פסק דין התובעת, מנויה של החברה הנתבעת, הגישה בקשה זו לביטול הסכם שנחתם בין הצדדים במסגרתו בוצע "שדרוג" של מכשירי טלפון סלולרי שהיו ברשותה. לטענת התובעת, ההסכם הושג תוך הטעייתה באשר לפרטי ההסכם ומשמעות ההתחייבות שהיא נטלה על עצמה. ההסכם המקורי בין התובעת לבין הנתבע היה לתקופה של שלוש שנים, קרי, כלל התחייבות להיות ב"מסלול" של רכישת מכשירי טלפון וסלולרי ורכישת מכשירים תוך התחייבות לתקופת מנוי אצל החברה הנתבעת למשך שלוש שנים. בהתאם נפרשו התשלומים לכיסוי עלות מכשירי הטלפון הסלולרי. בעיסקה הראשונה רכשה התובעת ארבעה מכשירי פלאפון מנציג של הנתבעת שביקר בביתה. באותה עת הייתה התובעת מנויה של חברת אורנג', הוסבר לה ע"י אותו נציג של הנתבעת שביקר בביתה כי מנוי אצל הנתבעת יהיה לה זול יותר, ואף ציין בפניה כי אם תמסור את מכשיר הטלפון הסלולרי של חברת אורנג' ותמסור את כרטיס ה"סים" היא תקבל זיכוי חודשי של 40 ₪ לתקופה של שנה. התובעת מסרה את המכשיר והכרטיס, ורכשה באותו מעמד ארבעה מכשירי טלפון סלולארי. לטענת התובעת, היא זוכתה פעם אחת בסך 40 ₪ בגין מסירת אותו טלפון סלולרי של חברת אורנג' ולא קיבלה כל זיכוי נוסף בהמשך. כשנה לאחר כריתת ההסכם הראשון, פנתה לתובעת נציגה של הנתבעת והציעה לבצע שדרוג של מכשירי הטלפון הסלולרי שברשותם. אותו מבצע שדרוג נועד עבור יוצאי חבר העמים דוברי הרוסית. נציגת המכירות שביקרה בבית התובעת וניהלה עימה את המו"מ דוברת השפה הרוסית. השיחה בין הצדדים התנהלה בשפה הרוסית, כפי דברי התובעת, על סמך ההסברים שניתנו לה בשפה הרוסית במסגרת אותה שיחה היא שוכנעה לחתום על העיסקה, וכך אכן עשתה. לטענת התובעת, הוסבר לה ע"י אותה נציגה, כי היא תקבל לידיה מכשירי טלפון סלולרי חדישים יותר מאחר והמכשירים שניתנו בעיסקה הראשונה אינם באיכות טובה, כפי תלונות הלקוחות שהתקבלו אצל הנתבעת. עוד טענה התובעת כי על פי הסברי נציגת המכירות, ההסכם החדש, הסכם השידרוג, מבטל את ההסכם הראשון, ובהתאם גם החיובים. עיסקת השידרוג כללה שלושה מכשירי טלפון סלולרי. התובעת טענה כי על פי ההסבר שנמסר לה, בגין העיסקה החדשה, באם יהיה חיוב בגין שיחות טלפון שיתבצעו מהמכשיר בסך 70 ₪ ומעלה, חשבונה יזוכה בסכום של 40 ₪ כך שהחיוב בפועל יהיה על סך 30 ₪ או יותר בהתאם לשיחות שיתבצעו, כשאותו תשלום כולל בחובו את עלות התשלום על המכשיר החדש. מכשירי הטלפון הישנים הוחזרו במעמד קבלת המכשירים החדשים בעיסקת השידרוג. התובעת, שהינה דוברת השפה הרוסית והשפה העברית איננה שגורה בפיה ברמה מספקת, כך גם לא יכולת קריאה בשפה העברית ברמה מספקת, סמכה על הסברי נציגת הנתבעת וחתמה על ההסכם שנוסח בשפה העברית, כשהיא סומכת על הסברי נציגת הנתבעת בשפה הרוסית אודות תוכן ההסכמות הכלולות באותו חוזה. כפי דברי התובעת, התברר לה בדיעבד כי היא המשיכה להיות מחוייבת על המכשירים הישנים שהוחזרו לנתבעת במסגרת עיסקת השידרוג, והחיובים החודשיים בגין שתי העיסקאות למעשה, בהשוואה לחיובים במסגרת העיסקה המקורית "טיפסו מעלה" כך שהיא חוייבה מידי חודש במאות שקלים, במקום חיוב של פחות ממאה ₪ בהסכם הראשון. נוצר מצב בו התובעת חוייבה על החזקת שבעה מכשירי פלאפון, קרי המכשירים המקוריים והמכשירים המשודרגים בעוד ששלושה מהמכשירים הישנים הוחזרו כאמור לנתבעת במסגרת אותה עיסקת שידרוג. התובעת פנתה לאנשי הנתבעת לברר פשר הדבר ומשלא נענתה היא הודיעה על ביטול החוזה. התובעת טוענת כי מדובר בהסכם שנחתם תוך הטעייתה המפורשת אודות מהות ההסכמה, כאשר אותה נציגת נתבעת שביקרה בביתה הבטיחה לה מפורשות כי במסגרת הסכם השדרוג, ההסכם הראשון מתבטל מאליו וכך גם החיובים. עוד טענה התובעת כי בגין מכשיר פלאפון שברשותה שהתקלקל במסגרת תקופת האחריות היא חוייבה לשלם על תיקונו, ואין היא מקבלת את הטענה כי יש לבטח את המכשירים בנפרד כשהמכשיר הוא באחריות. כשהתעוררה התקלה במכשיר, כך לטענת התובעת היא נדרשה לשלם על התיקון וכשהסבירה שהמכשיר נמצא בתקופת האחריות ופנתה פעם נוספת לנציגי הנתבעת, כשבין לבין עובר פרק זמן של כמה חודשים, נטען לראשונה בפניה כי תוקף האחריות פג מספר ימים קודם לפנייתה. התובעת טוענת כי לאחר שהבינה כי היא הוטעתה בחתימת ההסכם היא פנתה לנציגי הנתבעת טלפונית והתשובה שניתנה לה הייתה שהיא אדם בוגר שחתמה על ההסכם ועל כן עליה לשלם. התובעת כאמור טוענת להטעייתה ע"י אותה נציגה שביקרה בביתה והחתימה אתוה על חוזה שאיננו תואם את אשר הוסכם בשיחה בעל פה וכל כן היא טוענת כי היא זכאית לבטל את החוזה ולקבל את כספה חזרה. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי התובעת חתמה על ההסכם תוך ידיעת פרטי העיסקה, כי ההסכם הראשון עליו היא חתומה כלל התחייבות לתקופה של שלוש שנים, ועיסקת השידרוג הינה בגין המכשירים החדישים יותר שגם עבורם התובעת אמורה לשלם. לטענת הנתבעת, מסירת המכשירים הישנים לידיה הם חלק מעיסקת השדרוג, כנגד הענקת תנאים אטרקטיביים במיוחד לרבות מחירים יחודיים למכשירים המשודרגים ואי חיוב התובעת בגין עמלת יציאה בשל יציאה מהמסלולים עליהם התחייבה בעיסקה הראשונה. לטענת הנתבעת, העובדה שהתובעת שילמה עבור רכישת המכשירים בעיסקה הראשונה בפרישת תשלומים איננה נזקפת לחובת הנתבעת, וכי אם התובעת הייתה משלמת תמורת המכשירים בעיסקה הראשונה במזומן, היא לא היתה מחוייבת עם שדרוג המכשירים בסכום כלשהוא. עוד טוענת הנתבעת כי במעמד ביצוע השדרוג, המשווקים המורשים של הנתבעת מבהירים במפורש למנויים כי חיובים בגין המכשירים הישנים ממשיכים לחול בצורה מודגשת ובולטת. הנתבעת טוענת כי התובעת חתמה במודע על ההסכם לשדרוג המכשירים וידעה מה כוללת העיסקה כך שלטענותיה אין כל בסיס. באשר לטענה בדבר מסירת מכשיר הטלפון של חברת פרטנר, טענה הנתבעת כי לתובעת הובטח זיכוי חודשי של 36 ₪ לתקופה של 36 חודשים בתנאי של צריכת 250 דקות זמן אוויר מידי חודש, המסמכים נמסרו לה, היא ידעה על תוכן ההסכמה ומשלא עמדה בתנאי של מינימום דקות זמן אוויר היא לא קיבלה את הזיכוי. לעניין עיסקת השדרוג, טוענת הנתבעת כי מדובר בעיסקה המעניקה ללקוח המשדרג תנאים מיוחדים כגון מכשיר משודרג מוזל, ויתור על עמלות יציאה מהמסלול, וביטול התשלום החודשי בגין המכשיר הישן, אך אין בכך כדי לבטל את החיובים בגין עלות המכשיר הישן שתמורתו, כאמור, נפרשה לתשלומים. לטענת הנתבעת, אלמלא מסירת המכשירים הישנים, התובעת לא היתה מקבלת את התנאים האטרקטיביים של עיסקת השדרוג. הנתבעת טוענת כי התובעת ידעה היטב את משמעות העיסקה עליה היא חתמה ואין היא יכולה כעת לכפות על הנתבעת תנאים חדשים שלא הוסכמו. הנתבעת טוענת כי פנייתה הראשונה של התובעת בתלונה על חיובה בגין המכשירים הישנים נעשתה בתאריך 20/10/2006 העניין הוסבר לה והיא המשיכה להשתמש במכשירים, ו"התעוררה" כפי הנטען רק בחלוף שנה והעלתה טענותיה מחדש כאשר במהלך אותה תקופה היא המשיכה לעשות שימוש במכשירים. לעניין החיוב בתשלום עבור תיקון המכשיר, טוענת הנתבעת כי מדובר במכשיר שהאחריות עבורו הסתיימה מה גם שמדובר בנזק קורוזיה שאיננו מכוסה על פי תנאי תעודת האחריות. כך גם לגבי מכשיר נוסף שהתובעת ביקשה לתקן, כשפנייתה נעשתה לאחר שתוקף האחריות למכשיר פג. לגבי החיובים העודפים בגין השימוש במכשירי הטלפון, טוענת הנתבעת כי טענת התובעת הינה טענה כוללנית ללא פירוט התשלומים ביתר הנטענים על ידה. בדיון שהתקיים לפניי העידה התובעת וכן אחראי פניות הציבור אצל הנתבעת שאין חולק כי לא הוא שערך את ההסכמים עם התובעת. ממכלול הטענות שנשמעו, טענתה של התובעת לפיה ההסבר שניתן לה אודות עיסקת השדרוג שונה ממה שנחתם בחוזה בכתב, בוססה כראוי, ובמיוחד בהעדר נציגת הנתבעת שהחתימה את התובעת על אותו חוזה כאשר, להזכיר, מדובר בחוזה המנוסח בשפה העברית שהתובעת איננה בקיאה בה, לאור ההתרשמות מאמינותה של התובעת ואמינות טענותיה בעניין זה. הסוף לכך את הנתון העובדתי עליו אין חולק ולפיו, למעשה, לאחר עיסקת השדרוג, החיוב הכספי החודשי של התובעת עלה בהרבה על החיוב המקורי לכדי כמה מאות שקלים לחודש במקום חיוב הנמוך ממאה שקלים מידי חודש. אינני מתעלמת מכך שהתובעת קיבלה מכשירים חדישים יותר אך כפי ההסבר שנית לה מדובר בעיסקה האמורה להיטיב עימה, קרי להיות עיסקה במחירים זולים או נוחים, כשבפועל, התוצאה הייתה של הכפלת החיוב החודשי עקב השדרוג, כשהמכשירים הישנים נמסרים חזרה. ההגיון הכלכלי בכריתת הסכם זה, שנה לאחר חתימת ההסכם הראשון, בטרם תום תקופת ההתחייבות, החזרת המכשירים הישנים והמשך החיוב עבורם איננו ברור, ושומה היה על הנתבעת או הנציג מטעמה שניהל את המו"מ עם התובעת להבהיר היטב את משמעות העיסקה. מדובר בעיסקה שתוכננה במיוחד עבור עולים חדשים, כאשר אין זה סוד שחלק נכבד מאוכלוסיה זו איננו בקי בשפה העברית, אזי מה קל יותר מאשר לכלול בחוזה החתום הוסח בשפה הרוסית כדי שהלקוח יבין את משמעות העיסקה ומדוע יש להשאיר את הלקוחות לחסדיהם של נציגי השירות המסבירים את תוכן החוזה, כשלא ניתן לברר אם אכן ההסבר היה תואם את תוכן ההסכם? עיסקאות השידרוג למיניהן כוללות לרוב הוראות והתחייבויות הקשורות בכמות צריכת זמן אוויר וכיו"ב תנאים המחייבים מתן הסבר אודות ההתחייבות, ואף עיון בכתב ההגנה של הנתבעת מראה את אותה שיטת כריתת הסכמים למנויים ושדרוגים שהחיובים אינם חיובים של תשלום סכום קבוע אלא כולל כל מיני התניות ומינימום צריכה של נתון זה או אחר, דבר המחייב עריכת חישוב לבדיקת משמעות אותן התנייות. מדובר בהתניות שיש בהן משום הכבדה על לקוח פשוט. מכל מקום, במקרה דנן, אותה נציגה ניהלה את המו"מ מול התובעת לא התייצבה לדיון, ולא ברור מדוע לא ניתן היה לזמנה לעדות אף אם היא סיימה את עבודתה אצל הנתבעת. הימנעות הנתבעת מזימון אותה עדה רלוונטית, נזקפת לחובת הנתבעת על כל המשתמע מכך. מהראיות עולה כי התובעת פנתה זמן קצר לאחר כריתת ההסכם לנתבעת והתלוננה על אותם חיובים, שלשיטתה לא היו אמורים להתבצע, התובעת לא קפאה על השמרים ולא ישבה בחיבוק ידיים כפי טענת הנתבעת. על כן, ניתן לקבוע כי התובעת הרימה את הנטל בדבר הטעייתה בעת חתימת הסכם השדרוג. שונה הדבר לטענותיה הנוספות של התובעת, באשר לחיובה בעלות התיקון, לא הונחה תשתית המוכיחה כי הנתבעת הייתה מחוייבת לבצע את התיקון ללא חיוב התובעת בהוצאות אותו תיקון. גם הטענה לחיובי יתר נותרה ללא כימות. גם הטענה לעניין הזיכויים בגין המכשיר של חברת אורנג', לא ברור מדוע בעניין זה לא באה מחאה מצד התובעת משך כל אותו זמן רב, והעלאת הטענה בשלב כה מאוחר יש בה כדי לעורר סימני שאלה אודות נכונות טענה זו. יוצא אם כן, שדין התביעה להתקבל חלקית בכל הקשור לביטול עיסקת השדרוג, התובעת זכאית לבטל את העיסקה ולקבל את כספה ששולם חזרה. בינתיים התובעת צברה חוב של 3,500 ₪ לנתבעת לאחר שביטלה את הוראת הקבע לתשלום. התובעת עשתה שימוש במכשירים. בהתחשב בנתונים לעיל, ולאחר קיזוז חוב התובעת לנתבעת, הנזכר לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת מעבר לסכום הקיזוז, סך של 2,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 14/08/2007 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות הליך זה בסך 200 ₪ להיום. החיוב בפיצוי הינו בכפוף להשבת מכשירי הטלפון לנתבעת, והוא יבוצע תוך 14 יום ממועד החזרת המשכירים לידי הנתבעת כאמור. הנתבעת רשאית ליטול את המכשירים חזרה מידי התובעת תוך 10 ימים מהיום ובאם תימנע מלעשות כן תיראה כמוותרת על נטילת המכשירים חזרה לידיה והיא תחוייב בביצוע תשלום ללא תנאי נוסף. חוזהסלולר (תביעות)ביטול חוזה