בקשה למחיקת כותרת סדר דין מקוצר








בקשה למחיקת כותרת סדר דין מקוצר


החלטה

1. המשיב היה מבוטח אצל המבקשות (או מי מהן) בפוליסה לביטוח תאונות אישיות (להלן: "הפוליסה"), הכולל פיצוי חודשי בתקופה שבה נגרם למבוטח "אובדן כושר עבודה".

בתקופת הביטוח אירעה למשיב תאונת דרכים, בעטייה - כך טוען המשיב - היה באי כושר לעבודה לתקופה מצטברת של 7 חודשים, והוא תובע מהמבקשות לפצותו עבור תקופה זו על פי הפיצוי החודשי הנקוב בפוליסה.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ואליה צורפו דף פרטי הביטוח, טופס מידע על התאונה של משטרת ישראל, מכתב רופא אורטופד המפרט את ממצאיו הרפואיים, ממליץ על ניתוח וקובע כי "לאחר ניתוח זה ימשך אי כושרו לעבוד כ-3 חודשים", ושתי תעודות מחלה המציינות אבחנה רפואית וקובעות כי המשיב אינו מסוגל לעבוד בתקופות מסוימות.

2. בבקשה זו מבקשות המבקשות למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" מהתביעה, מהנימוק שאין מדובר בסכום קצוב, כנדרש בתקנה 202 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

לטענת המבקשות, "התביעה דנן הינה לתגמולי ביטוח בגין נזק או מצב בריאותי אשר קיומו בכלל ושיעורו טעונים בירור, הערכה ואומדנה על ידי מומחים רפואיים ועל ידי בית המשפט הנכבד".
המבקשות מפנות בעניין זה לדברי כב' השופט בך בע"א 682/82 בן אריה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "בן אריה"), פד"י לז (3) 589, שם נדונה תביעתו של המערער שהתבססה על פוליסה לביטוח תאונות אישיות, בה נקבע סכום מירבי כפיצוי למקרה של "נכות גמורה מתאונה" וסכום מסוים כפיצוי שבועי עבור "הפסד עבודה". התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, והיא נתמכה בחוות דעת רפואית בדבר אחוז הנכות שנגרמה למערער עקב התאונה ובדבר התקופה שבה היה המערער בלתי כשיר לעבודה.


כב' השופט בך (עמ' 604):

"ספק בעיני, אם בחירת פרוצדורה זו להגשת המשפט הייתה מוצדקת, ואם המדובר כאן באמת בתביעה ל"סכום קצוב"..."

"...סכום קצוב, היינו סכום שאינו זקוק להערכה או לשומה, אלא ניתן לחישוב אריתמטי..."

"...במקרה שלנו אמנם ניתן להגיע לתוצאה הסופית על פי חישוב אריתמטי, אך ניתן לטעון, כי הדבר אפשרי רק אם תתקבלנה כנכונות ההערכות הנ"ל של הרופאים, אשר חיוו דעתם על אחוזי הנכות של המערער ועל תקופת אי כשירותו לעבודה".


דבריו אלה של כב' השופט בך נאמרו אגב אורחא ולא נדרשו לשם הכרעה (עמ' 605).


3. המשיב טען, לעומת זאת, כי המדובר אכן בסכום קצוב. לדבריו, יש לעשות אבחנה בין פוליסות בהן הסכימו הצדדים מראש על שיעור הפיצוי, כדוגמת הפוליסה הנדונה כאן, לבין פוליסות בהן לא נעשתה הסכמה כזו. המשיב מפנה בעניין זה לפסק דין אחר של בית המשפט העליון: ע"א 410/88 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב (להלן: "רותם"), פד"י מג(4) 761, שם נדונה כשירותה של תביעה לפיצוי בגין גניבת רכב, שהתבססה על פוליסת ביטוח הרכב, לידון בהליך של סדר דין מקוצר.
בית המשפט שם (עמ' 765) שב על אבחנה שנעשתה בפסק דין קודם (ע"א 543/96 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' כלפון, פד"י מב(3) 339):

"ההלכה, כפי שהיא מתבטאת בפסיקה של בית משפט זה, מבחינה בין שני סוגי פוליסות: הסוג הראשון הוא פוליסה שמעת הביטוח נעשתה בה הערכה של שווי הנכס המבוטח. במקרה כזה, אם נגרם אובדן מוחלט של הנכס המבוטח, רשאי המבוטח לקבל את הסכום המלא של הביטוח, כפי שהוא נקוב בפוליסה. הסוג השני הוא פוליסה, שבה לא נעשתה הערכה כזאת. במקרה כזה זכאי המבוטח לקבל שיפוי רק לפי שיעור הנזק שנגרם לו בגבולות סכום הביטוח".
בעניין רותם, נעשתה בפוליסה הערכה נקובה של שווי המשאית, ועל כן הוכשרה התביעה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.


4. במחלוקת זו נראית לי דעתו של המשיב מדעתן של המבקשות. ככל שהמדובר בדרישה ל"סכום קצוב", אין מקום לאבחנה בין תביעה לפיצוי חודשי בגין "אובדן כושר עבודה" בהתאם לסכום המוגדר והנקוב בפוליסה, לבין תביעה לפיצוי בגין גניבת רכב בהתאם לסכום המוגדר והנקוב בפוליסה.
גם כאן וגם כאן, אם תוכח עילת התביעה: אובדן כושר עבודה במקרה הראשון וגניבת הרכב במקרה השני, לא יהיה כל צורך בהערכה או שומה כלשהי, אלא בחישוב אריתמטי גרידא.
המבקשות, ולעניות דעתי גם כב' השופט בך בדבריו (שבאגב אורחא) בעניין בן אריה, דנו בשני עניינים כבאחד, שכן "הסכום הקצוב" שבתקנה 202 לתקנות מוסב על הסעד הכספי הנתבע ולא על עילת התביעה. הצורך הנדון בדבר חישוב אריתמטי פשוט לעומת שומה או הערכה מוסב לסכום שיש לפסוק אם תוכח עילת התביעה ולא לעילת התביעה עצמה, בדיוק כפי שנפסק בעניין רותם, שניתן מאוחר יותר ושההלכה הנוגעת לענייננו שם ניתנה לגופו של עניין.
בכך ש"ניתן להגיע לתוצאה הסופית על פי חישוב אריתמטי... רק אם תתקבלנה כנכונות ההערכות הנ"ל של הרופאים" (כב' השופט בך בעניין בן אריה, עמ' 604), אין בכל הכבוד כל רבותא. גם בתביעה לפיצוי בגין גניבת רכב בפוליסה לביטוח רכב נדרש להוכיח גניבת הרכב, ובתביעה לתשלום דמי שכירות חודשיים בתביעה על הפרת הסכם שכירות דירה נדרש להוכיח הפרת ההסכם, וכך הלאה. אולם בכל אלה, וכך גם אצלנו, אם עילת התביעה תוכח, כל שיידרש הוא לערוך חישוב אריתמטי פשוט.
שונה הדבר, אם בתביעה לפיצוי בגין גניבת הרכב הייתה נדרשת שמאות בדבר שוויו של הרכב שנגנב, או אצלנו הערכה או חוות דעת כלשהי בדבר ההפסד הממשי שנגרם למשיב בתקופת אי כושרו לעבודה. אזי, לא היה מדובר בסכום קצוב.


5. על אף זאת הגעתי לכלל מסקנה, כי התביעה הנדונה כאן איננה יכולה לידון בהליך של סדר דין מקוצר, אך לא מהטעם שאין כאן "סכום קצוב", אלא מהטעם שלא התקיים תנאי אחר הנדרש לשם כך, הוא התנאי הנקוב בתקנה 202(1)(א) סיפא: "ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".


נקדים ונזכיר, כי הדיבור "עליהן" מתייחס לתביעות ולא לחוזה או להתחייבות (הנזכרים ברישא לאותה תקנה), וכי הכתב הנדרש איננו חייב להיות ראייה מלאה על כל פרטי התביעה, אך עליו להיות לפחות ראשית ראייה על התביעה, כלומר: על העילה המשמשת יסוד לתביעת התובע כנגד הנתבעת (ד. אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית, עמ' 73).
מבחינה זו, לכאורה, תעודות המחלה המצורפות ומכתב הרופא האורטופד, שצורפו לכתב התביעה, די בהן כדי להוות, לכל הפחות, ראשית ראייה כנדרש.
(" דף פרטי הביטוח" והפוליסה ממלאים את תפקיד "החוזה או ההתחייבות" הנדרשים גם בהם בתקנה הנדונה).


6. אולם זאת רק לכאורה, כיוון שעדיין על המשיב לעמוד בדרישותיה של תקנה אחרת: תקנה 127 לתקנות, שזו לשונה:

"רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות..."

בתביעה זו יידרש המשיב, ללא ספק, להוכיח כי בתקופה הנטענת לא היה מסוגל לעבודה, זהו "עניין שברפואה" שניתן להוכיחו אך ורק באמצעות תעודת רופא או חוות דעת מומחה. כאמור, תעודה או חוות דעת זו צריכה להיות מצורפת לכתב התביעה. בעל דין שאיננו נוהג כנדרש בתקנה זו, "לא יזקק בית המשפט להוכחה של עניין שברפואה מטעמו לעניין הנדון" (תקנה 137 לתקנות).
נמצא, שכאשר עילת התביעה היא "עניין שברפואה" אין מנוס מצירוף תעודת רופא או חוות דעת רפואית, בין אם המדובר בתביעה בהליך רגיל ובין אם המדובר בתביעה בהליך של סדר דין מקוצר.


7. כאמור בתקנה 127 הנ"ל, התעודה או חוות הדעת צריכות להיות ערוכות לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, קרי: "לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר" (סעיף 24(א) לפקודה).
העיקר בטפסים אלה אינו צורתם הטכנית, אלא מהותם: הרופא או המומחה הרפואי, נותן חוות דעת או התעודה, עושה זאת תחת "אזהרה עצמית", לפיה ידוע לו שזו ניתנה כעדות עבור בית המשפט, כולל הנפקות הפלילית של עדות שקר (עיין שם). כאשר "אזהרה" זו נעדרת, אין כאן חוות דעת או תעודת רופא.
מכאן, שתעודות המחלה ומכתב הרופא שצורפו לתביעה זו אינן יכולות להוכיח את עילת התביעה, והתוצאה היא שאין על התביעה ראייה שניתן להוכיח באמצעותה את עילת התביעה, ובוודאי שאין "ראיה שבכתב" כנדרש לשם הגשתה בסדר דין מקוצר.


8. אמנם, לפי תקנה 127 סיפא לתקנות רשאי בית המשפט לפטור את התובע מצירוף חוות דעת "מטעמים מיוחדים שירשמו", אך לשם כך צריך היה המשיב להגיש בקשה מנומקת, והמבקשות רשאיות היו להגיב עליה. ברור הוא, לדעתי, שבקשה כזו, גם אילו הייתה מוגשת, איננה יכולה להתיישב עם הגיונו של סדר דין מקוצר. מכל מקום, פטורים אנו מלדון בכך, כשהיא לא הוגשה כלל.


9. התוצאה : הבקשה מתקבלת והכותרת "סדר דין מקוצר" נמחקת.
המבקשות יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סדר דין מקוצר אכיפת הסכם

  2. מחיקת כותרת בסדר דין מקוצר

  3. תביעת פינוי בסדר דין מקוצר

  4. סדר דין מקוצר כרטסת חוב

  5. בקשה למחיקת כותרת סדר דין מקוצר

  6. טופס הזמנה בסדר דין מקוצר

  7. ביטוח ריזיקו - סדר דין מקוצר

  8. טענת קיזוז בסדר דין מקוצר

  9. בקשה למחיקת כותרת סדר דין מקוצר

  10. תביעת פינוי בסדר דין מקוצר

  11. סדר דין מקוצר - פינוי דייר

  12. חוב ארנונה - תביעה סדר דין מקוצר

  13. תביעה בסדר דין מקוצר - בנק

  14. פינוי מקרקעין – תביעה בסדר דין מקוצר

  15. הפרת חוזה שכירות - סדר דין מקוצר

  16. תביעה בסדר דין מקוצר של נטוויז'ן על חוב

  17. קביעת תביעה בסדר דין רגיל בטעות

  18. תביעה נגד אליהו חברה לביטוח בסדר דין מקוצר

  19. תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת מחיר סחורה

  20. עורך דין הגיש תובענה כספית בסדר דין מקוצר נגד לקוחתו

  21. תביעה בסדר דין מקוצר, בה נדרש פינוי מהבית וכן פיצוי כספי

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון