תרומה לקופת הפירוק


החלטה

מונחת בפני מחלוקת בדבר אישורו של הסדר נושים לחברת סיבית שירותי מיקרו מחשבים בע"מ. במסגרת ההסדר, הסכימו קרובי משפחה של בעלי החברה לתרום לקופת הנשיה סכומים, אשר יזכו את הנושים הרגילים המחזיקים בערבות אישית 13% מסכום נשייתם, ואילו לנושים רגילים שאינם מחזיקים בערבות כזו - 4% מסכום נשייתם. זאת, בכפוף להפטרת בעלי החברה מערבותם האישית. הסדר הנושים אושר ברוב של 99% מסכום הנשיה. זאת, כאשר מתנגד להסדר אך ורק נושה אחד (להלן: "המתנגד"), המחזיק בנשיה של 60,000 ש"ח בערך מתוך סך חובות של 7 מיליון ש"ח.

טענות הנושים המסכימים להסדר (להלן: "המבקשים");

1. הסדר הנושים אושר ברוב של 99% מסך הנשים לערך, וזאת לאחר שלבעלי החברה נערכו שתי חקירות אצל כונס הנכסים הרשמי, אשר לא העלו חשד כלשהו למעשה רמיה, וכמו כן הוברר כי אין מקור כלכלי אחר להפרע ולו כדי חלק מהחוב.

2. אם תפול הצעת ההסדר, הרי שהנושים לא יקבלו דבר. החלופה היחידה היא לפעול כנגד בעלי החברה בהליכי פשיטת רגל, אשר לאור מצבם דהיום עשוי להניב תועלת פחותה בהרבה מההסדר דנן.


3. המבקשים מסכימים כי הפטר מנהלי החברה יהיה כפוף לחקירה נוספת שלהם בכנ"ר, ואם יתגלו סימני מרמה או הסתרת נכסים שלהם, יבוטל ההפטר לאלתר.


טענות המתנגד;

4. אין לאיש זכות להכריח אותו לוותר על ערבותם האישית של מנהלי החברה כלפיו, ואין לבית המשפט אף סמכות לעשות כן. אם רוצים המנהלים לקבל הפטר מערבות זו - יתכבדו ויפנו להליכי פשיטת רגל, שם יציעו הצעת הסדר.


5. לא נעשתה בדיקה ראויה האם הסתירו המנהלים נכסים, והאם יש להם רכוש, זאת היות ולא נפתחו עדיין הליכי פשיטת רגל כנגדם.

עד כאן העובדות וטענות הצדדים ולהלן החלטתי;



6. עסקינן בהתנגדות להסדר נושים של חברה, הנסמכת על טענה קניינית; טוען המתנגד כי הערבות האישית העומדת לו כנגד מנהל החברה הינה קניינו, ואין ליטול אותו ממנו אלא על-ידי הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל. זאת, אף אם 99% מסך הנשיה, כולל כל יתר בעלי הערבויות האישיות הסכימו להסדר.
את התנהגותו זו מנמק המתנגד בטענה בעלמא, לפיה עסקו המנהלים בהברחת נכסים, והוא לא השתכנע אחרת אף לאחר שנערכו חקירות אשר לא מצאו ביסוס כלשהו לטענה זו.


לא זאת, אלא אף זאת; במסגרת הנסיונות להגיע לפתרון מוסכם הוצע למתנגד כי תערך חקירה מקיפה נוספת למנהלים, בה ישתתף גם בא-כוחו, וכן כי אם יתגלו בעתיד נכסים שהוסתרו על-ידי המנהלים, יבוטל הפטרם לאלתר. אלא, שהמתנגד סרב לכל אותן הצעות, ונותר על התנגדותו, וזאת בנימוק כי זכותו הקניינית עומדת לו.


7. אין חולק, כי הכלל הרחב הוא כי בעל קניין רשאי לעשות בקניינו הוא ככל העולה על רוחו, גם אם פעולותיו נראות, בעיניים אובייקיטיביות כחסרות טעם או אף שרירותיות. אלא, שאף לכלל זה חריגים המוכרים בדין ובפסיקה. החריג הידוע ביותר לכלל זה הינו במסגרת סעיף 14 לחוק המקרקעין, הקובע במפורש כי אין בבעלות על מקרקעין, לכשעצמה, בכדי לעשות פעולה הגורמת נזק לאחר. חריג זה הוכר, למעשה, כאחת משלוחותיו של עקרון תום הלב, אשר זכה זה מכבר ל"מעמד מלכותי" בשיטת המשפט הישראלית.


8. האם ניתן להחיל, בנסיבות חריגות, את עקרון תום הלב באופן אשר יגביל או יפקיע זכות קניינית? עניין זה נידון בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 6339/97, רוקר נ' סלומון. שם נדונה בקשתו של אדם אשר בנה שלא כדין ברכוש המשותף של דיירי בית משותף, כי לא יוצא צו להריסת המבנה, זאת באשר התנגדות שכניו הינה קנטרנית, חסרת תום-לב, ואין המבנה גורם להם למעשה נזק אמיתי.


שבעה שופטים ישבו בדין ונחלקו בדעותיהם, הן לעניין עצם הריסת המבנה, והן לעניין מידת תחולתו של עקרון תום הלב (ושיקול הדעת המוקנה לבית המשפט במסגרתו) כנגד זכות קניינית אשר בעליה מנצל אותה בדרך הנראית לבית המשפט בלתי ראויה.


9. אלא, שאין צורך כי אכנס בנסיבות מקרה זה לדיון מעמיק אודות פסק הדין בעניין רוקר וההלכה המדוייקת העולה ממנו, שכן דומה כי רובם המוחלט של שופטי בית המשפט העליון הסכימו בלא היסוס לכך כי בנסיבות קיצוניות וחריגות, יתכן ועקרון תום הלב ישתיק בעל דין מלהסתמך על זכותו הקניינית. דומה, כי נסיבות המקרה אשר לפני הינן נסיבות קיצוניות כאלו, אשר עולות בחומרתן לאין ערוך על התנהגותם הנטענת של הדיירים המתנגדים בפרשת רוקר. דומה, כי הדרך בה הפעיל המתנגד את זכותו הקניינית עולה לכדי קנטרנות וחוסר-תום לב, באופן העולה אף על נסיבות פרשת רדומילסקי נ' פרידמן, בה הכיר בית המשפט ב"הפקעה" מסויימת של חלק מזכות קניינו של בעל דין.


10. ובמה אמורים דברים?

במקרה דנן, עסקינן בהסדר נושים של חברה חדלת-פרעון שקופתה ריקה. מקור חלק הארי של כספי ההסדר הינו במקור מימון חיצוני בדמות כספים הבאים מבני משפחתם של המנהלים, המותנים בהפטרתם מערבותם האישית. אין חולק, כי אם יפול ההסדר, לא יראו הנושים מאומה על חשבון חובם, וזכותם הקניינית לקבל את כספם תפגע, ולמעשה תשלל.


זאת ועוד; הוכח בפני כי בנסיבות המקרה דנן, לאחר שחקירות שנערכו לא העלו דבר, הרי פתיחת הליכי פשיטת רגל כנגד מנהלי החברה לא יביא, סביר להניח, תועלת מרובה, ורק יסבך את הנושים בהוצאות נוספות, אשר ספק אם ימצא להם מקור מימון.


במצב דברים זה, לא נותרה בפי המתנגד אלא טענה עמומה כי יתכן ונאמן בפשיטת רגל, אם ימונה, ימצא נכסים נוספים שהוסתרו. אלא, שכאשר "הוטלה הכפפה" לפתחו, והוצע לו להשתתף בחקירה נוספת שיבצע כונס הנכסים הרשמי וכך להוכיח את טענותיו סרב לעשות זאת. בנסיבות אלו, לא יכולתי להמנע מתחושה, כי מנוי וגמור עם המתנגד להוביל את מנהלי החברה לפשיטת רגל, וזאת מטעמים השמורים עמו, ואינם נוגעים לשאלת תועלתה של קופת הנשיה. לעניין זה יוער, כי אף הליך פשיטת הרגל צופן עמו פגיעות חמורות בזכויות החייב, לרבות זכויותיו הקנייניות, ופתיחת הליך שלא לצורך עשויה לעלות אף היא לכדי חוסר תום-לב (לעניין זה ראה גם החלטותי בעניין אפל נ' פריניר ופריינטה נ' פיניציה), אלא שאין צורך להכריע בכך בנסיבות המקרה דנן.


11. דומה, כי חוסר האמון אשר רוחש המתנגד למנהלי החברה הביא אותו, למעשה, לכך שינצל את זכותו הקניינית כדי לגרום נזק למנהלי החברה, ליתר הנושים, ולמעשה אף לו עצמו, וזאת אך ורק בכדי לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד המנהלים, וזאת בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה". עם התנהגות מעין זו אין בית המשפט יכול להשלים. דומה, כי מקרה זה, בנסיבותיו המיוחדות, נופל לתוך הגדרת המצבים הקיצוניים, בהם הוסכם בפסק-דין רוקר כי יפלו לחריג בו ימנע עקרון תום הלב שימוש בזכות קניינית.


בשולי הדברים יוער כי מידת הפגיעה אשר צופנת החלטה זו בזכות הקניין של החייב אינה חמורה במיוחד, ואין חולק כי היא נופלת בחומרתה בהרבה ממה שהיה צפוי בפרשת רוקר לבעלי הרכוש המשותף אם היתה בקשת העותר באותו עניין מתקבלת; עסקינן בהסדרי נושים של חברה חדלת פרעון, אשר כורכים בחובם מניה וביה "הפקעת" זכות הקניין של מיעוט מתנגד, והכפפתו לדעת רוב הנושים. זאת, גם בכדי למנוע מצב בו איש מהנושים לא יראה מאומה על חשבון חובו, וזאת בשל עקשנות יתר של חלק מהנושים, הערכת מצב כלכלית שגויה בדבר אמצעי התשלום של החייב, או אסטרטגיה פסולה של לחץ מצד אחד מנושי החייב. הפקעה זו, אשר הדין קובע אותה, מתבססת גם ובעיקר מתוך הנחה, כי הקניין המופקע הינו, במידה רבה, קניין פגום, אשר אין בו ממש מעבר לזכות ערטילאית להפרע מחברה או חייב חדלי פרעון.


אלו הן, ביתר שאת, נסיבות המקרה דנן, בהם מצבם של המנהלים עצמם אינו מן השפירים. עד כדי כך הגיעו דברים, כי המתנגד עצמו מודה כי יתכן מאד ובסופו של יום יופקע ממנו גם קניינו זה - אלא שהוא עומד על כך כי הפקעה זו תהיה במסגרת הליך פורמלי אחר, והוא הליכי הפטר או הסדר בפשיטת רגל. זאת, לאחר שכל הצדדים יפגעו ויוציאו הוצאות נוספות, הסדר הנושים יפול, יתרת הנושים לא יקבלו מאומה על חשבון חובם, כאשר בסופו של דבר, לא תצמח למתנגד תועלת כלשהי ממהלך זה!



12. מכל הסיבות דנן, עולה כי דין הצעת ההסדר להתקבל, כאמור בגוף הבקשה וכפי שאושר באספת הנושים ברוב של 99% מסך הנשיה. זאת, כולל הפטרת מנהלי החברה מערבותם האישית, וזאת גם בהתאם להלכה אשר קבע בית המשפט העליון בפרשת רוקר.


לפנים משורת הדין, ולאור העובדה כי המתנגד נפגע בלאו הכי באשר זכותו הקניינית הופקעה ממנו, והוא לא נפרע כדי מלוא חובו, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק איגוד

  2. בית המשפט של פירוק

  3. תרומה לקופת הפירוק

  4. פירוק איגוד מקרקעין

  5. עורך דין פירוק חברה

  6. הערת עסק חי

  7. אי הצדקה לבקשת פירוק

  8. טופס בקשת פירוק

  9. תקנות פירוק חברה

  10. חיוב משקיע לשלם

  11. פירוק הפועל חיפה

  12. ביטול פירוק מרצון

  13. פירוק חברה - העלמת כספים

  14. ערעור החלטת המנהל המיוחד

  15. חוב תמלוגים – פירוק חברה

  16. שכר מעל דין קדימה

  17. העלמת נכסים של חברה בפירוק

  18. התנגדות נושים לפירוק חברה

  19. התנגדות לבקשת פירוק חברה

  20. הפועל רמת גן - פירוק

  21. פירוק חברה חוב שכר לעובדים

  22. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  23. פירוק חברה - פיטורים בהריון

  24. ערעור על החלטת המנהל המיוחד

  25. מכירת מוצרים לפני קריסת חברה

  26. דוח שנתי - חברה בפירוק

  27. בקשה לתבוע חברה בהליכי פירוק

  28. פירוק חברה מרצון - מיסוי

  29. מניעת מכירת נכס של חברה בפירוק

  30. תביעה נגד מנהל מיוחד פירוק חברה

  31. אחריות מוגברת בין חברה לעובדיה

  32. בקשה לעכב את ההליכים - צו פירוק

  33. תביעה לתשלום יתרת חוב מחברה בפירוק

  34. רשות להגיש כתב תביעה לאחר צו פירוק

  35. מלאי חברה בפירוק - בקשה לקבל נתונים

  36. הסכם בין חברה בפירוק ללקוחות

  37. הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי עובדים

  38. הוועד הממונה של הקו-אופ - הליך פירוק

  39. זכויות עובדים בפירוק או פשיטת רגל המעביד

  40. בקשה לאשר תביעה כספית נגד חברה בפירוק

  41. פירוק על ידי בית המשפט עקב חדלות פרעון

  42. פירוק חברה ע"י בית משפט מן הצדק והיושר

  43. בקשה אישור להמשיך בהליך נגד חברה בפירוק

  44. בקשה שבית המשפט יתערב בהליך פירוק מרצון

  45. העברת כספים במהלך פירוק חברה לצורך מיסוי

  46. טופס צו לפירוק חברה בידי בית המשפט

  47. פירוק חברה - מנהלים רוקנו את כל הכסף בחברה

  48. אישור בית משפט להמשיך הליכים בפירוק

  49. החלטה של מנהל מיוחד פרוק חברה – הגדרת עובד

  50. בקשה למתן צו פירוק בעילת חדלות פירעון

  51. תביעה להחזר כספים על דירה - פירוק חברה קבלנית

  52. תביעה אישית נגד מעביד - פירוק חברה / פשיטת רגל

  53. טופס הודעת הכונס הרשמי בדבר מתן צו פירוק

  54. פירוק מטעמי צדק ויושר - סעיף 257(5) לפקודת החברות

  55. המחאות הוחזרו בגלל חשבון מוגבל בבנק - צו פירוק חברה

  56. סעיף 257(5) לפקודת החברות – פירוק חברה בגלל צדק ויושר

  57. טופס הודעה בדבר הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק חברה

  58. זכאות עובדים לגמלה מביטוח לאומי - צו פירוק חברה בידי בית המשפט

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון