הכרעת דין האשמה ומהלך הדיון 1. הנאשם הואשם בעבירה על סע' 155 לתקנות התעבורה - (הפרשת חומרים) לתקנות התעבורה , התשכ"א 1961 2. הטענה העובדתית היא כי בתאריך 26/09/00 בסביבות השעה 13:55 , נהג הנאשם ברכב מסוג סובארו שמספרה 76-775-03 שהפריש עשן מעבר למותר בתקנות. 3. בתאריך 21/6/01 התקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה ובתאריך 1/7/01 התקיימה ישיבת ההוכחות השנייה. . מטעם התביעה העידו : - רס"ל אליהו מזרחי (להלן :"השוטר מזרחי") - מר רם עברי (להלן : "פקח המשטרה הירוקה" או "מר עברי") כמו כן הוגשו המסמכים הבאים : ת/1 - דו"ח המשטרה ת/2 - דו"ח משרד התחבורה 4. מטעם ההגנה העידו : - מר גלנצר (להלן : "בעל מכון הרישוי" או "מר גלנצר") - הנאשם עצמו כמו כן הוגשו המסמכים הבאים : נ/1 - תקנות למניעת מפגעים (6 עמ') נ/3 - פרוספקט מכשיר "אופוס 40" נ/4 - צילום בדיקה חוזרת נ/5 - העתק רשימת המשתתפים בצוות חשיבה בעניין "אכיפת החוק להסדרת פליטות ממקורות ניידים". 5. התביעה בקשה לסכם בכתב ולאחר התייעצות הודיעה לבית המשפט בתאריך 18/7/01 כי היא חוזרת בה מכתב האישום. לאור זאת, הרי כמצוות סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי הנאשם זכאי. 6. עם זאת, לאור מס' שאלות קשות ותמוהות שעלו במהלך הדיונים בתיק זה, מצאתי לנכון להתייחס למספר נקודות למרות הזיכוי. נסיבות הגשת כתב האישום והעובדות שנקבעו על ידי 7. על פי כתב האישום, בתאריך 26/09/00 בסביבות השעה 13:55 , נהג הנאשם במכונית מסוג סובארו שמספרה 76-775-03. באותו היום ממש, נחנכה סיירת של משרד איכות הסביבה שתפקידה - בדיקה ואכיפה של פליטת עשן מרכבים כך שיהיו ברמות המותרות. 8. שעות אחדות קודם בדיקתו של רכב הנאשם נערך טקס בבית נשיא המדינה שנגע לעניין חניכת אותה סיירת. בסיומו של הטקס, הוחלט לצאת אל השטח על מנת לבצע "הצגת תכלית". 9. הכוחות היו מסודרים כך שלכל סייר איכות סביבה התלווה שוטר שבסמכותו לעצור רכבים לבדיקה וכך השלימו השניים איש את סמכותו של רעהו : האחד עוצר רכבים והשני בודק את רמת פליטת הגזים מרכבים. גם במקרה שלפנינו פעלו הללו כך. הפקח מר עברי בדק את הרכב והשוטר מזרחי רשם את הדו"חות. השוטר מזרחי בהגינותו הסביר כי איננו מבין את הצד הטכני שבדו"ח אלא משמש כרושם בלבד (פר' עמ' 2 ש' 3-5). 10. הנאשם התמרמר על התוצאה היות ושבוע לפני שנבדקה מכוניתו של הנאשם ע"י בוחן משרד איכות הסביבה עבר רכבו את מבחן הרישוי השנתי. בדיקות מכון הרישוי הראו כי תוצאות בדיקת פליטת הגזים ממנועו של רכב הנאשם עומדות בתקן המחייב. אשר על כן ניגשה אשת הנאשם מטעמו אל מכון הרישוי יום לאחר מתן הדו"ח. שם נעשתה שוב בדיקת תוצאות פליטת גזים ושוב הסתבר כי רכב הנאשם עומד בתקן המחייב. אציין כי הנאשם עשה עלי רושם אמין ואני מקבל את עדותו. 11. לכאורה נמצאים אנו בפני תוצאה קשה : המדובר בשני גופים שתחת חסותם נבדקים רכבים רבים ואם אחד מהגופים הללו מנפיק תוצאות שגויות, הרי שהדבר משפיע על רבבות אנשים. לפקח עברי היה הסבר לפער שבין שתי הבדיקות בכך שיתכן ובאותו שבוע קרה דבר שגרם לפער בתוצאות הבדיקה - לדוגמא , לטענתו שיחרור בורג במע' פליטת רכב האשם הוא אלמנט שיכול היה להשפיע על הפער הנ"ל. במילים אחרות, תוצאות הבדיקה יכולות להשתנות במהירות גבוהה יחסית מסיבות שונות. 12. מבלי לקבוע מסמרות בנקודה זו, הרי היו מספר ליקויים בולטים בצורת ביצוע הבדיקות על ידי ניידת איכות הסביבה ונפרטם. צורת ביצוע הבדיקות על ידי ניידת איכות הסביבה 13. בעדותו בבית המשפט, מספר מר עברי כי בניידת איכות הסביבה ישנו מכשיר בדיקה הזהה לאותם מכשירים שבהם עושים שימוש במכוני הרישוי. הציפייה הטבעית היא דווקא למצוא הבדל מסוים בין שני המכשירים הללו. במקרה של מכוני הרישוי מדובר במכשירים נייחים בעוד שבניידת איכות הסביבה מדובר במכשיר נייד. לא הובא בפניי כל הסבר של ממש כיצד מתגבר המכשיר הנייד על תחלואי הדרך. לא הובאה לפני כל אישור לבדיקת תקינותם של המכשירים קודם לבדיקות באותו יום, וכל רישום על בדיקות שכאלו. יתירה מזו, אפילו המדפסת שהייתה אמורה להפיק את פלט הבדיקה הייתה מקולקלת באותו יום (פר' עמ' 7 ש' 29-30). 14. משנשאל הפקח על סוג הבדיקות ענה :"אני מסביר לנהג מה אנחנו עושים לפעמים אנו נותנים חוזר של המשרד לאיכות הסביבה בנושא זיהום אוויר ...מבקש ממנו לכבות את המזגן במידה ויש, להשאיר את האוטו שיעבוד על הטורים, מחבר את הבדיקה ומקבל תוצאות" (פרו' עמ' 7 ש' 15-26). 15. משנשאל מר עברי ישירות האם הוא מבצע בדיקות נוספות ענה בשלילה. מר גלנצר הגיש לבית המשפט את התקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מכלי רכב בדרך), התשס"א - 2001 (ק"ת 6078, התשס"א (16.1.2001), עמ' 283). תקנות אלה עוסקות בדרך שבה יש לבדוק את פליטת העשן וחומרים אחרים מכלי הרכב, וכן מגדירות מי המוסמך לערוך בדיקות שכאלו. ע"פ הכתובים עולה כי הבדיקה (הצמודה להוראות הדירקטיבה האירופאית) דורשת מס' שלבים נוספים מלבד חיבור מע' פליטת הרכב אל מכשיר הבדיקה כגון: "יש לבצע בדיקה ויזואלית על מנת לוודא את שלמות מע' הפליטה יש לוודא במידת האפשר כי אמצעי הפחתה כל שהם הקיימים על מע' הפליטה אכן מותקנים כראוי." ("הוראות דירקטיבה ארופאית EC96/96לגבי אופן בדיקת הפליטה מרכב בדרך") 16. למותר לציין כי תקנות אלו תוקנו ע"י המשרד לאיכות הסביבה עצמו ואולם למרבה הפלא לא נאכפו על ידו ואף לא נעשה בהם שימוש. מר עברי העיד בהגינותו כי לא ביצע בדיקות אלו, נהלים אלה אינם מוכרים לו וכי הוא רואה אותם לראשונה (פרו' עמ' 8 ש' 19). 17. אציין כי התקנות תוקנו אומנם לאחר תאריך הבדיקה. הבדיקה הייתה בתאריך 26.9.2000 בעוד שהתקנות תוקנו בתאריך 7.1.2001. אולם מועד ההוכחות היה 1.7.2001 ועדיין לא ידע עליהם הפקח דבר. 18. אולם בעיות קשות אלו בבדיקה מתגמדות מול השאלה המשפטית שהיא זאת שכפי הנראה גרמה לכך שהמאשימה חזרה בה מאישום. השאלה המשפטית - האם נקט הנאשם בכל הפעולות האפשריות? ומהי אחריותו? 19. בשאלה דומה זו דנתי לעומקה מספר פעמים לגבי תקנה 306 לתקנות התעבורה העוסקת בתקינות הרכב (מ"י נ. מיכל רוזני מס' תיק 14094/99, הכ"ד ניתנה ביום 2.11.1999; מ"י נ. שמואל מנטינבנד מס' תיק 6230/99 הכ"ד ניתנה ביום 22.12.1999). המסקנה שהגעתי עליה אז מקובלת עלי גם לעניין הסעיף שלפנינו. 20. ההלכה לכן היא פשוטה. תקנה 155 היא תקנה של אחריות קפידה שנאשם יכול להיפטר ממנה אם עשה כל שביכולתו. כל שביכולתו משמעותו העברת מבחן רישוי במועד, טיפולים ברכב כנדרש, ותשומת לב סבירה במהלך הנהיגה לתקלות שיכולות לצוץ כל עת. אם עשה כן נאשם, ייפטר מאחריותו. 