בקשה לתבוע חברה בהליכי פירוק


החלטה

מונחת בפני בקשתה של עיריית חולון (להלן: "המבקשת"), כי אשתמש בסמכותי לפי תקנה 267 לפקודת החברות, ואתיר לה להמשיך בתביעה שהגישה כנגד חברת המעמיס שלא על דרך של הגשת הוכחת חוב למפרק. המפרק וכונס הנכסים הרשמי מתנגדים לבקשה.

עובדות המקרה;

1. ביום 7.12.00 הגישה המבקשת תביעה כספית כנגד החברה, על סך של 2 מיליון ₪. לאחר מכן התברר למבקשת, לטענתה, כי כבר חודש קודם לכן נכנסה החברה להליכי פירוק.

2. הרקע להגשת התביעה היו עבודות עפר שבצעה החברה עבור המבקשת, אשר כללו חפירת חול והעברתו לבורות חיצוניים לאתר העבודות.

3. לטענת המבקשת, הופסקה עבודת החברה בגלל השתלשלות הנסיבות הבאה:
התגלה כי משאיות רבות של החברה יצאו מהאתר עמוסות חול ליעדים עלומים, שלא היו בורות המילוי אותם הגדירה המבקשת. בדיקה של המבקשת העלתה, לשיטתה, כי נגנבה מהאתר כמות גדולה מאד של חול.

4. החברה עצמה תבעה את המבקשת בגין אותן עבודות עצמן, בטענה כי מגיע לה שכר ראוי. המפרק בחר לבקש רשות להמשיך בתביעה זו, ואף שכר עורך דין לעניין זה.

טענות המבקשת;


5. תביעתה של המבקשת היא נזיקית וערכה עומד על הנזק שנגרם לעיריה בגלל גניבת החול. זאת, למרות שהתביעה עצמה הוגשה בעילה כפולה – חוזית (הפרת חובה חוזית לשמור על האתר) ונזיקית - עוולת הגזל.


6. העילות הנזיקיות דנן אינן בנות הוכחה בפירוק, שכן מדובר בנזק בלתי קצוב. כמו כן, חל סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, ההופך תביעת חוב שכזו לבלתי ניתנת להוכחה בפני מפרק. מסיבה זו ראוי לכבד את הפרקטיקה הנוהגת מזה זמן רב בבתי המשפט, ולאפשר למבקשת להמשיך את תביעתה בערכאה אזרחית רגילה.


7. בירור התביעה במקרה דנן הוא ארוך, מסובך ודורש בירור עובדתי מעמיק. בין היתר, דרושה הבאתם וחקירתם של עדים רבים על אודות גניבת החול, כמות החול החסרה באתר וכך הלאה.


8. מתן ההיתר דרוש בכדי למנוע פיצול הליכים. זאת, באשר בפני הערכאה האזרחית מתנהלת ותתנהל בלוא-הכי תביעה שהגישה המבקשת כנגד מנהלי החברה בגין אותה מסכת ארועים עצמה.


תגובת המפרק הזמני;

9. ניהול התביעה כרוך בעלויות משמעותיות על קופת הפירוק, מה שיפגע בנושים. זאת במיוחד לאור העובדה כי קופת הפירוק כיום ריקה.


10. היחסים בין הצדדים הם חוזיים בעקרון, ולכן אין מניעה כי מפרק קבוע, כאשר יתמנה, יבדוק את תביעת החוב של המבקשת כדין.


11. לחליפין: מאחר ותלוי ועומד הליך של בקשה להסדר נושים מטעם החברה, רצוי להמתין עם החלטה זו עד להכרעה בעניין הסדר הנושים.


תגובת המבקשת לתגובת המפרק;

12. אין חולק כי בין הצדדים היו יחסיים חוזיים, אולם תביעת המבקשת אינה מושתתת אך ורק על אותם יחסים, אלא עיקרה מושתת על טענת הגניבה, קרי, עוולה נזיקית של גזל, בעטיה נפתח גם הליך פלילי.


13. אילוץ המבקשת להגיש תביעת חוב למפרק תוך השמטת העילות הנזיקיות יקפח אותה ויפגע בה קשות. כמו כן, גם אם היתה התביעה מוגשת בפני מפרק, סופה היה לעבור לערכאה אזרחית מכח סעיף 73(ג) לפקודת פשיטת הרגל, וזאת בשלב של עריכת אומדן הנזק, דבר שהינו מסובך לכל הדעות.


