פסק דין 1. עניינה של התובענה שבפנינו הוא לביטול מינויו של הנתבע מס' 3 לשמש כמנכ"ל הנתבעת על פי מיכרז. 2. בהתאם להסדר זמני שהוסכם בין הצדדים במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני, נתקבל תוקף של החלטת בית הדין לפיו, הנתבע מס' 4, שכבר כיהן כמ"מ מנכ"ל ימשיך בתפקידו זה עד שתתברר התביעה העיקרית. 3. הרקע לתובענה א. התובע הגיש מועמדותו לתפקיד מנהל הנתבע מס' 1 על פי מכרז שפרסמה החברה (להלן: "החברה"). ב. הנתבע מס' 3 אשר כיהן בעת פרסום המכרז כמ"מ מנכ"ל החברה, נבחר על ידי וועדה שמונתה על ידי דירקטוריון החברה כמנכ"ל החברה. ואילו התובע, שהתמודד לתפקיד עם מועמדים נוספים לא נבחר. ג. בתחילת ההליך הנתבעים הפורמליים היו חלק מהתובעת ובהסכמת ב"כ התובע נמחקו והיו למשיבים פורמליים. הנתבעים הפורמליים הם: האחת - חברה במועצה המקומית מודיעין וחברה בדירקטוריון החברה ואילו הנתבע הפורמלי הנוסף הוא נציג ציבור בדירקטוריון החברה. ד. על הליך הבחירה קובל התובע ומבקש לבטלו. 4. הצדדים בסיכומיהם הרחיבו טענותיהם מעבר לדרוש ויש להדגיש כבר בשלב זה, כי השאלה היחידה העומדת להכרעה היא האם נפל פגם בהליך המכרז המצדיק את ביטולו? 5. ותחילה - מהם הפגמים עליהם מצביע ב"כ התובע? א. הקריטריונים לבחירת המנכ"ל לא אושרו על ידי הדירקטוריון ואף לא נתקיימה אסיפה כללית של החברה לצורך בחירת וועדת המכרזים. ב. זימונם של חברי הוועדה לדיון ולראיון עם המועמדים נעשה בחפזון מכוון ללא תיאום עם חברי הוועדה ובידיעה שנבצר מכמה מהם להשתתף בדיון. ג. הנתבע מס' 2 - מר שכטר - שהינו חבר קרוב של אבנון וקשור עמו בקשרים אישיים ופוליטים ישב כראש ועדת המכרזים מבלי ליידע את חברי הוועדה על קשריו עם אבנון. ד. התובע טוען כי לא הונחו בפני חברי הוועדה פרטי המתמודדים ונתוניהם מבעוד מועד. ה. מרבית המתמודדים נפסלו מלכתחילה ע"י מר שכטר. ו. חברותו של מבקר המועצה בוועדה אינה תקינה ומבקר המועצה אכן נמנע מהשתתפות בהצבעה בוועדה, אך לא מונה חבר אחר תחתיו. כך גם לגבי חבר המועצה ירון רן אשר התנגד לשמש כחבר וועדה והודיע על כך לשכטר, אולם לא לא מונה חבר אחר תחתיו ושכטר לא יידע את חברי הוועדה על כך. ז. הוועדה פעלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות בכך שלא שלחה את המועמדים למבחני התאמה וזאת בניגוד להחלטתה הקודמת לעשות כן. ח. טענה נוספת היא כי התובע מתאים יותר לתפקיד מאבנון וזאת לאור כישוריו ונסיונו הקודם. 6. על טענות אלה של התובע ובא כוחו משיב ב"כ הנתבעים כדלקמן: א. התובע העיד כי ניתנה לו ההזדמנות לאמר את כל מה שרצה להגיד בפני הוועדה וכי השיחה היתה עניינית ורצינית. ב. עיון בפרוטוקול וועדת המכרזים מעלה כי היחיד מבין כל חברי הוועדה שהפעיל שיקולים פוליטיים היה אייל מעוז וכל השאר העלו שיקולים ענייניים. ג. סדר הארועים והליכי המכרז היו כדלקמן: 1. ביום 5.11.99 הועבר המנכ"ל הקודם של החברה מתפקידו. המנכל"ים הקודמים של החברה לא נבחרו בדרך של מכרז אולם לגבי המינוי הנוכחי, מר שכטר הודיע כי המנכ"ל הבא יבחר בדרך של מיכרז. 2. בישיבת הדירקטוריון מיום 10.7.00 הוחלט על קביעת קריטריונים לבחירת מנכ"ל וההחלטה הופצה בין חברי הדירקטוריון לקבלת ההערות. 