צו הפסקת עבודה מנהלי

החלטה א. עובדות 1. המבקשת תאגיד שהוקם עפ"י דין והוא גוף מבוקר עפ"י סעיף 9 (2) לחוק מבקר המדינה. 2. המבקשת עוסקת בבניית מסילת ברזל שתחבר את כפ"ס עם ראש העין ופתח תקוה במסגרת פרוייקט הקרוי רכבת הפרברים. לפרויקט זה תוכננה תכנית מח/113 של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז המרכז (להלן בקיצור "התוכנית"). 3. (א) במסגרת עבודותיה מקימה המבקשת תחנה בפאתי כפ"ס בסמוך לרח' נורדאו ומכאן שמה תחנת נורדאו. (ב) ענינה של התחנה נדון בפני בה.פ. (כפ"ס) 186/01 רשות הנמלים והרכבות נ. שלום תאני (להלן: "פרשת תאני") שם נדונה בקשתה של המבקשת דנן להורות על פינויו של המשיב מהמקרקעין עליהם נבנית כיום התחנה. ניתן פס"ד פינוי כמבוקש. 4. תחנת נורדאו מתייחדת בשני מרכיבים חשובים: (א) היא מצויה בתווך בין מסלולי כביש בינעירוני 531. (ב) היא מצויה כל כלה (לרבות מגרש חניה האמור לשרת את הבאים אליה) בתחומי עירית הוד השרון אולם מרבית משתמשיה הצפויים בעתיד הקרוב והנראה לעין יהיו אנשי כפ"ס. 5. נוכח האמור בסעיף 4 (ב) מתכננת המבקשת תחנה נוספת בתחומי הוד השרון עבור תושבי הוד השרון בעיקר וכינויה תחנת סוקולוב. 6. המשיבה היא הגוף התכנוני המקומי (ועדה מרחבית) שבתחומה מתבצעות העבודות. 7. ביום 11.12.01 הוציאה המשיבה צו הפסקת עבודה מנהלי כמשמעות המונח בפרק י' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן בקיצור "חוק התכנון") וזאת בגין ביצוע עבודות ללא היתר. בו ביום הגישה המבקשת בקשה לפי סעיף 236 לחוק התכנון ולביטולו של הצו. 8. המשיבה נתבקשה על ידי חברתי המלומדת כב' השופטת ציגלר להגיב לאמור בבקשה תוך 72 שעות ועשתה כן. הצדדים ביקשו דיון דחוף בבקשה וזה אכן התקיים בפני ביום 18.12.01. 9. בדיון האמור, הסכימו הצדדים להצעתי הדיונית לפיה תוכל המבקשת לצקת את גג התחנה - מיידית - חרף קיומו של הצו, וזאת על מנת להקטין נזקי המבקשת (הגג ניצוק בלילה שבין 20.12 ל- 21.12). כמו כן, סוכם כי כל צד שומר לעצמו מלוא זכויותיו המשפטיות לטעון בישיבה נדחית, וכי הצו המנהלי יהפוך לצו שפוטי. בסיומו של הדיון יצאתי עם הצדדים ופרקליטיהם לבקור במקום ע"מ להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעבודות המתבצעות בשטח. 10. ביום 23.12.01 הופיעו הצדדים בפני - חקרו נגדית את המצהירים וסכמו טיעוניהם. ב. הדיון 1. המבקשת טוענת כי: א. יש לבטל את הצו מחמת שיהוי. המבקשת פועלת בתחנה לאור יום בהיקף לא מבוטל משך חודשים, השתהותה של המשיבה בהוציאה את הצו בשלב כה מאוחר פסולה. ב. היא מקימה תחנה להעלאת נוסעים ולהורדתם, ועל כן מכח התכנית אין היא זקוקה להיתר בניה מטעם המשיבה. היא מקיימת את כל התנאים הקבועים בסעיף 261 (ד) לחוק התכנון. ג. לא קרה מאומה מאז פסה"ד בפרשת תאני וכבר שם נפסק על ידי בימ"ש זה שאין צורך בהיתר. 2. המשיבה טוענת כי: א. יש לקיים את הצו ולדחות את הבקשה. המדובר בעבירה במישור פלילי (פרק י' לחוק התכנון ענינו עבירות ועונשין). אם בוצעה עבודה בניגוד לחוק אין נפקא מינה מתי הוצא צו הפסקת עבודה. ב. העבודות המתבצעות בתחנת נורדאו הינן עבודות להקמת תחנת רכבת מושלמת ולא תחנת להעלאת נוסעים והורדתם. כיוון שכך יש צורך בהיתר. מדובר בכ- 720 מ"ר בניה. ג. האמור בפרשת תאני אינו מחייב אותה משום שלא היתה צד לאותו הליך. המישור כאן פלילי ולא אזרחי כפי שהיה בפרשת תאני. 3. מהו סווגה של תחנת נורדאו? א. השאלה העיקרית העומדת להכרעה כיצד יש לסווג את תחנת נורדאו? לשיטתה של המבקשת, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת תאני, וביתר שאת בענייננו, טוענת המבקשת כי המבנה המוקם אף כי לכאורה מכיל 720 מ"ר שטח בנוי, יש לראותו בראיה רחבה ולהגדירו כתחנה להעלאת נוסעים והורדתם. המשיבה מצידה טוענת כי הואיל ומדובר בשטח בניה נרחב יש לראות את התחנה כתחנה מושלמת המחייבת היתר. ב. לא היתה מחלוקת, עוד קודם הדיון ואף לא במהלכו, בין הצדדים כי היה ותוגדר התחנה דנן כתחנה להעלאת נוסעים והורדתם אין היא מזקיקה להיתר. אם נסווג את התחנה כתחנת רכבת אזי הפטור בתכנית לא יחול ועל המבקשת להוציא היתר כדין. ג. כאמור לעיל, בקרתי באתר ביום 18.12.01 קיבלתי הסברים מהעושים במלאכה והתרשמתי התרשמות בלתי אמצעית ממראה עיניים ולא רק מעיון בתכניות מופשטות ואני בא למסקנה כי במחלוקת שנפלה בין בעלי הדין יש להעדיף את הפרשנות שמבקשת ליתן המבקשת. ד. למקרא סעיף 2 לתגובת המשיבה, האומר כי, המבקשת דנן עלולה לגרום לנזק לצבור בכללותו דוגמת מחלף שפירים ואסון ורסאי, סברתי כי המבקשת עשתה מעל ומעבר למה שהצהירה והתחייבה בפני בפרשת תאני. ניתן היה להבין מתגובת המשיבה כי המבקשת ניסתה להעלים עובדות ממני בין בפרשת תאני ובין בעניננו. ביקורי במקום אימת את גרסת המבקשת. מה שהוצג לפני בפרשת תאני בשעה שביקרתי אז במקום והוצג לי בתוכניות, הוא זה שמתבצע בשטח בפועל. ה. בישיבת יום 18.12.01 אמרתי, חזרתי ואמרתי, לב"כ המשיבה כי מקובלת עלי עמדתו הגורסת כי האמור בפרשת תאני אינו מחייב לא את מרשתו ולא אותי בהליך הפלילי לפי חוק התכנון, וכי אני נכון לשמוע כל טיעון ולהווכח בכל ראיה שתומצא לי על ידי המשיבה, אך כזו לא נטענה. ו. מקובלת עלי העמדה הבאה מפי המבקשת כי תחנת נורדאו מתייחדת בכך שהיא כלואה בין מסלולי כביש 531 עובדה המחייבת ליתן משקל יתר לבטיחותם ושלומם של היוצאים ובאים בתחומי התחנה ואין התחנה דידן דומה בנתוניה הפיזיים לתחנת סגולה שממנה מבקשת המשיבה להיבנות. ז. מיקומה של התחנה האמורה במזרחה של כפ"ס, בפרט בימים אלו, מחייב הקפדה על בטחונם של היוצאים ובאים. אכן שוכנעתי כי המבנה דנן יחולק בין הבאים שרכשו כרטיס ונבדקו, לבין אלו שטרם עברו בדיקה ורכשו כרטיס. משרד מנהל לתחנה ושירותים ציבוריים אף הם אין בהם לכשעצמם, כדי להוציא תחנה זו מגדרה של תחנה להעלאת נוסעים והורתם ולהעבירה לגדרה של תחנה מלאה. טענתם הנוספת של המשיבה על המצאותם של דרגנועים, שיש בהם להעיד על תחנה מלאה, אף היא נשללת על ידי. יש להסתכל על תחנה, גם אם היא להעלאת נוסעים והורדתם בלבד, בעיניים רחבות תוך שימת לב לחידושים שיביאו לרווחת הנוסעים והקלה על שהייתם באתר. שנות ה- 50 של המאה הקודמת חלפו עברו, וקבלת פרשנותה של המשיבה נותנת פירוש מצמצם, לא ראוי, לא נכון ולא הגיוני למונח זה של תחנה להעלאת נוסעים והורדתם. ח. המבקשת הודתה כי הגישה לעיונה של הוועדה המחוזית תכנית מפורטת הר/1/113 שבה היא מבקשת לאשר לה בניה, על בסיס התחנה המצומצמת, שטחי חניה, מסחר ומשרדים ותכנית זו טרם אושרה. ט. אשר על כן המסקנה אליה אני מגיע כי יש לאמץ את הפרשנות המרחיבה של המבקשת למונח תחנה להעלאת נוסעים והורדתם. 4. התנהלות ההליכים בבקשה א. (1) למקרא האמור בתגובת המשיבה בפרק המבוא נוצר הרושם שהוכח כלא נכון שהמבקשת לפנינו פועלת כגוף שרלטני, לא אחראי שכל מטרתו עשיית רווחים ע"ח בטחונו ובטיחותו של הציבור. (2) כבר בישיבת יום 18.12.01 הוכח לי כי המבקשת אוחזת באישורים מתאימים מטעם שלטונות כבוי אש והג"א למבנה הנוכחי. לא זו אף זו, המבקשת הזעיקה לשטח - לבקשתי - את מהנדס הקונסטרוקציה של האתר הפועל בשירותה, הלא הוא המהנדס איזנברג. האחרון הצהיר כי האתר כולו מפוקח על ידו ב"פיקוח עליון" והוא ביקר באתר בשתי נקודות זמן "קריטיות" כלשונו (ראה פרוטוקולהביקור במקום) וכי רק לאחר שמצא כי הזיון במקום מתאים לתכניות, נתן את אישורו ליציקה של הגג. (3) בסיומו של הביקור במקום התחייב מר איזנברג להמציא לאדריכל הוועדה, מר מזו, את תכניות הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים. סברתי כי בישיבת יום 23.12.01 אקבל מידע מהמשיבה על בעיות בטיחותיות, מבניות אך לא מיניה לא מקצתיה, מאן דכר שמיה. לא זו אף זו, מר מזו הודה, בחקירתו הנגדית, כי אין לו את הכלים לבדוק את עבודתו של מר איזנברג והוא למעשה "חי מפיו". לפיכך, יחסה של המשיבה למבקשת תמוה אם לא למעלה מכך. ב. בחקירתו הנגדית הודה מר מזו כי לאחר שאושרה התכנית על ידי הוועדה המחוזית הגישה המשיבה ערר למועצה הארצית, הפועלת על פי חוק התכנון, אך בערר זה לא הובע כל חשש לחיי הנוסעים או האזרחים שבסביבה. הערר ביסודו נבע מהעובדה הנראית למשיבה כלא מוצדקת שעליה יהיה - אולי - לשלם פיצויים לבעלי נכסים גובלים מכח הוראות סעיף 197 לחוק התכנון בגין ירידת ערך עקב הקמת התחנה. כאשר מרבית התביעות הצפויות תבואנה, אם תבואנה, מצד בעלי מקרקעין בתחומי שיפוט כפ"ס. במאמר מוסגר יוער, כי ערר זה נדחה, ולטענת המבקשת נמצא פתרון תקציבי בדמות שיפויה של המשיבה על ידי משרד התחבורה בנושא זה. ג. מעיון בתגובתה בכתב של המבקשת לתגובת מהמשיבה והנספחים לה ובעיקר דברי מר בנימיני ב- ת/1 "תחנת נורדאו מיותרת נכון להיום להוד השרון" עולה כי אין למשיבה ענין בהקמתה של התחנה, משום שרוב מנין ורוב בנין של הבאים בשעריה יהיו אנשי כפ"ס ולא תושבי הוד השרון. מביקורי במקום ועיון בנספחים לתגובת המבקשת עולה, כי יחלוף זמן ניכר עד שכל השטח החקלאי מדרום לתחנה יגיע לכלל תכנון מסודר על ידי המשיבה. ד. ראיה צרה זו של המשיבה היא זו שהדריכה אותה בהוצאת הצו ועל כך יש להצטער. ה. הואיל והמבקשת גוף או מוסד של המדינה, נקיטת ההליך של הוצאת צו הפסקת עבודה מנהלי אינו ראוי וזאת בלשון המעטה. לענין זה אפנה את הצדדים להוראתו של ביהמ"ש העליון בפרשת קולוג'ני ואח' נ. שר התחבורה ואח' בג"צ 8055/99 פורסם בפד"י נד (1) עמ' 289 בעיקר ברישא לעמוד 293 מפי כב' השופט זמיר. חסד עשתה ב"כ המבקשת עם המשיבה בכך שהסכימה להפיכת הצו המנהלי לשיפוטי משום שנוכח הוראות סעיף 259 (א) אין פרק י' לחוק התכנון חל על המדינה, זולת סעיף 239 הדן בצו שיפוטי. ג. לסיכום 1. דין הבקשה להתקבל מכל האמור לעיל וצו הפסקת העבודה השיפוטי בטל ומבוטל. 2. נוכח השיקולים הזרים לענין, שהניעו את המשיבה בהוציאה את הצו המקורי והתוצאה אליה הגעתי, סבורני כי נכון היה לחייב את המשיבה בהוצאות נכבדות, אולם צודק ב"כ המשיבה בטיעונו כי ההליך דנן הליך פלילי, ולכן חוץ מהתוצאה אליה הגעתי לא אחייב את המשיבה בהוצאות. צו הפסקה מנהליהפסקת עבודהצווים