הכרעת דין 1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו, כי ביום 25/2/99 בסמוך לשעה 13:30 בשמורת הטבע "עין גדי" נמצא הוא יחד עם קבוצת מטיילים ויחד עמם אכל בשטח השמורה, במקום האסור באכילה. בנסיבות אלו, ביקשה המדינה להרשיע את הנאשם בעבירה של אי ציות להוראות הרשות בניגוד לתקנה 15 לתקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות) תשל"ט - 1979, הקובעת כדלקמן: "אדם הנמצא בתחום השמורה יציית להוראות פקח ולכל ההוראות הכלולות בהודעות הרשות הבאות להבטיח ביצוע תקנות אלה". 2. מטעם התביעה העידו שני פקחים, הגב' דפנה ויינר והפקח זיו ולינסקי, אשר לדבריהם ביום האירוע נמצא הנאשם יחד עם קבוצת מטיילים גדולה בשטח שמורת הטבע "עין גדי", במקום הידוע כ"נחל דוד", בחלק העליון של נחל דוד מתחת לעצי השיטה, ממול למקדש הכלכוליתי, כשהם אוכלים לשובע במקום זה האסור באכילה. לדברי הגב' ויינר, כאשר פנתה היא לנאשם וביקשה ממנו כי יפסיקו בפעולת האכילה מאחר והדבר אסור במקום, סרב הוא לעשות כן, כאשר הוא חוזר ומבקש ממנה כי תתחשב בנסיבות העניין ובאין פתרון אחר עמד על כך כי הילדים יסיימו לאכול כשהוא מתחייב לעזוב את השטח כשהוא נקי מכל פסולת. הפקח ולינסקי חזר על דברים דומים. לדבריו הוזעק למקום על ידי הפקחית אשר הרגישה כי אינה מתמודדת עם הנאשם, וכשפנה אל הנאשם, לאחר שהוסבר לו כי הוא זה אשר מוביל את קבוצת המטיילים ומארגן את הטיול, וביקש ממנו להורות למטיילים אותם הוביל להפסיק לאכול נתקל הוא בסירוב עיקש. 3. בפועל אין מחלוקת בין הצדדים, כי אכן אכל הנאשם בשטח האמור, יחד עם המטיילים אותם הוביל, אך טוען הנאשם מנגד כי לא ידע שחל איסור באכילה בשטח האמור, שכן לדבריו בעבר היה מותר לאכול בשטח בו נמצאו. הנאשם הסביר להגנתו כי באותו יום הוביל קבוצה גדולה של מטיילים לכיוון בית ספר השדה ועד לשטח נחל דוד, כאשר תכנן הוא בעוד מועד להפגש עם יתר המדריכים אשר הובילו קבוצות אחרות תחת ארגונו לאותה נקודה, בה יסעדו כולם את ארוחת הצהריים. הנאשם חזר והדגיש כי לא היה ער לעובדה כי האכילה באותו מקום איננה מותרת עוד כבעבר, וכאשר נתקל הוא בפקחים עמד הוא על דעתו, כי יאפשרו למטיילים אשר תחת חסותו, לסיים את האכילה תוך הבטחה כי ידאג לנקות את השטח. הנאשם ביקש לתמוך את גרסתו באשר לעובדה כי במקום בו נמצאו היה מותר לאכול בעבר בעדות חברו מדריך הטיולים, מר ערן שנק, אשר חזר וציין בדבריו, כי אכן בעבר נהגו הם לאכול שם עם מטיילים ולא היו ערים לאיסור באכילה החל במקום. 4. בנסיבות העניין, הגם שהתביעה טענה שהוראות בדבר איסור באכילה במקום נמצאים בשטח ובעלונים המחולקים למטיילים כתוב במפורש כי אסור לאכול בשטח בו נמצאו, הינני מוכנה להניח שאכן בתום לב הגיע הנאשם יחד עם מטייליו לאותה נקודה בה נמצאו והחלו באכילה מבלי שידעו כי הדבר אסור. הגם שכמדריך טיולים היה זה מחובתו של הנאשם לוודא מראש את כללי ההתנהגות בשטח השמורה יחד עם האחראי על שטח השמורה בנחל דוד, הרי שמוכנה הייתי להקל עם הנאשם אילו היה מוגש כתב האישום רק בשל אי מילוי הוראות הרשות המופיעות בשילוט ובכיתוב בכתב. אלא שבפועל עומת הנאשם עם ההוראות הקיימות בשטח, ע"י פקחי הרשות אשר פגשו בו, לפיהן נאסרה האכילה במקום בו נמצא. בנסיבות אלו היה זה מחובתו של הנאשם למלא אחר הוראות הפקחים. התשובה כי התלמידים החלו באכילת הצהריים, אין בה תשובה מספקת לאי ציות להוראות הפקח. הנאשם ציין כי המטיילים סעדו את ליבם כבר 10 דקות, וכאשר נוכח בתקלה האמורה ובחוסר ידיעתו בדבר כללי התנהגות בשמורה, היה זה מחובתו לעמוד מול חניכיו המטיילים ולהורות להם לאלתר להפסיק את האכילה במקום ולהמשיך אותה בנקודה רחוקה יותר אליה הגיעו עם היציאה משטח השמורה. אין המדובר בפעולה בלתי סבירה אשר לא ניתן לקיים אותה, כפי שביקש הנאשם לטעון. ממקום הימצאם של המטיילים ועד לפתח השמורה מדובר היה במרחק הליכה של כשעה. צריכת המים בשטח השמורה חופשית ודחיית ארוחת הצהרים בשעה נוספת, לא הייתה גורמת לנזק כלשהו למי מן המטיילים. גם באשר לעצם ההוראה עצמה, לא מצאתי כי חסרת סבירות היא. מאחורי כללי הרשות עומדת מדיניות ברורה של שמירת החי והצומח בשטח השמורה ואם נמצא בשנים האחרונות, כי האכילה בשטח האמור בו נמצא הנאשם וקבוצת מטייליו עלולה לפגוע בחי ובצומח, הרי שבדין הוראה זו, וחוסר נכונותם של הפקחים להעתר להפצרות הנאשם לאפשר לו ולמטייליו להמשיך לאכול במקום, בדין היא. הנאשם התנהג כלפי הפקחים בעזות מצח תוך הפגנת זלזול מכוון ופוגע בפקחים, כשהוא נוהג מנהג בעלים במקום ולא נעתר להפצרותיהם. מן הראוי שהנאשם כמדריך טיולים ותיק יבין ויכיר במשמעות תפקידם של פקחי הרשות, תפקיד קשה ומייגע הנועד לשמור על הטבע למען יהנו רבבות אנשים ממנו ולא רק הנאשם. 5. סוף דבר. אני מוצאת לנכון להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, עבירה של אי ציות להוראות הרשות בניגוד לתקנה 15 לתקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות) תשל"ט - 1979. זבלשמורת טבע