ביטול מכרז של ביטוח לאומי


פסק דין

מהות העתירה

1. בעתירה זו מבקשת האגודה למען שירותי בריאות הציבור (להלן - העותרת) להורות על ביטול מכרז מס' (2038) 2003 (להלן - המכרז הראשון) ומכרז מס' (2039) 2003 (להלן - המכרז השני), שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב או המוסד). המכרז הראשון עניינו בהזמנת הצעות ישירות מאחים ואחיות מוסמכים, מרפאים/ות בעיסוק ופיזיותרפיסטים/ות, לביצוע הערכות תלות בפעולות היום-יום לאנשים עם מוגבלות (להלן - המעריכים), לצורך קביעת זכאות לגמלת סיעוד (או גמלת נכות) מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). המכרז השני עניינו בהזמנת הצעות מאחים ואחיות מוסמכים לריכוז ופיקוח על ביצוע הערכות תלות לאנשים עם מוגבלות (להלן - המרכזים). לחלופין, מבקשת העותרת, ליתן צו המורה למשיב לקיים בהקדם מכרז לביצוע הערכות תלות שבו יוכלו לקחת חלק גם תאגידים.

רקע עובדתי

2. המוסד הוא תאגיד סטטוטורי המופקד על ביצועו של חוק הביטוח הלאומי ועל תשלום הגמלאות על פיו למבוטחים הזכאים להן, וביניהן גמלת סיעוד על פי פרק י' לחוק (סעיפים 223-237). גמלת הסיעוד ניתנת לזכאים לה בדרך של מימון הטיפול הסיעודי שהם נזקקים לו, כאשר היקף השירותים שהמבוטח זכאי לו נגזר ממידת תלותו בעזרת הזולת (סעיף 224 לחוק). מידת תלותם של הנזקקים לעזרת הזולת נקבעת באמצעות הערכות תלות שמבוצעות עבור המשיב בידי מעריכים שהוכשרו לכך.


העותרת הינה עמותה פרטית שהוקמה על-ידי משרד הבריאות בשנת 1972, כדי לסייע למשרד במשימותיו. עם זאת, בבג"ץ 97/5012 מתן שירותי בריאות סיעוד ורווחה בע"מ ואח' נ' משרד הבריאות ואח' (פ"ד נב(1) 49) נקבע כי: "אין לראות באגודה [העותרת דנן] את 'משרד הבריאות' כהוראת הדיבור בסעיף 21א לחוק הבריאות. האגודה היא גוף לבר-משרד-הבריאות ..." (שם, עמ' 71). החל משנת 1980 ועד לחודש אוגוסט 2003, ביצעה העותרת עבור המוסד הערכות תלות של מבוטחיו באמצעות אחיות בריאות הציבור שהעסיקה לשם כך. לצורך ביצוע הערכות התלות בנתה העותרת מערך ארגוני, הכולל 23 סניפים רבים ברחבי הארץ, כ- 500 אחיות המבצעות את הערכות התלות (מעריכות) וכן כ- 50 עובדי מנהל ופיקוח (מרכזים).


ההתקשרות בין הצדדים נעשתה ללא מכרז, לאחר שהמוסד קיבל פטור ממכרז, ועוגנה בהסכמים שונים שנחתמו ביניהם לאורך השנים. האחרון שבהם נחתם ביום 28.2.94 (להלן - ההסכם) וביטל את ההסכמים שקדמו לו. על פי ההסכם, המשיב העביר לעותרת בקשות לביצוע הערכות התלות ושילם לה עבור כל הערכת תלות תעריף בסיסי שעודכן מעת לעת לפי המנגנון שנקבע בהסכם (בסעיף 9).


3. בחודש ינואר 2000 העבירה העותרת למשיב בקשה לעדכון תעריף הערכות התלות שהיא מבצעת. בקשה זו חוללה השתלשלות אירועים שהביאה לסכסוך כספי בין הצדדים, שלא הצליחו לפותרו בדרך מוסכמת, והתובעת הגישה לבית משפט זה (ביום 10.7.03) תביעה כספית כנגד המשיב על סך 15,223,716 ₪ (ת"א 5265/03). במסגרת תביעה זו, התלויה ועומדת, פרשו הצדדים מחלוקות עובדתיות רבות, שפתרונן אינו נצרך לעניינה של עתירה זו.


עם החמרת הסכסוך בין הצדדים, ולאור כוונות המשיב לפרסם מכרז לביצוע הערכות התלות, ביטלה העותרת את ההסכם בין הצדדים, וזאת, באמצעות הודעה שהעבירה למשיב, בהתאם למנגנון שנקבע בסעיף 16 להסכם, לפיו רשאי כל צד להביא לביטולו של ההסכם, ובלבד שמסר הודעה בכתב על כך שלושה חודשים לפני מועד הביטול. המועד בו העבירה העותרת את הודעת הביטול שנוי במחלוקת בין הצדדים (העותרת אומרת 5.9.02, ואילו המשיב אומר 31.3.03). אינני נדרש להכריע במחלוקת זו במסגרת עתירה זו. אולם, לענייננו חשוב לציין כי סיום ההסכם הביא לכך שהחל מחודש אוגוסט 2003 הפסיקה העותרת לספק שירותי הערכות תלות למשיב.


