מכסת חלב ברפת - צו הפיקוח על מצרכים ושירותים ייצור חלב

פסק דין פתח דבר 1) בפני שתי תובענות אשר הוגשו בדרך של המרצות פתיחה על ידי המבקשים, שהינם בעל ואישה, ואשר עניין שתיהן , הינו מכסת חלב הנקבעת על ידי המנהל, על פי צו הפיקוח על המצרכים והשירותים (ייצור חלב) תשכ"ז - 1967 , (להלן : "המנהל") ואשר בהתאם לה ובגדרה מייצרים המבקשים חלב ברפת הפרות השייך להם והנמצא במושב מדרך עוז. בתי המשפט בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 2) תחילה הוגשה הבקשה בתיק ה.פ. 260/99 על ידי המבקשת, (להלן: "האישה"), ובה היא עתרה לבית המשפט למתן פסק דין לפיו יוצהר כי: "מחצית ממכסת יצור החלב לשנת 1998 שלה ושל בעלה, המשיב מס' 1 (להלן: "הבעל") שייכת לה וכי אי אפשר למוכרה ו/או לפדותה ו/או לממשה לשם כיסוי חובותיו של המבקש למשיבים 2 ו/או 3, או למאן דהוא". 3) בטרם תתברר תובענתה של המבקשת הוגשה התובענה הנוספת באותו עניין בתיק ה.פ. 299/99 והפעם על ידי שני בני הזוג ובה עתרו למתן פסק דין הצהרתי לפיו: "מכסת החלב שהוקצתה למבקש אינה בבחינת נכס הניתן לעיקול ו/או למימוש בלשכת ההוצל"פ ולפי כך החלטת כב' ראש ההוצל"פ המורה לעקל את מכסת החלב שהוקצתה למבקש בטלה ומבוטלת". 4) הדיון בשתי התובענות אוחד בהסכמת שני הצדדים וזאת בהתאם להחלטה מיום 2.11.99 שניתנה בתיק ה.פ. 299/99, פסק דין זה, הנו בעניין שתי תובענותיהן הנ"ל יחד. רקע עובדתי ועובדות רלבנטיות שאינן במחלוקת 5) האישה הינה רעייתו השנייה של הבעל, אותה נשא לאישה, בשנת 1997, ומאז הם מתגוררים במושב מדרך עוז ועוסקים בגידול פרות לצורך ייצור חלב. 6) בכל מקום במדינה ייצור החלב במושב מדרך עוז מוסדר על פי החוק ובדרך של הקצאת מכסות שהיקפן נקבע מדי שנה בשנה על יד המנהל. המכסה שהוקצתה למבקשים על ידי המנהל לשנת 1998, עמדה על כמות של 270,000 ליטר חלב. בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 7) ביום 10.9.96 ניתן בבית המשפט השלום בתל - אביב פסק דין לפיו חוייב הבעל לשלם לזנד טל מכוני תערובת בע"מ, שהיא המשיבה מס' 2 ב.פ. 260/99 והמשיבה מס' 1 בה.פ. 299/99. (להלן: "המשיבה"), בסך של 98,569 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאת משפט ושכ"ט עו"ד וזאת בגין חוב שהמבקש חייב לה עבור הספקת מספוא לפרות. 8) הבעל לא שילם את החוב על פי פסק הדין הנ"ל, והמשיבה הגישה את אותו פסק דין לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל- אביב בתיק הוצל"פ 5-96-79555-01, אשר במסגרתו נעתר ראש ההוצל"פ לבקשת המשיבה והורה על עיקול מכסת יצור החלב של הבעל. מאחר ונגד הבעל התנהל תיק איחוד הגישה המשיבה במסגרת תיק איחוד זה שמספרו 2-98-99907-01 בקשה למינוי כונס נכסים למכסת החלב. ראש ההוצל"פ נעתר לבקשה זו והורה על מינויו של עו"ד עמוס לוזון, (להלן: "כונס הנכסים") ככונס נכסים על מכסת החלב השייכת לבעל והרשומה על שמו במועצת החלב וזאת בהתאם להחלטה מיום 06/09/98. 9) בקשתו של הבעל לביטול מינוי כונס הנכסים הנ"ל נדחתה בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ הנ"ל אשר ניתנה ביום 4.3.99 זאת במסגרת הסכמה שהושגה בין הצדדים, לפיה הושהו הליכי הכינוס לתקופה של 40 ימים, והוסכם כי אם בתום תקופה זו לא יתן בית המשפט צו לעיכוב הליכים בתיקו ההוצל"פ המתנהל כנגד הבעל (תיק הוצל"פ 5-96-79555-01) יימשכו הליכי הכינוס. 10) משלא עוכבו הליכי הוצל"פ ובמטרה למנוע המשך הליכי הכינוס הוגשו שתי התובענות דנן. בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 טענות הצדדים: 11) בבקשתה הראשונה, ה.פ. 260/99, טענה האשה, כי מחצית מכסת החלב שייכת לה ועל כן אין לעקלה או לממשה לצורך סילוק חובות הבעל. מהאמור בבקשה ובתצהיר עולה, כי האישה סומכת את טענתה בדבר בעלותה על מחצית מכסת החלב על הנימוקים הבאים: א. מכח נשואיה לבעל ובהתאם להילכת השיתוף שלטענתה ממשיכה להתקיים בנסיבות מיוחדות וחלה גם על נישואין שנערכו לאחר כניסתו לתוקף של חוק יחסי - ממון בין בני - זוג התשל"ג - 1973. ב. מכסת החלב מוקצית מחדש בכל שנה ורק הודות לכך שהיא מבצעת עיקר העבודות במשק, נשמרה מכסה זו ואף הוגדלה ב- 30,000 ליטר חלב לשנת 1998. ג. המנהל הקצה את מכסת החלב לשנת 1998 לה ולבעלה יחדיו ולא רק לבעלה, כעולה מנספח א' שצורף לבקשה. 12) בבקשה שבתיק ה.פ. 299/99 שכאמור הוגשה על ידי שני בני הזוג נטען, כי מכסת חלב הינה נכס או זכות שאינם ניתנים לעיקול או למימוש, וזאת מכל אחד מהנימוקים הבאים: א. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב) התשכ"ז - 1967 (להלן "צו החלב") מסמיך את המנהל להקצות מידי שנה מכסת חלב שנתית לייצור חלב כאשר היקפה של מכסה זו יכל לגדול וגם לקטון מידי שנה ולמנהל סמכות לשנות כראות עיניו מכסה זו. בית משפט מחוזי בנצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 ב. סעיף 4 (א)לצו החלב קובע כי מכסת חלב אינה ניתנת להעברה כולה או מקצתה אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל. ג. מכסת החלב אינה אלא רשיון לייצור חלב שבלעדיו אין כל אפשרות לייצר חלב ולרפתן שאיבד מכסת חלב שהוקצתה לו כמעט ואין סיכוי לקבל מכסה חדשה; משמעות עיקולה ומכירתה של מכסת החלב, הינה, לטענת במבקשים, שלילת האפשרות מהמבקשים לעסוק בייצור חלב דבר המהווה פגיעה בחופש העיסוק שלהם וקיפוח פרנסתם. ד. עיקול מכסת יצור החלב יפגע בתכלית שלשמה נחקק צו החלב והוא הבטחת הספקה שוטפת של מוצרי חלב לצרכן והגנה על העוסקים בענף מפני נזקים העלולים להגרם כתוצאה מייצור בלתי מבוקר. 13) כנגד טענותיה של האישה, בבקשתה בתיק ה.פ. 260/99 טענו המשיבים : א. חוסר סמכות עניינית של בית המשפט זה לדון בבקשתה משום שמדובר בשווי כספי של פחות ממליון ₪. ב. זכותו של הבעל על מכסת החלב היתה קיימת לפני שהיא נישאה לו ועל כן אין הוראות חוק יחסי ממון חלות עליה, וגם אם חלות הוראות אלה הרי שזכות האישה למחצית מכסת החלב השייכת למבקש קמה רק עם פקיעת הנישואין, דבר שאינו מתקיים במקרה שבפנינו. זאת ועוד, לטענת המשיבים, גם אם הילכת השיתוף חלה ולאישה זכויות במכסת החלב הרי שהילכת השיתוף חלה לא רק על הזכויות אלא גם על החובות, מה עוד ועל פניו החוב של הבעל למשיבה קשור לאותה מכסת חלב ונובע מניהול אותה רפת המשמש את המבקשים בייצור החלב. בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 14) בעניין הבקשה בתיק ה.פ. 299/99 טענו המשיבים בעיקר את הטענות הבאות: א. מניעות - לטענת המשיבים משהסכים הבעל בפני ראש ההוצל"פ להמשך הליכי הכינוס, למקרה והליכי ההוצל"פ בתיק של המשיבה כנגדו לא יעוכבו, מנוע הוא מלטעון כנגד אותם הליכי כינוס. ב. מקומו של הדיון בשאלה האם מכסת החלב הינה בבחינת נכס שניתן לעיקול הינו בפני ראש ההוצל"פ. והמבקשים אינם יכולים לתקוף את החלטת האש ההוצל"פ בעניין זה בתקיפה עקיפה על ידי הגשת תובענה לפסק דין הצהרתי. ג. המשיבים חוזרים על טענתם כי לאישה אין כל זכות במכסת החלב וכי קיים חוסר יריבות בינה לבין המבקשת. דיון והכרעה 15) אף שבקשת האישה הוגשה ראשונה מבחינה כרונולוגית, נראה, כי יהיה זה מתאים יותר להכריע תחילה בבקשה שהוגשה מאוחר יותר ע"י שני המבקשים תיק ה.פ. 299/99 ולו מהטעם כי קבלת בקשה זו תיתר למעשה את הצורך בהכרעה בבקשת האישה שבתיק ה.פ. 260/99 בדבר זכותה על מחצית המכסה ליצור חלב, זאת מאחר והמחלוקת הממשית אינה בין המבקשים לבין עצמם, אלא בין המבקשים מצד אחד והמשיבה מצד שני, אשר טוענים לזכות עיקול על מכסת יצור החלב, ברור כי הצורך בהכרעה בבקשת האישה ה.פ. 260/99 יעלה באם התובענה שבתיק ה.פ. 299/99 תדחה. 16) נראה לי כי דינה של תובענת המבקשים שבתיק ה.פ. 299/99 להדחות הן על הסף, והן לעיצומה. בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 ראש ההוצל"פ החליט להורות על עיקול מכסת יצור החלב, ועל מינוי כונס נכסים על מכסה זו לצורך מימושה, משמעותה של החלטה זו היא כי מכסת החלב מהווה נכס או זכות הניתנים לעיקול. תרופתם של המבקשים כנגד החלטה זו היתה הגשת בקשה לביטול אותה החלטה שניתנה בהעדר, כפי שאכן עשה הבעל או הגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו הנ"ל של ראש ההוצל"פ. אין כל מקום להגשת תובענה המהווה תקיפה עקיפה של אותה החלטה למתן פסק דין הצהרתי. מתן אפשרות להליך כזה משמעותה שלעולם לא תהיה סופיות להחלטותיו של ראש ההוצל"פ; כל חייב יוכל להמתין ללא הגבלה בזמן ולפחות, בכל עת שיראה לו, בהליך נפרד שמטרתו להצהיר על בטלות החלטת ראש ההוצל"פ או כפי שעשו המבקשים במקרה דנן, לבקש להצהיר כי נכס שעוקל בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ אינו ניתן לעיקול. מתן אפשרות כזו תהווה פגיעה בעיקרון סופיות הדיון ותביא למצב בלתי נסבל של התדיניות אין ספור באותו עניין דבר העלול לגרום להתמוטטות המערכת השיפוטית בכללותה. משהחליט ראש ההוצל"פ על עיקול אותה מכסת יצור החלב עמדה בפני המבקשים האפשרות לפנות בבקשה לביטול אותה החלטה, כפי שאכן עשו ובמקרה של מתן החלטה שלא לרוחם, בפניהם האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. מקומן של טענות המבקשים בכל הקשור להיות מכסת יצור החלב נכס שאינו ניתן לעיקול במסגרת ההליכים המשפטיים שניתן לנקוט כאמור כנגד אותה החלטה ולא בפתיחת הליך משפטי נפרד, תוך נסיון תקיפה עקיפה של אותה החלטה. אין גם להתעלם מכך שהבעל עצמו הגיע במסגרת הדיון בבקשתו