3. רק שלושה מחברי הדירקרטוריון הודיעו על אישור והאחרים לא הגיבו כלל. בתאריך 24.10.00 פנתה ענת ישראל ליו"ר הדירקטוריון בבקשה לכנס אסיפה כללית של החברה לצורך שנויים בתקנון שלה בכל הנוגע לסדרי בחירת המנכ"ל. השיני המבוקש היה כי במקום הדירקטוריון, האסיפה הכללית היא שתבחר את המנכ"ל וזאת ביודעה כי החברה התחייבה בפני בית המשפט העליון לסכם את הליכי המיכרז עד ליום 11.12.00. 4. משזה לא צלח בידה, הגב' ענת ישראל ניסתה לשנות את סדר היום ולהעביר הצעה כי השינוי בתקנון יהא רק למינוי הנוכחי או למשך 90 יום. לטענת הנתבעים - התנהגותה זו מלמדת על שימוש במהלכים פוליטיים לצורך בחירת המנכ"ל. ד. ובאשר להרכב הועדה, הרי שלתובע אין כל תלונה לגבי הרכב הועדה ואילו הנתבעים הפורמליים הם אלו שהציעו את אותו הרכב הכולל שופט בדימוס, הוא השופט אילת, ואת מבקר המועצה. באשר לחברותו של מר שכטר בועדה, הרי שאין חולק כי הוא לא השתתף בפועל בהצבעה. 6. אבנון - הנתבע מס' 3 - טען בסיכומיו כי בכל ההליך ניסו להכפיש את שמו וכי כל חטאו הוא בכך שהוא מקורב פוליטית ומכיר את מר שכטר באופן אישי. לטענתו מעבר לכך התובע והנתבעים הפורמליים לא הראו כל פגם בכישוריו ויכולתו למלא את התפקיד. 7. על פי ההלכה הפסוקה בנושא מינויים פוליטיים, למרות הקושי בהוכחת שיקולים זרים במינוי מסויים, הנטל להוכיח זאת מונח על כתפי הטוען כנגד המינוי. כך פסק בית המשפט העליון בבג"צ 6458/96 אבו קרינאת נ' שר הפנים, פ"ד נב(2) 132- "הטוען כי מינוי מסויים למשרה ציבורית פסול משום שנעשה על פי שיקולים זרים של אינטרסים פוליטיים - מפלגתיים זרים, נושא בנטל הוכחת הטענה. נטל הוכחה זה הוא כבד ובדרך כלל קשה להרימו. הקושי נעוץ בצורך להוכיח שיקול סובייקטיבי פסול של הרשות המינהלית, כאשר לטובתה פועלת חזקת חוקיות מעשיה. על רקע זה נקבע בפסיקה המבחן הראייתי הדורש הוכחת קיומו של "ספק מהותי בדבר תקינות ההליכים" (בג"צ 606/86 עבדל-חי נ' מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, פ"ד מא(1) 795, 802). מבחן זה אומץ גם בפרשת דקל נ' שר האוצר, בה נמנו וגמרו כי: "די ביצירת ספק מהותי שיסודו בחשד סביר וממשי בדבר קיומו של מניע פוליטי - מפלגתי פסול במינוי. משהוכח ספק מהותי כזה, עובר נטל הראיה על בעל המינוי, ועליו להוכיח שאין במינויו משום מינוי פוליטי פסול". משמעות האמור בפרשת דקל נגד שר האוצר היא כי משהועבר הנטל על השר הממנה, עליו להוכיח כי ערך בדיקה עניינית, הוגנת ושיטתית של כל המועמדים הבאים בחשבון לקבלת המינוי. אם יוכיח השר הממנה כי בתהליך המינוי הובאו בחשבון כל השיקולים הענייניים ולמרות הכל יגיע למסקנה שחרף השיוך וההזדהות המפלגתיים, המועמד המועדף על ידי השר הוא גם המתאים ביותר למינוי, כי אז לא ניתן יהיה לומר שהחלטת השר הושפעה ממניעים פסולים וממילא תוכל החלטה כזו לעמוד בפני ביקורת משפטית וציבורית. לא פעם מתעורר קושי למתוח קו גבול ברור בין מינוי כשר למינוי פסול. האבחנה בין השניים היא דקה: מחד אין מניעה שהשר ימנה למשרה ציבורית אדם המוכר וידוע לו מקרוב כחבר באותה מפלגה, על תנאי שהוא בעל הכישורים המתאימים למינוי (ראה פרופ' י' זמיר במאמרו הנ"ל בעמ' 20). מאידך אסור שעובדת היותו של הממונה חבר במפלגתו של השר, תשפיע על השר למנותו, שכן בכך יש משום העדפה של אינטרס פוליטי-מפלגתי. נמצא כי על פי המבחן הראייתי הנוהג, עיקרו של דבר הוא בגילוי יסוד "ההשפעה" ובידוע הוא שאין דרכו של יסוד זה להתגלות בנקל. ככלל "מחשבות קשות הן להוכחה ומחשבות שלא כדין על אחת כמה וכמה" (בג"צ 571/89 מוסקוביץ נ' מועצת השמאים, פ"ד מד(2) 236, 234)." 8. לאחר עיון בטענות הצדדים יש לבחון את הליכי המיכרז ותקינותם לאור העובדות והראיות שהובאו בפנינו: א. המועצה המקומית במודיעין נחלקת לסיעות פוליטיות שונות כאשר באופן טבעי ליו"ר המועצה - הנתבע מס' 2 - ישנה אופוזיציה בסיעות המתחרות. תופעה זו אינה חריגה או יוצא דופן ומצויה כדבר שבשגרה בכל רשות מקומית. ב. השאלה היא האם למארג הפוליטי הזה יש השפעה על השיקולים לבחירתו של אבנון שהן השאלות שבלב ליבה של התובענה שבפנינו. ג. עובדה שאין עליה חולק היא כי אבנון מקורב הן פוליטית והן אישית לנתבע מס' 2 ואף סייע לו באופן אישי בבחירות לראשות המועצה ועבד איתו בתפקידים שונים במסגרת פעילותו במועצה. עובדה זו כשלעצמה אין בה כדי לפסול את המיכרז או את בחירתו של אבנון ויש לבחון את הליכי המכרז כמכלול על כל הטענות והראיות שהובאו בענין. ד. לידתו של המכרז באה בעקבות הפסקת כהונתו של מר אבי עזר כמנכ"ל החברה ומינויו של אבנון כמ"מ מנכ"ל. עתירה בענין זה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק למתן צו המורה לבחור מנכ"ל קבוע לחברה ובמסגרת עתירה זו התחייבה המועצה כי יפורסם מכרז ויוחלט תוך 60 יום על מינויו של מנכ"ל לחברה (בג"צ 4917/00 החלטה מיום 11.10.00). ה. בעקבות החלטה זו החלו הנתבעים בהליכי המכרז לפי סדר הארועים שיפורט להלן: 1. ביום 10.7.00 החליט הדירקטוריון להקים ועדה לקביעת קריטריונים למנכ"ל החברה. 2. ביום 9.8.00 החליט הדירקטוריון כי יתקיים מכרז לבחירת המנכ"ל למרות שאין חובה חוקית לכך. 3. חברי הועדה החליטו לאמץ את הקריטריונים שנקבעו על ידי מנכ"ל משרד הפנים כקריטריונים לבחירת מנכ"ל של רשות מקומית וביום 10.8.00 הקריטריונים הופצו בכתב לחברי הדירקטוריון לקבלת הערותיהם. אף לא אחד מחברי הדירקטוריון העיר הערות לגבי הקריטריונים. 4. ביום 13.9.00 הופצו מסמכי המכרז פעם נוספת בין חברי הדירקטוריון אך לא היתה לכך כל התייחסות. 5. ביום 14.11.00 כונס הדירקטוריון והחליט, על פי הצעת ד"ר אייל מעוז, שהיה מבין יוזמי ההליך שבפנינו, כי הדירקטוריון כולו ישמש כועדת מכרז ויצורפו אליה שופט בדימוס - השופט חיים אילת, ומבקר המועצה. באותה ישיבה ד"ר אייל מעוז גם הציע כי מר שכטר יעשה לבדו את המיון הראשוני של מועמדים והצעתו זו התקבלה וזאת למרות שמר שכטר הציע כי הועדה תערוך את המיון הראשוני. בהקשר זה נציין, כי טענתו של ד"ר מעוז היום כנגד הליך המיון, תמוהה. 6. ביום 21.11.00 בשיחות טלפוניות זומנו חברי הדירקטוריון לישיבת ועדת מכרזים שאמורה היתה להתקיים ביום 22.10.00 וביום 22.11.00 הוצאו הזמנות בכתב לדיון. 7. ישיבת ועדת המכרזים נתכנסה ביום 23.11.00 מהישיבה נעדרו - ענת ישראלי, יורם אקרמן ששהה בחופש וירון רן, סגן ראש המועצה שהודיע כי אינו מעונין ליטול חלק בהליך בחירת המנכ"ל. 8. בין לבין הגב' ענת ישראל מבין יוזמי ההליך שבפנינו, פנתה בתאריך 24.10.00 וביקשה זימון אסיפה כללית של החברה הכלכלית על מנת לשנות את תקנון החברה בנושא בחירת המנכ"ל. האסיפה הכללית התכנסה ביום 15.11.00 ושם הוחלט על הרכב ועדת המיכרזים הכוללת את השופט בדימוס חיים אילת, חברי הועדה - עדי הדר וענת ישראל, חבר הדירקטוריון - ד"ר אייל מעוז ונציג בכיר שיוצע על ידי יו"ר איגוד מנכ"ל החברות הכלכליות. אותה ועדה היא ששימשה בפועל כועדת המכרזים למעט החברים שלא הגיעו לאותה ישיבה (ראה תצהירה של גב' ענת ישראל - סעיף 22). 9. הטענה העיקרית כנגד החלטת הועדה החלה בשלב זה של השתלשלות הארועים והיא שלב זימון הועדה. לענין זה הטענה באה מפי הנתבעים הפורמלים כאשר אחד מהם - ד"ר אייל מעוז נכח בישיבה והשתתף בה ואילו הגב' ענת ישראל שלטענתה לא יכלה להגיע עקב ההתראה קצרת המועד. 10. הועדה התכנסה, כאמור לעיל, כאשר נעדרו ממנה שלושה חברים, כולל ענת ישראל. 11. על פי העדויות - המועמדים התייצבו בפני הועדה והתובע העיד כי ניתן לו לאמר את כל שרצה וכי הציג עצמו כראוי. התובע גם לא קבל כנגד חברי הועדה ואישר כי לא אמר בישיבה שאינו מוכן להופיע בפני הפורום הזה. 12. פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים מתאריך 23.11.00 צורף כנספח ט' לתגובה לבקשה להוצאת צו המניעה הזמני ומאותו פרוטוקול עולה כי חלק מחברי הועדה ביקשו להצביע באותו יום לגבי שלושה מועמדים וביניהם התובע והנתבע מס' 4. אייל מעוז ביקש לדחות את ההצבעה אולם לבסוף הוחלט להצביע באותו יום. מר שכטר ביקש שלא להצביע ובסופה של הישיבה חברי הועדה, למעט מר שכטר ומבקר המועצה שלא הצביעו כלל, בחרו במר אבנון ורק אייל מעוז התנגד למינויו. ו. עתה יש לבחון אם לאור השתלשלות הארועים שמפורטת לעיל ניתן למצוא פגמים כאלו שיש בהם לבטל את ההחלטה ? על כך יש להשיב בשלילה. התובע לא הצליח להראות כל פגם מהותי בקבלת ההחלטה כאשר חברי הועדה נבחרו באסיפה הכללית של החברה ועל מנת שתהא "עין מפקחת" ביקשו מהשופט בדימוס - חיים אילת, לשמש כחלק מחברי הועדה מר שכטר שהוא יו"ר הדירקטוריון של החברה אף נתבקש על ידי אייל מעוז לערוך מיון מוקדם למועמדים ולא ראה כל פגם בכך שמר שכטר חבר בועדה ואף לא קבל על כך. גם אם התובע היה טוען כי יש פגם בכך שמר שכטר, המקורב אישית למר אבנון, יכהן כחבר בועדה ולו היה יודע על כך היה טוען זאת בפני הועדה, הרי שפגם זה נרפא בכך שמר שכטר ביוזמתו נמנע מלהכריע ואף לא הביע את עמדתו לגבי מי מהמועמדים. בחירתו של מר אבנון נעשתה בסופו של דבר על ידי כל חברי הועדה, למעט אייל מעוז שהתנגד לבחירה ולמעט מר שכטר שנמנע מלהצביע. יש לציין כי מבקר המועצה ועוה"ד אהוד פוני שימשו כמשקיפים בדיוני הועדה. ז. מעבר לדרוש - נוסיף כי בין המועמדים והכישורים שהוצגו בפנינו לא מצאנו כי קיימים פערים כאלה בין המועמדים שניתן לאמר כי הבחירה במר אבנון בולטת בחוסר סבירותה. ניתן לאמר כי על פני הדברים נראה כי מר אבנון אינו נחות בכישוריו מן המועמדים האחרים, ואם מר אייל מעוז שהיה מבין יוזמי התובענה סמך על מר שכטר במיון הראשוני של המועמדים, כשהוא יודע שמר אבנון ביניהם, על מה יש להלין דווקא במועד הבחירה במר אבנון, כאשר מר שכטר לא השתתף בבחירתו זו ?! ח. נראה לנו כי כל מטרתה של התובענה הינה נסיון התנגחות פוליטי וכחלק מן המאבקים הפוליטיים השוררים במועצה המקומית מודיעין וכי התובע, במידה רבה, נגרר לאותו מאבק. לא מצאנו כי בהחלטת הועדה נפל פגם כזה שיש בו כדי להביא לבטלותו. 9. סוף דבר - דין התובעה להדחות ועל כן יש ליתן תוקף להחלטת הועדה לפיה הנתבע מס' 3 ישמש כמנכ"ל החברה. התובע ישא בהוצאות התביעה בסך 2,000 ₪ בצרוף מע"מ כחוק לכל אחד מן הנתבעים 1 - 3 שישולמו תוך שלושים יום מהיום שאם לא כן, סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק עד למועד התשלום בפועל. מכרזביטול מכרז