4. עוד בטרם התעוררה המחלוקת הכספית בין הצדדים, החלו גורמים מקצועיים במשיב לשקול את הצורך לקיים את ביצוע שירותי הערכות התלות באמצעות מכרז. זאת, בין היתר, לאור חקיקתו של חוק חובת המכרזים, תשנ"ב - 1992 והתקנות שהותקנו על פיו. במהלך אוגוסט 2002, הודיע המשיב על כוונתו לפרסם מכרז כאמור. המשיב אינו חולק על כך כי הסכסוך שנתגלע בינו לבין העותרת היווה זרז לכך.


ביום 8.7.03, בעקבות הודעת העותרת על ביטול ההסכם, פנתה מנהלת אגף הסיעוד של המשיב לוועדת המכרזים העליונה בבקשה לפטרו מחובת מכרז ולאפשר לו לגייס מעריכים עצמאיים כדי לספק את שירותי הערכות התלות, כל זאת כהסדר ביניים עד לאחר פירסום המכרז והשלמת הליך ההתקשרות עם המעריכים שייבחרו במסגרתו. ביום 13.7.03 נעתרה ועדת המכרזים העליונה לבקשת המשיב והעניקה לו את הפטור המבוקש, זאת, על פי תקנה 3(2) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993 (להלן - תקנות המכרזים), המתירה מתן פטור ממכרז להתקשרות "הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש".


בעקבות הפטור האמור, פירסם המשיב בעיתונות ובאתר האינטרנט שלו הצעה ל"התקשרות עם עובדים מקצועיים לביצוע הערכות תלות לזקנים מוגבלים", כהסדר ביניים, והחל להקים מערך עצמאי לביצוע הערכות התלות ולפיקוח עליהן.


ביום 25.8.03, מספר שבועות לאחר פירסום ההצעה האמורה, פירסם המשיב את שני המכרזים נשוא עתירה זו. על פי נוסח הסכמי ההתקשרות, שייחתמו ישירות עם המעריכים והמרכזים שייבחרו במכרז, היחסים בינם לבין המוסד יהיו בגדר יחסי קבלן עצמאי-מזמין, ולא בגדר יחסי עובד-מעביד (הוראה דומה הופיעה גם במכרזים עצמם), והשכר שיושלם עבור כל הערכת תלות או שעת ייעוץ יהיה קבוע ואחיד. לתאגידים לא ניתנה האפשרות להשתתף במכרזים, ועל כך נסובה העתירה.




רקע דיוני

5. ביום 2.9.03 הגישה העותרת לבית המשפט עתירתה זו. בד בבד הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 7888/03), "אשר ימנע מהמשיבה להמשיך ולנהל את מכרז ... אשר פורסם על ידה וכן שיורה לה ו/או למי מטעמה לחדול מכל פעולה שיש בה כדי לגרום למעבר של עובדי המבקשת לשורות המשיבה" (צ"ל "המשיב" במקום "המשיבה").


בתום הדיון שנערך ביום 9.9.03, נתתי תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, שקיבלו את הצעת בית המשפט "לפיה יוצא בשלב הזה צו ביניים האוסר על המשיב להמשיך ולנהל את המכרזים אשר פורסמו על ידו וזאת עד למתן פסק דין בעתירה" (להלן - צו הביניים). כן הוריתי, בהסכמת הצדדים, כי הצדדים יסכמו את טענותיהם בעתירה בדרך של סיכומים בכתב, "כאשר התשתית העובדתית תהא זו שהונחה בבית המשפט על ידי מי מהצדדים".


6. כעבור שבוע ימים, ביום 16.9.03, הגיש המשיב לבית המשפט "בקשה למתן צו להימנע מהפרעה והכשלת קיום הערכות תלות למבוטחי פרק הסיעוד בחוק הביטוח הלאומי". עילת הבקשה עיגנה עצמה במכתבים שהעביר מנהל העותרת ל"מעריכים פוטנציאליים" (כלשון הבקשה) ובהם הזהיר את עובדי העותרת (מעריכות ומרכזות) לבל יתקשרו באופן ישיר עם המשיב לצורך ביצוע הערכות תלות ופיקוח עליהן. בבקשה נטען כי צו הביניים שהוציא בית המשפט ביום 9.9.03 התייחס אך לניהול המכרזים, ולא לטיפול השוטף, כך שלא היה בו כדי למנוע מהמשיב לגייס מעריכים עצמאיים לביצוע הערכות התלות על ידו עד לפירסום תוצאות המכרזים.


ימים אחדים לאחר מכן, ביום 22.9.03, הגישה העותרת לבית המשפט בקשה משלה - "בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני", שבה התבקש בית המשפט להורות למשיב להימנע מלהעסיק בביצוע הערכות תלות או בשירותים המינהליים הנלווים להם עובדים שלא הועסקו על ידו בביצועם קודם ליום 9.9.03 (הוא יום הוצאת צו הביניים). בנימוקי הבקשה נטען, בין היתר, כי גיוס מעריכים ומרכזים כאמור יש בו כדי לייתר את המכרזים והינו מנוגד לצו הביניים.


