פסק דין בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לידיו את מלוא הסכומים אשר שולמו על ידו בגין רכישת שולחן אוכל ועשרה כסאות. לטענת התובע בחודש נובמבר 2006 נרכשה על ידו מערכת ריהוט הכוללת שולחן אוכל ועשרה כסאות מן הנתבעת. מספר ימים לאחר מכן, בערב שבת, שעה שהיו אורחים בביתו התפרק השולחן ונשבר וכל כלי האוכל שהיו עליו נפלו לארץ. התובע פנה לנתבעת וביקש להשיב את השולחן לנתבעת ולקבל את כספו ואולם הנתבעת חזרה ודחתה את התובע, ולא השיבה את הכספים ששולמו. בתביעתו מבקש התובע לקבל לידיו את מלוא הסכום ששולם על ידו בסך של 7,000 ₪ וכן את הסך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש. בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעת כי לפני כשנתיים אכן נמכרו לתובע השולחן והכיסאות, ואולם למעט קריאת שירות אחת, אשר טופלה, לא פנה עוד התובע במשך שנתיים. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו. בתיק זה העידו התובע וביתו ועדותם בפני בית המשפט היתה מהימנה. יש לציין כי על אף שהתובע התקשה בדיבור, ובשמיעה, הרי שעדות בתו תמכה במידה רבה בגירסתו. מעדות השניים ניכרו אותות האמת. בית המשפט התרשם כי התובע אינו מחפש ריב ומדון ואכן עשה כל אשר לעיל ידו על מנת להימנע מפנייה לערכאות. מאידך, לא נתתי אמון בגרסת הנתבעת. מחד טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי למעט פנייה אחת אשר טופלה על ידה, בסמוך למועד רכישת הריהוט, לא נעשתה אליה כל פנייה. מאידך טענה הנתבעת כי התובעים פנו אליה, אולם לאור העובדה כי אשתו כרעה ללדת, לא יכולה היתה להענות לפנייתם. התמונה שהצטיירה בדיון בבית המשפט היא של מי שמכר לידי התובע ריהוט ולאחר מכן ניער חוצנו ממנו. הנתבעת אומנם טענה כי אילו היה התובע פונה אליה לצורך תיקון המוצרים, היתה מתקנת אותם ללא צורך בפנייה לבית המשפט ואולם בעניין זה יש לציין לאור התמונה אותם ציירו התובע וביתו ביחס לפניות הרבות לנתבעת, שהרי בית המשפט מטיל ספק בגרסתו זו. עוד יש לציין כי אין המדובר במקרה זה בטענה בדבר פגם אסטטי זה או אחר במוצר, אלא בקריסתו של שולחן האוכל מספר ימים לאחר רכישתו. במקום שבו נטען לליקוי במוצר כלשהו, והספק מבקש לאפשר לו לתקן את המוצר או הליקוי, שהרי בתי המשפט ייטו לאפשר לו לעשות כן. ואולם במקרה זה, לאור העובדה כי מדובר בכשל מהותי, והנתבעת נמנעה, כך עלה מן הדיון בפני, מלטפל בשורש הבעיה במשך תקופה ארוכה, שהרי אין מנוס מביטול ההזמנה, והשבת התמורה אשר שולמה בגינה. משהגיע בית המשפט למסקנה זו שהרי לא נזקק עוד בית המשפט לדון בשאלת התאמת הכיסאות להזמנה שבוצעה. על אף מסקנתי דלעיל, לא מצאתי כי יש מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום הנתבע וזאת לאור מהותו של הסכסוך, והאירועים כפי שתוארו בפני בית המשפט. ממכלול הטעמים שנימנו לעיל אני קובעת כי הנתבעת תשיב ותשלם לתובע סך של 7,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ביום 20 למרץ 2008 ועד התשלום המלא בפועל. כנגד התשלום דנן תהיה הנתבעת רשאית ליטול בחזרה את השולחן והכיסאות, וזאת בתאום מראש עם התובע. כן תשא הנתבעת בהוצאות הליך זה בסך של 350 ₪ סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פיצוייםרהיטים (תביעות)