14. לעניין הנזק לקופת הפירוק: המפרק עצמו יכול להתכבד וליצג את החברה, וכך למזער את ההוצאות. יתר על כן, המפרק עצמו ביקש לאשר לו לפתוח תביעה כנגד המבקשת, המעוררת את אותן פלוגתאות עצמן, כולל שכירת שירותי משרד עורכי דין לשם כך! אותה תביעה, הדורשת מן המבקשת שכר ראוי, נענתה מניה וביה בכך ששכר זה, אם מגיע בכלל, מתקזז ולמעלה מכך עם הנזקים שגרמה גניבת החול למבקשת. יוצא מכך, כי אין הוצאה ניכרת נוספת שתדרש לאור קבלת הבקשה.


15. לחלופין; העובדה כי הגשת תביעה תגרום הוצאות לקופת הפירוק אינה עילה לקפח את המבקשת ולשלול ממנה את הזכות להוכיח את העילות הנזיקיות עליהן מבוססת תביעתה.


16. אין בעובדה כי נדון הסדר נושים בכדי ליתר את תביעת המבקש, נהפוך הוא. דווקא המשך התביעה נחוץ בכדי לאפשר למבקשת להנות מחלק בהסדר הראוי לנשייתה, אם זו תוכח.


עמדת כונס הנכסים הרשמי;



17. סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל אינו חל במקרה דנן, באשר התביעה דנן נובעת מחוזה, ולכן מדובר בחוב שהוא בן תביעה בפני מפרק. מהסיבה הזו, יש לדחות את הבקשה.


עד כאן העובדות ונסיבות המקרה, ולהלן החלטתי;



18. השאלה הבסיסית והעיקרית שיש להכריע בה במסגרת הבקשה דנן היא תחולתו אם לאו של סעיף 72(א) לפקודת פשיטת הרגל, אשר זוהי לשונו:


"72. סייגים

על אף האמור בסעיף 71 –

(1) תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל"

(ההדגשות שלי - ו.א).


השאלה העיקרית הינה כיצד לסווג את מערכת היחסים בין הצדדים במקרה דנן. שאלה הנחלקת לשתי שאלות משנה:


א. האם מערכת היחסים בין הצדדים היא חוזית או נזיקית?

ב. אם מדובר במערכת נזיקית, האם היא נובעת מחוזה?



19. לעניין סיווגה הכללי של מערכת היחסים בין הצדדים; לא קשה לראות, כי במערכת זו משמשים בערבוביה אלמנטים ושאלות נזיקיות וחוזיות גם יחד. מחד, גניבת חול מהאתר, אם היתה כזו, הינה עוולה נזיקית במובהק, בהיותה מקיימת את יסודותיה של עוולת הגזל. מאידך גיסא, אותה פעולה עצמה מקימה גם שאלות חוזיות - כגון הפרת החיוב החוזי לשמור על האתר. מהו הדין, אם כן?





משעומדת בפני בית המשפט מערכת יחסים כזו, בעלת אספקטים חוזיים ונזיקיים כאחד, חובה עליו לפעול לפי צו ההגיון ולהפעיל את שיקול דעתו לאיתור מערכת היחסים הדומיננטית בין הצדדים. זאת, שכן אין זה נדיר כלל וכלל, כי מערכת יחסים אחת במשפט האזחי תעלה כדבר שבשגרה סוגיות חוזיות, נזיקיות ואף שאלות הקשורות לדיני עשיית עושר ולא במשפט. כל זאת כאשר לא פעם אותן סוגיות, לפחות על פני השטח, הינן פרי הדרך בה בוחרים פרקליטי שני הצדדים להציג את המחלוקת. על בית המשפט להשתמש בשיקול דעתו ולבדוק מהו הדבר העומד בבסיס הפלוגתא, אשר כל היתר הינן אך מסקנות אפשריות או דרכי פרשנות משניות הנובעות מתוכו.


20. דומה, כי שיקול דעת נאות יוביל, במקרה דנן, למסקנה הבלתי נמנעת כי במערכת יחסים נזיקית עסקינן. גניבת החול הינה בראש ובראשונה עוולה נזיקית, אשר קיומה ככזו אינו תלוי במערכת היחסים בין הצדדים, והיתה קמה גם אם לא היה בין הצדדים חוזה כלשהו.
אכן, בתנאיה של מערכת היחסים הנוכחית, עשויות לנבוע מגניבת החול גם מסקנות חוזיות, כגון הפרת החיוב החוזי לשמור על האתר, התנהגות חסרת תום לב בביצוע החוזה, ועוד כהנה וכהנה. אלא, שכל אלו אינן אלא דרכי פרשנות או מסקנות נוספות הנובעות מעוולת גניבת החול.


21. כעת, עומדת בפני השאלה השניה, והיא האם אין כורח להסיק, כי למרות שבעוולה נזיקית עסקינן, הרי יש לקבוע שהיא נובעת ממערכת יחסים חוזית, ולכן אין תחולה לסעיף 72(א), כך שהחוב הינו חוב בר-תביעה בפשיטת רגל.


שאלה זו הינה למעשה שאלה של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, כלומר:


א. עובדתית: האם היחסים החוזיים היו "הגורם בלעדיו איין" לעוולה, או למצער, האם היו גורם עובדתי בשרשרת הנסיבתית אשר הובילה לביצועה?



ב. משפטית: האם ראוי, מבחינת מדיניות משפטית ראויה, לייחס "נביעה" של העוולה הנזיקית מהמערכת החוזית?



22. אמנם, אין להרחיק לכת ולגרוס כי היחסים החוזיים היו "הגורם בלעדיו איין" לביצוע עוולת גניבת החול הנטענת, שכן אין חולק כי מעשי גזל יכולים היו, תאורטית, להתבצע גם בהעדר יחסים חוזיים בין הצדדים. אולם בכל זאת, דומה שיש ליחס קשר סיבתי עובדתי בין החוזה לעוולה, שכן קיום החוזה הוא שהכניס את החברה אל האתר מלכתחילה, על משאיותיה, והקנה לה את היכולת לבצע את עוולת גניבת החול (אם אכן בוצעה בפועל) באמצעות משאיות שלה, אשר היו מורשות להכנס לאתר ואף לאסוף חול בכדי לטומנו במקום בו רצתה המבקשת. סביר להניח, כי אלמלא היחסים החוזיים, היה ביצוע העוולה קשה הרבה יותר, וסביר להניח כי לא היה יוצא אל הפועל. לכן, גם אם "סיבה בלעדיה איין" אין כאן, הרי שהמצב העובדתי מתקרב לכך ברמה מספקת בכדי לקבוע כי קשר סיבתי עובדתי קיים גם קיים.


23. שונה הדבר כאשר עסקינן בקשר סיבתי משפטי, שכל תפקידו "לסנן" מקרים הנופלים לגדר הסעיף, לפי הרציונל, המטרות והמדיניות המשפטית הגלומות בתוך סעיף החוק הספציפי בו עסקינן. כמו כן נועדה "מסננת" זו כפי שהעירה ההלכה הפסוקה במקרה אחר, בכדי למנוע "שרשור" של קשר סיבתי עובדתי העשוי להגיע עד לקדמת דנא. קרי, קשר סיבתי משפטי נועד גם לקבוע, באופן גמיש ולפי נסיבות המקרה, מתי הקרבה המשפטית בין שני הארועים העובדתיים הינה רחוקה וקלושה מדי מכדי להביא למסקנה המשפטית אשר נובעת מקיום קשר סיבתי.




עיון בנסיבות המקרה מביא להסקת המסקנות הבאות:
אמנם, החוזה הוא שנתן בידי החברה את הגישה לאתר עם החול, ואת ההזדמנות לבצע את עוולת הגזל הנטענת, אולם אין חולק כי מדובר בעוולה עצמאית מן החוזה, שדינה כדין גניבה פלילית. קרי, מדובר בעוולה אשר היסוד הנפשי המיוחס לאחראים לה הינו יסוד של כוונה, קרי, נסיון ביודעין לגרום לשלילה מוחלטת של בעלות המבקשת בחול שבאתר. אין מדובר כאן בעוולה הקשורה לסעיפי החוזה ומטרותיו (כגון ביצוע רשלני של אחד מסעיפים החוזה), אלא במעשה החורג לחלוטין ממערכת היחסים החוזית, גם אם אחת מתוצאותיו יכולה להתפרש כהפרה יסודית של החוזה. פרשנות לפיה מעשה כזה נובע ממערכת היחסים החוזית תביא למצב בו כל עוולה נזיקית שהיתה מתבצעת באתר כלפי המבקשת היה נופל למערכת היחסים החוזית (למשל: תקיפה של אחד ממפקחי העיריה בידי איש של החברה). תוצאה כזו נותנת פרשנות רחבה מדי לקשר הסיבתי המשפטי, ולכן יש לדחותה.


לכן, דומה כי הדין הנכון, במקרה דנן הוא כי ככל שבעוולה המבוצעת בכוונה תחילה עסקינן, אשר אין קשר ישיר בינה לבין ביצוע סעיפי החוזה, אלא החוזה מהווה לה רק רקע ו"הזדמנות ביצוע" בלבד, הרי מן הדין לשלול את קיום הקשר הסיבתי המשפטי ולקבוע כי משפטית, להבדיל מעובדתית, אין קשר סיבתי, ולכן העוולה הנזיקית אינה נובעת מהחוזה במובנו של סעיף 72(א) לפקודת פשיטת הרגל.


מעבר לדרוש, יוער כי דומה שמטרתו של סעיף זה הינה למנוע "הלבשה" מלאכותית של תביעות חוזיות כתביעות נזיקיות בכדי להקל בדרך זו ושלא כדין את קבלת היתר התביעה בערכאה אזרחית לפי סעיף 267 לפקודת החברות. לא כזה הוא המקרה דנן.


24. די בכך, למעשה, בכדי לקבל את הבקשה, אלא שפטור בלא כלום אי אפשר, ומן הדין להתייחס גם לטענות אחרות אשר עלו בין הצדדים במקרה דנן, אשר דומה כי אף הן מחזקות את אותה מסקנה:


א. אין חולק, כי מדובר בתביעה נזיקית בעיקרה, אשר בירורה כרוך בבירור מסכת עובדתית מורכבת, כולל חקירות עדים רבים, וכן בביצוע אומדן לא פשוט של נזקי המבקשת מגניבת החול, אם היתה כזו. עובדה זו, אם כי משקלה לכשעצמה אינו מכריע, מטה אף היא את כפות המאזניים לכיוון בירור המשך בירור המקרה בערכאה אזרחית.


ב. קיימת במקרה דנן גם סכנה של פיצול הליכים ותוצאות אם תדחה הבקשה, על הסרבול והבעיות החמורות הכרוכות בכך. זאת באשר תביעה אישית של המבקשת כנגד מנהלי החברה מתנהלת, ותוסיף להתנהל באותה ערכאה אזרחית בה מתבקש להמשיך ולברר את המקרה.


25. טענותיו של המפרק בעניין הנזק הצפוי לקופת הפירוק עקב ההכרח שיהיה לשכור שירותי פרקליט ולנהל הליך אזרחי תמוהות בנסיבות המקרה דנן. זאת, משום שהמפרק בעצמו מבקש מבית המשפט היתר לנהל תביעה כנגד המבקשת, העוסקת באותה מערכת יחסים של העבודה באתר. לא זאת, אלא אף זאת; המפרק בעצמו מבקש להתיר לו לשכור, לשם כך, את שירותיו של משרד עורכי דין.


דומה, כי המפרק מבקש לאחוז כאן במקל משני קצותיו, וזאת שלא כדין. הכיצד כאשר מדובר בתביעתו הוא, אפשרי לו להוציא הוצאות משפטיות, וכאשר מדובר בתביעת המבקשת, אשר אם תתקבל בקשת המפרק תהפוך לתביעה כשכנגד, הרי אילו הוצאות מיותרות אשר יגרמו נזק בלתי הפיך לקופת הפירוק?



26. זאת ועוד; עצם העובדה כי עניין פלוני הינו יקר לקופת הפירוק אינה, לכשעצמה, סיבה לקפח שלא כדין את זכותו של צד ג', אם מוכח לבית המשפט כי צודק ונכון לאפשר לו לנהל הליך אזרחי כנגד חברה שבפירוק, אחרת יפגע עניינו באופן ניכר ובלתי צודק. אמנם, יש לעיתים מקום במקרים אלו לערוך שיקולים של מאזן הנוחות, אלא שלא זהו המקרה לכך, באשר כל האלמנטים השונים בו מובילים בסופו של דבר לאותו הכיוון עצמו, והוא קבלת הבקשה.
עוד יאמר, כי עצם מעמדה של תביעה מבוקשת כתביעה שכנגד (אל מול תביעה שהחברה בפירוק מנהלת כנגד אותו מבקש בערכאה אזרחית) הינו שיקול חשוב המכוון לעבר מתן היתר לניהול תביעה שכזו. זאת הן בשל העובדה כי הוצאות קופת הפירוק בתביעה כזו הינן קטנות יותר באופן ניכר, והן משום חשש כבד כי המפרק, אשר מנהל הליך באותו עניין כנגד המבקש לא יוכל לדון בתביעת חוב שיגיש באותו עניין עצמו באופן אובייקטיבי הנדרש מפקיד בית המשפט. דברים אלו נותחו בהרחבה בהחלטתי במסגרת פש"ר 1285/84, בש"א 5225/01, גרינברג נ' יוש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק), ואין כל צורך לחזור עליהם במסגרת בקשה זו.


27. מכל הסיבות דנן, דין הבקשה להתקבל. החברה תשא בהוצאות המבקשת ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ישאו הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


28. אשר לבש"א 5070/01 – הרי ראוי שהכנ"ר יגיב סוף סוף לבקשה. חלפו הרבה למעלה מ- 21 יום שקצבתי לכנ"ר, בהחלטתי מיום 18.2.01, להגיב לבקשה ואז תנתן החלטתי אשר אין בינה לבין התוצאה עפ"י ההחלטה דלעיל ולא כלום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק איגוד

  2. בית המשפט של פירוק

  3. תרומה לקופת הפירוק

  4. פירוק איגוד מקרקעין

  5. עורך דין פירוק חברה

  6. הערת עסק חי

  7. אי הצדקה לבקשת פירוק

  8. טופס בקשת פירוק

  9. תקנות פירוק חברה

  10. חיוב משקיע לשלם

  11. פירוק הפועל חיפה

  12. ביטול פירוק מרצון

  13. פירוק חברה - העלמת כספים

  14. ערעור החלטת המנהל המיוחד

  15. חוב תמלוגים – פירוק חברה

  16. שכר מעל דין קדימה

  17. העלמת נכסים של חברה בפירוק

  18. התנגדות נושים לפירוק חברה

  19. התנגדות לבקשת פירוק חברה

  20. הפועל רמת גן - פירוק

  21. פירוק חברה חוב שכר לעובדים

  22. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  23. פירוק חברה - פיטורים בהריון

  24. ערעור על החלטת המנהל המיוחד

  25. מכירת מוצרים לפני קריסת חברה

  26. דוח שנתי - חברה בפירוק

  27. בקשה לתבוע חברה בהליכי פירוק

  28. פירוק חברה מרצון - מיסוי

  29. מניעת מכירת נכס של חברה בפירוק

  30. תביעה נגד מנהל מיוחד פירוק חברה

  31. אחריות מוגברת בין חברה לעובדיה

  32. בקשה לעכב את ההליכים - צו פירוק

  33. תביעה לתשלום יתרת חוב מחברה בפירוק

  34. רשות להגיש כתב תביעה לאחר צו פירוק

  35. מלאי חברה בפירוק - בקשה לקבל נתונים

  36. הסכם בין חברה בפירוק ללקוחות

  37. הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי עובדים

  38. הוועד הממונה של הקו-אופ - הליך פירוק

  39. זכויות עובדים בפירוק או פשיטת רגל המעביד

  40. בקשה לאשר תביעה כספית נגד חברה בפירוק

  41. פירוק על ידי בית המשפט עקב חדלות פרעון

  42. פירוק חברה ע"י בית משפט מן הצדק והיושר

  43. בקשה אישור להמשיך בהליך נגד חברה בפירוק

  44. בקשה שבית המשפט יתערב בהליך פירוק מרצון

  45. העברת כספים במהלך פירוק חברה לצורך מיסוי

  46. טופס צו לפירוק חברה בידי בית המשפט

  47. פירוק חברה - מנהלים רוקנו את כל הכסף בחברה

  48. אישור בית משפט להמשיך הליכים בפירוק

  49. החלטה של מנהל מיוחד פרוק חברה – הגדרת עובד

  50. בקשה למתן צו פירוק בעילת חדלות פירעון

  51. תביעה להחזר כספים על דירה - פירוק חברה קבלנית

  52. תביעה אישית נגד מעביד - פירוק חברה / פשיטת רגל

  53. טופס הודעת הכונס הרשמי בדבר מתן צו פירוק

  54. פירוק מטעמי צדק ויושר - סעיף 257(5) לפקודת החברות

  55. המחאות הוחזרו בגלל חשבון מוגבל בבנק - צו פירוק חברה

  56. סעיף 257(5) לפקודת החברות – פירוק חברה בגלל צדק ויושר

  57. טופס הודעה בדבר הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק חברה

  58. זכאות עובדים לגמלה מביטוח לאומי - צו פירוק חברה בידי בית המשפט

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון