עתירה על פרישה בגלל מצב רפואי

פסק דין המשנה לנשיא ת' אור: 1. העותרת היתה עובדת קבועה בגף ההדרכה במשרד החינוך. היא שוחררה משירות המדינה על סמך החלטתה של הוועדה הרפואית המחוזית, ונקבעו לה 76% נכות לצמיתות לצורך פרישה. העותרת יזמה הליכים רבים ושונים בפני בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה ובפני בית משפט זה, בסוגיית שחרורה משירות המדינה. טענותיה היו כי הופלתה, מחמת היותה אישה דתיה וכי היתה קורבן לקנוניות בגף ההדרכה הנ"ל. בסופו של דבר, נותרה ההחלטה לשחררה משירות המדינה, על כנה. בפנינו שבה העותרת ומעלה טענות נגד גופים ואישים שונים, בשירות המדינה ומחוץ לו. בבג"ץ 3420/03 טוענת העותרת נגד פסק דין מיום 25.2.03 של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 19/03). בפסק דין זה נדחה ערעור שהגישה העותרת על פסק דין של בית הדין האזורי בירושלים בו נדחתה תביעתה בגין פיטוריה והשעייתה מחמת מעשה בית דין. העותרת מבקשת מאיתנו להורות על החזרתה לעבודה ועל כך שתוכר מחלת הפרקים בה חלתה כתאונת עבודה. בנוסף, מבקשת העותרת מאיתנו להתערב בשיעור הפנסיה שנקבע לה. עוד היא מבקשת להורות על העמדתו לדין של ד"ר מאני ממשרד הבריאות ועל העמדתה לדין של עורכת הדין ריקי לוין, אשר חיבלה, לטענתה, בהליכיה המשפטיים. היא טוענת גם כי עו"ד דני בן טובים, אשר עובד בבית משפט זה, חיבל גם הוא, משך שנים בענייניה. בבג"ץ 5163/03 מעלה העותרת טענות נגד רשם בית משפט זה, השופט בועז אוקון, על כך שהוא מעלים ראיות מפני שופטי בית המשפט. הסעד אותו היא מבקשת בעתירה זו - דיון בפני בית המשפט העליון בעניינה. 2. אין ספק כי העותרת חווה קשיים פיזיים ונפשיים. עם זאת, ועם כל הצער שבדבר, לא עולה מטענותיה הארוכות, הרבות והמבולבלות עילה להתערבותו של בית משפט זה. בפסק דינו הנ"ל של בית הדין לעבודה, נדונו ונדחו טענות העותרת בדבר חזרתה לעבודה ובדבר שיעור הפנסיה שנקבע לה. בהיעדר טעות משפטית בפסק הדין, לא מצאנו עילה להתערב בו. בוודאי כך, נוכח העובדה שטענות אלה של העותרת נדונו בעבר בפני בית משפט זה ונדחו (בג"ץ 4761/02 גילה אברהמי נ' משרד החינוך, תק-על 2002 (3), 3006, דנג"ץ 9558/02 גילה אברהמי נ' משרד החינוך (טרם פורסם)). 3. באשר לטענותיה של העותרת בדבר העמדתם לדין של ד"ר מאני ממשרד הבריאות ושל עו"ד ריקי לוין ובאשר לטענותיה בנוגע לעורך הדין דני בן טובים, הרי שמדובר בטענות שאינן מבוססות על תשתית עובדתית מפורטת, אשר יאפשר התייחסות עניינית אליהן. 4. בכל הנוגע להכרה במחלת הפרקים בה חלתה העותרת כמחלת מקצוע לענין פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995, הרי שטענה זו נדונה ונדחתה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 19.9.02 (עב"ל 1105/02) אשר החליט שלא להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים לפיה אין מדובר במחלת מקצוע או בתאונת עבודה שנגרמה בעקבות לחץ נפשי או תנאי קור. על פי הכללים הנקוטים בידינו בנושא התערבותו של בית משפט זה בפסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה - אין בנסיבות המקרה עילה להתערבותנו. נציין גם, כי, בעת הדיון בפני בית הדין הארצי לעבודה הועלתה הטענה שמחלת הפרקים של העותרת נגרמה בעקבות עבודה מאומצת ורבת שנים במכונת החישוב. בפני בית הדין הארצי לעבודה ובפנינו הודיעה באת כוח המוסד לביטוח לאומי כי המוסד לא יטען טענת שיהוי או התיישנות לגבי טענה כזו, אם תטען בפניו על ידי העותרת, והטענה תבחן לגופה בכפוף לאפשרות לבירור העובדות לאור הזמן שחלף. לפיכך, אין מניעה לכך שהעותרת תגיש תביעה כאמור, למוסד לביטוח לאומי. 5. אשר לטענות העותרת בבג"ץ5163/03 בנוגע לרשם בית משפט זה, השופט בעז אוקון, המדובר בטענות בלתי מבוססות, אשר אינן מצדיקות כל התערבות מטעמו של בית משפט זה. לאור האמור לעיל, נדחות העתירות בבג"ץ 5163/03 ובבג"ץ 3420/03. המשנה לנשיא השופטת ד' דורנר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור. רפואהפרישה