החלטה מונחת לפני בקשתם של החייבים, כי אורה על עיכוב כל ההליכים התלויים ועומדים כנגדם, עד לכינוס אספות נושים והכרעה בהצעת ההסדר שהגישו, לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. עובדות המקרה; 1. ביום 22.4.01, התבקש בית המשפט לראשונה לתת צו עיכוב הליכים, עד להכרעה בנושא הצעת ההסדר אשר הגישו החייבים. 2. עיקרי הצעת ההסדר הינם כדלהלן: א. מכירת בית החייבים, אותו העריך שמאי מטעמם ב810,000- ש"ח. מהסכום ינוקו משכנתא של 140,000 ש"ח וכן סך של 25,000$ בגין דיור חלוף לחייבים, מה שיותיר לנושים סך של 567,000 ש"ח (פחות שכ"ט נאמן). ב. נושים שהינם קרובי משפחה של החייבים יוותרו על נשייתם. ג. יתמנה נאמן אובייקטיבי לבדיקת תביעות החוב וביצוע ההסדר. 3. לטענת החייבים, יוותר דיבידנד לנושים בסך של 35%-30% מערך חובם. עמדת הכנ"ר; 4. לכל אחד מהחייבים חובות של כ 1.5 מיליון ש"ח, בעוד שס' 19א מחייב הצעה לפיה כל אחד מהחייבים יציע, בנפרד, 30% מסך חובו. 5. לכן, ההצעה אינה עומדת בדרישות ס' 19א, ולא ניתן לכנס אספת נושים. תגובת המבקשים לעמדת הכנ"ר; 6. באופן כללי, טוענים המבקשים כי הכנ"ר מסתמך על דוחות לא מעודכנים מלפני הצעת ההסדר, מה שהביא אותו לטעויות עקרוניות בנושאים הבאים: א. בדוחות בהם מופיעים גם קרובי משפחה כנושים, אלא שבמסגרת ההסדר מוותרים אלו על נשייתם, ולכן אין לחשב את הסכום דנן במסגרת סכום החובות. ב. בדוחות מופיע גם חוב המשכנתא. הכנ"ר התעלם מכך כי החייבים התייחסו לסכום זה והורידו אותו מהחשבון טרם חישוב הדיבידנד. ג. חובו הנטען של הנושה המובטח קפץ תוך פחות משנה מ52,000- ש"ח ל140,000- ש"ח, דבר שאינו סביר, גם אם תחושב ריבית פיגורים מקסימלית. הקטנת תביעה זו תגדיל עוד יותר את הדיבידנד לנושים. ד. כמו כן, הכנ"ר לא לקח בחשבון כי רוב חובותיהם של בני הזוג חופפים. בנוסף, יתכן מאד כי לאחר בדיקה, מצבת החובות הכללית תקטן. 7. יוצא מכל זאת, לשיטת החייבים כי הינם עומדים חייבים ברף ה30%- מסך החובות. 8. לעניין פרשנותו המשפטית של הכנ"ר, טוענים החייבים כי זו הינה שגויה - באשר חייב נבדק כחלק מהתא המשפחתי גם לעניין סעיף 19א - כשם שהדוחות אותם מגישים חייבים ושאר חובותיהם מתייחסים לתא המשפחתי. 9. כמו כן, מוכנים החייבים להסכים כי אם לאחר הבדיקה יחסר לחייבים סכום בסך הדיור החלוף להשלמת מצבת ה30%-, הם יוותרו על דרישתם לדיור חלוף. התנגדותו של בנק איגוד; הבנק דוחה מכל וכל את הצעת ההסדר של החייבים, ומתנגד לעיכוב ההליכים. 10. ראשית מדובר בחייבים רבי-אמצעים: בני זוג שהם אנשי מחשבים המשתכרים יחד כ- 17,000 ש"ח נטו. הם מתגוררים בקוטג' מפואר בישוב מבוסס, ומשלמים דמי שכירות של לא פחות מ750$- לחודש. 11. החייבים מסתירים עובדות, ושומת המקרקעין שלהם לא סבירה. למעשה, הנכס שווה הרבה יותר (הבנק מגיע עד כדי הגדרתו כ"ארמון"). 12. כמו כן, כך טוען הבנק בלקוניות ובלא לנמק או להתייחס לטענות החייבים, אין סיכוי כי ההצעה תגיע לסך 30% מהחובות של הנושים הלא מובטחים. 13. לחליפין, מבקש הבנק להתנות את המשך הצו בהפקדה חודשית של 15,000$. אלא, שביום הדיון למדתי מפיו של עו"ד סלמן, כי בנק איגוד הסיר את התנגדותו, והסכים למעשה להצעת ההסדר - זאת באספת נושים שנערכה שבוע לפני מועד הדיון. עמדת בנק המזרחי; מתנגד להצעות החייבים, מפני שאין הן, לדעתו, מקנות לנושים יותר מאשר יכלו לקבל בהליך של פשיטת רגל. אלא, שכמו בנק איגוד, הוסרה גם התנגדותו באספת הנושים שנערכה שבוע לפני מועד הדיון. עמדת הנושה C.S.T.S שירותים טכניים: מסכים לבקשה, ומבקש לפטרו מהתייצבות. עמדת הנושה המובטח; מתנגד בכל תוקף לעיכוב הליכים, וזאת מהטעמים הבאים: 14. הנושה המובטח עומד על כך כי החוב כלפיו הוא 150,000 ש"ח ולא פחות, וזאת על סמך תדפיס. 15. הנושה המובטח כבר מינה כונסת נכסים בהליכי הוצל"פ. אין לעכב הליכים של נושה מובטח בשל ענייני פש"ר, ואין להכלילו בהסדר נושים. 16. החייבים ויתרו על הגנות החוק במסגרת חוזה ההלוואה המובטח במשכון. להלן החלטתי; 17. ראשית, יש להדגיש הדגש-היטב, כי מה שעומד לדיון בפני ביהמ"ש היום אינו אישור הסדר הנושים, אלא אך ורק עיכוב הליכים, שמטרתו מתן אפשרות לחייבים להציע הסדר, ומתן אפשרות לנושים להביע דעתם באספות נושים. מטרה חשובה לא פחות הינה האפשרות לדעת את מצבת החובות האמיתית, זאת ע"י בדיקת נאמן. יתכן מאד, כי לאחר חישוב מצבת החובות האמיתית תשתנה הן תמונת הכדאיות הכלכלית, וכמו כן, עשויים לחול שינויים אחרים בעמדות הנושים: יתכנו מצבים מסויימים, בהם נושה פלוני מתנגד בתוקף לעיכוב הליכים ולהסדר אך ורק משום שהוא מעוניין להמנע מבדיקה אובייקטיבית ובלתי תלויה של חובו (אין בדברים אלו, כמובן, משום הבעת דעה על איש מהנושים במקרה דנן). עיכוב הליכים שתלווה בבדיקת נאמן תפטור את הנושים מאינטרסים "זרים" כגון אלו, ותאפשר להם לחוות את דעתם באובייקטיביות על הצעת החייבים. 18. יוצא מכך, כי לשם עיכוב הליכים אין צורך בכך כי רוב הנושים יתמכו בהצעת ההסדר. כל שצריך הינו סיכוי מניח את הדעת כי הצעת ההסדר רצינית, ועומדת בתנאי הסף של סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. על כך בדיוק נפלה המחלוקת בין החייבים לכנ"ר. 19. במחלוקת שנפלה בין החייבים לכנ"ר, הרי שעל פניו, נראית לי יותר עמדת החייבים. לכאורה, דומה כי אין מדובר בהצעת סרק. החייבים הגישו לבית המשפט תגובה מפורטת, ובו התייחסו לשורה של טעויות שנפלו לדעתם בעמדת הכנ"ר, מהן טעויות בולטות על פניהן, אשר תיקונן מביא לכך, לכאורה, כי הצעת החייבים עוברת, לכאורה, את רף ה30%- של סעיף 19א. הכנ"ר, למרות שחוייב להגיב בהחלטת בית המשפט מיום 6.5.01, בחר שלא לעשות כן. בכדי שהצעת החייבים תעבור לכאורה את רף ה30%-, די בטענותיהן העובדתיות אותן לא טרח הכנ"ר לסתור. על פניו, יש טעם גם בטענות כי לאחר בדיקה אובייקטיבית, קיים סיכוי סביר כי תביעות החוב יוקטנו, וגם מסיבה זו יש סיכוי טוב כי הצעת החייבים תעבור את רף סעיף 19א. מסיבות אלו, אין צורך להכריע בסוגיה המשפטית בנוגע לאופן חישוב ה30%- הדרושים בסעיף 19א: האמנם לכל חייב בנפרד, או שמא עבור התא המשפחתי כולו. שאלה זו תוותר, אם כך, בצריך עיון. 20. מכיוון שעסקינן בדיון היום באישור הצעת הנושים, אין צורך להכריע בשאלה, עד כמה תורמת הצעת ההסדר לנושים סכומים עליהם לא יכולים היו "להניח ידם" בהליכי פשיטת רגל, שאלה העומדת למעשה בבסיס התנגדותו של בנק המזרחי. בשלב זה, די אם אעיר שתי הערות לנושא זה: א. ויתור של קרובי משפחה על נשייתם יכולה להחשב תרומה משמעותית ליתרת הנושים, אותה לא יוכלו להשיג בהליכי פש"ר - אולם זאת אם מדובר בנשיה אמיתית, ולא בנשיה מדומה. בשלב זה, כמובן, אין כל דרך להכריע בכך, וזאת עד שיתמנה נאמן ויכריע בכל תביעות החוב - ואף זאת שיקול התומך בעיכוב ההליכים. ב. הארכת ההליכים אינה "סוף פסוק" מבחינת הצעת ההסדר, אלא נהפוך הוא; היא זו שתאפשר כינוס אספות נושים, אשר מהוות במה, לעיתים קרובות, למשא ומתן בין החייבים לנושיהם, במהלכם משפרים החייבים את הצעותיהם. גם מסיבה זו, התנגדותו של בנק המזרחי מוקדמת מדי, ואינה שיקול אמיתי בדיון זה. 21. לכאורה, משהסירו בנק איגוד ובנק מזרחי את התנגדותם להצעת ההסדר, מתייתר הצורך להכריע בגורל הטענות שהעלו בתיק בית המשפט, ונזכרו לעיל, אלא שפטור בלא כלום אי אפשר, ומצאתי לנכון להעיר לעניין עמדות אלו דברים מספר, בלא לקבוע מסמרות בעניין: התנגדותו של בנק איגוד הורכבה, רובה ככולה, מטעמים כלכליים, שיתכן מאד והינם טעמים לדחיית הצעת הסדר באספת נושים (שאינה, כידוע, אלא בחינת מאזן סיכונים וסיכונים כלכליים מצד הנושים), אולם אין הם, בשום פנים ואופן, טעם מקדמי לדחיית אפשרות ההסדר על הסף. בשולי הדברים יוער, כי על החייבים דנן טרם הוטל צו כינוס, ולא הושתו עליהם תשלומים חודשיים בהם אינם עומדים. לכן, אין פסול אינהרנטי בכך כי הם חיים ברמת חיים גבוהה ומבקשים להגיע להסדר עם נושיהם בנסיון לשמר משהו ממנה עבור עצמם. יגעתי ולא מצאתי בדין כלל המאלץ חייבים להשאר חסרי כל לאחר הסדר נושים, קל וחומר לפני שהחלו הדיונים באישורו. מאידך, יכולתם של החייבים יכולה להיות סוגיה אותה ישקלו הנושים, בבוא העת, כאשר יחליטו האם לאשר או לדחות את הצעת ההסדר. 22. טענתו של בנק איגוד לעניין שוויו של בית החייבים, העולה לאין-ערוך (כך לטענתו) על מה שהצהירו החייבים בהצעתם, לא היוותה למעשה טענה לדחיית הצעת ההסדר. נהפוך הוא; במקרה דנן, הציעו החייבים כי כל תמורת מכר הבית, לאחר ניקוי סכומים ידועים מראש, תעמוד לרשות הסדר הנושים, וזאת בלא הגבלת סכום. יוצא מכך, כי אם שווי הבית גבוה מאשר תואר בהצעת ההסדר, אין בכך אלא רווח לנושים (זאת כל עוד, כמובן, יעמדו הללו על מנגנון מכירה מוסכם, עליו יוכלו לפקח). 23. התנגדות הנושה המובטח: עיקר טענתו של הנושה המובטח, מלבד הטענה כי סכום חובו לא "נופח" באופן פסול, הינה למעשה "אין הסדר הנושים נוגע אלי, אין אני רוצה חלק ונחלה בו, ואין הוא יכול לכפוף אותי אליו". כלומר, הנושה המובטח עומד על זכותו לממש את חובו בסכום המלא הנטען על ידו בהליכי הוצאה לפועל דווקא, ולטענתו כבר מינה כונסת נכסים לשם כך. דע עקא, שעמדה זו של הנושה המובטח עומדת בניגוד לפסיקת בית משפט זה בפרשת גרבש, שם נפסק במפורש כי על נושה מובטח חלה חובה לשתף פעולה עם הליכי פשיטת הרגל ולהתאים עצמו אליהם במקרים בהם יש חשש כי השארתו לפעול באופן עצמאי תפגע בסופו של דבר שלא כדין בנושים הלא המובטחים. בפרשת גרבש עצמה, דובר במכירת נכס ממשוכן, אשר שוויו עולה על שווי החוב, ויש חשש כי הנושה המובטח ימכור אותו במכיר הנמוך בהרבה משוויו, וזאת מתוך מגמה למהר ולקבל את כספו, זאת תוך אדישות לנזק הנגרם ליתר הנושים עקב כך. אין כל מניעה, והדבר אף מתבקש, להחיל את הלכת גרבש אף על מקרה, בו שיעור חובו של נושה מובטח שנוי במחלוקת, ויש חשש, ולו חשש לכאורי, כי "נופח" שלא כדין - דבר אשר אין חולק כי עשוי לפגוע בנושים הלא מובטחים. במקרה דנן, לא רק שחשש זה קיים, לכאורה, כאשר חובו של נושה מובטח הכפיל עצמו כמעט פי שלושה בתוך פחות משנה. די בכך, בכדי לאלץ את הנושה המובטח, לפי רציונל הלכת גרבש, להמתין בגביית חובו עד אשר יבדק זה בידי נאמן ויתגלו מימדיו האמיתיים. זאת קל וחומר כאשר המשך המימוש העצמאי עשוי להפיל הצעת הסדר נושים. 24. עם זאת הוסכם בין הצדדים בדיון כי עו"ד לב תשמש ככונסת נכסים למכירת הנכס לא רק מטעם הנושה המובטח אלא מטעמם של הנושים כולם, ובכך משתנה תוארה והיא הופכת להיות נאמנת, ותפקידה יהיה הן לטפל במכירת הנכס והן לבדוק את תביעות החוב. בעת הצורך תגיש הנאמנת בקשה לשכ"ט בכפוף לסמכויותיה אלה. למעלה מן הצורך לציין כי את תביעת החוב של מרשתה יבדוק נציג הכנ"ר וזאת לאור העובדה כי שעור החוב לנושה המובטח שנוי במחלוקת. כמו כן לאור העובדה כי עו"ד לב הפכה להיות נאמנת היא תגיש דו"ח לבית המשפט על פעולותיה מידי 3 חודשים. 25. סוף דבר; לאחר שהתברר במהלך הדיון כי אספת נושים ראשונה נערכה, וכי לא עלו התנגדויות להסדר, וכן כי בנק איגוד ובנק המזרחי חזרו בהם מהתנגדותה, נראה כי כך תהא ההחלטה האופרטיבית: א. עו"ד לב תמונה נאמן לנכסי החייבים שתפקידה יהיה, בשלב ראשון, להכריע תוך זמן קצר בתביעות החוב, וזאת בכפוף לאמור בגוף החלטתי זו. בין היתר, יהיה עליה לבדוק האם נשייתם של קרובי המשפחה אמיתית ומה ערכה באחוזים מכלל החוב. ב. לאחר שתתן הנאמנת, וזאת בתוך פרק זמן שלא יעלה על 45 יום, את הכרעתה בנידון, תכונס תוך 21 יום נוספים אספת נושים, אשר תדון בהצעת ההסדר של החייבים, ותחליט האם לקבלה, לקבלה תוך דרישת שיפורים (כגון תשלומים חודשיים לזמן מה לטובת ההסדר), או לדחותה כליל. ג. צו עיכוב ההליכים יעמוד בתוקפו עד שיקבל בית המשפט את הכרעת אספת הנושים. 26. עם זאת, לאור העובדה כי אין חולק כי החייבים חיים ברמת חיים גבוהה, צו עיכוב ההליכים בעינו נשאר, והליך הדיון בהצעת ההסדר שלהם יקח זמן-מה, יש מקום לחייבם, יחדיו, בתשלום חודשי זמני בסך של כ3,500- ש"ח כל-חודש מהכנסתם, וזאת לטובת קופת ההסדר (או קופת פשיטת הרגל, אם זה ייכשל). 27. בכפוף לכל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. עיכוב הליכיםפשיטת רגל