פסק דין 1. המבקש 2 (להלן: מודריק) הנו מחזיק המניות העיקרי במבקשת 1 (להלן: מודריק כלכלה וניהול) ובבעלותו 90% ממניותיה. משיבים 1 (להלן: ליאור) ו2- (להלן: ליבוביץ) מחזיקים, יחד עם מודריק כלכלה וניהול, במניות המשיבות 3 (להלן: נורטהם) ו5- (להלן: אינקום ישראל). משיבה 6 (להלן: אינקום אנגליה) היא בבעלותה המלאה של אינקום הולדניג. 2. מודריק הועסק החל מחודש פברואר 92' כמנהל פעילות תקשורת בינלאומית בחברת אינקום ישראל, אשר, כאמור, נמצאת בשליטתם של ליאור וליבוביץ. במסגרת חוזה העסקתו של המבקש, הוסכם שתינתנה לו מניות בחברת אינקום ישראל וכן בחברות נוספות. 3. מקום מושבן של החברות והתפלגות האחזקות במניותיהם הינן כדלקמן: חברת נורטהם (משיבה 3): מודריק כלכלה וניהול מחזיקה ב- 10.9% ממניותיה, ליאור תקשורת (הנמצאת בבעלותו של ליאור, משיב מס' 1) מחזיקה ב- 80.4% וליבוביץ (משיב 2) מחזיק ב- 8.7%. החברה רשומה באירלנד. חברת אינקום הולדינג (משיבה 4): לטענת המבקש, המשיבה 3 (נורטהם) מחזיקה ב- 69% ממניותיה של חברה זו ו- 31% נוספים מוחזקים על ידי חברת רורק, שהיא חברה מאירלנד, בשליטתו של ליבוביץ ובני משפחתו. לגרסת המשיבים, אינקום הולדינג היא כולה בבעלותה של חברת רורק. חברת אינקום ישראל (אינקום מערכות תקשורת מתקדמות בע"מ - משיבה 5): מודריק מחזיק ב - 7.5%, ליאור ב- 55.5% וליבוביץ ב- 37%. חברת אינקום אנגליה (משיבה 6) : חברה זו היא חברה הרשומה באנגליה, והבעלות המלאה במניותיה היא בידי אינקום הולדינג. 4. במסגרת המרצת הפתיחה, עתרו המבקשים לצוות על המשיבים 2-1 לגרום לכך: א. שאחזקות, מניותיה של מודיק כלכלה וניהול באינקום הולדינג יועברו על שמה של באופן ישיר, שלא באמצעות חברת נורטהם. ב. שאחזקותיה של מודיק כלכלה וניהול באמצעות החברות אינקום הולדינג ואינקום אנגליה בחברה בשם International Telecommunication Group, Ltd (להלן - I.T.G) יועברו על שמה באופן ישיר. ג. שמר מודריק ימונה כמנהל בחברות אינקום הולדדינג, אינקום ישראל ואינקום אנגליה. ד. להימנע מביצוע כל שינוי ו/או דילול במניות שמחזיק מודריק באינקום ישראל. 5. במהלך הדיון, ויתרו המבקשים על מירב דרישותיהם, ונותרה במחלוקת רק התביעה להעברת מניותיה של חברת I.T.G לשמם של המבקשים. 6. המבקשים מבססים תביעה זו על הסכם שנעשה לטענתם בינם לבין המשיבים, לפיו על האחרונים להעביר לשליטתם הישירה של המבקשים מניות אלה. לטענתם, מודריק היה שותפם לעסקים של ליאור וליבוביץ. בשנת 96', לקראת תום עבודתו באינקום ישראל, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה מודריק יקבל לאחזקתו הישירה מניות של אינקום הולדינג, של חברה שבדית בשם Telit (להלן: "טליט") וכן מניות של חברת ITG. הסכמה זו, טוענים המבקשים, באה לידי ביטוי בפרוטוקול מועצת המנהלים של המשיבה 3 מיום 23.3.96 (מב8/, שיכונה להלן - הפרוטוקול), שבו נרשם: "Resolved further, that the company shall transfer the interests of Emanuel Mudrik in Telit and ITG and Incom Holdings in a form and fashion which he will set forth at his expense". 7. יצוין כבר עתה, שפרוטוקול זה הנו, על פניו, בלתי ברור, שכן לא ניתן למצוא בו התייחסות ברורה לגבי טיבה של העסקה או ההתחייבות שנכללה בו. באשר לנושא הדיון הנוכחי - מניותיה של חברת ITG - אין בפרוטוקול התייחסות לסוג המניות בו מדובר, מספרן של המניות, ערכן, בבעלות מי נמצאות אותן מניות ומי הוא זה אשר צריך להעבירם למבקשים ומתי. כך גם אין בפרוטוקול תשובה לשאלה, האם כוונת הכתוב הייתה למניות ITG אשר נמצאו בעת החתימה על הפרוטוקול בידי המשיבה 3 או בידי מי מהמשיבים האחרים? או שהכוונה הייתה למניות ITG אשר תירכשנה על ידי מי מהמשיבים בעתיד? אם הכוונה הייתה לעסקאות עתידיות, באלה עסקאות מדובר, מתי ועל ידי מי הן אמורות להיערך? 8. במקרים בהם ההסכם בין הצדדים איננו ברור כל צרכו, עשוי בית המשפט להשלים את החסר וליצוק לתוכו, על יסוד ראיות חיצוניות, את התוכן החסר. במקרה זה, אציין כבר עתה, חומר הראיות שהוצג אינו מאפשר לעשות כן. 9. למעשה, גם המבקשים מודים בסיכומיהם בכך שאין להם ידיעה של ממש לגבי זהותם של המחזיקים במניות חברת ITG. כך נטען בסיכומיהם: "אשר להחזקת המניות בידי המשיבה 3 (נורתהם), לנוכח בליל העברות וההתחייבויות שניטען כי בוצעו על ידי המשיבים (ללא כל ראיה של ממש), אין כבר לדעת מתי וכיצד הוחזקו מניות ITG ועל ידי מי הוחזקו, והמשיב אינו יכול להיות המקור למידע זה". (הדגשה לא במקור. סעיף 14 לסיכומי ב"כ המבקשים). 10. עם זה, מבקש ב"כ המבקשים בסיכומיו ליתן פסק דין המורה על העברת 7.5% מתוך 7,287 (3,333 + 3,954) מניות של חברת ITG למבקשים (סעיף 27 לסיכומים). בהתייחס למניות אלה, נחלקו הצדדים בשאלה מי מחזיק באותן מניות כיום, מי החזיק בהן בעבר, ומה הייתה שרשרת ההעברות והעסקאות שנעשו בקשר למניות אלה. 11. בעניין זה יש להבחין בין מניות, אשר לפי הטענה, היו בידיהם של המשיבים או מי מהם כבר בעת החתימה על הפרוטוקול - הוא ההסכם שמכוחו קמה למבקשים, לטענתם, הזכות לקבל מניות אלה, לבין מניות אשר הגיעו לידם של המשיבים או מי מהם בשלב מאוחר יותר, לאחר החתימה על הפרוטוקול. 12. על המניות מהסוג הראשון, אשר היו בידם של המשיבים כבר בעת החתימה על הפרוטוקול נמנות, לטענת המבקשים, 3,333 מניות של חברת ITG, אשר היו בידה של המשיבה 6 עוד בעת החתימה על הפרוטוקול. בשלב מאוחר יותר הגיעו לידם של המשיבים, לפי טענת המבקשים, 3,954 מניות נוספות של חברה זו. 13. על-פי חומר הראיות עולה, שבאפריל 1994 רכשה המשיבה 6 (אינקום אנגליה) 30,000 מניות של חברת ITG . רכישת המניות מומנה באמצעות הלוואה בסכום של 1.5 מיליון דולר שהמשיבה 6 קיבלה יחד עם המשיבה 5 (שבאותה תקופה החזיקה במניותיה של המשיבה 6) מחברת בת של בנק הפועלים על-פי ההסכם (מב1/). ביוני שנת 1995 העבירה אינקום אנגליה 26,667 מניות של חברת ITG לחברת RSL על-פי ההסכם מב6/. 14. המבקשים אינם טוענים לזכויות באותן 26,666 מניות אשר הועברו על ידי המשיבה 6 לחברת RSL. המחלוקת בין הצדדים נסבה על 3,333 המניות, שהן יתרת המניות של חברת ITG (מתוך 30,000 המניות שהיו בידה) אשר נותרו בידה של המשיבה 6, לפי הטענה, לאחר ביצוע העסקה עם חברת RSL. 15. על-פי גרסתם של המשיבים, מניות אלה הועברו על-פי ההסכם מש3/ לחברה בשם "רורק", הן אינן נמצאות עוד בידה של המשיבה 6, וגם לא היו בידה בחודש מרץ 96', בעת החתימה על הפרוטוקול. חברת רורק אינה צד לדיון, והיא נמצאת בבעלתה של חברת "טרסט" הנשלטת על ידי בני ליבוביץ (המשיב 2) ובני משפחתו. 16. גרסה זו נתמכת, לכאורה, בכך שבפרוטוקול שעליו מבססים המבקשים את תביעתם אין כל התייחסות למניות ספציפיות של חברת ITG. שהרי אילו היו אותה עת בידה של המשיבה 6 אותן 3,333 מניות, ואילו כוונת הצדדים היתה להעביר 7.5% ממניות אלה (או גם מניות אלה), למבקשים, מתבקש היה שהדבר יצויין בפרוטוקול באופן מפורש, דבר שלא נעשה. 17. המבקשים טוענים, מנגד, שמניות אלה היו בידה של המשיבה 6 בעת החתימה על הפרוטוקול. כך עולה, לטענתם, מהסכם נוסף אשר נעשה בחודש אוגוסט 1996 בין המשיבה 6 לביון חברת RSL (מב7/, שפרטיו יידונו בהמשך), שבו נאמר שבאותה עת (8/96) היו בידי משיבה זו 3,333 מניות של חברת ITG. מניות אלה, טוענים המבקשים, הן אותן מניות שנותרו בידה של המשיבה 6 לאחר עסקת המכירה של 26,666 המניות לחברת RSL, מה שמעיד על כך שמניות אלה היו בידה גם בעת החתימה על הפרוטוקול. המשיב 1 העיד, בהתייחס לטענה זו, שאזכורן של אותן 3,333 מניות בהסכם מב7/, איננו מעיד על כך שהבעלות עליהן הייתה אותה עת בידה של המשיבה 6. זאת, לפי הטענה, משום שמבחינתו ומבחינת המשיב 2, אשר שלטו בקבוצת אינקום, לא הייתה חשיבות לשאלה בידי מי מהחברות הנמנות על קבוצה זו תמצאנה המניות. כדבריו: "לא ל - RSL ולא לי כבעל מניות, משנה העובדה האם מי שמחזיק במניות ובנכסים או ברכוש כלשהו שנמצא בחברה, שאדוני יסלח לי, אבל שנמצאת למטה, והסברתי את המבנה, שהמשיבה 6 מוחזקת על ידי המשיבה 4 והמשיבה 4 מוחזקת על ידי בעלי המניות שהיא רורק, הנושא אינו חשוב, האם האחזקה הספציפית נמצאת על ידי אותו בעל מניות או על ידי בעלי מניותיה, כי מאחורי כל מה שנקרא קבוצת אינקום עומד אני ובני ליבוביץ". (עמ' 25). לפנינו, אפוא, שתי גרסאות סותרות לגבי הבעלות והאחזקה באותן 3,333 מניות ITG בעת החתימה על הפרוטוקול. 18. על רקע זה נחקר המשיב 1 ארוכות לגבי השתלשלות האחזקות באותן 3,333 מניות ITG. אציין שתשובותיו של מר ליאור בנושא זה לא הניחו את הדעת. על-פי עדותו עולה, שמניות ITG אשר נרכשו בשעתו על ידי המשיבה 6, לא היו בעת העברתן לחברת RSL בבעלותה של המשיבה 6, אלא בבעלותה של המשיבה 4 (אינקום הולדינג), שהיא בעלת המניות והשליטה במשיבה 6. גרסה זו אמנם נתמכת בהסכם מב3/, לפיו העבירה המשיבה 6 עוד ב - 31.3.95 30,000 מניות של חברת ITG שהיו בידה למשיבה 4 תמורת סכום של 1,250,000$. אולם הרקע לביצועה של אותה העברה לא הובהר בהליך זה. לטענתו של מר ליאור, ההעברה בוצעה מכיוון שהמשיבה 4, כבעלים של המשיבה 6, היתה ערבה להחזר חוב שהמשיבה 6 חבה לבנק בסכום של 1.5 מיליון דולר. אולם טענה זו לא נתמכה במסמכים. כמו כן, לא ברור לפי גרסה זו מדוע המשיבה 6 היא שהייתה צד, כמוכרת, להסכם מב6/, שלפיו הועברו על ידה 26,666 מניות ITG לחברת RSL, בעוד שמי שהייתה אותה עת, לגרסתו של מר ליאור, בעלת המניות הייתה המשיבה 4. 19. למבקשים טענות רבות נגד מהימנותו של המשיב 1. אולם גם אם תתקבלנה טענות אלה בחלקן או בשלמותן, אין בהן כדי להעמיד גרסה נגדית עצמאית המבססת את זכותם של המבקשים במניות אלה. זאת משום שעל-פי הראיות שהוצגו, אין בידי לקבוע שבעת החתימה על הפרוטוקול היו בידה של המשיבה 6 אותן 3,333 מניות של חברת ITG. אפילו היו מניות אלה בידה של חברה זו, גם אז, בהעדר כל התייחסות קונקרטית למניות אלה בפרוטוקול, אין בידי לקבוע שהמבקשים היו זכאים לקבל חלק באותן מניות. 20. חבילת מניות נוספת של חברת ITG שהמבקשים היו זכאים לקבל חלק מהן הייתה, לפי הטענה, חבילה של 3,954 מניות של חברה זו אשר נרכשו על ידי המשיבה 6 על-פי ההסכם מב7/ ב - 12.8.96, כחצי שנה לאחר החתימה על הפרוטוקול, מחברת RSL. על-פי אותו הסכם (מב7/) המשיבה 6 העבירה לחברת RSL נכסים שונים, ועבור כך היא קיבלה 500 אלף דולר במזומן, 500 אלף דולרים נוספים בהלוואה ו - 3,954 מניות של חברת ITG. במניות אלה, טוענים המבקשים, הם זכאים לקבל את חלקם (7.5%). זאת בנוסף על חלקם ב - 3,333 המניות שנזכרו לעיל. 21. השאלה העולה לגבי מניות אלה הנה האם ניתן לקשור אותן לפרוטוקול ולקבוע שכוונת הצדדים בעת רישום הפרוטוקול, בחודש מרץ 96', הייתה להקנות למבקשים זכויות במניות אלה. גם כאן, עומדת למבקשים לרועץ העובדה שאותה עסקה שמפרותיה הם היו אמורים, לגרסתם, ליהנות, לא פורטה בפרוטוקול. לטענת המשיבים, ההסכם (מב7/) הוא הסכם חדש אשר נכרת רק לאחר החתימה על הפרוטוקול, ואין לו כל קשר לפרוטוקול זה. לגרסתו של מודריק, יש להחיל את האמור בפרוטוקול בדבר העברת מניותיה של חברת ITG לידיו גם על עסקה זו, מה שמקנה לו זכות לחלקֵ (7.5%) ממניותיה של חברת ITG אשר נרכשו על ידי המשיבה 6 בעסקה זו. 22. על רקע מחלוקת זו נודעת חשיבות לשאלה האם בעת רישום הפרוטוקול כבר התנהלו מגעים לגבי קשירתה של עסקה זו, באופן שהצדדים היו מודעים לאפשרות שהעסקה תצא אל הפועל, וביקשו להעביר למודריק את חלקו במניות אשר תתקבלנה בעסקה זו. 23. שני הצדדים מסכימים, שבעת רישום הפרוטוקול, במרץ 96', המשיבים או מי מהם ניהלו משא ומתן לגבי עסקה או עסקאות אשר יעשו, בין היתר, במניותיה של חברת ITG, במסגרתן היו צריכות להתקבל מניות של חברה זו, שאותן, כפי שעולה מהפרוטוקול, היה בדעת הצדדים להעביר באופן ישיר למבקשים. המחלוקת בין הצדדים נפלה לגבי השאלה מהי אותה עסקה עתידית שנרקמה בעת החתימה על הפרוטוקול, והאם בפועל היא בוצעה. 24. על-פי גרסתם של המשיבים, במהלך שנת 95' או במחצית הראשונה של שנת 96', התנהל משא ומתן עם שתי קבוצות. האחת קבוצת ג'ילסיי אשר שלטה בחברת טליט, והשנייה קבוצה בשם RSL ששלטה בחברת ITG. משא ומתן זה נועד, לפי הטענה, להכניס לאינקום ישראל (משיבה 5) שותפים אסטרטגיים, בשיעור כולל של כ - 50% במסגרת עסקאות של חילופי מניות. על-פי אותן עסקאות מתוכננות, בעלי המניות במשיבה 5 (אינקום ישראל) היו אמורים להעביר חלקים ממניותיהם בחברה זו לקבוצות הנ"ל ולקבל בתמורה מניות בחברת בטליט, בחברת RSL אירופה ומניות של חברת ITG. כדי לבצע עסקאות אלה, טען המשיב 1 בתצהירו, נרכשה המשיבה 3 שהיא אשר היתה אמורה לקבל לבעלותה את מניות טליט ומניות ITG. אולם בסופו של דבר, נטען, המשא ומתן עם חברת RSL לא התגבש לכלל הסכם ולא יצא אל הפועל. לפיכך, קבוצת RSL לא נכנסה כמשקיעה באינקום ישראל ואף לא העבירה את מניות ITG למשיבה 3. ההסכם עם חברת ג'לסי, הסביר המשיב 1 בעדותו, אמנם נחתם, אך בסופו של דבר גם הסכם זה לא יצא אל הפועל וכיום מתנהלים בעניין זה הליכים משפטיים. לטענתו של המשיב 1, ההחלטה שנרשמה בפרוטוקול בדבר העברת מניות ITG באופן ישיר למבקשים, הייתה מותנית בכך ששתי העסקאות הנזכרות, עם קבוצות טליט וחברת RSL, תצאנה אל הפועל. כך העיד המשיב 1: "נכון הוא כי הסכמנו בשעתו כי אם העסקאות עם גלסי ו - RSL יצאו אל הפועל יוכל המבקש 2 לקבל את חלקו במניות אלה באופן ישיר, או בדרך שימצא לנכון. ואולם, כאמור, העסקאות לא יצאו אל הפועל וממילא לא הועברו כלל בטליט או ב - ITG במסגרת העסקאות האמורות, אותן ניתן היה להעביר לו. ... החלטת מועצת המנהלים של המשיבה 3 צפתה פני העתיד בהנחה שהמו"מ עם גלסי ועם RSL אכן יצא אל הפועל, דבר אשר לא קרה". אשר לעסקה נשוא ההסכם מב7/, טען המשיב 1, מדובר בעסקה חדשה שאין לה כל קשר עם אותן עסקאות שהמשא ומתן לגביהן התנהל בעת רישום הפרוטוקול: "העסקה הזאת (העסקה לפי מב7/ - י.ע.) שונה בתכלית השינוי מהעסקה הקודמת של מכירת מניות. והחלפת המניות היא רק חלק מסוים בעסקה הזאת. העסקה הזאת כוללת בתוכה, כמו שאמרתי כבר קודם, גם חברות נלוות, וזה מצוין בהסכם. כבעלי המניות בחברה שחותמת על העסקה הזאת, היא כוללת בתוכה, כפי שאדוני אמר קודם, גם רכוש ונכסים של חברה שנמצאת למטה. ... העסקה הראשונה שהיתה צריכה להיות היא עסקה בין בעלי המניות הישירים של המשיבה 5, שהם בני ליבוביץ', אלי ליאור ועמנואל מודריק. העסקה הזאת, מול בעלי המניות הישירים, לא נעשתה. העסקאות האחרות שנעשו, כולל העסקה של 8/96, היא עסקה שנעשתה בין חברות ללא קשר לבעלי המניות הישירים. עסקה שבמסגרתה הוחלף רכוש, החברה הזאת היא חברה פעילה, יש לה הרבה מאד עסקאות של מכירה וקנייה, מניות, קווי תקשורת, שירותים, הרבה מאד עסקאות. אין קשר בין עסקאות שנעשות עם בעלי המניות הישירים, כמו העסקה שהיתה אמורה להיות עם RSL, ואמרתי שהיא לא בוצעה מעולם, לבין עסקה שנעשית עם חברות אחרות. בעסקה מ- 8/96 מעורבות מספר חברות אחרות. אין קשר לחלוטין בין העסקאות". (עמ' 26 לפרוטוקול). 25. גם המבקשים מסכימים שקודם לרישום הפרוטוקול נוהל משא ומתן עם שתי הקבוצות שנזכרו בתצהירו של המשיב 1. בעניין זה ציין מר מודריק בתצהירו, שבעת החתימה על הפרוטוקול נוהל משא ומתן בין המשיבים 1 ו- 2 לבין חברת טליט אשר הייתה אמורה לרכוש חלק גדול ממניות אינקום הולדינג. בעדותו בבית המשפט הזכיר מר מודריק משא ומתן נוסף אשר קדם למו"מ עם חברת טליט, אשר התנהל במהלך שנת 95' עם קבוצת RSL. מו"מ זה היה מורכב לפי עדותו משני נדבכים. הנדבך האחד נועד להכניס את RSL כשותפה באינקום, שהייתה אותה תקופה חב' תקשורת פעילה בין ארה"ב ואנגליה, ולנצל את התשתית שלה באנגליה ואת הליברזציה באנגליה כדי להעביר תנועת תקשורת בינלאומית בין ארה"ב לאנגליה וכל רחבי העולם. הנדבך השני בעסקה זו היה שחברת RSL תפרע עבור קבלת חלקה בחברת אינקום הלוואה בסכום של 1.5 מיליון דולר שחברת אינקום נטלה כדי לרכוש 15% ממניות חברת ITG. (עמ' 4, ש' 16-30) עסקה זו, שלדבריו של מר מדוריק, הייתה העסקה הראשונה בין חברת RSL לבין קבוצת אינקום, אכן יצאה אל הפועל (עמ' 4, ש' 30), אך היא איננה קשורה לעסקה השנייה, היא העסקה נשוא מב7/ מיום 12.8.96 (עמ' 7 ש' 27-28). מעדותו של מר מודריק, גם לא עולה שהמשא ומתן לקראת קשירתה של העסקה האחרונה (היא העסקה נשוא ההסכם מב7/) התנהל כבר בעת החתימה על הפרוטוקול. כך הוא העיד במענה לשאלה, האם נכון הדבר שהמו"מ עם חברת RSL, לפחות במתכונת שתוארה על ידו, לא יצא בסופו של דבר אל הפועל: "לא. את השלב הראשון של העסקה פרטתי לבית המשפט. ובעסקה שנעשתה בין אר.אס.אל.יו.קיי (חב' בת של אר.אס.אל) ובין אינקום יו.קיי, חב' שבבעלות אינקום, או אחת מהקבוצות שלה, העסקה נעשתה ב12/8/96- ומבוססת על שני נדבכים עיקריים כמו בכל עסקה: מה מכרו ומה קנו. אינקום יו.קיי העבירה נכסים לאר.אס.אל.יו.קיי, אותם נכסים או החלק העיקרי של הנכסים שהזכרתי בשאלה הקודמת, היינו, כל התשתיות תקשורת המרכזיות, הבסיס שלנו באנגליה להמשך שיחות לכל אירופה ולעולם הגדול, בדיוק את אותם נכסים אלה, יש פירוט בהסכם שאני מגיש לפניך, פירוט מדויק של כרטיסי תקשורת ומערכות תקשורת מפורטות, החב' (אינקום יו.קיי) לא מכרה את מניותיה אלא את הנכסים. אני אומר את הדברים על סמך מה שאני קורא מה שאני יודע מההסכם. בהסכם מדובר על מכירת רוב נכסי אינקום יו.קיי, ובתמורה, קיבלנו 500 אלף דולר מזומן, קיבלנו הלוואה של עוד 500 אלף דולר, והחשוב מכל, ולא פחות חשוב, קיבלנו 3954 מניות בחב' איי.טי.ג'י (מפנה לעמ' 3 בסעיף 1.5) - בנוסף ל3333- המניות שהיו לנו, מה שהפך אותנו לבעלי 2.3 אחוז מהבעלות באיי.טי.ג'י". (עמ' 5). 26. כפי שכבר נאמר, הדעת נותנת שבעת החתימה על הפרוטוקול דובר בעסקה מסוימת שהצדדים היו ערים להתרקמותה, ומסתבר שלעסקה זו ולמניות חברת ITG אשר היו אמורות להתקבל במסגרתה הם כיוונו בעת רישום הפרוטוקול. שהרי אין זה מתקבל על הדעת שהצדדים התכוונו באותו פרוטוקול לכל עסקה שהיא אשר תעשה בעתיד לרכישת מניות ITG בלא לדעת דבר על תוכנה. מה היא אותה עסקה עתידית של רכישת מניות של ITG שאליה כוונו הצדדים בפרוטוקול? את התשובה לכך לא ניתן למצוא בפרוטוקול. גם על-פי הראיות שהוצגו במהלך המשפט אין בידי לקבוע מהי אותה עסקה. יש לציין, שגם מר מדוריק לא טען כי ידוע לו מידיעה אישית שבעת עריכת הפרוטוקול כבר דובר באותה עסקה שהתגבשה כחצי שנה מאוחר יותר ב - מב7/. שהרי בפועל הוא כלל לא ידע על עסקה זו, והדבר נודע לו לראשונה לאחר שקיבל את המסמך מב7/ באינטרנט, הרבה לאחר הגשת התביעה. 27. מכאן, שהראיה היחידה המתייחסת למשא ומתן שנוהל עם חברת RSL בעת החתימה על הפרוטוקול היא עדותו של המשיב 1, עדות שלא נסתרה על ידי מר מודריק. אולם גרסה זו כופרת, כאמור, בקיומו של קשר כלשהו בין אותו משא ומתן לבין העסקה נשוא מב7/. בנושא זה מקובלת עלי גם הטענה שקיים שוני מהותי בין העסקה של החלפת המניות אשר נרקמה, לפי טענתו של מר ליאור, עם בעלי המניות של קבוצת אינקום, לפיה היו האחרונים אמורים להמיר את מניותיהם במשיבה 5 במניות ITG, לבין העסקה נשוא מב7/, שהתבצעה עם המשיבה 6 עצמה, ולא עם בעלי מניותיה. בנסיבותיה של העסקה נשוא מב7/, העברת מניות ITG השייכות למשיבה 6 לבעל מניותיה, פירושה , למעשה, פדיון מניותיו של בעל המניות תמורת קבלת נכסים של החברה. אמנם אינני מקבל את טענתם של המשיבים, לפיה מדובר בעסקה פסולה. שכן עצם העובדה שבנסיבות מסוימות - כאשר יש לאותה חברה נושים והעברת נכסי החברה לבעלי מניותיה עשויה להעמיד את החברה במצב של העדר יכולת לפרוע את חובותיה - עשויה פעולה כזאת להיחשב כהברחת נכסים, אין בה עדיין כדי לשלול עסקה כזאת מכל וכל, גם אם אין מדובר בהברחת רכוש. מאידך, ברור שעסקה כזאת מחייבת הסדר מפורש לגבי מניותיו של אותו בעל מניות בחברה. שהרי לא ייתכן שבעל המניות יקבל לרשותו את נכסיה של החברה וימשיך בה בעת להחזיק במניותיו. הסדר כזה לא גובש בפרוטוקול, מה שתומך בגרסה לפיה אותו פרוטוקול כיוון לעסקה מסוג אחר. 28. לאור האמור, הואיל ובפרוטוקול מב8/ עצמו אין כל התייחסות לטיבה של העסקה במסגרתה אמורים המבקשים לקבל לידם מניות של חברת ITG, לאור הקביעה דלעיל לפיה לא הוכח שבעת רישום הפרוטוקול היו בידה של משיבה 6 או מי מהמשיבים האחרים מניות של חברת ITG, ולאור המסקנה הנוספת, לפיה לא ניתן לקשור בין הפרוטוקול לבין העסקה מאוגוסט 1996, אין בידי לקבוע, כבקשת המבקשים, שקמה להם זכות, על-פי הפרוטוקול, לקבל לידם חלק במניות חברת ITG הנטענות. 