21. במקרה שלפנינו אין חולק בין הצדדים כי הנאשם לא יכל לדעת כי פליטת הגזים הינה מעל התחום המותר. אף הפקח עצמו כשנשאל איך אדם סביר יכל לדעת זאת השיב כי "לדעתי הוא לא יכול לדעת, וזו אחת הסיבות שהפסקנו לעשות בדיקות מסוג זה" (פר' עמ' 9 ש' 10-11). 22. יש לקיים הבחנה ברורה בין מצב שבו עשן היוצא מרכבו של אדם הינו עשן שחור וסמיך כשכל בר דעת הצופה בו, יודע כי אין המדובר במצב תקין. אין הדבר דומה למקרה שלפנינו בו המדובר בפליטת גזים, שאז לא ניתן להבחין בעין אם המדובר בפליטה הנמצאת בטווח התקן אם לאו. הנאשם שלפנינו העביר את מכוניתו מבחן רישוי כדין, עבר טיפולים מקובלים במועד, והשגיח עליה כאדם מן הישוב. מה יכל לעשות ולא לא עשה? לנאשם אין יד ורגל ואפשרות לעשות דבר מה ואין לבוא אליו בטרוניא עקב כך. פרשנות אחרת תביא לבקשה אבסורדית מכל נהג ונהג בכל שלב ושלב של נהיגתו לבדוק את כל התקלות האפשריות, גזירה שאין הציבור רוצה וצריך לעמוד בה. פעולותיו של המשרד לאיכות הסביבה 23. ככל שנחה דעתי לעניין פעולותיו של הנאשם, כך תמהתי לפשר פעולותיו של משרד איכות הסביבה. במהלך כל הדיון כולו נדמה היה כאילו המדובר במבצע בזק שאינו מתוכנן ושהוצאתו אל הפועל נעשתה ואפילו בכל מחיר, שאחרת אין אני יכול להסביר את שרשרת המחדלים שעלו במהלך עדויות הצדדים. לא הייתה כל היערכות סבירה, משפטית וטכנית לניסיון האכיפה. 24. אין זה ברור מדוע הוחלט לתת לנאשם דו"ח תנועה כמענה ראשוני לעובדה שמכוניתו פולטת גזים מעל המותר. אם נתגלה ליקוי כל שהוא (ובוודאי במקרים בהם הליקוי אינו נראה בעין) צריך היה לתת לנאשם את ההזדמנות לתקן את אותה תקלה ולא לתת לו דו"ח על הליקוי הנ"ל. במידה ולא הייתה התקלה מתוקנת במועד, אזי לכל הדיעות הייתה זו עבירה. קל וחומר שלא היה מקום לרשום לו דו"ח בזמן שמתן הדו"ח הוא בניגוד גמור להלכה המשפטית הקיימת. 25. צר היה לי גם לשמוע שכפי הנראה ישנן מחלוקות (או לכל הפחות אין הרמוניה) בין משרד התחבורה למשרד לאיכות הסביבה. מן הראוי היה שגופים ממשלתיים יחזקו אחד את השני ואיש לרעהו יאמר חזק ולא כפי שהתגלה לפנינו. משכך אין לנו אלא לתמוה על פשרו של הליך הבדיקה כולו. נראה כי הפרוייקט כולו חסר יד מכוונת שתכתיב נהלים ברורים ובעיקר מחייבים. 26. אשר לכן, על פי הלכת מקמילן (רע"פ 960/99 פורסם בתקדין עליון) המחייבת בית משפט זה ונראית צודקת בנסיבות העניין, יש לפסוק הוצאות לנאשם. סוף דבר א. לאור חזרת התביעה מהאישום, מזכה את הנאשם זיכוי מוחלט. ב. לאור הליקויים כפי שהתגלו כאן, הרי לפי הוראות סעיף 80 לחוק העונשין אני פוסק לנאשם הוצאות בסך של 1000 ₪ כפיצוי על כתב האישום שהוגש לחינם. ג. העתק הכרעת הדין ישלח לנאשם אל ראש ענף תביעות מירב אלישוב, הסמנכ"ל לענייני אכיפה מר יצחק בן-דויד במשרד לאיכות הסביבה, היועצת המשפטית של המשרד הגב' רות רוטנברג (על פי הכתובת, המשרד לאיכות הסביבה, רח' כנפי נשרים 5 י-ם). זאת על מנת שתישקל מחדש מדיניות האכיפה בעבירות מעין אלו. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך ארבעים וחמישה יום מהיום. משפט פלילימשפט תעבורהתקנות התעבורה