות הבנקאית נאמר הן במילים והן במספרים, כי מדובר על ערבות בגין 150,000 ש"ח. בשים לב לאמור, ובשים לב לכך שבמכרז 105/00 היה מדובר בערבות של 100,000 ש"ח, רשאית היתה המזמינה להניח שמדובר פה בפליטת קולמוס בלבד ולקבל הבהרה מהבנק שאכן הכוונה היא לערבות ע"ס 150,000 ש"ח, כפי שאמנם עשתה. על כל פנים, אין זה מסוג המקרים שבהם עקרון השוויון, או עקרון החוקיות מצדיק התערבות ביהמ"ש. נקודה נוספת שמעלה העותר היא, שבערבות הבנקאית נכתב שהיא מוצאת לפי בקשת חאג' יחיא נזיה, בעוד שההצעה של המשיב 3, היא ע"ש נזיה חמדן, אך כבר נפסק שערבות בנקאית המוצאת לבקשת מי שאינו המציע, אינה פוסלת את הערבות, כל עוד לא נאמר בתנאי המכרז כי חייבת להתקיים זהות בין המציע לבין מי שלבקשתו הוצאה הערבות (ע"א 248/97 איי.אף.אן מערכות בע"מ נ. מ"י, פ"ד נ"א(2) 646, 649-648). יתר הפגמים בהצעת המשיב 3 הם פגמים טכניים שאין להתיחס אליהם. צו המניעה הזמני מיום 28.2.01 - מתבטל. בשים לב לאמור, נדחית העתירה על כל חלקיה. בשים לב לכך שהיתה טעות טכנית בערבות המשיב 3, אפסוק הוצאות בשיעור נמוך יחסית. אני מחייב את העותרת לשלם למשיבות 1, 2 סכום של 3,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. מכרזתנאי סף במכרז