פסק דין 1. בתובענה זו עתרו המבקשים כדלקמן: א. להורות למשיבה להביא לעיונם את ההסכם במלואו שנכרת ו/או נחתם בין המשיבה לבין משרד התחבורה ומשרד האוצר ביום 12.3.00 (להלן: "ההסכם"). ב. להורות למשיבה לפרט בפני המבקשים מהו התשלום המיוחד שסימונו 033 ואשר התווסף למשכורות המבקשים החל מחודש מרץ 99. 2. בפרוטוקול הישיבה מיום 26.12.00 (עמ' 2 לפרוטוקול), הודיע עו"ד מרום, ב"כ המבקשים כי הוא מוחק את העתירה השניה (סעיף 1ב לעיל) ומשום כך נותרה לדיון העתירה הראשונה. 3. העובדות (כמפורט בתובענה): א. המבקשים הינם חברי המשיבה ומועסקים כנהגים ומחזיקים במניות המשיבה. ב. המשיבה (להלן: "אגד") הינה אגודה שיתופית לתחבורה הפועלת ומנהלת את עסקיה במדינת ישראל ומשרדה הראשי בת"א. משיבים 2 ו- 3 הינם מנהלים באגד. ג. ממשלת ישראל החליטה לפתוח את ענף התחבורה הציבורית לתחרות וניסתה להוציא למכרז קוי שרות המופעלים ע"י אגד, כאשר אגד לא תהא רשאית להשתתף במכרזים. אגד פתחה במאבק ציבורי ומשפטי נגד מגמה זו והגיעה להסכם עם נציגי משרד התחבורה והאוצר המיישם, לדעת מזכירות אגד, את העקרונות שאותם דרשה האגודה. ד. ביום 20.3.00 שלחה אגד לכל חבריה אגרת מטעמה, עליה חתום יו"ר המזכירות, משיב מס' 2, שכותרתה: "ההסכם עם הממשלה - סיכוי מול סיכון" (נספח א' לתובענה). באגרת זו הביאה אגד לידיעת חבריה את העקרונות עליהם יתבסס ההסכם ואת עיקרי ההסכם שנחתם בין אגד למשרד האוצר ומשרד התחבורה ביום 12.3.00. העקרונות שעל בסיסם גובש ההסכם, כמפורט באגרת (נספח א'), הם כדלקמן: (1) הגדרה מפורשת של נפח הקוים שיוצאו לתחרות, תוך צמצום מספרם. (2) יצירת מנגנון פריסה הדרגתי של הוצאת הקוים לתחרות על פני שנים. (3) מתן אפשרות לאגד להשתתף במכרזים על הקוים שיוצאו לתחרות. (4) יצירת רשת בטחון כספית לאגודה, ובכלל זה הבטחת פרעון עתידי של התחייבויות האגודה לחברים ולעובדים. (5) שמירה על כל תנאי השכר הקיימים באגד. עיקרי ההסכם כמפורט באגרת (נספח א') הם כדלקמן: (1) היקף קוי אגד שיוצאו למכרזים לא יעלה על 25% מכלל קוי שרות שמפעילה האגודה. (2) הוצאת הקוים לתחרות תיעשה במנות מדודות ובאופן הדרגתי עד 31.12.08. (3) הוגדרו הקוים שישארו בתפעול האגודה ולא יעמדו לתחרות. (4) אגד תוכל להשתתף במכרזים באמצעות חברה-בת ללא הגבלה, לאחר שיוצאו למכרזים 8% ראשונים מקוי השרות (שבהם לא תורשה האגודה להשתתף). (5) אגד תקבל פיצוי כספי מלא על כל קו שיוצע למכרז ובנוסף לכך תקבל מהממשלה סכום שינוע בין 785 ל- 885 מיליון ₪, בפריסה על פני מספר שנים, כסיוע למימון התחייבויות האגודה לחברים ולעובדים. (6) המערכת ההסכמית שנחתמה בין הממשלה ואגד בשנת 1996 נשארת בתוקפה, תוך התאמות הנובעות מן ההסכם החדש. ההסכם החדש ייכנס לתוקף עם אישורו ע"י מוסדות האגודה וועדת הכספים של הכנסת. (ראה נספח א' לתובענה). ה. ביום 17.3.00 פנה המבקש מס' 1 למשיב מס' 2 בבקשה לדעת אם ההסכם בין אגד לבין משרד התחבורה והאוצר נחתם ואם כן, ביקש לעיין בו על נספחיו (ראה נספח ב' לתובענה). ו. ביום 27.3.00 שלח משיב 1 למבקש תשובה אשר תמציתה היא כי המזכירות תדווח לחברי האגודה, לרבות למבקש, "ככל שתמצא המזכירות לנכון... במועד המתאים ובדרכים