לביטול החלטת ראש ההוצל"פ לביטול מינויו של המשיב מס' 2 לכונס נכסים על מכסת יצור החלב לידי הסכמה, כי הליכים אלה ימשכו באם לא יצליח בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 להמציא צו של בית המשפט שיורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ שהמשיבה פתחה נגדו. יש ממש בטענת המשיבים לפיה משהסכים הבעל להמשך הליכי כינוס הנכסים בתנאים שנקבעו שם, מנוע הוא לחזור ולתקוף הליכים אלה בתקיפה עקיפה על ידי הגשת תובענתו הנוכחית. די באמור לעיל כדי להצדיק את דחיית התובענה שבתיק ה.פ. 299/99 וללא צורך לדון בה לעיצומה, יחד עם זאת נראה וכפי שכבר ציינתי לעיל כי גם לגופו של עניין אין ממש בטענות המבקשים כי מכסת החלב אינה בבחינת נכס הניתן לעיקול וגם לגופו של עניין יש לדחות את תובענת המבקשים. ייתכן וטענותיהם של המבקשים, בעניין מהותה של מכסת יצור החלב, רלבנטיות למישור היחסים שבינם לבין המנהל הקובע אותן מכסות והם חסרי כל משמעות במישור היחסים עם נושים המבקשים לרדת לנכס זה ולממשו על מנת להפרע ממנו. ב"כ המבקשים, לא חלקה למעשה על כך שלמכסת יצור החלב ערך כלכלי וכספי בשוק. כמו כן לא חלקה על כך כי חרף האיסור על העברת מכסת יצור חלב על פי צו החלב, מכסה זו ניתנת למכירה והעברה על דרך פנייה למנהל לניוד אותה מכסת חלב, על מנת שניתן יהיה למוכרה; נכון שלא ניתן למכור מכסה כזו בשוק החופשי לכל המרבה במחיר ככל נכס אחר, אלא יש להציעה לציבור מסויים בהתאם להנחיות המנהל אולם אין באלה כדי להביא למסקנה ולקביעה, כי מכסת יצור החלב אינה בבחינת נכס הניתן לעיקול כפי שהמבקשים עותרים בבקשה דנן. כמו כן, אין כל ממש גם בטענות המבקשים כי מכסת החלב, הינה בבחינת רשיון לייצור חלב ומשמעות מכירתה הינה שלילת אותו רשיון ופגיעה בחופש בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 העיסוק של המבקשים ושבירת מטה לחמם, איני רואה כל הבדל לעניין זה בין עיקול ומכירת משאית המשמשת חייב בעיסוקו ולצורכי פרנסתו או בין עיקול ומכירת הפרות שברפת המבקשים לבין מכירת הזכות למכסת יצור החלב המאפשרת את יצור חלב באותה רפת. גם זה וגם זה פוגע בעיסוק המבקשים ובפרנסתם והלא איש לא יטען, כי משאית או פרות בשווי כספי גבוה, אינם ניתנים לעיקול משום שעיקולן ומכירתן תפגע בחופש העיסוק של בעליהן ותקפח את פרנסתם. חוק ההוצל"פ קבע רשימה של מטלטלין חיונים, הפטורים מעיקול ולעניין מכשירים מכונות מטלטלין ובעלי חיים המשמשים חייב בעיסוקו והחיוניים לו במשלח ידו, נקבע שווי מירבי של 200 ₪ על מנת שאותו מכשיר מכונה מטלטלין או בעל חיים יהיה פטור מעיקול. ייתכן וההסדר על פי חוק ההוצל"פ אינו משביע רצון בשים לב לשווי המקסימלי הנמוך מאוד שנקבע לגבי מכונות, מכשירים, ובעלי חיים המשמשים את החייב בעיסוקו על מנת שאלה יהיו מוגנים מעיקול; יחד עם זאת, וכל עוד הוראה זו לא שונתה ע"י המחוקק, לא ניתן לשנות מצב זה בדרך של חקיקה שיפוטית ולא ניתן לקבוע פטור מעיקול לגבי מטלטלין או זכויות, במיוחד כשאלה שווים עשרות רבות של אלפי שקלים כבמקרה שלפנינו. 17) מכאן, לבקשת האישה בה.פ. 260/99 ולטענתה בדבר בעלותה על מחצית מכסת החלב. גם בקשה זו של המבקשת דינה להידחות. בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 אין מחלוקת, כי הבעל היה בעל זכות למכסת יצור חלב עוד בטרם נישאה לו המבקשת לאישה, גם אם המנהל מוציא מכתבי הקצאה מידי שנה ברור שאין המדובר בהענקת זכות חדשה אלא באישור אותה זכות תוך שינויים המתחייבים בכמות המכסה שאותו יצרן רשאי לייצר באותה שנה. הודעות ההקצאה הנשלחות מידי שנה על ידי המנהל נשלחות לבעלי הזכויות על מכסות יצור חלב ואין הן מעניקות זכות חדשה ליצור חלב. הזכות במהותה נשמרת על כן יש לראות במכסת ייצור החלב הנידונה זכות שהיתה קיימת לפי הנשואין ועל כן, הוראות חוק יחסי ממון ו/או הילכת השיתוף, אינם חלים עליה ואין בהן כדי להקנות לאישה זכויות כלשהן במכסת הייצור, עקב נישואין אלה. לעניין הזכות על מכסת ייצור החלב אין כל משמעות לכך שהאישה היא אשר נושאת לטענתה, בעיקר הנטל של העבודות ברפת; יתכן ועבודתה זו מקנה לה זכויות בייצור של אותה רפת, קרי בחלב, אבל לא זכות במכסת יצור החלב שהיתה שייכת לבעל ונשארה שייכת לו גם אחרי הנישואין וללא כל קשר לזהותו של מי שמבצע את העבודות ברפת במטרה לייצר את החלב. לא זו אף זו, ספק רב בעייני אם הילכת השיתוף חלה בנסיבות המקרה, נישואי הצדדים התקיימו לאחר כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973 והוראותיו הם החלות על היחסים שבין המבקשים, לרבות הוראת סעיף 5 (א) לחוק הקובעת, כי זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בן זוגו, קמה עם פקיעת הנישואין בין עקב גירושין ובין עקב מותו של בן זוג. אולם, גם אם בית המשפט ירחיק לכת ויקבל את טענת האישה; ויקבע, כי הילכת השיתוף חלה על המקרה הנדון ואף יקבע, מכח אותה הילכת שיתוף, כי המבקשת הינה בעלת זכויות בית משפט מחוזי נצרת ה.פ. 000260/99 ה.פ. 000299/99 במכסה לייצור חלב עד כדי מחצית, עדיין אין בכך די כדי למנוע עיקול מכסה זו ומימושה לצורך גביית החוב המגיע למשיבה מהבעל, שהרי כפי שקיימת הילכת שיתוף בזכויות קיימת הלכה משלימה של שיתוף בחובות. ראה בעניין זה את פסק דינה של כב' השופטת שטרסברג כהן בעניין ננקשוילי ע.א. 5598/94 פד"י מ"ט 5 עמ' 163 שם היא כתבה בעמוד 168 בעניין זה בהאי לישנא: " ההלכה שיצאה מלפני בימ"ש זה, היא בשיתוף בנכסים, כולל שיתוף בחובות הנתפסים כנכסים שליליים. חריגים לחזקה זו הם חובות בעלי אופי אישי" נכון במקרה שבפנינו החוב של הבעל נוצר עוד בטרם הנישואין אולם גם כאמור הזכות נולדה אף היא קודם לכן; בנוסף, החוב קשור קשר אמיץ עם אותה זכות ועם עיסוקו של הבעל בייצור חלב על פי אותה מכסה לייצור חלב; על כן אם המבקשת שותפה בזכות מכסת ייצור החלב, הרי היא גם שותפה בחובות הקשורים לאותה מכסת חלב ולעיסוק בייצור החלב קרי שותפה בחובו של הבעל למשיבה. לאור הנ"ל, אני דוחה את שתי התובענות. הן תובענת האישה שבתיק ה.פ 260/99 והן תובענתם המשותפת של שני בני הזוג, שבתיק ה.פ. 299/99. המבקשים ביחד ולחוד ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ + מע"מ. בעלי חייםרפתפיקוח על מצרכים ושירותיםצוויםחלבענף הבקר