קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ


פסק דין

1. 1. תביעת התובעת, לקצבת זיקנה, נדחתה ע"י הנתבע מן הטעם שמשנת 1986 ועד היום אין התובעת מתגוררת בישראל ומרכז חייה הינו בחו"ל.

2. 2. התובעת, המתגוררת בקנדה, הודיעה כי אינה יכולה להגיע לישראל ולהתייצב בבית הדין לדיון בתביעתה, בשל בעיות בריאותיות ועל כן נתנה בידי אחותה, גב' מוניק אברהם (להלן - אחות התובעת - וגם - גב' מוניק אברהם) יפוי כוח על מנת שתופיע במקומה ותייצגה בבית הדין בעניין תביעתה לקצבת זיקנה.

3. 3. בהחלטתו מיום 30.1.2003 קבע בית הדין כי עניינה של התובעת הינו מאותם מקרים חריגים, שיש לאפשר לתובעת להיות מיוצגת על ידי קרובת משפחתה – אחותה, משאינה יכולה, מטעמי בריאות, להגיע מקנדה לישראל ולהתייצב לדיון בבית הדין.

4. 4. השאלה המתעוררת בענייננו היא: האם התובעת, במועד בו פנתה לנתבע לקבלת קצבת זיקנה, היתה בגדר "תושב ישראל", כמובנו של המונח בפרק י"א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 להלן - החוק).

5. 5. ממכתבי התובעת שנשלחו לבית הדין (מוצגים ת/1 – ת/6), ואשר אחות התובעת אישרה שהם בכתב ידה של התובעת, למדים אנו עובדות אלה:
(א) (א) התובעת ילידת 25.4.1940. בשנת 2000 מלאו לתובעת 60 שנה.
(ב) (ב) בשנת 1956 עלתה התובעת ארצה עם עליית הנוער, ומשנת 1956 – 1958 למדה במוסד חקלאי "נוה אילן".
(ג) (ג) התובעת שירתה שרות סדיר בצה"ל מ – 8.10.58 למשך שנה ושמונה חדשים ולאחר מכן משנת 1960 ועד 21.6.67 שירתה בשירות קבע.
(ד) (ד) התובעת נישאה לניסים לוז (לוזון) ב – 8.6.60 ונולדו להם שני לילדים, ובני הזוג התגרשו ב – 21.10.76.
(ה) (ה) משנת 13.5.70 ועד 31.3.76 עבדה התובעת בתעשייה האוירית לוד כמזכירה בכירה של סמנכ"ל אגף הייצור.
(ו) (ו) לאחר מכן עבדה כמחצית השנה כמזכירה בבית ברל.
(ז) (ז) בתאריך 1.1.77 נישאה התובעת בשנית למייקל טומפסון, אזרח בריטי (להלן - בעלה של התובעת), שמקצועו - מהנדס מטוסים ואשר עבד בזמנו בתעשייה האוירית בארץ משנת 1975 ועד שנת 1980 ומשנת 1984 ועד שנת 1986.
(ח) (ח) כאשר פרוייקט עבודתו של בעלה של התובעת הסתיים בתעשייה האוירית, הם נאלצו לעבור לקנדה, שם קיבל הבעל עבודה, ובהיותו תושב זר לא יכול היה להמשיך להתגורר בארץ ולעבוד במקום אחר. את בתה , שהייתה באותה עת בת שלוש עשרה, לקחה עמה התובעת לחו"ל, אולם בנה, שהיה באותה עת כבן שש עשרה, נשאר ללמוד בפנימיה בארץ ולאחר מכן התגייס ושרת שלוש שנים בצבא. לאחר שחרורו מהצבא נסע לקנדה.
(ט) (ט) התובעת עבדה בארץ למעלה מ – 13 שנה והתגוררה בארץ כ – 26 שנה, משנת 1956 עד שנת 1980, נסעה לחו"ל וחזרה ארצה בשנת 1984 והתגוררה בארץ עד שנת 1986.
(י) (י) מאז שנת 1980 (למעט משנת 1984 עד שנת 1986) מקום מגוריה של התובעת הוא בעיר מונטריאול קנדה. בשל עבודת בעלה התגוררו בני הזוג זמנית בארצות הברית למשך 16 חודשים ובאפריל 2002 חזרו לקנדה. שני ילדיה ונכדיה של התובעת מתגוררים גם כן בקנדה.
(יא) (יא) בקנדה עבדה התובעת כמורה לשפות: צרפתית, אנגלית ועברית במשך 8 שנים, בקהילה היהודית במונטריאול, וכמו כן עזרה לבעלה שהוא עצמאי במשך 6 שנים נוספות, ומאז 1991 הינה עקרת בית.
(יב) (יב) התובעת טוענת כי לו הייתה לה אפשרות, היא הייתה נשארת להתגורר בארץ, כפי שהתגוררה עם בעלה בארץ לאחר נישואיה משנת 1977 עד שנת 1980, ומשנמצאה לבעלה עבודה בשנית בתעשייה האוירית, חזרו בני הזוג להתגורר בארץ משנת 1984 עד 1986, ואולם משפרוייקט עבודתו של בעלה הסתיים בארץ, לא הייתה להם ברירה, אלא לעבור לקנדה.
(יג) (יג) התובעת שילמה בגין 26 השנים שהתגוררה בארץ דמי ביטוח. מאז שנסעה לקנדה בשנת 1980 (למעט בשנים 1984-1986)לא שילמה התובעת דמי ביטוח.


6. 6. פרטים נוספים עולים מעדותה של אחות התובעת:
(א) (א) תביעת התובעת לנתבע הוגשה באמצעות גב' מוניק אברהם.
(ב) (ב) לתובעת אין בארץ נכס כלשהוא.
(ג) (ג) בשנת 1986 נסעה התובעת לקנדה ומאז ביקרה בארץ פעם אחת בלבד, בשנת 1991, מאז אותו ביקור לא יספה לבקר בארץ.


7. 7. בהתאם לאישור משטרת הגבולות (מוצג נ/3) התובעת יצאה מהארץ ביום 22.10.1986 ולאחר מועד זה אין מועד כניסה לארץ (יתכן שבביקורה בארץ בשנת 1991 נכנסה התובעת בדרכון קנדי). על פי דו"ח נדל"ן (מוצג נ/4) אין רשומים על שם התובעת נכסים כלשהם בישראל.


זכאות לקצבת זיקנה:


8. 8. סעיף 244 (א) לחוק קובע:
(א) מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 16% מהשכר הממוצע.


סעיף 240 (א) לחוק מגדיר מיהו "מבוטח" במסגרת ענף ביטוח זיקנה ושאירים וזו לשונו:
"...... תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים"



9. 9. את הגדרת "מבוטח" המופיעה בסעיף 240 לחוק יש לקרוא אל תוך סעיף 244 לחוק ועל כן רק למי, שהוא תושב הארץ בעת הגשת התביעה, נתונה הזכות לקבל קצבת זיקנה, עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דין חלמיש:


"יש לקרוא את הגדרת 'מבוטח' המופיעה בסעיף 240 לחוק אל תוך סעיף 244 לחוק. על-כן זכות לקבל קיצבת זיקנה נתונה רק לתושבי הארץ בעת תביעת הקיצבה...


פירוש זה עולה בקנה אחד עם התכלית של החוק בכלל, ושל פרק יא לחוק בפרט.


תכלית זו היא הבטחת ביטחון סוציאלי לתושבי ישראל הנזקקים לגימלאות, בין היתר משום שהגיעו לגיל זיקנה. לשם כך מטיל החוק חובת תשלום לביטוח הלאומי על כלל העובדים במשק, ללא הבחנה על בסיס גיל או מצב כלכלי" (בג"ץ 890/99 מיכאל חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', פ"ד נד (4) 423, 429).


תנאי התושבות:

10. 10. הבסיס העיקרי להיות אדם מבוטח במסגרת הביטוח הלאומי בישראל, הוא היותו "תושב ישראל". תנאי "התושבות" בישראל הוא תנאי לתחולה של כמעט כל ענפי הביטוח הלאומי, ואף של חוקים אחרים במסגרת הביטחון הסוציאלי בישראל (דב"ע נו/286-0 צפריר אביוב - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לא 376, 382 להלן - פסק דין צפריר אביוב)).


תנאי "התושבות" מושתת על הזיקה היציבה שבין המבוטחים לבין המדינה, והוא מבטיח גם תשלום נמשך של דמי ביטוח הלאומי ונשיאה בנטל הביטוח, לעומת זאת, הזיקה לישראל של מי שאינו תושב ישראל, על-פי אופייה-אינה יציבה וממושכת, עמד על כך בית הדין הארצי בפסק דין חשימה עבד רדואן:


"תנאי התושבות בישראל כתנאי לתחולה של מרבית ענפי הביטוח לפי החוק מושתת, בין השאר, על הזיקה היציבה שבין המבוטחים לבין המדינה, זיקה שאין בה מהזמניות או מהארעיות, והיוצרת מחוייבות של החברה כלפי המבוטחים בתחום הביטחון הסוציאלי... שיטת הביטחון הסוציאלי על-פי חוק הביטוח הלאומי מבוססת על שיטת ביטוח, המחייבת תשלום דמי ביטוח על-ידי המבוטחים או בעדם, וכן הקצבות של אוצר המדינה למוסד.... מימון הביטוח בא ברובו מדמי ביטוח. לאור זאת, תנאי התושבות בישראל מבטיח גם תשלום נמשך של דמי ביטוח הלאומי ונשיאה בנטל הביטוח, לא רק בתקופות האכשרה המינימליות הנדרשות בענפי ביטוח שונים, אלא בדרך כלל אף מעבר לתקופות האכשרה.


יש להדגיש גם כי יסודות הביטוח בענף זקנה הן כי כל המבוטחים מקבלים קצבה בשיעור אחיד...וללא קשר לשיעור הכנסתם של המבוטחים לפני היותם זכאים לקצבה וכן לשיעור דמי הביטוח הלאומי אשר שילמו או שולם בעדם על בסיס שיעור הכנסתם... '



הבטחת גמלה מדור לדור', על-פי תשלום דמי ביטוח, חייבת להישען על בסיס רחב של אוכלוסייה בעלת זיקה יציבה למדינה, והיא – אוכלוסיית תושבי המדינה.


לעומת זאת, הזיקה לישראל של מי שאינו תושב ישראל-על-פי אופייה-אינה יציבה וממושכת. כפועל יוצא מכך, אף משך תשלום דמי הביטוח הלאומי על-ידי מי שאינו תושב ישראל, אינו כמשך תשלום דמי הביטוח של תושבי ישראל". (דב"ע נד/233-0 המוסד לביטוח לאומי – חשימה עבד רדואן, פד"ע כח 103, 112-113).


11. 11. מבחינת כללי ההוכחה, מוטל נטל ההוכחה בדבר תושבות, על הטוען זאת (דב"ע מט/35-0 נג'מה - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם; צוטט ב-דב"ע נב/100-0 המוסד לביטוח לאומי - אמנה אערער, פד"ע כה 107, 111).


אחד הסימנים העיקריים להיותו של אדם "תושב", הוא מקום מגוריו של אותו אדם (דב"ע נב/100-0 הנ"ל, בעמ' 111, מול האות ו'; דב"ע נה/132-0 המוסד לביטוח לאומי - חלואני מלכה עלי, פד"ע כט 197, 199).


הלכה פסוקה היא - כי מגורים מחוץ לישראל מסיבות אישיות במשך תקופה ממושכת שוללים את המעמד של "תושבות בישראל":


"מגורים מחוץ לישראל, מסיבות אישיות, במשך תקופה ממושכת, שוללים את המעמד של 'תושבות בישראל'...מכאן, שמקום המגורים של אדם הוא אחד הסימנים העיקריים להיות תושב באותו מקום" (דב"ע נז/14-0 רות ילוז – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.7.1997); ראו גם: עב"ל 117/98 ענת קציר ואח' – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 596, 601).


12. 12. המבחן העיקרי הוא היכן מרכז חייו של אותו אדם והיכן ניתן לראות את המקום שבו הוא נמצא כמקום שבו הוא חי, עמד על כך בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין צפריר אביוב":


"המבחן העיקרי הוא היכן מרכז חייו של אותו אדם, זיקתו למקום זה, והיכן ניתן לראות את המקום שבו הוא נמצא, כמקום ש"בו הוא חי" וכמקום ש"זה ביתו" (ראה דב"ע מה/73-04 סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 79, 83; ראה גם דב"ע שן/209-0 יפה נסימיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 299, 302; דב"ע נג/20-04 המוסד לביטוח לאומי - ג'ברין מחמד אבו האני, פד"ע כו 122, 128-126).


11. קביעת ה"זיקה", המקום ש"בו הוא חי" וש"זה ביתו" נעשית על-פי התשתית העובדתית והערכת העובדות בשים לב למכלול הנסיבות. רכישת מקום מגורים בחו"ל על ידי תושב ישראל, קבלת רשיון עבודה קבוע, עבודה במקום עבודה קבוע במשך פרק זמן משמעותי, ניתוק של קשר כלכלי כל שהוא עם ישראל, כל אלה, בין היתר, יכולים להעיד, בנסיבות מסוימות, על חוסר זיקה לישראל והעתקת מרכז החיים והבית למקום אחר בחוץ-לארץ." (שם - פסק דין צפריר אביוב, עמ' 383-384).


מן הכלל אל הפרט:


13. 13. התנאי הבסיסי לזכאות לתשלום קצבת זיקנה, כאמור, הוא כי מבקש הקצבה הינו "מבוטח" במועד הזכאות, כלומר - "תושב ישראל" בהגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת זיקנה.


לצורך הכרעה בשאלה זו נבחן את המצב העובדתי בעניין התובעת:
(א) (א) מאז שנת 1986 אין התובעת ובעלה מתגוררים בארץ, הם מתגוררים היום והתגוררו מרבית התקופה בעיר מונטריאול בקנדה, גם ילדיה ונכדיה של התובעת מתגוררים בקנדה. מכאן ברי כי ביום הגשת התביעה לנתבע התובעת התגוררה בחוץ לארץ.


(ב) (ב) בעלה של התובעת, מייקל טומפסון, הינו אזרח בריטי ומאז שנת 1986 הוא עובד במקצועו - מהנדס מטוסים בקנדה ובמקומות אחרים בחוץ לארץ. כך גם התובעת עבדה בקנדה כמורה לשפות: צרפתית, אנגלית ועברית במשך 8 שנים בקהילה היהודית במונטריאול וכמו כן עזרה לבעלה, שהוא עצמאי, במשך 6 שנים נוספות, ומאז שנת 1991 הינה עקרת בית.


(ג) (ג) מיום שנסעה התובעת לקנדה בשנת 1986, ביקרה בארץ פעם אחת בלבד, בשנת 1991, מאז אותו ביקור לא יספה לבקר בארץ. לתובעת אין בארץ כל נכס שהוא ואף אין לה כל קשר כלכלי למדינת ישראל.


14. 14. בחינת מכלול הנסיבות, כאמור לעיל, מלמד כי התובעת אינה "תושבת" המדינה וכי מרכז חייה, בזיקות המהותיות, הינו מחוץ למדינת ישראל. מגוריה של התובעת מחוץ למדינת ישראל נשאו אופי של קבע ולא אופי של ארעיות. המערערת חיה את חייה עם משפחתה וגם עבדה מחוץ לרחבי מדינת ישראל ברציפות ותקופה ממושכת ביותר.


15. 15. משאלה פני הדברים, הגענו לכלל מסקנה, כי בעת דחיית תביעת התובעת לקצבת זיקנה, לא הייתה התובעת בגדר "תושבת ישראל", כפי הגדרת מושג זה בחוק ובהלכה הפסוקה, משכך לא הייתה התובעת "מבוטחת" לצורך קבלת קצבת זיקנה ועל כן בדין דחה הנתבע את תביעתה.


16. 16. אשר על כן גם אנו דוחים את תביעת התובעת.


17. 17. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.


18. 18. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת זקנה

  2. הפחתת קצבת זקנה

  3. קיצוץ קצבת זקנה

  4. קצבת זיקנה ערעור

  5. זכאות לקצבת זקנה

  6. הכנסה - קצבת זקנה

  7. קצבת זקנה עולה חדש

  8. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  9. תושבי השטחים - קצבת זקנה

  10. קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה

  11. התיישנות קצבת זקנה

  12. חישוב קצבת זקנה לנכה

  13. תוספת ותק לקצבת זקנה

  14. תשלום קצבת זקנה למפרע

  15. תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה

  16. קצבת זקנה לנשים בגיל 62

  17. הצעת חוק הגדלת קצבת זקנה

  18. קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ

  19. זכאות לקצבת זקנה אם עוברים לחו"ל

  20. קצבת זקנה - האם צריך להגיש תביעה

  21. תשלום תוספת ותק לקצבת זקנה

  22. תשלום רטרואקטיבי קצבת זקנה

  23. תוספת לקצבת זקנה עבור בן זוג

  24. זכאות לקצבת זקנה וביטוח רפואי

  25. תושב לאחר גיל 60 - קצבת זקנה ?

  26. האם תושב חוזר זכאי לקצבת זקנה ?

  27. האם חוקי להפחית קצבת זקנה ביטוח לאומי ?

  28. תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה

  29. זכאות לקצבת זיקנה - האם צריך להיות תושב ?

  30. מגורים מחוץ לשטחי מדינת ישראל - קצבת זקנה

  31. קצבת זקנה ביטוח לאומי - מתי מגישים בקשה ?

  32. התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי

  33. קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ?

  34. תביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי

  35. שלילת זכאות לקצבת זקנה עקב אי צבירת תקופת אכשרה

  36. נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון