תביעת פיצויים על אירוע חינה

פסק דין 1. פסק דין זה ניתן באיחור לאחר שהנתבע, באישור בית המשפט, הגיש לבית המשפט העתקים מחשבוניות בגין האירוע נשוא התביעה. 2. זוהי תביעה של בני זוג אשר נישאו במזל טוב בקיץ שעבר. בליל 12.8.07 ערכו בני הזוג את טקס ה"חינה" ב"מסעדת דני" אשר בבעלות הנתבע, מר דן פנקר. תביעה זו נובעת מטענות התובעים נגד הנתבע והשירות אשר קיבלו בליל ה"חינה". 3. טוענים התובעים כי בעת האירוע לא היה אוכל ושתייה בכמות מספקת עבור כל האורחים. התובעים שילמו עבור האירוע סך של 7,500 ₪ והתכוונו לשלם לו את יתרת החוב, שהיה להערכתם 1,300 ₪. הנתבע סירב לקבל את הסכום הזה וטען שמגיע לו סכום יותר גבוה. הנתבע טען כי מגיע לו תשלום עבור 145 מנות בעוד שלפי חישובי התובעים בכל מקרה לא היו במקום יותר מ-120 איש. עוד טוענים התובעים כי הנתבע פנה למקום העבודה של התובע, משטרת ישראל, והתלונן על כך שאינו מקבל את המגיע לו. בכך רואים התובעים "הוצאת דיבה". עוד נטען כי אחת מבנות המשפחה נפלה בשל חוסר תאורה ונגרמה עוגמת נפש. בדיון שהתקיים סיפר התובע על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו במהלך האירוע, לדבריו. לגרסתו, הדבר פגע בכבודו ובהנאתו מאירוע חד פעמי בחייו. הפגיעה בכבוד אינה רק כלפי בני משפחה אלא גם במעמדו בתור איש העובד עם הציבור כשוטר. 6. התובע טוען כי מדובר במקום היכול להכיל לכל היותר 120 איש, ומכיוון שנכחה במקום להקה גדולה שבגינה הוציאו שולחנות מהאולם, לא ייתכן שישבו במקום יותר ממאה איש, שכן לא היו יותר מ-10 שולחנות עם 10 סועדים לשולחן. 7. התובע טוען כי סוכם על 100 מנות ועוד 20 מנות רזרבה. התובע טוען כי שלח את אשתו למחרת על מנת לשלם לנתבע את יתרת החוב - היינו בגין 20 רזרבה "שלא היו". זאת, לשיטת התובע, כדי "להיפטר מהדבר הזה", נוכח דרישת הנתבע, אולם הנתבע סירב לקבל את הסכום של 1,300 ₪ ודרש סכום של 2,250 ₪. 8. לעניין ה"דיבה" טען התובע כי הנתבע פנה למזכירות של מפקד התחנה בטענה שהתובע "ברח" בלי לשלם והדבר פגע בכבודו במקום העבודה. 9. הנתבע מסר גרסה שונה לגבי האירועים. ראשית, לדבריו המבקש הזמין 130 מקומות בתוספת של 20 מקומות רזרבה. ההסכם היה בעל פה. הנתבע טוען כי הסיכום היה שישולמו בהזמנה 500 ₪, ביום האירוע עוד 7000 ₪ (היינו 100 מנות) ולאחר האירוע ישולמו עוד 30 מנות. הנתבע טוען כי החישוב של 130 סועדים לא כלל את אנשי הצילום, המנגנים ומארגני אוהל החינה אשר אכלו עוד כ-10 מנות, שעליהם חשב שלא לחייב. 10. לדבריו מדובר במקום שיכול לאכלס עד 150 סועדים בעת ובעונה אחת. הנתבע טוען כי סיכם עם התובע שיהיו באירוע 12 שולחנות עליהם יערכו 11 מקומות, בסך הכל 132 מקומות, ועוד מקומות בצד לרזרבה. עוד טען הנתבע בדיון כי, מדובר במקום שהוא צמוד למסעדה שלו, בה אוכלים בין 400 ל- 600 סועדים מידי ערב. לדבריו לא ייתכן שייגמר לו האוכל באמצע האירוע, שהרי המסעדה מוכנה תמיד לקבל סועדים נוספים. 11. הנתבע העריך כי אם מישהו לא אכל מנה - הרי זה משום שהוא ניגש ללבוש את בגדי החינה או עשה דבר אחר בעת הגשת המנה. הנתבע הוסיף וציין כי השתייה סופקה בבקבוקים גדולים. אם מישהו ביקש קולה בבקבוק קטן ייתכן שהוא סורב, כי זה לא נכלל בעסקה. כמו כן, ציין כי היה מי שביקש יין ירדן אדום דווקא, כאשר סופק כבר יין מסוים לאירוע. 12. הנתבע טען בכתב ההגנה כי מעולם לא התלונן במשטרה על התובע, שהרי התובע הוא איש משטרה, ו"איש משטרה יכול לעשות ככל העולה על רוחו". עם זאת, בבית המשפט ציין כי אכן פנה למפקד התחנה על מנת שיסייע לו וזאת דווקא כדי להימנע מהגעה לבית המשפט. 13. הנתבע טוען כי לא שמע על האירוע של פציעת קרובת המשפחה עד יום המחרת. לדבריו מסר לתובעים את פרטי הביטוח על מנת שיוכלו להגיש תביעה מתאימה בגין הנזק. 14. הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד, אף על פי שלטענתו לא קיבל את כל המגיע לו. 15. בדיון התברר שיש מחלוקת אם הנתבע נתן חשבוניות בגין התשלומים שקיבל. הנתבע טען בדיון שאלה קיימים, ונמצאים במס הכנסה לביקורת ספרים. אלה הוגשו לאחר הדיון על ידי הנתבע, ומתברר כי בטענה זו של התובע נגד הנתבע אין ממש. 16. התובע הגיש שתי ראיות להוכחת טענתו, האחת "רשימת אורחים" והשנייה סרט DVD של האירוע עצמו. דיון: 17. עיינתי ב"רשימת האורחים" של התובע. המדובר למעשה ברשימה של נותני מתנות. ברשימה זו, על פי התובע, ישנם 88 איש, אני ספרתי מעט פחות. אולם יש לקחת בחשבון שרשימה זו, שעניינה מתנות, אינה בהכרח מלאה. על פי סרט האירוע היו לא מעט ילדים באירוע, רובם בגיל בו הם ראויים להיספר כסועדים, אם לא הוחלט אחרת. ילדים אלה אינם באים לידי ביטוי ברשימה. יש להניח כי התובע ואשתו ואולי הוריהם או קרובים מידיים נוספים אינם ברשימה. כמו כן, ייתכן גם שיש כאלה אשר הביאו מתנה קודם לכן, או אחר כך, והם אינם ברשימה. לפיכך, לא אוכל לראות ברשימה ראייה קונקלוסיבית לעניין מספר הסועדים באירוע. 18. ישבתי שעה ארוכה וצפיתי בסרט האירוע, שהוגש על ידי התובעים. בסרט של האירוע נראים לא מעט פרטים המחזקים את גרסתו של הנתבע דווקא. כך לדוגמא, בתחילת הסרט נראים השולחנות ערוכים בטרם הגיעו האורחים, אכן יש 11 צלחות על שולחן, כגרסת הנתבע. במשך האירוע המצלמה מסתובבת, אין "תמונות על" אחת של כל האולם, אולם ככל שאני הצלחתי לראות, היו לפחות 12 שולחנות ערוכים באירוע (שלשה לאורך כל קיר מהלהקה המרוקאית ולצדדין), ייתכן בהחלט שהיה אף יותר מכך. לאחר הגעת האורחים נראים כל השולחנות מלאים למדי. אם כי, בשלב מאוחר יותר, יש שולחן אחד בקצה אשר נראה נטוש, אפשר שזאת עקב עזיבת הסבתא הפצועה ובני המשפחה יחד איתה, כנטען על ידי התובעים. 19. בשלב הראשון של האירוע נראים היטב השולחנות כאשר הם עמוסים בסלטים, שתייה קרה, בירה (לפחות שני סוגים לשולחן) וכן בקבוק יין לכל שולחן. האורחים ישבו זמן משמעותי בשלב הסלטים ולא ניכר כל מחסור. המלצרים נראים ממלאים את החסר, בשתייה קלה ובירה. בשלב מסוים אף נראה מלצר מטפל בבקשות אישיות של שתייה מסוימת (כפי הנראה חריפה). בסרט לא נראים שלבי הגשת המנות, לכן לא ניתן ללמוד מכאן על טענת התובע כי לא היה מספיק אוכל. 20. התאורה נראית לכאורה טובה מאוד, למעט שלב בו נכבו האורות לצורך הבלטת זיקוקים. אם כי ייתכן שהדבר נובע מתאורה מגבירה הצמודה למצלמה ואין הצילום משקף. יש לציין כי במהלך חלק משמעותי מהאירוע נראים האורחים שמחים ורוקדים. אף בשלב ה"חינה" ופתיחת המתנות נראים האורחים שמחים למדי. יחד עם זאת, אין ספק שהחתן עצמו, הוא התובע, אינו נראה כמי שנהנה מן האירוע, אלא נתון במתח. לא ניתן לזהות בסרט את גורם המתח, אם בשל עצם הסיטואציה או תקלה שגרמה לכך. 21. התובעים למעשה דורשים את כספם חזרה בגין האירוע שנכשל, לטעמם, וכן מבקשים הם פיצוי בגין עוגמת הנפש. אולם, נטל ההוכחה הוא על התובעים ולטעמי הם לא עמדו בנטל הזה. 22. כאמור, עיינתי בסרט הוידיאו, הפרטים שניתנים היו לבדיקה יעילה (מספר שולחנות, מספר צלחות לשולחן וכמות השתייה הקרה) נבדקו ונמצאו מתאימים לגרסת הנתבע. אף כמות האורחים בסך הכול והרושם הכללי מהאירוע היו כי מסעדת דני נתנה שירות סביר, ככל שניתן היה לראות. ניתן לטעון, כמובן, שקטעים פחות יפים ופחות נעימים נערכו מתוך הסרט, מטבע הדברים. זאת, משום שמדובר בסרט מזכרת אשר נערכה, כפי הנראה, על ידי צלם מקצועי. אולם התובעים הם שהגישו את הסרט, כאמור, וטענו שיש בו כדי לבסס את תביעתם. למעשה, לא מצאתי בסרט ראייה של ממש לטענות התביעה. לעניין כמות האורחים עליהם סוכם, הרי שמספר השולחנות ומספר הצלחות המתאימים לגרסת הנתבע, אודות ההזמנה הראשונית, מחזק את גרסתו, ולפיכך יש להעדיף גרסתו. אף בטענה של התובע כי הנתבע לא רשם את הכנסותיו לא נמצא ממש. נוכח כל האמור, עלי לקבוע כי יש להעדיף את גרסת הנתבע לגבי כל מהלך האירועים. 24. יודגש, איני קובע שהתובע משקר. אולם, כאשר אני מעמיד את גרסתם של חתן וכלה, עם התרשמותם הסובייקטיבית, כאשר הם מבולבלים ולחוצים בליל החינה, ערב חתונתם, מול גרסת איש המקצוע, כאשר הראיות האובייקטיביות היחידות מחזקות דווקא את גרסת הצד המקצועי, הרי שיש להעדיף את גרסת בעל המקצוע. לעיין הערכת מספר האורחים, בהעדר ספירה מוסמכת של גורם אובייקטיבי, יש לקבוע שהתובעים טועים בהערכתם נוכח החיזוקים שפורטו לעיל לגרסת הנתבע. אף לעניין תוכן ההזמנה מראש, יש להעדיף גרסת הנתבע המחוזקת בסרט. זאת, במיוחד כאשר נטל הראייה על התובע ולא הובא כל מסמך בכתב אודות טיב הסיכום מראש. 25. לעניין התאונה שחוותה הסבתא. התובע לא הביא כל ראייה אודות אופן גרימת התאונה לאותה קרובת משפחה, אשר אף לא הובאה להעיד. ממילא, לא הוכחה אחריות הנתבע לעוגמת הנפש לתובעים בהקשר זה. הטענה היחידה שנטענה, אודות בעיית תאורה במקום, נשללת, לכאורה, על ידי סרט האירוע. 26. לעניין פניית הנתבע למפקדו של התובע אודות החוב הנטען. נוכח האמור לעיל, יש לראות את עצם הטענה אודות החוב כמוצדקת. לא הובאו אותו מפקד, או מי ששמע את הדברים, כדי שניתן יהיה לבחון אם יש בדברים, באופן אמירתם, עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. לפיכך יש להניח לטובת הנתבע כי זו פנייה לגיטימית של בעל עניין, המנסה למצוא דרך להביא לתשלום החוב. פנייה לחברים, על מנת שישוחחו עם בעל החוב, אינה אסורה כאשר היא נעשית בתום לב. 27. סיכומו של דבר, התביעה לא הוכחה והיא נדחית. 28. התובעים, יחד ולחוד, ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך 400 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום ולאחר מכן ישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. אירועים (תביעות)פיצויים