פסק דין 1. עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהגותו של נהג אוטובוס מטעם הנתבעת ביום 31.5.06. לטענת התובע, הוא נסע בשעה 21:00 בקו 451 מאשדוד לירושלים. בצומת סנהדריה-בר אילן, כאשר ישנה תחנה בקרבת מקום, צילצל התובע בפעמון וביקש לרדת. יצויין כי התובע נותר הנוסע האחרון באוטובוס. לטענתו, הנהג סירב לעצור בגסות רוח, הודיע כי אינו מעונין לעצור לכל נוסע, והמשיך לנסוע מבלי לעצור עד לתחנה הסופית בהר-החוצבים תוך קללות, נאצות, וניבולי פה. הנהג אף סירב להזדהות בפני התובע. 2. בדיון שהתנהל בפני ביום 29.4.08 טען התובע שהרגיש כאילו "חטפו" אותו ואף נאלץ ללכת ברגל 3 תחנות על מנת לחזור. (פרוטוקול עמ' 1 שורה 12). על כן, דורש התובע פיצוי בסך 5,000 ש"ח. 3. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, הנהג לא עצר עקב ביצוען של עבודות בכביש במקום שבו ביקש התובע לרדת, ומיד כשיצא את המעקף ואזור העבודות - עצר את האוטובוס, שלא בתחנה מוסדרת, על מנת לאפשר לתובע לרדת מן האוטובוס. בדיון שהתקיים בפני טען נציג הנתבעת כי הנהג עזב את עבודתו בנתבעת ולכן לא התייצב לעדות, והסתפק בהגשת סיכום עדות טלפונית של הנהג (ת/1), שמשקלה הראייתי אפסי. מאידך, הגיש התובע אישור מטעם עירית ירושלים (ת/1) ממנו עולה כי לא בוצעו כל עבודות בקטע הכביש נשוא התביעה. אישור זה סותר את עמדת הנתבעת. 4. לאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי לקבל במלואה את גירסת התובע, אשר הותיר עלי רושם אמין, ולכן דין התביעה להתקבל. 5. יחד עם זאת, לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכחת מלוא הנזק הנתבע על ידו. על כן אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום, סכום של 1,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (27.2.07) ועד לתשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך 300 ש"ח. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. אוטובוסנהג אוטובוס