29. המבקשים העלו בסיכומיהם טענות נוספות הגולשות למישור הברחת נכסים. כך נטען על ידם כי "אף על-פי כן ולמרות ההסכם, אליבא דגרסת המשיב נמכרה המשיבה 6 למשיבה 4 המשיבה 4 נמכרה לרורק וכך הופר ההסכם נספח "א" והמבקש נושל מבעלותו הישירה או העקיפה בנכסי אינקום ובהם מניות ITG". (סעיף 15 לסיכומים). המבקשים אף ביקשו בסיכומיהם, לחלופין, אם "סבור כב' בית המשפט כי אכן אמת בפי המשיב וכי המניות נמכרו כולן ל - RSL במזומן, אזי מתבקש כב' בית המשפט להורות על תיקון כתב התביעה כך שהסעד המבוקש יהיה הצהרה כי המבקש זכאי לקבל את תמורת המניות. כידוע, לבית המשפט סמכות לתקן בכל עת את כתב התביעה, אפילו בשלב של ערעור, ומאחר וכ' בית המשפט מוצא כי ההסכם שבא לידי ביטוי במב8/ סוכל על ידי המשיבים, יש לחייבם בתשלום תמורת המניות". 30. בעניין זה יש להבחין בין שתי טענות, או שני היבטים של טענה זו. הטענה האחת מבוססת על ההנחה שלמבקשים אכן הייתה זכות לקבלת מניותיה של חברת ITG הנזכרות לעיל, אשר הועברו למשיבה 6, אלא שמשיבה זו או בעלי השליטה בה סיכלו זכותם זו בכך שהעבירו את המניות שלא כדין לחברה אחרת - למשיבה 4 ובאמצעותה לחברת רורק. לאור המסקנה דלעיל, לפיה אין בידי לקבוע שמלכתחילה הייתה למשיבים זכות לקבל חלק באותן מניות, אין עוד נפקות לשאלה האם העברת המניות מהמשיבה 6 לחברה אחרת נעשתה כדין אם לאו. פן אחר של הטענה הוא, שאפילו אין למבקשים זכות לקבלת המניות של חברת ITG, עדיין יש להם זכות עקיפה באותן מניות מכוח אחזקותיהם במשיבה 6, באמצעות אחזקותיהם במשיבה 3 ואחזקותיה של האחרונה במשיבה 4, שהיא בעלת מלוא מניותיה של המשיבה 6. אכן, בהנחה שלמבקשים זכות, ולו זכות עקיפה, במשיבה 6, עשויה לעלות את השאלה האם העברת מניות ITG מהמשיבה 6 למשיבה 4 וממנה ל"רורק" נעשתה כדין, והאם לא היה בכך משום הברחת נכסים שנועדה לרוקן חברה זו מנכסיה ולפגוע בדרך זו בזכויותיהם של המבקשים. אולם תביעה זו חורגת מהתביעה הנוכחית, שעניינה בהעברת מניות ITG, ולא בהענקת סעדים בגין קיפוח המיעוט או בגין הברחת נכסים. נושא זה אמנם נזכר במהלך החקירה הנגדית, אך זה במסגרת הניסיון לשלול את טענותיהם של המשיבים, לפיהן אין למשיבה 6, אף לא למשיבה 4, כיום כל מניות של ITG, ולא כתביעה עצמאית. גם הדיון בנושא זה כשאלת אגב לא נעשה בצורה יסודית המאפשרת הסקת מסקנות ברורות בנושא זה. לא ננקטו בעניין זה הליכים מוקדמים של גילויי מסמכים, וגם לא הוצגו מסמכים הנוגעים לכל העסקאות הקשורות בהעברות אלה. לפיכך, לא ניתן לעמוד במסגרת זו על טיבן של העסקאות שבהן הועברו מניות ITG מהמשיבה 6 למשיבה 4 או לחברת רורק, כמו גם על השאלה האם הייתה הצדקה עניינית לאותן עסקאות או שאלה נועדו מלכתחילה להברחת נכסים. 31. מעבר לכך, גם נושא אחזקותיהם העקיפות של המבקשים במשיבה 6 לא זכה במסגרת הדיון הנוכחי לליבון המאפשר הסקת מסקנות חד משמעיות. מבנה האחזקות בחברות השונות, כפי שעולה מהתרשים שצורף לבקשה, שעליו מבוססת הטענה כי למבקשים אחזקות עקיפות במשיבה 6, מבוסס על הטענה שלמשיבה 3, שהמבקשים מחזיקים ב - 10.9% ממניותיה, 69% ממניות המשיבה 4. אולם בחינת העדויות בנושע זה מעלה, שמבנה האחזקות בחברות השונות, כפי שעולה מהתרשים שצורף לבקשה, לא עוגן בתשתית עובדתית ראויה. גרסת המבקשים מבוססת על עדותו של מר מודריק, אשר קיבל תרשים זה, לדבריו, מהמשיב 1. עם זה, במענה לשאלה "האם התרשים הזה היה במסגרת הסבר או דיון שהיה לך עם אלי ליאור על המו"מ שהתקיים עם RSL?", השיב המבקש: "אני מעריך שכן. מכיוון שהיה באותה תקופה ניסיון להשיג שותפים לקבוצת אינקום, בין השאר, כדי להחזיר את הלוואת מליון וחצי הדולר, אני מעריך שהתרשים שאלי הציג בפני, היה תרשים שמיועד לאשר את ביצוע השותפויות, אבל אני מדגיש, בשום בפנים ואופן, זה לא היה תנאי לעסקת RSL. יש לי בהחלט ידיעות מפורטות שהרשים הזה מומש, לפחות בשלבים רבים שלו" (עמ' 9). בהמשך החקירה, במענה לשאלה: "מה מומש ומה לא במבנה הזה?", השיב המבקש: "מה שידוע לי שמומש - שלמשיבה מס' 3 הוקצו 69% מהמשיבה 4 ולחברה האירית השניה (רורק) הוקצו 31% אחוז מהמשיבה 4. יש לי מסמך המראה וחתום על ידי עו"ד שההקצאה הזאת בוצעה". (עמ' 10). אותו מסמך החתום על ידי עורך דין המאשר את ביצוע ההקצאה לא הוצג כראיה, וגם עורך דין שזהותו איננה ידועה לא נקרא למתן עדות. במקום זה הוגשו במהלך החקירה המסמכים מב2/ ו - מב3/, גם זה "רק לצורך הוכחת השאלה מה ידוע לעד, ולא לשם עצם ביצוע הפעולות הנדונות בהן" (עמ' 11). ממסמכים אלה גם לא עולה שלמשיבה 3 הוקצו 69% של מניות המשיבה 4. 32. המשיב 1 טען בעדותו, מנגד, שהבעלות המלאה במשיבה 4 היתה בידי חברת רורק וכי למשיבה 3 לא היה כל חלק במניותיה של חברה זו (עמ' 17). על-פי הסברו: "למשיבה 3 אין שום חלק במשיבה 4. זאת עסקה שמעולם לא התבצעה. אני אחזור ואזכיר, שכחלק מהעסקה שהיתה צריכה להתבצע, שבה RSL היתה צריכה להשקיע במניות המשיבה 5, ובתמורה להשקעה הזאת היו מגוללים בעלי המניות במשיבה 5 או היתה מתקבלת תמורה אחרת - העסקה הזאת מעולם לא התבצעה." (עמ' 22). 33. גם בנושא זה - הבעלות במניות המשיבה 6 - אין בראיות שהוצגו כדי לאפשר קביעת ממצא ברור. יש לציין שמדובר בחברות זרות הרשומות באנגליה ובאירלנד. לא הוברר מהי דרך החזקת המניות בחברות אלה, כמו גם דרך העברתן לפי הדינים החלים עליהן במקום רישומן. למשל, האם העברת המניות בחברות אלה מותנית ברישום אצל גוף רשמי כלשהו? לא נעשה גם כל ניסיון של ממש להוכיח את מבנה האחזקות של המניות בחברות אלה, מעבר לעדויות בעל פה, המבוססות על הערכות. כאשר מדובר במערך מורכב כזה של חברות הקשורות (או שאינן קשורות) זו לזו, ברור שהקשרים הקיימים בין החברות צריכים להיות מעוגנים במסמכים, המשקפים את מבנה החברות, האחזקות במניותיהן והשליטה בהן. כדי להציג תמונה שלמה בנושא זה היה על הצדדים לנקוט בהליכים מוקדמים של גילוי מסמכים ולהציג במהלך שמיעת הראיות את כל המסמכים הנוגעים לדבר. כל זה לא נעשה. במקום זה, הוצגו עדויות בעל פה המבוססות על הערכות שאינן מאפשרות להגיע גם בעניין זה למצאים של ממש. 34. לבסוף מבקש ב"כ המבקשים בסיכומיו, "מאחר שרק במהלך המשפט התברר כי המשיבים העבירו את כל מניות ITG לאחרים, ומאחר שהתביעה ערוכה ונוהלה במתכונת המבוססת על העובדות אשר היו בידי המבקש עד ניהול המשפט, מתבקש כב' בית המשפט להרשות למבקשים גם לפצל את סעדיהם, אם אכן יש צורך בכך, כדי שיוכל המבקש להגיש גם תביעה כספית בהמשך לתביעה למניות שהוגשה בתיק זה". ב"כ המבקשים לא התייחס בסיכומיו לשאלה האם נדרש במקרה זה היתר לפיצול סעדים ועל כן לא אתייחס לשאלה זו במסגרת פסק הדין זה. בכל מקרה, ככל שנדרש היתר כזה, אני סבור שאין להתיר פיצול כזה. הטעם שניתן לכך בסיכומי המבקשים, לפיו רק במהלך המשפט התברר כי המשיבים העבירו את כל מניות ITG לאחרים, גם הוא איננו מקובל עלי, שכן טענה זו עלתה באופן מפורש בתצהירו של המשיב 1 והייתה ידועה מראש. 35. התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאותיהם של המשיבים ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ. דיני חברותמניות