שיראו לה." ז. המבקש פנה פעמים נוספות הן בעצמו והן באמצעות עו"ד אך כל בקשותיו נדחו מהנימוקים המפורטים בתשובות שצורפו לתובענה (ראה נספח ה', נספח ז' לתובענה). ח. משלא הועילו בקשותיו של מבקש מס' 1 הגישו המבקשים את התובענה הנוכחית בה עתרו להורות למשיבה להביא לעיונם את ההסכם במלואו שנכרת בין אגד לבין משרד התחבורה ומשרד האוצר ביום 12.3.00. ט. המשיבים מתנגדים לבקשה ובמחלוקת זו דן פסק דין זה. י. הצדדים ויתרו על חקירות המצהירים וביקשו להגיש סיכומים, וכך עשו. 4. לטענת המבקשים טרם הוצג בפניהם ההסכם, ללא כל סיבה וטעם מוצדק, ודרישותיהם לעיין בהסכם כולו הן לגיטימיות ועולות בקנה אחד עם הוראות הדין והתקנות. המבקשים מוסיפים וטוענים כי הם חוששים לגורלם, שכן, אם תתחיל אגד להעביר עבודות במסגרת פעילות של חברות בת (אפשרות שנזכרה בהסכם עם הממשלה), כאשר בחברות בת אלה יועסקו עובדים חדשים, עלולה פרנסתם להיפגע, שכן עבודות אלה בוצעו עד היום ע"י חברי האגודה. עוד מוסיפים המבקשים כי אין בתקנות האגודה דבר וחצי דבר המונע מהם או מכל חבר אגד אחר לעיין בהסכם ובנספחיו, ואי גילוי נאות של מלוא פרטי ההסכם בא כדי לסכל אפשרות בדיקה, שקילה והחלטה אישית עניינית של המבקשים ושל כל חברי האגודה בעניין מהלך זה של האגודה. בסופם של הסיכומים טוענים המבקשים כדלקמן: "לא ייתכן כי חברי האגודה לא יעיינו בהסכם אשר נחתם בשמם. אגד איננה חברה אלא אגודה ובה כולם שווים ללא עדיפות מניות וזכויות שוות. האסיפה מחליטה האם לחתום או לא אבל כחבר זכאים המבקשים לראות על מה חתמו בשמו." 5. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מטרת המבקשים לבדוק ולבקר את מהלך שינוי המבנה הארגוני באגודה, להביע אי אמון במוסדות האגודה, לנגח את ראשי האגודה ולקבול על כך שאינם חברי ההנהלה. לטענתם, אם מטרת המבקשים לבדוק את השינוי המבני באגודה, עניין זה נבחן כבר פעמיים ע"י רו"ח ועו"ד שלמה נס, אשר מונה כחוקר מטעמו של רשם האגודות השיתופיות. משום כך, ומאחר והדברים נחקרים ע"י חוקר, אין תועלת כי גם המבקשים יבדקו את המסמכים. המשיבים טוענים גם כי סעיף 19 לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות מקנים זכות עיון לחברי האגודה רק ביחס לפרוטוקולים של רשויות האגודה ולמסמכים המפורטים באותם סעיפים ומשום כך אין למבקשים זכות עיון בהסכם, אשר מסמכים כמוהו אינם נכללים בפקודה ובתקנות. עוד מוסיפים המשיבים כי התובענה נועדה לעקוף את ניהול האגודה באמצעות מוסדותיה, כי המבקשים לא צירפו צדדים נכונים לתובענה, היינו, את משרד התחבורה ואת משרד האוצר וכי קבלת התובענה תגרום לחוסר תפקוד יעיל של מוסדות האגודה אשר יצטרכו להעמיד לעיונם של 3,300 חברים כל הסכם או מסמך שבו מתקשרת האגודה או דנה בו. 6. נראה לי כי הסיפא של סיכומי המבקשים (שצוטטה לעיל) מבטאת את המצב הנכון בתיק זה. לא ייתכן כי חברי האגודה לא יוכלו לעיין בהסכם אשר נחתם בשמם ועבורם. שני הצדדים אינם חולקים על חשיבותו של ההסכם ועל המאבק הציבורי והמשפטי הנרחב שפעלה אגד בנושא זה. הדברים גם מובאים בנספח א' לתובענה - "ההסכם עם הממשלה - סיכוי מול סיכון" שנשלח ע"י משיב מס' 2, יו"ר המזכירות, לחברי האגודה. באותו מסמך מציין מר פלדמן כי תכנית הממשלה היתה מנחיתה על אגד מכה אנושה עד כדי "חיסול המפעל שאותו הקימו אבותינו המייסדים בזעה ובדם ואנו ממשיכים את מורשתם בגאווה ומתפרנסים ממנו בכבוד." מר פלדמן מוסיף וכותב כי היה ברור למזכירות האגודה כי היא לא תוכל להשלים עם תכנית זו של הממשלה ועל האגודה לפעול בנחרצות לסיכולה. מר פלדמן גם מפרט את העקרונות שעמדו בבסיסו של ההסכם ואת עיקרי ההסכם. האמור לעיל מעיד, וגם על כך לא חולקים הצדדים, כי ההסכם הוא רב חשיבות ונוגע באופן ישיר לגורלו ופרנסתו של כל חבר באגודה. ההסכם מתייחס להוצאה של עד 25% מכלל קוי אגד למכרזים, ומשום כך מדובר בפגיעה אפשרית ב- 25% מכלל קוי השרות, פגיעה הנוגעת, כאמור, באופן ישיר לחברי האגודה שהם הנהגים בקוי השרות. מדובר גם בהשתתפות במכרזים של חברות בת כאשר, כפי שטוענים המבקשים, יועסקו בעבודות אלו עובדים חדשים במקום חברי האגודה שביצעו עבודות אלה בעבר. עובדים אלה עשויים להיות שכירים, בין מחוץ לאגד ובין גימלאי אגד, במקום חברי האגודה, דבר העלול לפגוע בחברי האגודה. גם שאר התנאים לרבות הפיצוי הכספי הכולל שישולם לאגד, שמטרתו מימון התחייבויות האגודה לחברים ולעובדים, נוגע באופן ישיר לזכויותיהם של חברי האגודה לרבות המבקשים. לא יעלה על הדעת כי המבקשים לא יוכלו לעיין בהסכם כה מהותי הנוגע לפרנסתם ולגורלם, גם אם המשיבים מייחסים להם כוונות של בדיקה וביקורת של מהלך שינוי המבנה הארגוני של אגד, הבעת אי אמון במוסדות האגודה וקבילה על כך שהם אינם חברי ההנהלה. המבקשים רשאים לעיין בהסכם, גם אם כדי להביע את עמדתם ודעתם ביחס אליו, שכן הסכם זה נעשה עבורם והוא נוגע, כאמור, באופן ישיר לפרנסתם ולגורלם. כך או כך - גם אם המטרה שלשמה עותרים המבקשים לעיין בהסכם היא הבעת ביקורת על ההסכם והבעת אי אמון במוסדות האגודה, אין בכך כדי למנוע את זכותם הבסיסית לעיין בהסכם כה חשוב ומהותי לעניינם. 7. לאור האמור לעיל יובן מאליו כי הטענה, לפיה התובענה נועדה לעקוף את ניהול האגודה באמצעות מוסדותיה, נדחית על ידי. זכותו של כל חבר באגודה, לרבות המבקשים, לעיין בהסכם היא זכות בסיסית ואיננה עקיפה של ניהול האגודה באמצעות מוסדותיה וגם לא ערעור סמכות מוסדות האגודה לקבל החלטות עבור האגודה וחבריה. 8. המשיבים מפנים לסעיף 19 לפקודת השותפויות הקובע כי האגודה השיתופית חייבת: "להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות של האגודה, ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתואמת במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן השעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה." תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, קובעת: "לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך 7 ימים מיום שדרש." המשיבים טוענים כי מכלל הן אתה שומע לאו. משצויין בפקודה ובתקנות באלו מסמכים רשאים חברי האגודה לעיין, כי אז אין הם רשאים לעיין במסמכים אחרים. איני מקבלת טענה זו. הפקודה מתייחסת לעותק של הפקודה ולתקנות לרבות רשימת החברים ומחייבת את האגודה להחזיק במשרדיה עותק של מסמכים אלה ולאפשר לעיין בהם במשרדי האגודה ללא תשלום. אין בכך, בשום