השלכת פסולת ברשות הרבים

הכרעת דין בנסיבות העניין, מצאתי לנכון לזכות את הנאשם 1 מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ואלה נימוקיי: 1. בתיק זה הוגש כתב אישום כנגד הנאשם 1, שהינו הבעלים של עסק המחזיק ברשותו משאיות ועוסק בפינוי פסולת בעיר אשדוד, בטענה כי במועדים שונים במהלך חודש יולי שנת 1997, נמצאו כלי רכב השייכים לו, כשהם מפזרים פסולת ברשות הרבים בניגוד לדין. בהתאם לכך, הוגש כתב האישום גם כנגד הנהגים אשר עשו שימוש ברכבים באותם מועדים רלבנטיים. 2. כל הנהגים בתיק זה, הנאשם 2 עד הנאשם 6, הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם ודינם נגזר זה מכבר. הנאשם 1 שהינו כאמור המעביד של הנאשמים 2-6 כפר בחבותו בדין וטען תחילה, כי אין להטיל עליו כל אחריות שילוחית למעשים של עובדיו ולחילופין טען, כי אם ימצא אחראי על פי הדין, הרי שקמה לו הגנה הקבועה בחוק שמירת הניקיון לפיה נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצוע העבירה, כאמור. 3. סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון הוא הסעיף המטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד, על עבירות שביצע התאגיד או ביצע עובד מעובדי התאגיד, וזו לשון הסעיף: "(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 13 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו...לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה העבירה לפי סעיף 13 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו". ותאגיד מה הוא? שותק החוק ולא מפרט ומכאן שחובה עלינו לפנות לחוק הפרשנות התשמ"א - 1981. שם קובע המחוקק, כי תאגיד - הוא גוף משפטי כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות. בענייננו זה, הנאשם 1 לא איגד את עסקו באופן חוקי ואין לראות בעסקו משום גוף משפטי העונה להגדרת "תאגיד" - כפי שקבע המחוקק. מקום שהמחוקק קבע באופן מפורש, כי אחריות שילוחית בפלילים של מנהל תאגיד תקום רק בנסיבות של תאגיד, אין לבוא ולומר, כי מדובר בלאקונה משפטית כאשר שתק המחוקק ולא התייחס למנהל בעל עסק שאיננו מאוגד. הכלל הוא שאין אחריות שילוחית בפלילים, ואילו הטלת אחריות שילוחית הינה סטייה מכלל זה. סעיף 1 לחוק העונשין קובע כי "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו", לפיכך מששתק המחוקק בחוק שמירת הניקיון ולא מצא לנכון להטיל אחריות שילוחית על בעל עסק שאיננו מאוגד, ספק אם ניתן להטיל אחריות שילוחית באמצעות של קביעת הלכה שיפוטית. אשר על כן, סבורתני כי אין מקום להרשיע את הנאשם 1 באחריות שילוחית למעשיהם של עובדיו, מקום שהעסק אותו הוא מנהל איננו מאוגד כדין, ובהתאם אין להחיל עליו את הוראות סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון. (ראה חוות דעתו של בית המשפט המחוזי בע"פ (תל אביב) 70104/99 עזרא נ' מ.י. (טרם פורסם). מכל הטעמים לעיל, סבורתני כי יש לזכות את הנאשם מבלי להכנס ליתר הטענות שהועלו בתיק זה. פסולת