פסק דין 1. פסק דין זה עניינו בקשה למתן סעדים הצהרתיים כדלקמן: א. בטלות כל ההוראות בתקנון ובכללים הנספחים של אגודת האקטוארים בישראל (להלן: "האגודה"), שיש בהם כדי להטעות את הציבור ולהציג מצג לפיו מי שלא עמד בתנאים הקבועים בתקנון האגודה ולא התקבל לאגודה כחבר מלא, אינו רשאי לכנות עצמו אקטואר ולעשות את כל אותם דברים שאקטואר עושה, ובכלל זה פעולות שהחוק ייחד לאקטוארים; ב. בטל הסעיף בתקנון האגודה האוסר על כל אדם להשתמש בתואר אקטואר אם אינו חבר מלא באגודה; ג. תקנון האגודה נוגד את טובת הציבור, עומד בניגוד לחוק העמותות ופוגע בחופש העיסוק. 2. העובדות א. המבקש, מר אחמד אבו-חוסיין, השתתף וסיים לימודי תעודה דו-שנתיים במדעי האקטואריה, במסגרת החוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה, בשנים תש"ן-תשנ"א (להלן: "הקורס החיפאי"). ב. עם תום לימודיו הוענקה למבקש תעודת סיום במדע האקטואריה (ר' נספח א' לתובענה). ג. המבקש ביקש להתקבל כחבר מלא באגודה, אלא שזו דרשה ממנו לעמוד בבחינות הסמכה, בחינות בהן נכשל המבקש שלוש פעמים. ד. המבקש ביקש את הסכמת האסיפה הכללית של האגודה לקבלו כ"חבר מלא" מתוקף סמכותה הקבועה בתקנון. לאחר דיון נדחתה בקשתו. ה. המבקש עתר לבית המשפט העליון (בג"ץ 7055/98), בבקשה ליתן צו על תנאי כנגד רשם העמותות וכנגד האגודה "בכדי שיראו טעם מדוע לא יורה רשם העמותות למשיבה לשנות את שמה לשם שאין בו כדי להטעות את הציבור להאמין כי המשיבה מאגדת את כלל האקטוארים בישראל, וכי מי שאינו חבר בה אינו אקטואר ואינו רשאי לעסוק במקצוע." עוד עתר המבקש בבג"ץ להורות לרשם העמותות ולאגודה ליתן טעם מדוע "לא יבוטלו כל ההוראות בתקנונה ובכללים הנספחים של האגודה שיש בהם כדי להטעות את הציבור כי מי שלא עמד בתנאים הקבועים בתקנון המשיבה ולא צלח את מבחני המשיבה ולא התקבל כחבר מלא במשיבה, אינו רשאי לכנות את עצמו אקטואר ולעסוק במקצוע האקטואריה." ו. בהמלצת בג"ץ, חזר בו המבקש מעתירתו והגיש את התובענה הנוכחית לבית משפט זה. 3. מקצוע האקטואריה א. מקצוע האקטואריה בישראל לא הוסדר על ידי המחוקק. יחד עם זאת, בשנת 1946 הוקמה בישראל אגודת האקטוארים ונרשמה כאגודה עותומנית. בשנת 1992 נרשמה האגודה העותומנית כעמותה לפי חוק העמותות תש"מ-1980, בשם "אגודת האקטוארים בישראל". אגודה זו היא המשיבה. ב. בשנת 1996 שונו תקנות האגודה על מנת להתאימן לנוסח הבינלאומי, אשר אומץ באותה עת ע"י מרבית האגודות המקבילות בחו"ל. ללא שינוי התקנות, תוך זמן שהוקצב לכך, היתה מוצאת האגודה מחברותה באגודה הבינלאומית. לאור האמור לעיל נדרשה אגודת האקטוארים בישראל, אשר הנה חברה באגודה הבינלאומית, לשנות את הסעיפים הרלבנטיים בתקנותיה ובכללי ההתנהגות כדי שתוכל להמשיך להיות חברה מלאה באגודה הבינלאומית. עובדות אלה, שנטענו על ידי המשיבה בתגובתה ובתצהיר התומך בתגובה, לא נסתרו. ג. האגודה נוסדה ע"י "דור מייסדים" (שמונה אנשים) אשר רכשו השכלתם האקטוארית בארצות מוצאם ועלו ארצה בשנים שלפני ואחרי קום