פסק דין השופט א' א' לוי: 1. העותר, ששימש קצין מכונה על אונית "צים", לקה בלבו במהלך הפלגה בחודש יולי 1999, ובעקבות כך אושפז בבית חולים ועבר צנתור לב. לטענתו, פרצה מחלתו כתוצאה ממתיחות שנתגלעה בינו לבין האחראי עליו (להלן: האירוע). 2. תביעתו של העותר להכיר בו כנפגע בתאונת עבודה על-פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, נדחתה בידי בית-הדין האזורי לעבודה בנצרת. בית-הדין קבע על יסוד חוות-דעתו של מומחה רפואי שמונה מטעמו, כי לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע. המומחה מצא, לאחר שעיין בחוות דעת רפואיות שהוצגו על ידי העותר, כי הופעת המחלה קדמה לאירוע, והיא קשורה, בין היתר, להיות העותר מעשן כבד. 3. על פסק-דינו של בית-הדין האזורי ערער העותר בפני בית-הדין הארצי לעבודה, אולם ערעורו נדחה, מאחר וערכאת הערעור לא סברה כי הוכחה עילה להתערב בממצאיה של הערכאה הדיונית. העותר, הממאן להשלים עם הכרעתו של בית-הדין לעבודה, הגיש את העתירה שבפנינו, בגדרה הוא שב וטוען נגד מהימנותה של חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין, והוא מפנה לחוות-דעת של מומחים אחרים, הסבורים כי מחלתו נבעה מן האירוע, ולמצער החריפה בגינו. עוד טוען העותר, שאינו מיוצג בהליך שבפנינו, כי לא זכה לייצוג ראוי בבית-הדין הארצי לעבודה, על-אף שמונה לו עורך-דין מכוח חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. 4. לצערנו, אין בידנו להיענות לעתירה. כידוע, אין בית-משפט זה יושב כערכאת ערעור נוספת על הכרעותיו של בית-הדין הארצי לעבודה, והתערבותו שמורה למקרים חריגים בהם מתגלה טעות משפטית מהותית, או כאשר שיקולים מיוחדים של צדק מחייבים זאת (ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693). לא מצאנו כי עניינו של העותר נמנה על אותם מקרים חריגים. החלטתו של בית-הדין הארצי לעבודה שלא לשנות מקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית - קביעות שהתבססו על חוות דעת רפואית שבית-הדין מצאה מהימנה - אינה מגלה כל טעות משפטית. אף לא שוכנענו כי לעותר, שעניינו נבחן בקפידה בידי הערכאות הקודמות, נגרם אי-צדק המחייב להפוך את ההכרעה בעניינו. העתירה נדחית איפוא על הסף. התחום הנפשילחץ נפשי / מתח נפשיהתקף לב / אוטם שריר הלבתאונת עבודה