פנים, כדי לקבוע כי חברי האגודה לא רשאים לבקש ולעיין במסמכים אחרים. תקנה 37 קובעת כי לכל חברי האגודה זכות לעיין בספרי פרוטוקולים של האסיפה, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך 7 ימים. אין גם בתקנה זו כדי לשלול זכות עיון במסמכים האחרים ומטרתה "להגן" על זכות חברי האגודה לעיין בפרוטוקולים שכן דווקא פרוטוקולים, יש והם חסויים. לא יעלה על הדעת כי תהא למבקשים זכות לעיין בפרוטוקולים ולא תהא להם זכות לעיין בהסכם מהותי ומרכזי הנוגע להם, רק משום סעיף 19 לפקודה ותקנה 37 לתקנות. 9. המשיבים טוענים כי המבקשים לא צירפו את משרד התחבורה ומשרד האוצר, אשר הינם "הצד השני" להסכם, כמשיבים בתובענה, כאשר אלה עלולים להיפגע מהבקשה. גם דין טענה זו להידחות. זכותם של המבקשים (כלפי המשיבים) לעיין בהסכם שנחתם ע"י משיבה 1 עבורם, ואין להם כל חובה לצרף את משרד האוצר ומשרד התחבורה בתובענה הנוכחית. אין מדובר בצד זר שיש לצרפו, אלא ביחסים שבין המבקשים למשיבה, כאשר המשיבה מפרה את חובתה האלמנטרית להעמיד לעיון המבקשים את ההסכם אשר נחתם עבורם. 10. המשיבה מלינה כי קבלת התובענה תקנה זכות לכל חבר לעיין במסמכים שאינם פרוטוקולים ולא יעלה על הדעת שהאגודה תציג לעיונו של כל חבר מחברי האגודה כל הסכם שבה היא מתקשרת או כל מסמך שהיא דנה בו. עתירה זו עניינה ההסכם שנחתם ביום 12.3.00 בין אגד לבין משרד התחבורה ומשרד האוצר ולא הסכמים או מסמכים אחרים. ככל שהדבר נוגע להסכם זה - על המשיבה להעמידו לעיון החברים. אין צורך שהמשיבה תשלח עותק של ההסכם לכל חבר באגודה והמשיבה יכולה למצוא בנקל את הדרך שבה יועמד ההסכם לעיון החברים בסניפיה השונים. 11. המבקשים טוענים כי הנושא שבמחלוקת מצוי בחקירתו של רו"ח ועו"ד שלמה נס, אשר מונה כחוקר מטעמו של רשם האגודות, ולכן על המבקשים לסמוך על חקירת רו"ח ועו"ד שלמה נס. גם טענה זו אין בה מענה לתובענה. המבקשים לא עותרים לחקירה אלא לעיון בהסכם ונושא ביצוע חקירתו של רו"ח, עו"ד שלמה נס בעניין שינוי מבנה האגודה איננו רלוואנטי לזכותם הבסיסית של המבקשים לעיון בהסכם. 12. בפתיח לתובענה עתרו המבקשים לחייב את המשיבה להביא את ההסכם לעיונם ולא ביקשו כל סעד כנגד משיבים 2 ו- 3. גם בסופה של התובענה, בסעיף 23(ג) וסעיף 23(ב) עתרו המבקשים לסעד כנגד המשיבה ולא כנגד משיבים 2 ו- 3. אי לכך אני מקבלת את התובענה כנגד משיבה 1 ודוחה את התובענה כנגד משיבים 2 ו- 3. ראוי לציין כי טענה לחוסר יריבות בין המבקשים למשיבים 2 ו- 3 נטענה ע"י המשיבים בתשובה להמרצת הפתיחה, אולם ב"כ המשיבים לא חזר על טענה זו בסיכומים. יחד עם זה ולאור לשון התובענה, כפי שפורט לעיל, מצאתי כי אין לקבל את התובענה כנגד משיבים 2 ו- 3. 13. אשר על כן ולסיכום אני נעתרת לתובענה ומורה למשיבה מס' 1 להעמיד לעיון המבקשים את ההסכם במלואו שנכרת ו/או נחתם בין משיבה מס' 1 לבין משרד התחבורה ומשרד האוצר ביום 12.3.00. 14. משיבה מס' 1 תשלם למבקשים הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ. ההוצאות ישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל. שכ"ט עו"ד + מע"מ ישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חוזהבקשת עיון