המדינה. בשנת 1965 נוספו לאגודה שבעה אקטוארים נוספים. אלו היו אקדמאים אשר נשאו תארים במקצועות רלבטיים, אשר עבדו במשך מספר שנים בהנחיית "דור המייסדים". לאור המחסור באקטוארים ששרר בישראל, הועבר באופן חד פעמי קורס ללימודי אקטואריה באוניברסיטה העברית בירושלים. קורס זה כלל את כל המקצועות הנדרשים לשם עיסוק פעיל באקטואריה וסיימו אותו בהצלחה שלושה עשר בוגרים שהצטרפו כחברים לאגודה. בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, התקבלו לאגודה חברים נוספים שהגיעו ארצה כעולים חדשים, מתוקף היותם אקטוארים פעילים בארצות מוצאם. קורס נוסף להכשרת אקטוארים נפתח בשנת 1977 באוניברסיטת תל אביב. קורס זה גם הוא כלל את כל המקצועות הנדרשים לשם עיסוק פעיל באקטואריה, וסיימו אותו 23 בוגרים אשר נתקבלו כחברים מלאים באגודה. בשנת 1989 נפתח "הקורס החיפאי", שעל בוגריו נמנה המבקש. קורס זה לא כלל את כל המקצועות הנדרשים לעיסוק במקצוע האקטואריה, וכדי להתקבל כחבר מלא באגודה, היה על בוגרי הקורס החיפאי, לעמוד בבחינות נוספות ולצבור נסיון מעשי. 4. הקורס החיפאי א. הקורס החיפאי נפתח בשנת 1989, כאשר אוניברסיטת חיפה התקשרה עם מכון האקטוארים בלונדון ("The Institute Of Actuaries") (להלן: "המכון הבריטי"). המכון הבריטי העניק לאוניברסיטה את הזכות ללמד את המקצועות הדרושים לשם קבלת דיפלומה ב"טכניקות האקטואריה". דיפלומה זו מהווה רק שלב ראשון בדרך לקבלת תואר "חבר במכון האקטוארים הבריטי". ב. באותה עת, על מנת לקבל תואר חבר במכון הבריטי, נדרש מי שסיים בהצלחה את לימודי השלב הראשון, להוסיף ולהשלים בחינות במקצועות נוספים במכון הבריטי וכן לצבור נסיון מעשי. הקורס החיפאי כלל תיאוריות וטכניקות בסיסיות בלימודי האקטואריה, כאשר מקצועות נוספים כגון: השקעות וניהול נכסים, ביטוח חיים, ביטוח כללי וביטוח פנסיוני, לא נכללו בקורס החיפאי. ג. לצורך קבלת תואר "חבר מלא" במכון הבריטי, תואר המאפשר להמנות בבריטניה על חוג המקצוע, נדרשו המועמדים לעבור בחינות שנערכו לאחר סיום לימודי השלב הראשון ולאחר שהחזיקו בדיפלומה ב"טכניקות אקטואריות". תלמיד אשר סיים את הבחינות האלו בהצלחה, זכה למעמד של "עמית מתמחה" ("Associate"), כאשר הכשרה מעמיקה וגבוהה יותר, הכוללת בחינות נוספות והתמחות מעשית בת מספר שנים, אפשרה לעמית המתמחה לקבל בבריטניה את התואר של "חבר מלא" ולעסוק במקצוע כאקטואר פעיל. 5. טענות המבקש א. מעמדו של המבקש באגודה הוא "עמית מתמחה" והוא ביקש להתקבל כ"חבר מלא" באגודה מאחר ו"נתקל הוא חדשות לבקרים בעובדה, שנשתרשה בציבור הנחה חזקה, לפיה רק מי שהינו חבר באגודה, רשאי לעסוק במקצוע האקטואר בישראל" (ר' סעיף 4 לתצהירו). משום כך, ועל מנת לעסוק במקצוע האקטואריה, עתר המבקש להתקבל כחבר באגודה, שאם לא כן, לטענתו, יראו בו כמי שאינו כשיר לפעול כאקטואר, או למצער, כאקטואר מדרגה נחותה יותר. ב. לטענת המבקש, שמה האגודה לעצמה להפוך ל"ארגון כל האקטוארים בישראל ושומרת הסף של מקצוע האקטוארים" תוך שהיא יוצרת מונופולין בשוק האקטואריה ובוחרת בקפידה רבה את חבריה, על פי אמות מידה פסולות תוך שרירות לב ושיקולים זרים, אשר אינם עולים בקנה אחד עם חובותיה הבסיסיות מתוקף התפקיד שלקחה על עצמה. ג. לטענת המבקש, יוצר שם האגודה והתקנון את הרושם כי האגודה פועלת על פי חוק וכי תנאי הכניסה לאגודה הם למעשה תנאי הסמכה וכשירות לכל החפץ לשמש כאקטואר. מכאן נוצר הרושם, לטענת המבקש, כי מקצוע האקטואריה הוסדר על פי חוק, וכי ניתנה לאגודה הסמכות לקבוע מי רשאי לשאת בתואר אקטואר ומי לא. ד. עוד מוסיף המבקש כי האגודה עושה יד אחת עם גורמים מקצועיים הנדרשים לשירותי האקטואריה ומעבירה להם מסרים ברורים לפיהם חוות דעת אקטוארית צריכה להינתן על ידי אקטואר שהינו "חבר מלא" באגודה, ולא על ידי אדם אחר. ה. לטענת המבקש, הלכה למעשה, אין בידו ברירה אלא להתקבל כ"חבר מלא" באגודה שכן נתקל הוא לא פעם במקרים בהם "על אף הוותק שלו וניסיונו" (סעיף 24 לתצהיר המבקש) נטען בפניו כי אי היותו חבר מלא באגודה אינה מאפשרת לקבל את חוות דעתו המקצועית, דבר אשר גרם לו לפגיעה ממשית במעמדו המקצועי וביכולת השתכרותו. ו. לטענת המבקש יצרה האגודה לעצמה מונופולין על השימוש בתואר "אקטואר", דבר המהווה פגיעה חמורה בחופש העיסוק של המבקש וכי תקנון האגודה נוגד את טובת הציבור ועומד בניגוד לחוק העמותות. 6. טענות המשיבה א. המשיבה מביאה בראשית תשובתה ציטוט מתוך דבריו של כב' השופט זמיר (במסגרת בג"ץ 7055/88) לפיהם: "...גם בבית המשפט המחוזי לא ימצא המבקש את תרופתו ולא ייזכה לסעד, וזאת מהנימוק הפשוט שאין לכפות על עמותה לקבל כחבר או חבר מלא בה אנשים אשר אינם עומדים בקנה המידה ובקריטריונים אשר נקבעו בתקנונה". ציטוט זה לא נסתר ע"י המבקש. ב. לטענת המשיבה, טענות המבקש לפיהן שמה לעצמה האגודה למטרה לחסום במידת האפשר קבלת חברים חדשים לאגודה הינן משוללות כל יסוד. לטענתה, יזמה האגודה והכינה תוכנית לימוד לבוגרי הקורס החיפאי למען השלמה ולימוד המקצועות החסרים, אשר לא נכללו בתוכנית החיפאית, אך נדרשים לשם קבלת התואר "חבר מלא" במכון הבריטי ותואר "חבר מלא" באגודה. האגודה מוסיפה וטוענת כי ככל שהדבר נוגע למבקש, הוא נכשל בבחינות ב- 3 מועדים כאשר ציוניו היו מבין הציונים הנמוכים ביותר מכלל ציוני הנבחנים. ג. לעניין טענת המבקש לפגיעה בחופש העיסוק, טוענת המשיבה כי מאחר והאגודה אינה רשות מוסמכת על פי חוק אלא אגודה פרטית שקבעה לעצמה תנאים להצטרפות, אין מקום להעלות כנגדה טענת פגיעה בחופש העיסוק. ד. המבקש טוען כי יש בשמה של האגודה כדי להטעות. לענין זה טוענת המשיבה כי אין אמת בטענות אלה ואין בשמה של האגודה כדי להטעות את הציבור וליצור מצג כאילו מדובר בגוף הפועל על פי חוק. לטענתה, מבחן "הוודאות הקרובה" להטעייה, אשר נקבע בע"א 4531/91 דרויש נאסר נ' רשמת העמותות פ"ד מח (3) 294 מלמד כי נדרשת הסתברות ברמה של וודאות קרובה לכך שהשם יביא להטעיה, והסתברות שכזו לא הוכחה. ה. המבקש עותר להצהיר על בטלותו של הסעיף האוסר על כל אדם לכנות