בהחלטתי מיום 25.9.03 דחיתי את בקשתה של העותרת והבהרתי כי צו הביניים מתייחס אך ורק לפעולות הנוגעות לניהול המכרזים, וכי לא הוטלה בו הגבלה כלשהי על המשיב להמשיך ולגייס בינתיים מעריכים נוספים לביצוע הערכות נוספות עד למתן פסק הדין בעתירה גופא.


עיקרי טענות העותרת

7. טענתה המרכזית של העותרת היא כי המכרזים שפירסם המשיב, בשוללם מתאגידים את האפשרות להתמודד במסגרתם, מהווים פגיעה בעקרון השוויון העומד בבסיס חובת המכרזים. סעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 (להלן - חוק המכרזים), קובע כי תאגיד ממשלתי (הכולל תאגיד שהוקם בחוק כדוגמת המשיב) רשאי להתקשר בחוזה רק על פי מכרז פומבי הנותן "לכל אדם" הזדמנות שווה להשתתף בו. לטענת העותרת, סעיף 4 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981, המורה כי "מקום שמדובר באדם - אף חבר בני אדם במשמע", מחייב לפרש את הביטוי "לכל אדם", שבסעיף 2(א) לחוק המכרזים, ככולל גם תאגידים. העותרת טוענת בהקשר זה, כי במקרה שלפנינו ההבחנה בין תאגיד לבין אדם פרטי איננה מתחייבת מאופיים או ממהותם של המכרזים, וכי המשיב לא הצביע על טעם ענייני שיש בו כדי להצדיק את ההבחנה האמורה במקרה דידן. לכן, כך העותרת, פירסום המכרזים במתכונתם הנוכחית נעשה בניגוד להוראות חוק המכרזים והוא נגוע בחוסר סבירות קיצונית.


8. כן טוענת העותרת כי המכרזים שלפנינו, בשל כך שאינם מאפשרים השתתפות תאגידים בהם, הינם, הלכה למעשה, בגדר "מכרז סגור" כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות המכרזים. זאת, על אף שהם אינם נכנסים בגדר ההתקשרויות המפורטות בתקנה 4 לתקנות המכרזים - אשר בהם, ורק בהם, ניתן להסתפק במכרז סגור - ולפיכך צריכים היו מכרזים אלה להיות פומביים ופתוחים לכל הציבור, לרבות תאגידים.


9. עוד טוענת העותרת, כי המתכונת של המכרזים נשוא העתירה פוגעת בעקרון יסוד נוסף בדיני המכרזים, והוא, "עקרון מירב היתרונות לעורך המכרז". על פי עקרון זה, שקיבל ביטוי גם בתקנה 21(ב) לתקנות המכרזים, תכליתו של המכרז - מעבר להגשמתו של עקרון השוויון - היא להביא לכך שכספי הציבור יושקעו בהתקשרות עם המציע המספק את השירות הטוב ביותר ובמחיר הזול ביותר. לשיטת העותרת, לבד מכך שבמסגרת המכרזים שלפנינו לא מתקיימת כלל תחרות על מחיר שירותי הערכות התלות, המכרזים האלה פוסלים מלכתחילה וללא כל הצדקה עניינית קבוצה של מציעים פוטנציאליים - קרי: תאגידים - שיכלו לספק למשיב את שירותי הערכות התלות באיכות גבוהה יותר ובמחיר זול יותר מאלו שיקבל המשיב אם יתקשר עם מעריכים ומרכזים באופן ישיר. העותרת מוסיפה בהקשר זה, כי למשיב לעולם לא היו תלונות או השגות על איכות עבודת ההערכה שביצעה.


10. טענה נוספת בפי העותרת היא, כי מתכונתם של המכרזים נגועה בשיקולים זרים ובחוסר תום לב, וכי כל תכליתה היא השבעת יצר הנקמה של המשיב ורצונו להרוס את העותרת, בשל הסכסוך הכספי שנתגלע ביניהם. לטענתה, משעה שההסכם ביניהם בוטל, פעל המשיב בכל דרך על מנת לפגוע בה. ראשית, המשיב מעכב כספים המגיעים לה; שנית, המשיב עושה כל שביכולתו להעביר את עובדי העותרת לשורותיו; ושלישית, הוא פירסם מכרזים שנתפרו באופן כזה שהעותרת לא תוכל להשתתף בהם, זאת, חרף חוות דעת שהצביעה בפני המשיב על הבעייתיות המשפטית שבאי שיתוף תאגידים במכרזים. ואחרון, לטענתה, חוסר תום ליבו של המשיב מתבטא גם בתיאור כוזב שנתן במכרזים שפירסם ולפיו לא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו ובין המעריכים והמרכזים שעמם יתקשר. לשיטת העותרת, ניתוח היחסים בין המשיב לבינם מעלה בעליל כי המדובר במערכת יחסים של עובד ומעביד, מבלי שהעסקתם תיעשה במסגרת תקן שאישר השר בהתאם להוראות סעיף 22 לחוק הביטוח הלאומי.


עיקרי טענות המשיב

11. ראשית דבר ועיקרו, טוען המשיב, כי החלטתו לקיים מכרז לביצוע שירותי הערכות תלות עבורו, בדרך של התקשרות ישירה עם המעריכים והמרכזים, מבלי לאפשר את השתתפותם של תאגידים מתווכים דוגמת העותרת, היא החלטה ראויה ונכונה. לשיטתו, המכרזים שפירסם אינם פוגעים בעקרון השוויון ואינם לוקים באי סבירות, ובוודאי שלא באי סבירות קיצונית המצדיקה את התערבותו של בית המשפט. לטענתו, הן ההחלטה לקיים מכרז לרכישת שירותי הערכות תלות (שלגביה אין לעותרת השגות) והן ההחלטה לקיים את המכרז במתכונת שאינה מאפשרת השתתפותם של תאגידים בו, נתקבלו מטעמים ענייניים וראויים, לאחר תהליך ממושך של הפעלת שיקול דעת מקצועי, וממילא אין הן ביטוי ליצר נקמה של המשיב כפי שטוענת העותרת. בהקשר זה מוסיף המשיב, כי ההחלטה שלא לפתוח את המכרז להשתתפותם של גופים מאוגדים - דוגמת עמותות, תאגידים, חברות כוח אדם או כל גוף מתווך אחר - הינה פועל יוצא של תפיסתו את הדרך הנכונה ביותר למילוי חובותיו כחוק ונגזרת מאופיים המיוחד של שירותי הערכת התלות אותם הוא מבקש לקבל מאלה שעמם יתקשר ישירות בעקבות המכרז. המשיב מטעים כי מעריך התלות הינו איש מקצוע בתחומו ובעל תואר אקדמאי, שחוות דעתו היא לבדה תיקבע לשבט או לחסד אם זכאי מבוטח של המשיב לשירותי סיעוד אם לאו. לאור חשיבות עבודתו, כך המשיב, מן ההכרח הוא כי בינו לבין מעריכי התלות ישררו יחסי אמון מלאים וישירים, אשר יאפשרו לו להבטיח כי המעריכים והמרכזים אכן מבצעים את עבודתם ברמה מקצועית גבוהה וקפדנית בבואם לבדוק ולהעריך אם המבוטח מסוגל או אינו מסוגל לבצע את הפעולות היומיומיות בביתו.


12. המשיב מונה מספר חסרונות בהתקשרות עם תאגיד לצורך ביצוע הערכות תלות, חסרונות אשר הביאו אותו להחלטה שלא לכלול במכרז גם תאגידים. לטענתו, עבודה עם גופים מתווכים יוצרת סירבול והאטה במתן השירות; מביאה להפחתה לא מוצדקת בשכרו של מעריך התלות עקב עלויות התיווך המשולמות לתאגיד המתווך; מונעת קשר מקצועי ישיר ומהיר בין המשיב לבין המעריכים; גורמת לתחלופה רבה של מעריכים המונעת את התמקצעותם; כתוצאה מכל אלה - נפגעת יכולתו של המשיב להבטיח כי השירות של הערכות התלות ניתן לו בידי כוח אדם יציב, איכותי ומקצועי. המשיב טוען כי על חסרונות אלו הוא למד במשך השנים הארוכות בהן בוצעו הערכות התלות על ידי העותרת. בתוך כך, כופר המשיב בטענות עובדתיות רבות שהשמיעה העותרת. כך, בניגוד לטענת העותרת, טוען המשיב כי הועלו טענות רבות נגד איכות השירות של הערכות התלות שסיפקה לו. כך גם דוחה המשיב את טענת העותרת שהוא עושה כל שביכולתו להעביר את עובדיה לשורותיו, בציינו כי "מעולם לא פנה בדרך ישירה או עקיפה אל עובדי העותרת" (סעיף 16 לסיכומיו).


13. באשר לטענת העותרת כי המשיב צריך היה לאפשר, במסגרת המכרזים שפירסם, תחרות על מחיר הערכות התלות, עונה המשיב, כי לשם הבטחת איכותן של הערכות התלות היה עליו לוודא כי לכל מעריך תשולם תמורה הולמת על עבודתו, וזאת מתוך תפישה לפיה איכותה של עבודה נגזרת, בין היתר, מהתמורה המשולמת עבורה.


14. ואחרון, בהתייחס לטענות העותרת בדבר תום ליבו של המשיב, הרי שלמשיב טענות משלו גבי תום ליבה של העותרת. חלק גדול מטענות אלו נוגע לתביעה הכספית שהעותרת הגישה נגדו (ואינני נדרש להן בעתירה זו). ברם, לענייננו טוען המשיב, כי מכתבי ההתראה שהעבירה העותרת לעובדיה (לבל יתקשרו עם המשיב) - כאשר בו זמנית פירסמה הודעות בתקשורת המזמינות את ציבור הנזקקים לדווח לה על מקרים שבהם "לא קיבלו סיוע סיעודי ופתרון קבע במועד או בכלל" (מאז שהמשיב החל לבצע את הערכות התלות שלא באמצעותה) - מעידים על רצונה של העותרת להכשיל את המשיב בביצוע חובתו מכוח החוק.


דיון והכרעה

15. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע כל החומר שלפניי, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. טענתו העיקרית של המשיב, לפיה החלטתו שלא לשתף תאגידים במכרזים למתן שירותי הערכת תלות התקבלה מטעמים ענייניים הנעוצים במדיניותו באשר לדרך הראויה לביצוע חובותיו על פי חוק, מקובלת עליי. כיוון שכך, אינני רואה בהבחנה שביצע המשיב בין תאגידים למעריכים עצמאיים פגיעה בעקרון השוויון כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 2(א) לחוק המכרזים, וגם אינני מוצא במכרזים שפירסם ביטוי לאי סבירות, לא כל שכן אי סבירות קיצונית, המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.


16. חוק הביטוח הלאומי הפקיד בידי המשיב את האחריות הבלעדית לתשלום גמלאות הסיעוד על פי פרק י' לחוק. אחריות זו כבדה היא. המשיב הינו "הזרוע המבצעת" של החברה כולה בהגשמת חובתה המוסרית והמשפטית לסעוד את נזקקיה. בביצוע תפקידו, על המשיב להבטיח לא רק שהנזקקים לשירותי הסיעוד יזכו בעזרה הדרושה להם, אלא גם שכספי הציבור שהופקדו בידיו, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, לצורך ביצוע תפקידיו על פי חוק, יוקצו בתבונה, בזהירות רבה ותוך הקפדה על פרוטה כמאה.


סעיף 224(א) לחוק קובע את חובתו של המשיב לשלם גמלת סיעוד למבוטח "שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה" (פסקה (1); ראו גם פסקה (2) לאותו סעיף). סעיף 224(ג) מוסיף וקובע כי "את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שיקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה". הצורך בהערכת תלותו של נזקק בעזרת הזולת הוא אפוא צורך חיוני לביצוע תפקידיו של המשיב בהענקת גמלת הסיעוד לזכאים לה (ושלילתה מאלה שאינם זכאים לה) ובקביעת שיעורה של הגמלה.


17. לאחר שנים ארוכות של התקשרות עם העותרת, ללא מכרז, בא המשיב לידי המסקנה הראויה כי נכון יהיה לקיים מכרזים לצורך קביעת התקשרויותיו העתידיות לביצוע הערכות התלות וריכוזן. ללא כל קשר לעיתוי בו החליט המשיב לפרסם את המכרזים, הרי משעה שהחליט לפרסמן, היה עליו לבחור את המתכונת המועדפת להספקת שירותי הערכות התלות באמצעות מכרז: להמשיך במתכונת של התקשרות עם גוף מתווך; להתקשר ישירות עם המעריכים והמרכזים; לבחור במתכונת המשלבת את השתיים (כפי שהעותרת מבקשת למעשה). ואכן, אנשי המקצוע של המשיב קיימו דיונים והחליטו בסופו של יום לפרסם את המכרזים במתכונתם הנוכחית - התקשרות ישירה ובלתי אמצעית עם המעריכים והמרכזים. לאור ניסיונו רב השנים בביצוע הערכות התלות באמצעות העותרת, לצד הניסיון שרכש בחודשים האחרונים בהפעלתו של מערך הערכות תלות על בסיס התקשרות ישירה שלו עם מעריכים ומרכזים, הגיע המשיב לכלל מסקנה כי להתקשרות הישירה יש יתרונות הן ברמה המקצועית והן ברמה הכלכלית. העותרת, לעומתו, טוענת כי היתרונות האלה מצויים דווקא במתן שירותי הערכת התלות באמצעות תאגיד. למעשה, אין לי צורך להכריע במחלוקת זו שבין הצדדים. שכן, די לי בכך שלא השתכנעתי בטענת העותרת, כי עיצוב המכרזים במתכונתם הנוכחית נעשה מטעמים לא ענייניים ובמטרה לנקום בה. חרף זאת, אדרש גם למחלוקת זו. רק אקדים ואומר, כי הטעמים שהביאו את המשיב להעדפת ההתקשרות הישירה על פני התקשרות עקיפה באמצעות גוף מתווך, נראים לי סבירים על פניהם.


18. העותרת מבקשת כי בית המשפט יבטל את המכרזים הנוכחיים, ויאפשר לה - כמו גם לתאגידים אחרים - להציע למוסד מערכת של הערכות תלות אשר תופעל על ידה. במערכת הזו - אם תזכה הצעתה של העותרת - היא זו שתגייס את המעריכים והמרכזים, היא זו שתפקח על איכות עבודתם, היא זו אשר תקבע את קצב עבודתם והיא זו שתבטיח את מקצועיותם ומיומנותם. דא עקא, שהמשיב אינו מעוניין במערכת מתווכת כגון זו. מטרתו של המשיב, בפרסמו את המכרזים, הייתה להקים מערכת שונה לחלוטין - מערכת של מעריכי תלות עצמאיים שיתקשרו עמו במישרין. המבנה של מערכת זו, בניגוד למבנה המערכת הקודמת שהופעלה בידי העותרת, נועד לאפשר למשיב ניהול ישיר של מערכת שירותי הערכת התלות וקיום קשר ישיר בינו לבין המעריכים והמרכזים. המשיב הוא זה שהמחוקק הפקיד בידיו את האחריות להענקת גמלאות הסיעוד לזכאים להן, ואין אני רואה מקום לכפות עליו מבנה שהוא איננו מעוניין בו. אין בדיני המכרזים ובעקרון השוויון המונח ביסודם כדי למנוע מהמשיב לקבל החלטות אסטרטגיות באשר לניהול עבודתו ולביצוע חובותיו.


משנאמרו דברים אלה, ברי עתה שטענתה של העותרת, לפיה במכרזים שפירסם המשיב יש משום פגיעה בעקרון "מירב היתרונות לעורך המכרז", היא בבחינת טענה שלא ממין העניין, בהשוותה מין בשאינו בן מינו: המוסד מבקש להזמין חיטין והיא מציעה לו שעורין (או להפך). מכל מקום, טענתה של העותרת שקיום שירותי הערכות התלות באמצעות תאגיד הינו יעיל יותר - הן מבחינה כלכלית והן מבחינת איכות ההערכות - מהיעילות שתושג בהתקשרות ישירה, אינה מקובלת עלי לגופה. ראשית, מן הבחינה הכלכלית שבטענה, הרי שהיא שנויה במחלוקת עובדתית ולא הוכחה בידי העותרת (לא התעלמתי מהתחשיב שצורף כנספח ז' לעתירה, אלא שהוא לא הוגש כחוות דעת מומחה, והמשיב גם חולק על נתוני העלות והמחירים שהעותרת הציגה: ראו סעיף 16 סיפא לתשובתו של המשיב, וכן סעיף 14ב(2) לסיכומיו). שנית, מבחינת ההיבט האיכותי שבטענה, הרי לא זו בלבד שאף הוא שנוי במחלוקת, אלא שאין זה מתפקידו של בית המשפט, ואף אין לו את הכלים, לבחון את כל האפשרויות העומדות בפני המשיב לארגון הפנימי שלו ולהבטיח כי יבחר במתכונת הארגונית שתצמיח לו את מירב היתרונות מהבחינה האיכותית. השאלה הכרוכה במרכיב האיכותי של השירות היא שאלה שבמדיניות הנתונה לשיקול דעתו של המשיב.


19. לאור כל האמור, גם אינני מקבל את טענת העותרת לפיה המכרזים שפירסם המשיב הינם בבחינת "מכרז סגור" כמשמעו בתקנה 1 לתקנות המכרזים. בתקנה זו הוגדר "מכרז סגור" כך: "מכרז שבו הפניה להזמנת הצעות נעשית למציעים מסוימים בלבד", ואילו המכרזים דנן היו פתוחים לכל אנשי המקצוע - בלתי מסוימים בזהותם ובמספרם - שעמדו בתנאיהם. מכאן, שאין בפנינו מכרז סגור.


20. מקובלת עלי טענת המשיב, כי הוא רשאי היה לפרסם את המכרזים באופן כזה שבמסגרתם לא תהיה תחרות על תעריפי הערכות התלות. בית משפט זה (כבוד השופט עדיאל) כבר אימץ בעבר את התפישה שקושרת בין איכות עבודתו של אדם לבין התמורה שהוא מקבל עבורה (ראה עת"מ 201/01, 203/01, 302/01 (י-ם) איגוד נותני שירותי הסעד ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', דינים מחוזי, פסקה 20). כך שרצונו של המשיב להבטיח את איכותן של שירותי הערכות התלות, גם באמצעות הבטחת תשלום הולם למעריכים, הוא לגיטימי וראוי.


21. לא מצאתי ממש בטענת העותרת, כי בקביעתו של המשיב במכרזים ש"לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין המוסד לביטוח לאומי לבין המעריך/יועץ", יש משום תיאור כוזב. אינני מוצא כל פגם ברצונו של המשיב להעסיק מעריכים כעצמאיים, כשם שהוא מעסיק רופאים, עורכי דין ובעלי מקצוע אחרים במתכונת דומה.


22. באשר לטענות העותרת לחוסר תום לב ואי ניקיון כפיו של המשיב, הרי שכאמור לעיל, לא השתכנעתי כי פעולותיו נעשו מתוך רצון "לנקום בעותרת". טעם לפגם מצאתי דווקא בהתנהגותה של העותרת, אשר ביום 11.9.03, יומיים לאחר הדיון שבו נקבע התיק לסיכומים, העבירה מכתב לעובדיה ובו ציינה כי "בית המשפט קיבל באופן עקרוני את עמדתנו שהתהליך בו פתח המוסד לבצע הערכות באמצעות העסקה ישירה של האחיות הינו לא חוקי". בדיון מיום 9.9.03 לא קיבל בית המשפט טענה כלשהי ולא קבע קביעה כלשהי, זולת קביעת התיק לסיכומים, ובהצגת הדברים כאמור על ידי העותרת היה משום העברת מסר לא מדויק לעובדיה.


23. במקביל, עלו בי ספקות ביחס להתנהלות המשיב בתקופת הביניים שבין הודעת העותרת בדבר ביטול ההסכם (ביום 31.3.03, אליבא דמשיב) לבין מועד פירסום המכרזים נשוא העתירה. כזכור, המשיב גייס מעריכים ללא מכרז מכוח פטור שקיבל מוועדת המכרזים העליונה (ביום 13.7.03) על פי תקנה 3(2) לתקנות המכרזים, המאפשרת מתן פטור ממכרז "להתקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק". דא עקא, לאור מצוות תקנה 42 לתקנות המכרזים, היה על המשיב לעשות כל שיכל כדי שההתקשרות עם המעריכים "לא תהפוך דחופה בהתאם לתקנה 3(2)". בשים לב לסכסוך המתמשך בין הצדדים, בצד כוונתו של המשיב לערוך מכרזים שנתגבשה כבר באוגוסט 2002, ולאור העובדה שכבר ביום 31.3.03 (לכל המאוחר) ידע המשיב כי ביום 1.7.03 תפסיק העותרת לספק לו את הערכות התלות, מסופקני אם המשיב קיים את מצוות התקנה 42 ואת חובת המכרז. שימוש תדיר ופזיז בפטור ממכרז שניתן מכוח תקנה 3(2), יש בו כדי לסכל את מטרת דיני המכרזים ולעשות פלסתר את העקרונות המונחים בבסיסם. גם אינני בטוח בדבר תקפותו החוקית של הפטור שניתן. זאת, משום שלא צורף לו אישור החשב הכללי, על אף שניתן לתקופה העולה בהרבה על 48 שעות (וראו את תקנה 3(2) רישא לתקנות המכרזים). כמו כן, תמוהה בעיניי העובדה שהמשיב לא הביא לידיעת בית המשפט והעותרת - לא בתשובתו לבקשה הראשונה של העותרת למתן צו מניעה זמני ולא בדיון שהתקיים ביום 9.9.03 - את דבר הפטור ממכרז שקיבל כאמור מוועדת המכרזים העליונה. רק בתשובתו לבקשתה השנייה של העותרת לצו מניעה זמני, רק אז, ראה לנכון לציין את דבר הפטור שקיבל ולצרף את המסמכים הנוגעים לו.


ברם, דברים אלה אין בהם כדי להשפיע על תוצאת עתירה זו, כי אם אך על שיעור ההוצאות שייפסקו למשיב.


סוף דבר

24. לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית בזה. העותרת תישא בהוצאות המשפט ותשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול מכרז

  2. אפליה במכרז

  3. פגמים במכרז

  4. מינוי ללא מכרז

  5. חוזה פיתוח מכרז

  6. מכרז ביטוח לאומי

  7. חוק חובת המכרזים

  8. איסור פרסום מכרז

  9. הסכם בוררות מכרז

  10. מכרז למינוי אימאם

  11. מכרז מנהל בית ספר

  12. מכרז עבודות תכנון

  13. מכרז פנימי בעירייה

  14. מכרז להסעות תלמידים

  15. טענות כלפי תנאי מכרז

  16. הקפאת מכרזים פנימיים

  17. פגם באופן ביטול מכרז

  18. הודעה על זכייה במכרז

  19. השיקולים לביטול מכרז

  20. מכרז קווי נסיעה

  21. עמידה בתנאי סף – מכרז

  22. תקנות פטור ממכרז

  23. דרישות השכלה - מכרזים

  24. איגוד ערים מכרז

  25. עיכוב הליכי מכרז

  26. הכנת מסמכי מכרז

  27. תקיפת כישורי זוכה במכרז

  28. מכרז שירותי סריקה

  29. פטור ממכרז עירייה

  30. עצירת הליכי מכרז

  31. שינוי במפרט מכרז

  32. תקנות חובת המכרזים

  33. מכרז אחזקת כבישים

  34. מחסן ממוחשב - מכרז

  35. מכרז מערכות השקייה

  36. מכרז לתפקיד מבקר העירייה

  37. מכרז כיכרות באשדוד

  38. הצעה במכרז מקרקעין

  39. תקנות העיריות מכרזים

  40. שטח בניה מירבי על פי מכרז

  41. ביטול מכרז של ביטוח לאומי

  42. הצעה גרעונית במכרז

  43. פתיחת תיבת המכרזים

  44. מכרז פנימי כלכלנים – סכסוך

  45. צמצום משתתפים במכרז

  46. נמל חיפה - מכרז בניה

  47. שכונת הארגזים - מכרז

  48. אכיפת מסירת עבודה לפי מכרז

  49. ביטול מכרז לאחר הצעות

  50. מכרז עבודה עם העירייה

  51. הצעות להפעלת מעון יום

  52. עתירה לקיום מכרז פתוח

  53. האם מכר כפוף לדיני מכרזים ?

  54. מכרז רכישת ציוד מעבדה

  55. מכרז למינוי מבקר פנים בעיריה

  56. זכאות להשתתף במכרזים פנימיים

  57. מכרז סגור - פסילת הצעה

  58. ועדת המכרזים שידורי טלוויזיה

  59. מכרז עבודות ניקוז חיפה

  60. מכרז מינוי מפקד שירותי כבאות

  61. עתירה נגד תוצאות מכרז

  62. הנחה בהצעת מחיר - מכרז

  63. כריית חול - פטור ממכרז

  64. עיכוב הליכי מכרז פומבי

  65. מכרז שירותי גביית חובות

  66. הוצאת מגרש למכרז פומבי

  67. מכרז מקלט לנערות במצוקה

  68. ביטול מכרז שירותי גרירה

  69. ניסיון קודם כתנאי למכרז

  70. מכרז לתפקיד בנמל אשדוד

  71. מכרז התפלת מי ים באשדוד

  72. בקשה ביטול מינוי מנכ"ל – מכרז

  73. מכרז שירותי רפואה דחופה

  74. עתירה מנהלית לביטול מכרז

  75. סבירות דרישת ניסיון במכרז

  76. ביטול מכרז למכירת מקרקעין

  77. אי עמידה בתנאי סף של מכרז

  78. התפטרות במקום עבודה שאיבד מכרז

  79. היטלי פיתוח במכרז עירייה

  80. הוראות החשכ"ל ביחס למכרז

  81. הגבלת מספר משתתפים במכרז

  82. מכרז עבודות חשמל - בית ספר

  83. צו זמני להקפאת מכרז פנימי

  84. מכרז רכב וחלפים - צו מניעה

  85. מכרז דיור מטעם המשרד לקליטת עליה

  86. מכרז שירותי ניקיון בעירייה

  87. ביטול זכיה במכרז של העירייה

  88. עתירה נגד זכיה במכרז פומבי

  89. תקיפת מכרז של חברה ממשלתית

  90. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש

  91. טעות אריתמטית - ועדת המכרזים

  92. מיון מוקדם - ועדת המכרזים לגז טבעי

  93. קניית רכב ממכרז הוצאה לפועל

  94. ביטול מכרז איסוף ופינוי אשפה

  95. הגדלה של מספר המשתתפים במכרז

  96. בחירת מנהל בית ספר - מכרז או ועדה ?

  97. סמכות בית דין לדון בהשלכותיו של מכרז

  98. הצעה שלא הוכנסה לתיבת המכרזים

  99. מכרז עובדי סמך - טיפול בקשישים

  100. תקנות העיריות מכרזים לקבלת עובדים

  101. צו מניעה אוסר לפרסם מכרז למנות מנהל חדש

  102. חוזה לפני חקיקת חוק חובת המכרזים

  103. מכרז פינוי פסולת - תעשייה אווירית

  104. ביטול השתתפות על ידי מזמין המכרז

  105. ערבות לא מתאימה למדד הבסיס במכרז

  106. בקשה למנוע הקצאת מגרשים בדרך של פרסום מכרז

  107. חברת ניקיון הפסידה במכרז - פיצויי פיטורים

  108. קבלן משנה לביצוע עבודת ניקיון במכרז

  109. העברת רכבים שנרכשו במסגרת מכרז באיחור

  110. מכרז לקבלת הצעות לניהול והפעלת חניונים

  111. תקנות חובת המכרזים התקשרויות מערכת הבטחון

  112. צו מניעה לביטול מכרז למינוי דובר עירייה

  113. זכות להישאר בתפקיד / בעבודה עד פרסום הליכי מכרז

  114. החזר ערבות למציע במכרז עקב ביטולו זכייתו

  115. מכרז לביצוע עבודות פיתוח תשתיות בהוד השרון

  116. תקנות חובת המכרזים חובת שיתוף פעולה תעשייתי

  117. הסכם לאחר זכיה במכרז למתן שירותי גינון ואחזקה

  118. שומר בסופרמרקט "זיל וזול" פוטר - הפסידה מכרז בקו-אופ

  119. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של עיריית באר שבע

  120. עבדה כסייעת לגננת פוטרה בטענה שהיא מונתה ללא מכרז

  121. מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן - נטל הוכחת נוהג

  122. תקנות חובת המכרזים העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית

  123. האם היועץ במכרז קבע ניקוד בלא כל נימוק ו/או אסמכתא ?

  124. עתירה לפסילת הצעה במכרז, מאחר וצירפה להצעתה ערבות מיטיבה

  125. רשלנות המינהל במשלוח שובר התשלום בנפרד מהודעת הזכייה במכרז

  126. בקשה לביטול פסילת הצעה למכרז פומבי לשירותי ניקיון בבתי ספר

  127. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים במכרז להצבת והפעלת דוכני קפה

  128. תביעה שעניינה מכרז פנימי לתפקיד אמרכ"לית במעון של משרד הרווחה

  129. במסמכי המכרז נקבעו עקרונות ושיטות השקלול והניקוד שיינתנו למציעים

  130. פסק דין הצהרתי מדיניות המונעת מקציני הים להציג את מועמדותם במכרזים פנימיים

  131. תביעה למתן צו קבוע לביטול מכרז למשרות ניהול לתפקיד מנהל בית ספר יסודי

  132. תקנה 30 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) שעניינה "מינוי המועמדים"

  133. חבר מועצת עירייה זכה במכרז העירייה - סעיף 122 ב 3 לפקודת העיריות

  134. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון