פירוק שותפות בחברה

החלטה 1. א. המשיבה (להלן - "התובעת") הגישה לבית משפט זה את התובענה שבתיק אזרחי 991/01 כנגד המבקשת (להלן - "הנתבעת"), ובה עתרה לפרק את השותפות שבין השתיים, לחייב את הנתבעת במתן חשבונות וכן בתשלום סך של 577,708 ₪. ב. יחד עם הגשת תביעתה עתרה התובעת למתן צו עיקול זמני על נכסי הנתבעת עד לסכום הסעד הכספי האמור לעיל (בש"א 13263/01). בהחלטתי מיום 11.9.2001 נעתרתי לבקשת העיקול, והוריתי על עיקול כמבוקש. ג. עתה לפני בקשתה של הנתבעת לביטול העיקול הזמני האמור(בש"א 13617/01). בבש"א 14031/01 עתרה התובעת להורות על מחיקת בש"א 13617/01 והתצהיר התומך בה בשל כך שהנתבעת עשתה במסגרתם שימוש "במילים ובביטויים מבישים, מבזים המפריעים לדיון הוגן (...)". בבקשה שבבש"א 15296/01 עותרת הנתבעת להתיר לה לצרף לתיק בית המשפט שני מסמכים נוספים כתמיכה לבקשתה לביטול העיקול. 2. התביעה א. התובעת טענה בתביעתה, כי היא חברה קבלנית לביצוע עבודות תשתית ופיתוח, וכי הנתבעת הינה חברה קבלנית. בין השתיים, כך נטען, נכרת הסכם לשותפות עסקית ביום 8.2.2000 בקשר עם ביצוע פרוייקט תחנת שאיבה בגבעת זאב (להלן - "פרויקט גבעת זאב"). השותפות, כך נטען, לא התאגדה ולא נרשמה. על פי הסכם השותפות שתי השותפות הינן שוות זכויות וחובות בפרויקטים. ב. התובעת הוסיפה וטענה בתביעתה, כי ביום 2.1.2001 הוסכם בין הצדדים, כי השותפות תבצע פרויקט נוסף לבניית מכון טיהור שפכים בעין גדי, מועצה אזרחית תמר, והצדדים חתמו ליד תיקון בהסכם השותפות התואם הסכמה זאת. ג. התובעת טענה בתביעתה, כי על פי הסכם השותפות הוסכם בין הצדדים, שכל תקבולי השותפות יועברו באופן ישיר לחשבון השותפות, שבו יהיו שני הצדדים שווי זכויות וחובות. כן הוסכם בין הצדדים, כי עבודה שתבוצע על ידי אחת מהן כקבלן משנה של השותפות תזכה את החברה המבצעת במחירי החוזה עם המזמין בניכוי 12%, אשר יועברו לשותפות. ד. התובעת טענה בתביעתה, כי הנתבעת הפרה את הסכם השותפות, את ההסכמות שבין הצדדים, את חובותיה על פי פקודת השותפויות ואת הוראות הדין. ה. התובעת טענה, כי הנתבעת הפרה את הסכם השותפות באופן יסודי בכך שהורתה למזמיני העבודה בגבעת זאב ובעין גדי, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התשתיות הלאומיות, להעביר את הכספים המתקבלים בגין ביצוע העבודה לחשבונה הפרטי של הנתבעת במקום לחשבון השותפות, וזאת בניגוד להוראות ההסכם. לטענת התובעת עשתה התובעת בכספים שנתקבלו בידה כבשלה, תוך הפרת חובותיה על פי הדין ועל פי ההסכם. ו. עוד נטען בכתב התביעה, כי במהלך התקופה הרלבנטית עיכבה הנתבעת כספים שהגיעו ממזמיני העבודה, ואשר התובעת היתה זכאית להם בגין ביצוע עבודות בפרויקטים או בגין הוצאות שהוצאו על ידה עבור השותפות, וזאת "בלא כל טעם של ממש". יתרה מכך, טענה התובעת, הנתבעת עשתה שימוש בכספי השותפות על מנת להשיב לעצמה את הוצאותיה היא "ואף למעלה מהן". ז. התובעת הוסיפה וטענה כנגד רמתם המקצועית של הנתבעת ושל עובדיה, וטענה, כי במידה ויתגבשו נזקים נוספים מעבר לאלה הנתבעים בכתב התביעה, ייתבעו נזקים אלה מהנתבעת בתביעה נפרדת. ח. בחודש פברואר 2001 הגישה התובעת לנתבעת דרישה לפירוק השותפות ולקבלת הכספים המגיעים לה על פי הסכם השותפות ועל פי הדין. בעקבות מכתב הדרישה האמור התקיימה חליפת מכתבים בין הצדדים, ואף פגישה במטרה ליישב את המחלוקות ההדדיות בין הצדדים. התובעת טענה, שכל טענות הנתבעת כלפיה "הופרכו אחת לאחת בפגישה שהיתה בין הצדדים, והן חסרות כל אחיזה במציאות". ט. התובעת הדגישה בטענותיה, שנסיונותיה ליישב את המחלוקת בדרכי נועם נבעו גם מהעובדה, שכל אותה עת היו מצויים בידי הנתבעת הכספים שנתקבלו ממזמיני העבודה, והתובעת היתה "תלוייה באופן מלא ברצונה הטוב ובמרבית המקרים בגחמותיה של הנתבעת, על מנת לקבל כספים המגיעים לה על פי דין". י. הואיל וכל הנסיונות ליישב את הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט נכשלו, הגישה התובעת את התובענה הנוכחית ובה עתרה לסעדים האמורים לעיל. התובעת פרטה בתביעתה את הכספים המגיעים לה, לטענתה, בגין ביצוע עבודות עבור השותפות, הן עבודות אשר אושרו לתשלום ושולמו בפועל על ידי מזמיני העבודה, והן עבודות שבוצעו, אך טרם אושרו, וכן בגין הוצאות שהוציאה ושהיא זכאית לקבלן. עוד עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את חלקה ברווחי השותפות. 3. דיון א. לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו בידי בעלי הדין, ובחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט ובמכלול נסיבות הענין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לבטל את העיקול שעליו הוריתי בהחלטתי הנ"ל. ב. הנתבעת הגישה ביום 25.10.2001 "בקשה דחופה להוספת מסמכים" (בש"א 15296/01). בו ביום הוריתי לתובעת ליתן את תגובתה לבקשה בתוך יומיים. למרות שהחלטתי נמסרה לתובעת, באמצעות הפקס', עוד ביום 25.10.01 (עו"ד ליאור צמח, ב"כ התובעת אישר את קבלת הפקס'), לא הוגשה תגובה כלשהי לבקשה עד היום. אשר על כן אני מקבל את הבקשה שבבש"א 15296/01 ומורה כמבוקש. ג. בעת שנמסרו כתב התביעה וההחלטה בדבר העיקול הזמני לנתבעת, היתה מתוכננת למנהלה, מר יצחק קרייזר, ולרעייתו חופשה שנתית בחו"ל. על שום כך הוגשה הבקשה לביטול העיקול כשהיא נתמכת רק בתצהירו של מר דימיטרי יורלוב, שהוא מהנדס ומנהל הפרויקטים של הנתבעת. על שום כך הוגשה, בשלב מאוחר יותר, בקשה לצירוף תצהירו של מר קרייזר לבקשה לביטול העיקול (בש"א 14615/01), ובהחלטתי מיום 16.10.01 נעתרתי לבקשה, והוריתי על צירוף התצהיר כמבוקש. ד. המצהירים מטעם שני הצדדים נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם. ראוי לציין, כבר עתה, כי בקשת העיקול (בש"א 13263/01) לא נתמכה, משום מה, בתצהירו של מנהל התובעת ובעל מניות העיקרי בה, מר אמציה עקיבא. ה. כבר במהלך שמיעת חקירתם הנגדית של המצהירים הוברר לי, כי אין ולא היה יסוד לטענתה של התובעת על דבר קשייה הכלכליים, כביכול, של הנתבעת וכי לא היה כל בסיס לטענות בדבר הברחת כספי השותפות לחשבונה הפרטי של הנתבעת. נחה דעתי, כי מצבה הכלכלי של הנתבעת איתן, וכי אין חשש כי פסק דין שיחייב אותה לשלם לתובעת סכום של כסף - לא יכובד. מן המסמכים שצורפו לבש"א 15296/01, שצירופם לתיק בית המשפט אושר כאמור לעיל, עולה כי העיקול שהוטל על נכסי הנתבעת תפס פקדון על סך של 520,632 ש"ח. פקדון זה, על פי אישורו של הבנק מיום 24.10.01 "אינו משמש לנו כבטחון". הנה כי כן, מסתבר שיש לנתבעת נכס כבד משקל, שאינו משועבד והעיקול היחיד הרובץ עליו הוא העיקול שבו עסקינן. מחקירתו הנגדית של מר קרייזר אני למד כי "יצ-אר לא חייבת שום גרוש לבנק". ההתחייבויות שיש לנתבעת כלפי הבנק נובעות מערבויות ביצוע וערבויות טיב על סך כולל של 400,000 ש"ח. "הערבויות הן של יצ-אר אבל הבטחונות הם של יצחק קרייזר". זאת ועוד, התובעת הסתמכה בטענותיה על כך שעל פי דו"ח רשם החברות (נספח יד' לבקשת העיקול) שני כלי רכב של הנתבעת משועבדים. והנה, מן המסמך נספח כ' שצירופו אושר במסגרת בש"א 15296/01 עולה כי השעבוד על כלי הרכב האמורים בוטל וכי "בטעות לא הסרנו השעבוד מרכבים אלו גם אצל רשם החברות". ו. נחה דעתי, כי לא היתה כאן כל הברחת נכסים: המצהיר מטעם התובעת, מר שחר אבנרי, בחקירתו הנגדית על תצהירו, הודה כי "לגבי הברחה - אני לא יודע לגבי הברחה" (עמ' 3 לפרוטוקול). לעומת זאת באה בפני ראיה על כך, שהנתבעת היא בעלת החשבון שאליו הועברו הכספים בגין הפרויקטים מלכתחילה, שכן הנתבעת היא שניגשה, לבדה, למכרזים וחתמה על ההסכמים מול המזמינים, ועל שום כך הועברו הכספים ישירות לחשבונה. הנתבעת העבירה את כל התקבולים שהגיעו מהמזמינים לחשבון השותפות (ראו את הסעיפים 5 ו- 6 לתצהירו של מר קרייזר). ז. לסיכום חלק זה של החלטתי, אני סבור שכתום שמיעת שני הצדדים ניתן לומר שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי אי מתן צו עיקול על נכסי הנתבעת יכביד על ביצוע פסק הדין שינתן לזכותה, אם וכאשר ינתן. למעשה, די באמור עד כאן כדי להצדיק את ביטול העיקול. עם זאת, למעלה מן הדרוש, אוסיף גם את הדברים שלהלן. ח. הנתבעת טענה, באמצעות המהנדס מר דימיטרי יורלוב, כי התובעת קיבלה תשלום מלא ואף עודף בגין העבודות שביצעה במסגרת פרוייקט גבעת-זאב ובמסגרת פרוייקט עין-גדי. למרות זאת, היא לא השלימה את ביצוע העבודות עד תום. התוצאה היא שעל פי הטענה קיבלה התובעת יותר מן המגיע לה "בעוד יצ-אר נדרשת לבצע במקומה עבודות": ראו בתצהירו של מר יורלוב בסעיפים 19 ו- 20. נמצא שהתובעת טוענת כי היא זכאית לקבל כספים שלא קיבלה, מזה, והנתבעת טוענת כי התובעת קיבלה יותר מן המגיע לה, מזה. למותר לציין כי בשלב זה של הדיון אין בית המשפט נדרש להכריע לגוף זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים. כך גם אין כל צורך להכריע, בשלב זה של הדיון, בשאלה מי מן המצהירים דייק בעדותו ומי לא עשה כן. עניינים אלה עוד תגיע שעתם להתברר במהלך המשפט גופו. ברם, המחלוקת הנ"ל שבין הצדדים, שנראית לי מחלוקת אמיתית ורצינית, מלמדת על כך שהנתבעת הצליחה לעורר בליבי ספק ניכר בצידקת תביעתה של התובעת. עובדה זו, כשלעצמה, גם היא, לבדה, מספקת כדי להצדיק את ביטול העיקול שעליו הוחלט כאמור לעיל. 4. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני מורה כמבוקש בבש"א 15296/01. ב. אני מורה על ביטול העיקול שעליו הוחלט ביום 11.09.2001 במסגרת בש"א 13263/01. ג. אף כי ראוי היה לנקוט לשון מתונה יותר מזו שננקטה בפועל במסגרת הבקשה לביטול העיקול ובתצהיר שניתן בתמיכה לה, אינני סבור כי יש הצדקה, בנסיבות העניין ולאור התוצאה שאליה הגעתי כאמור לעיל, להיכבד ולהיכנס לפרטי כל ביטוי וביטוי ולהכריע אם למוחקו אם לאו. אשר על כן יש לראות את בש"א 14031/01 כסגורה לאור האמור לעיל, מבלי שהוכרעה לגופה. ד. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. פיסקה 4 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד לזר ב"כ הנתבעת ועו"ד ליאור צמח ב"כ התובעת. דיני חברותפירוק שותפותשותפות