פסק דין 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובעת דמי הסתגלות. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעת, נטען שהתובעת קבלה כל המגיע לה לפי חוק שירות עובדי מדינה. באשר לדמי הסתגלות, ישנם קריטריונים לקבלתם והתובעת אינה נכללת בד' אמותיהם. 3. ביום 13/9/01 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו פסק הדין ינתן כדין, על פי המסמכים בתיק לאחר סיכומים. 4. להלן העובדות הנוגעות לעניין: א) התובעת פרשה לגימלאות ביום 31/08/99, בהסכמה בה פורטו התנאים לפרישתה. (ראה נספח א' לסיכומי הנתבעת). ב) במסגרת פרישתה המוקדמת, קיבלה התובעת, הגדלה של 4% פרישה, מעבר לתקופת השירות שלה, זאת כחלק מהסכם הפרישה, במסגרת סמכותו של נציב שירות המדינה, מכח סעיף 100 לחוק הגימלאות. ג) התנאים לקבלת דמי הסתגלות ע"י משרד החינוך הנם כדלהלן: (ראה נספח ג' לסיכומי הנתבעת): אמות מידה למתן חודשי הסתגלות ו/או הסבה מקצועית לעובדי הוראה הפורשים מן השירות בתנאי גימלאות ו/או פיצויים. (א) 1. עובדי הוראה כושלים, המועמדים לפיטורין מטעמים פדגוגיים. 2. עובדי הוראה הפורשים מטעמים של צימצומים. 3. עובד הוראה אשר ההכנסה לנפש במשפחתו היא למטה מקו עוני או תחקיר סוציאלי המצדיק זאת. 4. עובד הוראה מפרנס יחיד. 5. עובד הוראה ללא בן זוג. 6. עובד הוראה אשר מצב בריאותו או של בן משפחתו/ה בדרגת קירבה ראשונה מחייב טיפול רפואי מיוחד. 7. עובד הוראה הזקוק לרכישת מכשירים רפואיים: מכשירי שמיעה, קביים, כסא גלגלים וכיו"ב. 8. השתתפות בהוצאות עובד הוראה לצורך נסיעה לשם טיפול רפואי בחו"ל שלו או של בן משפחתו מקרבה ראשונה. 9. מי שפרשו לגימלאות וקיבלו מענק בגובה הקיצבה לתקופה של 3 חודשים - הגדלת המענק עד 6 חודשים או תשלום מענק הסתגלות. (ב) 1. מי שהתקיימו בו 2 מתוך הסעיפים האמורים מעלה ניתן יהיה לאשר עד 3 חודשי הסתגלות. 2. מקרים חריגים שאינם עונים על אמות המידה הנ"ל ידונו בועדה מיוחדת שתקבע לצורך הענין ע"י מנהל האגף. ד) לא הוצגה כל רשימת קריטריונים למקרים חריגים למתן חודשי הסתגלות. ה) בקשת התובעת לקבלת דמי הסתגלות נדחתה ע"י מנהל התחום (מר נתן מרקו), בנימוק, כי התובעת לא הצביעה על מקרה חריג (ראה נספח לכתב התביעה). ו) במכתבו מיום 5/11/00 התייחס מר מרקו לנושא חודשי הסתגלות ולענין מצב חריג ציין כדלהלן: (ראה תשובה בתיק 1291/00) " לכבוד גב' רומניאק נעמי כפר קיש ד"נ עמק יזרעאל 19330 שלום רב, הנדון: חודשי הסתגלות בהמשך למכתבנו מיום 11/10/2000 - בקשתך בנדון הובאה לדיון בפני ועדת החריגים ביום 5/11/2000, ולהלן החלטתה: א) אינה עונה לאמות המידה שנקבעו לצורך מתן חודשי הסתגלות, רצ"ב אמות המידה. ב) אין הועדה סבורה שמדובר במצב חריג - לא הוכיחה שיש לה הוצאות רפואיות או אחרות חריגות וכו'... כן הנ"ל קיבלה ממשרד האוצר מענק פרישה בסך: 73,158 ₪ המהווה פיצוי על אובדן זכויות פנסיה אילו עבדה עד גיל 60 שנה. לפיכך הועדה לא מצאה הצדקה לאשר בקשתה למתן חודשי הסתגלות." 5. להלן תמצית טענות ב"כ הנתבעת בסיכומיה: א) התובעת אינה עונה אחר סעיף ב' 1 לאמות המידה, ועל כן אינה זכאית לחודשי הסתגלות בחלופה זו. ב) סעיף ב' 2 לאמות המידה מציין כי "מקרים חריגים שאינם עונים על אמות המידה הנ"ל ידונו בועדה מיוחדת שתקבע לצורך הענין ע"י מנהל האגף". ג) הרעיון שעמד בבסיס ניסוח סעיף כללי זה היה לאפשר לועדה המיוחדת ליתן חודשי הסתגלות באותם מקרים חריגים המצדיקים לדעתה מתן חודשי הסתגלות לעובד, הגם שאינו ממלא אחר סעיף ב' 1, זאת לאור ניסיון הועדה, כי לעיתים קיימים, במציאות, מקרים המצדיקים מתן חודשי הסתגלות, אשר לא נצפו מראש. ד) אין בעובדה כי במקרה של התובעת, החליטה הועדה שאין מקום ליתן לתובעת חודשי הסתגלות בכדי להצביע על כך שהחלטתה לא היתה סבירה ו/או אינה נמצאת במתחם הסבירות, מה גם שהנתבעת מחליטה את שהחליטה, לאחר שהפעילה שיקול דעת ובדקה את כל הנתונים הרלוונטיים, ובהתחשב באמות המידה. ה) בכדי להשלים את התמונה המצויה, בפני בית המשפט הנכבד, יפורטו להלן, מספר המקרים אשר לגביהם החליטה הועדה כי הם נחשבים למקרים חריגים, העונים על הגדרת סעיף ב' 2, שהנו סעיף שכל מטרתו, לבוא לקראת העובדים, במקרים המצדיקים זאת: 1) עובד הוראה אשר הוכיח שלמרות שאינו מפרנס יחיד, יש לו הוצאות כספיות גדולות, כתוצאה מרכישת מכשירים רפואיים לבן או לבני משפחה, עקב מצב בריאותי לקוי, אשר אינן ממומנות על ידי רשויות המדינה. 2) עובד הוראה אשר הוכיח, שלמרות שאינו מפרנס יחיד, יש לו הורים קשישים, הסמוכים לשולחנו, אשר אין להם הכנסה ממקור אחר מלבד מהמוסד לבטוח לאומי. 3) עובד הוראה אשר הוכיח שלמרות שאינו מפרנס יחד, הוא נדרש לשלם, סכומים לא מבוטלים, לבית אבות בו נמצאים הוריו, ואשר אין רשויות השלטון מממנים העלות. ו) ההלכה היא כי בית הדין לא ימהר להתערב בשיקול הדעת המנהלי (בעניין זה ראה : תב"ע נו/120-6 (ת"א) יעל שר שלום נ. נש"מ עבודה אזורי כרך ד' עמ' 234 וההפניות שם). 6. להלן בתמציתיות טענות התובעת בסיכומיה: א) בהסכמה לפרישה, התובעת לא הסכימה לוותר על דמי הסתגלות. ב) לגירסתה, הנה זכאית לדמי הסתגלות לפי סעיפים א' 2 ו- ב' 2 לאמות המידה למתן דמי הסתגלות. ג) כמו כן כל אחת מהסיבות שפורטו בסיכומיה ניתן להגדירה כתנאי חריג למתן דמי הסתגלות. 7.(א) הלכה פסוקה שבית הדין אינו מחליף שקול דעתו בשיקול דעת הרשות המנהלית שנתנה החלטתה, אך זאת בשעה שבית הדין יכול לבחון הדרך בה הרשות המנהלית קבלה החלטתה. (ב) באמות המידה למתן חודשי הסתגלות ישנם שני חלקים: חלק ראשון בו מפורטים התנאים למתן חודשי הסתגלות, ולצורך קבלת חודשי הסתגלות צריכים להתקיים 2 תנאים. לעומת זאת בחלק ב' נרשם כדלהלן: "מקרים חריגים שאינם עונים על אמות המידה הנ"ל ידונו בועדה מיוחדת שתקבע לצורך העניין ע"י מנהל האגף". (ג) כעולה מהנ"ל מדובר בסעיף סל, לפיו, הרשות המינהלית יכולה לאשר מענק הסתגלות בהתקיים התנאי החריג, שבשלב זה הנו עלום. (ד) רשות מנהלית הממונה על תקציבים ציבוריים אינה יכולה לפעול במסגרת אמות מידה שלא נקבעו. (לענין זה ראה בג"צ 6634/94 יקותיאל ואח' נ. השר לענייני דתות ואח' מ"ט (5) 45). לכאורה, כל סיבה שאינה מפורטת בחלק א' של אמות המידה הנה חריגה. (ה) טענת ב"כ הנתבעת כי החלטת ועדת החריגים הנה במתחם הסבירות, היה בה ממש אילו בפני בית הדין היתה נפרשת אותה יריעת המתחם בו הועדה שקלה שיקוליה ויריעה זאת לא נפרשה בפנינו. (ו) הננו סבורים שנתן לקבוע אמות מידה כלליות גם למקרים חריגים, ולעדכנם מעת לעת, כך שאמות מידה כלליות אלה ינחו את הרשות המנהלית בהחלטותיה, גם באשר למקרים חריגים, אלא אם כן יוחלט שאין מקום למקרים חריגים. בסיכומיה בחרה הנתבעת לפרט אותם מקרים שנחשבו בעבר כחריגים, כגון הוצאות רפואיות גבוהות, הורים קשישים המחייבים תמיכה וכד', אלה יכולים לשמש עקרונות כלליים ומנחים כאמור. 8. בהתייחס לאמור לעיל על הנתבעת לפעול כאמור בסעיף 7 (ו) לעיל תוך 4 חודשים מקבלת פסק הדין, ולהביא את עניינה של התובעת שוב בפני ועדה חריגים, אחרת על הנתבעת לשלם לתובעת סכום השווה ל- 3 חודשי הסתגלות, סכום שישא הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. מענק הסתגלותדמי הסתגלות