עצמו בתואר אקטואר. לעניין זה טוענת המשיבה כי אין ממש בטענה זו שכן הסעיף האמור איננו אוסר על כל אדם לכנות עצמו בתואר אקטואר, אלא רק על מי שנמנה על חברי האגודה אשר אינו זכאי עדיין למעמד "חבר מלא". אי לכך, לא נפגע כלל חופש העיסוק של מי שלא בחר להכפיף עצמו מרצונו החופשי לתקנון האגודה. משבחר המבקש להמנות על חברי האגודה, לא רשאי הוא לכנות עצמו אקטואר עד אשר יהיה זכאי למעמד "חבר מלא", כמפורט בתקנון ובכלל האגודה. ו. המבקש טוען כי שינוי ותקנות האגודה נעשה על מנת שמסיימי התוכנית בחיפה לא יוכרו כחברים מלאים באגודה. לעניין זה טוענת האגודה כי השינוי נעשה מן הטעם שהיה עליה להתאים את התקנות לנוסח הבין לאומי שאומץ באותה עת על ידי מרבית האגודות המקבילות בחו"ל, וזאת עקב דרישת אגודת האקטוארים הבין לאומית. ז. עוד טוענת המשיבה כי "המבקש מערבב בין השם שבחרה האגודה ובין נוסח תקנונה וכלליה אשר הוגשו לרשם". המשיבה טוענת כי המבחן להטעיית הציבור הינו בשם האגודה ולא בתוכן תקנונה. על כן, אין כלל מקום לבקש סעד המצהיר על בטלות סעיפים בתקנון האגודה ובכלליה, בשל טענת הטעיית הציבור. ח. המשיבה דוחה, כאמור, את טענת ההטעייה, את הטענה לפיה יש בשמה ותקנותיה פגיעה בחופש העיסוק, את טענת המונופול הנטענת ע"י המבקשת ואת הטענה לפיה תקנונה נוגד את טובת הציבור ועומד בניגוד לחוק העמותות. 7. דיון א. הסעד הראשון לו עותר המבקש הוא סעד הצהרתי לפיו בטלות כל ההוראות בתקנון ובכללים אשר יש בהם כדי להטעות את הציבור כי מי שלא עמד בתנאים הקבועים בתקנון, ולא התקבל לאגודה כחבר מלא, אינו רשאי לכנות עצמו אקטואר ולעשות את כל אותם דברים שאקטואר עושה על פי אומנותו וכשרונו. טענתו של המבקש היא, אם כן, טענה להטעייה אשר הביאה לפגיעה בחופש עיסוקו בכך שנמנע ממנו לעסוק במקצועו ו/או הוא נחשב לאקטואר מדרגה נמוכה. ב. המבקש לא הוכיח, למעט עדותו שלו, כי הלכה למעשה נמנע גוף, מוסד או אדם מלהעסיקו מאחר ואיננו חבר מלא באגודה. המבקש יכול היה להציג ראיות ולהזמין עדים מטעם גופים שונים (מס הכנסה, בתי משפט וכו') ולהוכיח כי אלו נמנעו מלשכור את שירותיו משום שהוא איננו חבר מלא באגודה. ג. המבקש עותר לבטל סעיפים בתקנון האגודה ובכלליה, כשהוא מתבסס על עדותו שלו בלבד ומבלי שניסה להוכיח טענות אלה באופן אובייקטיבי. משמעות עתירתו של המבקש היא בקשה מבית המשפט כי זה יתערב באופן מהותי בחופש ההתקשרות של חברי האגודה ויבטל הוראות בתקנון ובכללי האגודה. המבקש הוא מי שנושא בנטל ההוכחה והיה עליו להוכיח כי ההוראות בתקנון ובכללי האגודה, יש בהן כדי להטעות את הציבור, וכי הטעייה זו פגעה בפרנסתו ובחופש עיסוקו. כדי להרים נטל הוכחה זה אין די בעדות המבקש, אשר היא כללית ואין בה כל פירוט מדוייק למקרים ולנסיבות שבהן נפגע עיסוקו או חופש עיסוקו, ומשום כך ניתן לקבוע כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת טענותיו. ד. זאת ועוד - בסעיף 24 לתצהירו מצהיר המבקש: "נתקלתי לא פעם במקרים בהם על אף הוותק שלי וניסיוני, נטען נגדי כי איני חבר מלא באגודה, דהיינו "איני אקטואר", ולכן אין לקבל את חוות דעתי המקצועית, הדבר גרם לפגיעה ממשית במעמדי המקצועי וכמובן ביכולת השתכרותי." בסעיף 3 לעתירתו לבג"ץ (בג"ץ 7055/98) טוען המבקש כדלקמן: "העותר עוסק במקצועו כאקטואר והעובדה כי לא התקבל אצל אגודת האקטוארים כחבר מלא אינה מונעת ממנו לעסוק במקצוע זה." מהאמור לעיל עולה כי המבקש עוסק במקצועו כאקטואר והעובדה כי לא התקבל כחבר מלא באגודה לא מנעה ממנו לעסוק במקצועו והוא אף צבר וותק ונסיון בעבודתו. ה. המבקש מצהיר כי "נתקל לא פעם במקרים בהם... נטען נגדו כי אינו חבר מלא באגודה... ולכן אין לקבל את חוות דעתו המקצועית." גם כאן היה על המבקש להוכיח באופן מדוייק ומפורט את אותם "מקרים" אשר בהם "נתקל לא פעם". בית המשפט לא ייעתר לבקשה מסוג זה של ביטול סעיפים בתקנון אגודה וכלליה מבלי שהמבקש הוכיח, במידה הראויה, את העובדות להן הוא טוען, וכי נפגעו חופש עיסוקו ופרנסתו. הצהרתו של המבקש בלבד אין בה כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, והוא יכול היה להזמין עדים או להציג ראיות על אותם המקרים עליהם הצביע, בנוסף לעדותו שלו. ו. אם טוען המבקש כי למקרא התקנון והכללים בלבד, ניתן להגיע למסקנה כי יש באלה כדי להטעות את הציבור כי מי שלא עמד בהם ולא התקבל כחבר מלא באגודה אינו רשאי לכנות עצמו אקטואר ולפעול כאקטואר - גם דין טענה זו להידחות. עיון בתקנון ובכללים מעיד באופן ברור כי הוא מתייחס רק לחברי האגודה ואיננו מחייב את מי שאינו חבר האגודה וכל מי שאינו חבר האגודה רשאי לכנות עצמו אקטואר ולעשות את כל אותם הדברים שאקטואר עושה. יתירה מכך - מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה המבחן להטעיה הינו בשם האגודה ולא בתוכן תקנונה, כפי שנטען ע"י המשיבים בס' 63-62 לסכומיהם, תוך הפניה גם לס' 4 לחוק העמותות המתייחס לאפשרות של הטעיה רק בשם האגודה ולא בתוכן תקנונה. ז. המבקש טוען כי תקנות המשיבה גורמות לכך כי רואים בו אקטואר מדרגה נמוכה. נראה כי במסגרת חברי האגודה המבקש הוא, אכן, אקטואר בדרגה "נמוכה", שכן טרם עמד בדרישות ובניסיון הנדרשים כדי להתקבל כחבר מלא באגודה והוא, עדיין, עמית מתמחה בלבד. משום כך, וככל שהדבר נוגע לחברי האגודה, מעמדו של המבקש הוא "עמית מתמחה" שדרגתו נמוכה מ"חבר מלא" אשר עבר את כל הדרישות לצורך קבלת מעמד זה. ח. ראוי לציין כי המשיבה הציעה למבקש לסייע לו כדי לנסות ולהתקבל כחבר מלא באגודה ולהעמיד לרשותו אקטואר החבר באגודה, אשר יפקח על עבודתו למשך תוקפת ניסיון הנדרשת עפ"י התקנות, לאחר שהוא יעמוד במבחנים. המבקש לא עשה כל פעולה כדי לנסות ולעבור את הבחינות (ר' ס' 7 לתצהירו של מר אבי בר אור שלא נסתר). ראוי גם להזכיר כי ציוניו של המבקש, שנכשל בבחינות ב- 3 מועדים, היו בין 3 הציונים הנמוכים ביותר מבין 33 נבחנים (ר' ס' 65 לתצהירו של מר אבי בר אור, שלא נסתר גם הוא). ט. אשר על כן נדחית טענת המבקש לפיה ההוראות בתקנון ובכללי האגודה, יש בהן כדי להטעות את הציבור כי מי שלא עמד בתנאים הקבועים בתקנון ולא נתקבל לאגודה כחבר מלא אינו רשאי לכנות עצמו אקטואר ולעשות את כל אותם דברים שאקטואר עושה על פי אמונתו וכישוריו לרבות פעולות שהחוק ייחד לאקטוארים. כמו כן, נדחית טענת המבקש לפיה כתוצאה מ"מצג מטעה" זה נפגעה פרנסתו, ונדחית גם טענתו לפיה תקנון האגודה פוגע בחופש העיסוק. 8. הסעד השני לו עותר המבקש הוא סעד הצהרתי המורה על ביטולו של הסעיף מתקנון האגודה האוסר על כל אדם להשתמש בתואר אקטואר אם אינו חבר מלא באגודה. סעיף 6.א.1 לתקנון האגודה קובע כדלקמן: "זכויות החבר המלא הנן כדלקמן - לשאת תואר אקטואר ולהציג עצמו בתואר זה ולעשות כל פעולה אשר הדין ו/או תקנות האגודה מאפשרים לאקטואר לעשותה." עיון בסעיף 6.א.1 הנ"ל מעיד כי הוא מתייחס לחברי האגודה בלבד ואין הוא אוסר על אדם שאינו חבר באגודה לכנות עצמו בתואר "אקטואר". הסעיף הנ"ל מתייחס לאבחנה בין חברי האגודה בלבד באופן שרק "חבר מלא" באגודה רשאי לכנות עצמו אקטואר בהבדל מחבר אחר באגודה, שאינו "חבר מלא" אשר אינו רשאי לכנות עצמו "אקטואר". המבקש הוא חבר באגודה במעמד של "עמית מתמחה" ומאחר ואינו חבר מלא הוא אינו רשאי לכנות עצמו אקטואר. כל אדם אחר שאינו חבר באגודה רשאי להשתמש בתואר אקטואר. 9. המבקש מלין על מכתב שנשלח אליו ביום 7.4.97 על ידי נשיא האגודה, מר אבי בר-אור בו נתבקש המבקש, בין היתר, להפסיק להציג עצמו בתואר "אקטואר", שכן באותו מועד היה המבקש "עמית מתמחה". בכך, למעשה, טוען המבקש כי כל אדם לרבות חבר באגודה שאינו חבר מלא, אינו רשאי לכנות עצמו אקטואר ומשום כך הוא מבקש להורות על ביטול הסעיף בתקנון האוסר זאת. המבקש ביקש להתקבל כחבר באגודה, הוא הכפיף עצמו לתקנון האגודה מרצונו והסכים, בין היתר, לסעיף בתקנון אשר אוסר על חבר האגודה להשתמש בתואר אקטואר כל עוד אינו זכאי למעמד "חבר מלא" באגודה. תקנון האגודה אושר על ידי רשם העמותות והסעיפים בתקנון הותאמו לכללי האתיקה המקצועית של האגודה הבין לאומית במטרה לעמוד בדרישות האגודה הבין לאומית. האגודה, כאגודה וולונטרית, זכאית לקבוע לעצמה את תקנונה לרבות את הכללים והתנאים לחברות בה, כל עוד היא עומדת בתנאים ובסייגים אשר נקבעו בחוק העמותות. המבקש לא עמד בתנאים שנקבעו בתקנון ובכללים כדי להתקבל כ"חבר מלא", הוא חבר באגודה כ"עמית מתמחה" ומשום כך רשאית האגודה לאסור עליו להשתמש בתואר אקטואר, כל עוד אינו "חבר מלא" באגודה וכל עוד הוא חבר באגודה. אשר על כן ולאור האמור לעיל, נדחית גם עתירתו השניה של המבקש להורות על ביטול סעיף מתקנון האגודה האוסר על כל אדם להשתמש בתואר אקטואר, אם אינו "חבר מלא" באגודה. כאמור, אם יבחר המבקש לבטל את חברותו באגודה אין מניעה כי יכנה עצמו אקטואר. 10. הסעד השלישי לו עותר המבקש הוא הצהרה לפיה תקנון האגודה נוגד את טובת הציבור, עומד בניגוד לחוק העמותות ופוגע בחופש העיסוק. הטענה של פגיעה בחופש העיסוק נידונה לעיל ונדחתה. לא הוכח כי התקנון פוגע בחופש העיסוק ולא הוכח כי התקנון פוגע באלו העוסקים באקטואריה ואינם חברי האגודה ומשום כך דין הטענה לפיה התקנון פוגע בחופש העיסוק להידחות. בעניין זה מקובלות עלי טענות המשיבים המפורטות בס' 58-50 בסיכומי המשיבים. 11. המבקש עותר להצהיר, בסעד השלישי, כי תקנון האגודה נוגד את טובת הציבור. עיון בתובענה ובסכומים מעיד כי אין בהם פירוט או התייחסות מפורטת כיצד נוגד התקנון את טובת הציבור. ב"כ המבקש מפרט טענות רבות כגון מונופולין, הטעיה ופגיעה בחופש העיסוק אולם, כאמור, אין פירוט של הטענות והעובדות המבססות את הטענה לפיה התקנון נוגד את טובת הציבור. אם התכוון המבקש לראות ב"טובת הציבור" סעיף סל, הכולל בתוכו את כל הטענות, כי אז דן פסק דין זה בכל טענה בנפרד. אם התכוון המבקש לראות בטענה זו טענה נפרדת ומיוחדת - כי אז אין פירוט לטענה זו בתובענה בסיכומים. אי לכך, דין הטענה להידחות. 12. המבקש עותר להצהיר כי תקנון האגודה עומד בניגוד לחוק העמותות. גם לטענה זו אין פירוט בגוף העתירה ובסכומים היינו מהם הסעיפים בתקנון האגודה העומדים בניגוד לחוק העמותות ומדוע נוגד התקנון את חוק העמותות. אי לכך, גם דין טענה זו להידחות. 13. א. המבקש טוען כי גם שם האגודה יוצר "את הרושם כי אגודת האקטוארים פועלת על פי חוק וכי תנאי הכניסה לאגודה הם למעשה תנאי הסמכה וכשירות לכל החפץ לשמש כאקטואר. מכאן נוצר הרושם המוטעה בציבור כי מקצוע האקטואריה הוסדר על פי חוק וכי ניתנה לאגודת האקטוארים הסמכות לקבוע מי הינו רשאי לשאת בתואר אקטואר ומי לא" (ר' ס' 21 לתובענה וכן ס' 21-20 לסיכומים). ראוי לציין כי בסעדים הנדרשים בתובענה הנוכחית לא התבקש סעד המתייחס לשם האגודה. רק בעתירה שהגיש המבקש לבג"צ (בג"צ 7055/98) התבקש סעד כנגד שמה של האגודה. ב. המבקש לא הוכיח, באופן ראוי ובמידה הנדרשת, כי שם האגודה יוצר רושם מטעה בציבור לפיו, מי שאינו חבר באגודה אינו זכאי לתואר אקטואר, וכי האגודה פועלת על פי חוק, וכי תנאי הכניסה לאגודה הם למעשה תנאי הסמכה וכשירות לכל החפץ לשמש כאקטואר. מידת ההוכחה הנדרשת מהמבקש, כפי שפורט בעניין המצג המטעה של תקנון וכללי האגודה, דרושה גם לצורך הוכחת טענת המבקש בעניין שם האגודה. ג. בעניין זה מוקבלים עלי טיעוני המשיבים המופיעים בס' 42-40 לסיכומי המשיבים. כדי להוכיח הטעיה בשמה של אגודה יש להוכיח הסתברות ברמה של "וודאות קרובה", מצב שלא הוכח בענייננו. עוד נכונים טיעוני המשיבים לפיהם קיימות בישראל עמותות וגופים הנקראים בשם "אגודת העיתונאים", "אגודת האיכרים", "לשכות העצמאים", התאחדות הסוחרים", "התאחדות הקבלנים" ואין לקבל את הטענה, ומכל מקום טענה כזו לא הוכחה, לפיה מוטעה הציבור לחשוב כי מי שאינו חבר באחת העמותות או בגופים אלה אינו רשאי לעסוק כעיתונאי, עצמאי, קבלן וכו'. ד. לאור האמור לעיל, נדחית גם טענת המבקש לפיה יש בשם האגודה כדי להטעות. 14. המבקש טוען כי המשיבה יצרה לעצמה מונופולין על השימוש בתואר "אקטואר" ללא עיגון חקיקתי לכך. משום כך, ובהיעדר עיגון חקיקתי, אין האגודה יכולה לקחת החוק לידיה ולקבוע למי הזכות להשתמש בשם ולמי לא, וכלשונו בסעיף 1 לסיכומים: ”למעשה כוננה לעצמה המשיבה מונופולין על מקצוע האקטוארים, הפקיעה את המילה אקטואר משימוש הכלל וקבעה בתקנונה כי רק מי שעבר את מבחני הקבלה הקשים לאגודה, רשאי להתגנדר בתואר "אקטואר" והכל שלא על פי חוק או מכוח חוק." גם דין טענה זו להידחות. המשיבה אינה ארגון מונופוליסטי ואיננה כופה או אוסרת את השימוש בתואר "אקטואר" על מי שאינו חבר בה. תקנון האגודה וכלליה חלים רק על חברי האגודה ומי שאינו חבר בה רשאי לפעול שלא עפ"י תקנון וכללי האגודה. ב"כ המבקש מפנה בסיכומיו לע"א 674/89, דן טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פד"י מה(2) 718 שם נפסק, בע' 733, כי גם בסוגים מסויימים של ארגונים וולונטריים, אשר יש להם אופי מונופוליסטי, יש ליישם את עקרון חופש ההתקשרות ועיקרון חופש הבחירה ואין להגביל את היקף פיקוח ביהמ"ש על פעולותיהם של ארגונים וולונטריים-מונופוליסטים. צודקים המשיבים בתגובתם כי פסק דין זה שונה בעובדותיו מהעובדות שבפנינו. בפסה"ד הנ"ל נפסק כי ספורטאי המעוניין לעסוק בפעילות ספורטיבית ברמה תחרותית, אינו יכול לעשות זאת ללא הצטרפות לאחת האגודות הפועלות באותו ענף ספורט. ואילו בעניננו - המבקש רשאי לפעול במסגרת עיסוקיו, מבלי להשתייך לאגודה, כפי שהוא אכן עוסק, ומשום כך אין לקבל את טענת המבקש לפיה מדובר בארגון מונופליסטי. 15. המבקש טוען כי החוק לא הסמיך את המשיבה לקבוע תנאים לקבלת רשיון ומשום כך אין בסמכותה לקבוע תנאים לקבלת רשיון לאקטואר והיא יצרה "יש מאין בלא שקיבלה הסמכה לכך". גם דין טענה זו להידחות. האגודה אינה מאגדת את כלל האקטוארים בישראל. עפ"י ס' 9 לחוק העמותות, דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובין עצמם. החברות באגודה היא וולונטרית ותקנונה חל, כאמור, רק על חבריה. זכותה של האגודה, כאגודה וולונטרית, לקבוע לעצמה את תקנונה לרבות הכללים והתנאים לחברות בה, בתנאי שתעמוד בתנאים ובסייגים אשר נקבעו בחוק העמותות, כמפורט בסע' 65-64 לסכומי המשיבה. אי לכך דין טענה זו להידחות. 16. המבקש מתייחס בסיכומיו ל"היסטוריה של הפליה" ומתייחס להפליית המבקש בקבלתו כחבר מלא באגודה. טענה זו היא טענה כבדת משקל אולם בסעדים הנתבעים בתובענה לא נדרש כל סעד המתייחס לבחינות שעבר המבקש או להפליה בקבלת המבקש כחבר האגודה. יתירה מכך - בישיבה מיום 23.4.01 (ע' 2 לפרוטוקול) הצהירה עו"ד מרגלית כי "העתירה שלנו כתובה ברישא לתובענה ואיננה מתייחסת לנושא הבחינות ונושאים אחרים שפורטו בגוף הבקשה...". היינו ב"כ המבקש הצהירה כי אין המבקש עותר לסעד בנושא הבחינות ואין, לכן, מקום לפסוק בשאלה זו. ראוי לציין כי לטענת "ההפליה" של המבקש הגיבה המשיבה באופן מפורט בתגובתה לתובענה, והעובדות המופיעות בתגובה ללא נסתרו. 17. אשר על כן ולסכום התובענה נדחית. 18. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪ + מע"מ נושאי ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מסמכיםתקנון אגודה