החלטה 1. תחילתו של דיון זה, בבקשה שהגישו המבקשים ביום 13/11/00 לדחות את תשלום האגרה בתביעה שבכוונתם להגיש כנגד המשיבה (בשא 5145/00). 2. לאחר שהתבקשה והתקבלה תגובת המשיבה, ניתנה החלטתי מיום 7/2/01 , לפיה הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ולכן אין להעתר לה. כן התרתי למבקשים להגיש בקשה חדשה, מלווה בתצהיר. 3. ביום 10/5/01 הגיש ב"כ המבקשים בקשה לעיון מחדש בהחלטה (בשא 2951/01). בהחלטתי קבעתי כי הבקשה בבשא 5145/00 נמחקה וכי רשאי ב"כ המבקשים לעתור בבקשה חדשה. 4. בקשה נוספת של ב"כ המבקשים "לדחיית המועד להגשת תצהיר לתמיכה בבקשה לביטול אגרה ולחלופין לדחיית אגרה", נדחתה אף היא בהחלטתי מיום 12/6/01 (בשא 3351/01). 5. ביום 10/7/01 הוגשה בקשה מחודשת לדחיית מועד לתשלום אגרה (בשא 3852/01). בבקשה נטען כי מדיניות בית הדין היא שלא לשלול את יומו של תובע, בשל נושאים דיוניים. כן נטען כי המצב הבטחוני והסגר המוטל על תושבי השטחים, מונע מהמבקשים להעביר לבא כוחם כספים לתשלום האגרה וכן מונע מהם לחתום על תצהיר בתמיכה לבקשה. בבקשה הופנה בית הדין להלכות בית הדין הארצי לעבודה בענין חיוב בהפקדת ערובה להוצאות. 6. על פי החלטתי, הגישה המשיבה תגובה לבקשה. בתגובה נטען ראשית כי כבר הוגשה בקשה בענין זה והיא נדחתה. עוד נטען כי אין למבקשים כל מניעה לשלם את סכום האגרה, שאינו גבוה, וכי המבקשים עובדים אצל המשיבה ומשתכרים שכר חודשי. עוד נטען כי המבקשים לא הציגו אישור מלשכת סעד, על פי הוראות תקנה 6 (4) לתקנות האגרות. טענה נוספת למשיבה היא כי אין להקיש גזירה שווה מההלכה בענין חיוב בערובה להוצאות לענין דחית תשלום אגרה. 7. בהחלטתי מיום 13/8/01 קבעתי מועד לדיון בבקשה, בנוכחות המבקשים עצמם. 8. במקביל הגישה המשיבה בקשה לדחות את הבקשה עקב אי המצאת יפויי כח מטעם המבקשים (בשא 4151/01) . ב"כ המבקשים המציא, אם כי באיחור, עותקים מיפויי הכח של המבקשים. לפיכך, בשלב זה בקשה המשיבה נדחית. 9. ביום 14/10/01 התקיים דיון בפני. בדיון התברר כי איש מהמבקשים לא התיצב. ב"כ המשיבה עמד על הוצאות משפט בגין הדיון והבקשה ואף סיכם לגוף הבקשה. 10. ב"כ המבקשים סיכם אף הוא, וטען כי אל לבית הדין לדחות את הבקשה רק מפאת העדרם של המבקשים והעדר תצהיר מטעמם, שכן ידיעת דיינים היא כי לא ניתן לקבל תצהיר מהתובעים שהינם עובדים במעלה אדומים וכי לא ניתן ליסוע למקום עבודתם או למקום מגוריהם. עוד טען כי בשל היותם תושבי שטחים ובשל הסגר, לא ניתן היה להביאם לדיון היום. 11. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה לדחיית תשלום אגרה. להלן הנימוקים להחלטתי זו. 12. בבקשה בתיק בשא 5145/00 טען ב"כ המבקשים: "2. השכר שקיבלו המבקשים לאורך תקופת עבודתם הוא שכר הנופל משכר המינימום... 3. המבקשים הם חסרי ישע ובעלי משפחות ברוכות ילדים וקשה להם לעמוד בנטל פרנסתם ובהשגת פת לחם עבור משפחותיהם. 4. המבקשים איפוא מתקשים להתיצב מדי יום לעבודה... ואין הם יכולים לעבוד בכפרים שלהם לאור המצב הכלכלי המתדרדר.. 5. המבקשים פנו לקרובי משפחה שלהם על מנת שילוו להם כסף, אך בשל המצב הקיים לא עלה בידיהם להשיג דבר זה... 6. סכום האגרה הינו גדול יחסית בהשוואה בין רמת החיים בישראל לרמת החיים שבשטחי הרשות הפלסטינאית..." 13. בבקשה שהוגשה בבשא 3852/01, נשוא החלטה זו, לא חזר ב"כ המבקשים על הטענות הנ"ל אלא התמקד בטענות משפטיות. 14. איש מהמבקשים לא הגיש תצהיר בתמיכה לבקשות השונות שהוגשו. איש מהם אף לא התיצב לדיון שנקבע להיום. 15. הדרישה להגשת תצהיר אינה דרישה דיונית או פרוצדורלית, כטענת ב"כ המבקשים. תצהיר הינו למעשה פירוט של טענות עובדתיות מפיו של בעל דין. העדר תצהיר משמעו כי בית הדין שומע טענות עובדתיות מכלי שני, לא מפי המבקש עצמו, ללא שמוסר האינפורמציה מוזהר כי עליו לאמר את האמת, ללא שהובהר מאין ידועות לו העובדות הנטענות, וכאשר מוסר המידע אינו יכול לעמוד לחקירה נגדית. 16. המשיבה הסתמכה בתגובתה על האמור מפי כב' השופט דב לוין בבש"א 3265/01 בושאר נ' פרידלנדר ואח' (לא פורסם), שם נקבע: "... לפיכך יש לקיים את הנדרש בתקנות ולאמת את הבקשה לפטור מאגרה בתצהיר המפרט את העובדות הדרושות לענין מצבו הכלכלי המפורט לעיל". 17. כאמור, תצהיר התומך בעבודות הנטנות בבקשה, הינו הכרח בלעדיו אין. בהעדר תצהיר לא ניתן להעתר לבקשה. 18. לטענת ב"כ המבקשים, עקב המצב הבטחוני לא ניתן להחתים את המבשים על תצהיר. לענין זה יאמר ראשית כי ב"כ המבקשים לא טען ולא הוכיח כי פעל באופן כלשהו על מנת להחתים את המבקשים על תצהיר. כן לא הוכיח כי פעל באופן כלשהו על מנת להשיג עבורם אישורי כניסה לישראל ולא הצליח. דומה כי הטענות בענין זה נטענו בעלמא. עוד יאמר כי ב"כ המבקשים לא טען ולא הוכיח כי מעלה אדומים הינו אזור האסור בכניסת ישראלים. לדברי נציגי המשיבה שנכחו בעת הדיון, אין כל בעיה בכניסת ישראלים למקום עבודתם של המבקשים. 19. יאמר עוד כי בבית הדין מוגשים מדי יום תצהירים רבים של תושבי הרשות הפלסטינאית, קו"ח תצהירים של עובדים הנמצאים בתחומי מדינת ישראל לצורך עבודתם. 20. אציין בנוסף כי לאור החלטתי שלעיל אינני רואה לנכון להדרש למחלוקת שבין הצדדים בשאלת מעמדו של המשיב - המעביד, בבקשה לדחית תשלום אגרה. אציין רק כי בתקנות עצמן נאמר כי בית הדין רשאי לזמן את המשיב לדיון בבקשה. לפיכך, בין אם המשיב הינו בר מעמד במסגרת הבקשה ובין אם לאו, אין מחלוקת כי לצורך בירור העובדות לאשורן, יש מקום לזמנו. עוד יאמר כי החלטתי בבקשה זו היתה עומדת בעינה אף אם לא היתה מתקבלת תגובת המשיבה, שכן בהעדר תצהיר בתמיכה לטענות העובדתיות שבבקשה, לא ניתן להעתר לה. 21. אכן, ערה אני למצבם הקשה של עובדים תושבי הרשות הפלסטינאים ובבעיות שבהן הם נתקלים בבואם לתבוע זכויות המגיעות להם מכח החוק. אם אכן נכונה טענת התובעים כי הינם מקבלים שכר הנמוך משכר המינימום בגין עבודתם, הרי שברור כי מצבם קשה שבעתיים. מכירה אני אף בעמדת בית הדין הארצי לעבודה לפיה יש להקל עם עובדים אלה. ואולם, סבורתני כי אין לאפשר חריגה מהלכות מהותיות שבסדרי דין, ואין לאפשר מתן החלטה לטובת המבקשים על סמך טענות עובדתיות שנטענו בעלמא, באופן כללי לכל המבקשים ללא התיחסות ספציפית לכל אחד מהם, וללא שהמבקשים או מי מהם אימתו את הטענות שנטענו בשמם. 22. סוף דבר, הבקשה לדחית תשלום אגרה, נדחית. 23. בשים לב לבקשות השונות שהוגשו - מחד, ומאידך לרכיבי התביעה ולמכלול נסיבות הענין, מצאתי לנכון לחייב את כל המבקשים ביחד לשלם הוצאות המשיבה בסך 2000 ₪ בצרוף מע"מ. 24. כן מצאתי לנכון ליתן למבקשים ארכה לשלם את אגרת בית הדין באופן שתשולם לא יאוחר מ- 60 יום מקבלת החלטה זו. לא תשולם האגרה במועד שנקבע, תמחק התביעה. 25. המזכירות תשלח עותק החלטה זו לב"כ הצדדים. אגרת בית משפטשאלות משפטיותאגרה