בקשת צד לסכסוך קיבוצי

פסק דין 1. רקע עובדתי המבקשים הגישו בקשת צד לסכסוך קיבוצי ביום 16.5.01. 2. המבקשים הינם הארגון היציג של העובדים אצל המשיבה 1 (להלן: "ההסתדרות") וועד העובדים במשיבה 1 (להלן: "הועד"). 3. המשיבה 1 הינה רשות מקומית בהתאם לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "העירייה"). 4. המשיב 2 הינו ראש העירייה. 5. בהתאם לחוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות (להלן: "חוקת העבודה") לכשמתפנה משרה ברשות המקומית, על הרשות לפנות לועד העובדים על מנת שיציע את מועמדיו (פרק ב'). כמו כן, החוקה מתווה את הדרכים לישוב חילוקי דעות בין הצדדים באמצעות מו"מ, ועדה פריטטית ובוררות (פרק י"ז). 6. בתאריך 5.11.00, נחתם בין הועדה לעירייה, מזכר הבנה הקובע בסעיף 5: "כל משרה שתתפנה וצריך לאייש אותה תאוייש ע"י עובד עירייה קיים, הדברים מכוונים גם לתפקיד סגן מנהל הנדסה שהינו רלוונטי" (נספח ב' לבקשה). 7. בתאריך 6.12.00 נחתם הסכם הבראה בין העירייה למבקשים בו נקבע בחלק זה: "קליטת עובדים חדשים - תיעשה בתאום ובהסכמת ועד העובדים ובכפוף לאישור תקציבי. נציג ועד העובדים ישתתף במכרזים פנימיים/חיצוניים לקליטת עובדים ובהתאם לחוקת העבודה" (נספח ג' לבקשה). 8. בתאריך 29.1.01 נתן ביה"ד תוקף של פס"ד להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים במסגרת ס"ק 1003/01. בהסכם נאמר כהאי לישנא: "1. המשיבה 1 לא תקלוט עובדים נוספים אלא על פי חוקת העבודה וסעיף ז' לתוכנית ההבראה מדצמבר 2000 (לקליטת עובדים בתיאום, שיתוף והסכמת תובעת מס' 2). 2. עובד לענין הסדר זה לרבות "עובד קבלן". 3. המבקשים מאשרים את קליטתם של המשיבים 2-14 כעובדי עירייה". 9. המבקשים טוענים בבקשתם, כי במועד חתימת המזכר (נספח ב' לבקשה) הודיעו לעירייה כי הם מתנגדים למינוי חיצוני של עובד לתפקיד סגן מנהל אגף הנדסה מאחר ועלות המשרה היא גבוהה ולא ייתכן לקלוט עובד למשרה שכזו, שעה שמפטרים עובדים אחרים. לכן נכללה הוראה מפורשת בנוסח המצויין בסעיף 5. 10. המבקשים טוענים, כי נודע להם, כי ראש העיר מעוניין לקלוט עובד חיצוני בשם דוד פרץ ולכך הם התנגדו. 11. מספר ימים לפני הגשת הבקשה בתיק זה, גילו, כי העירייה פרסמה מודעה במקומון "חדשות" ובה הצעה להגיש מועמדות למשרת סגן מנהל אגף ההנדסה והתשתיות. 12. עוד טוענים המבקשים, כי נקלטו עובדים בניגוד לתוכנית ההבראה ושלא בהסכמת הועד ובידיעתו. 13. המבקשים טוענים, כי קליטת עובדים חדשים הינה אסורה בתקופת תוכנית ההבראה ובכל מקרה יש למנות לכל תפקיד שמתפנה, עובד עירייה קיים ולהימנע מקליטת עובדים חדשים, אלא אם הדבר נעשה בהסכמה ולאחר דיון בין הצדדים. עובדים חדשים מכבידים על תקציב העירייה וקבלתם מנוגדת לתוכנית הפיטורים שלה הסכימו המבקשים. 14. פעולות העירייה מהוות הפרה של חוקת העבודה, פסק דינו של ביה"ד מיום 29.1.01 ושל חובת תום הלב. 15. המבקשים עומדים על זכותם לקבל את כל המידע, שיאפשר להם לוודא קיומם של ההסכמים, התקפים בין הצדדים ובכלל זה קבלת גישה למקורות המידע בעירייה. 16. המבקשים עתרו לקבלת סעד ארעי וזמני כנגד המכרז לאיוש המשרה, להצהיר באופן זמני , כי המכרז הוצא שלא כדין ולהורות כנגד קליטת עובדים לעירייה. 17. במסגרת הסעדים הקבועים, עתרו המבקשים לצוות על העירייה כדלקמן: "49.1 סעד הצהרתי הקובע כי המשיבה הפרה את מחויבויותיה כצד למערכת יחסים קיבוצית בכלל, ואת מחויבויותיה הנובעות מהסכמים ופסק הדין. 49.2 ליתן צו מניעה קבוע כנגד המיכרז ולאסור על המשיבה למנות מינוי למשרה. 49.3 להורות כי המשיבה תחוייב לשלם לוועד העובדים בגין כל עובד עתידי שייקלט בניגוד לצו ביה"ד סך של 50,000 ₪ ו/או ליתן צו אכיפה מיידי על פי פקודת בזיון ביה"ד כדי למנוע כל הפרה עתידית של הצווים. 49.4 צו עשה המורה למשיבה להעביר למשיבה את הנתונים הבאים: 49.4.1 שמות העובדים ותאריכי כניסתם לעבודה בעירייה; 49.4.2 דירוגם ותפקידם במשיבה. 49.5 צו עשה המורה למשיבה לאפשר לגורם שיוסמך על ידי ומטעם המבקשים, גישה למאגרי המידע הרלוונטים של המשיבה לרבות מחשביה, על מנת שתוכל לאמת את הנתונים אשר יועברו לה. ". 18. העירייה הגיבה לבקשה וטענה בראשית דבריה, כי המבקשים נחפזו ומיהרו להגיש התובענה מבלי שאפשרו קיום דיאלוג ענייני וראוי, כאשר ב 20.5.01, הציעה העירייה לב"כ המשיבים להקפיא את הליכי המכרז בקשר למינוי סגן מנהל אגף הנדסה ותשתיות וכן להעמיד בפני המבקשים את רשימת העובדים. 19. בעניין המכרז הפומבי שפרסמה העירייה, נטען, כי תפקיד סגן מנהל הנדסה ותשתיות, הוא אחד מהתפקידים הבכירים, המורכבים, המקצועיים, והחשובים ברשות, לכן יש למנות לתפקיד זה את המועמד הטוב והמתאים ביותר. 20. העירייה טוענת, כי הוצאת המכרז נעשתה באופן גלוי ובידיעת המבקשים. 21. בהתאם לסעיף 5 למזכר ההבנה, ברור כי לעובד עירייה תהא עדיפות באיוש התפקיד, אך בתנאי ויהיה קיים עובד עירייה בעל כישורים מתאימים. 22. על פי סעיף ז' להסכם ההבראה הוסכם, כי נציג הועד ישתתף במכרזים פנימיים/חיצוניים לקליטת עובדים בהתאם לחוקת העבודה. 23. בהתאם לחוקת העבודה, ההחלטה בדבר ההתאמה של מועמד לעבודה מתוך עובדי העירייה הקיימים, נתונה להנהלת הרשות. משאין הרשות סבורה, כי קיים מועמד מתאים, רשאית היא לבחור עובד אחר מבין עובדים שיוצעו לה ע"י לשכת התעסוקה. 24. במקרה שלפנינו, ראוי היה לשים לב כי מתנאי המכרז עולה כי על המועמד להיות בעל תואר ראשון בנושאים הרלוונטים לתפקיד. 25. העירייה טוענת, כי משהועברו חלק מסמכויות החכ"ל בנושא תשתיות לאגף ההנדסה, ראוי גם כי המכרז ייפתח בפני עובדי החכ"ל, המכירים את הנושאים בהם טיפלו. 26. הוצאת מכרז פנימי, המצמצמת את מעגל המתמודדים, פוגעת באפשרות של העירייה לבחור את המועמד הטוב ביותר. מה עוד, שלנוכח הנטען לעיל, הדבר יגרום לעיכוב איוש התפקיד ולכן העדיפה העירייה לצאת מייד במכרז. 27. אשר לקליטת עובדים חדשים, טוענת העירייה, כי מסרה ומוסרת למבקשת מידע שלם ועדכני בדבר עובדים הנמצאים בהליכי קליטה. 28. העירייה טוענת, כי חלק מהעובדים מתגברים את מערך התחזוקה בבתי הספר לאור פיטורי עובדי קבלן שעסקו בכך. 29. חלק מהעובדים משמשים כטכנאי מחשבים במערכת החינוך. 30. חלק אחר פועל ומתוקצב על פי תקן ייעודי במערכת החינוך. 31. המידע המלא על כל עובד, נמסר למבקשים שהיו רשאים להשמיע את השגותיהם. 32. בדיון שהתקיים ב 21.5.01 הסכימו הצדדים, כי הליכי המכרז יעוכבו לאלתר וכי עד לסיום ההליכים בתיק, לא יתקבלו עובדים חדשים ללא אישור בית הדין. 33. בתאריך 26.6.01 הוגש תצהירו של ראש העירייה, מר אלברט ארז, אשר נעשה בתמיכה ובתוספת לתשובת העירייה, שנתמכה בתצהיר של גב' עליזה רז, מנהלת כח-אדם, אך עקב אשפוזה בבי"ח, לא ניתן היה לחקור אותה על תצהירה. 34. ראש העיר טוען בתצהירו, כי הליכי ההבראה מחייבים מצד אחד פיטורי עובדים אך גם לצורך שיפור ויעול מערכת עירוניות, יש צורך בתגבור בכוח אדם מיוחד, מקצועי ואיכותי. 35. העירייה שואפת לכך, כי קליטת עובד תעשה בהסכמת הועד, אולם, אי הסכמת הועד אינה יכולה למנוע מהעירייה לממש את זכותה לגייס עובדים בהתאם לצרכיה ויעדיה, במיוחד אם התנגדות הועדה נובעת מטעמים בלתי סבירים וענייניים. 36. העירייה לא התכוונה לתת לועד זכות וטו אשר תמנע ממנה גיוס כוח אדם הנדרש לה למילוי חובותיה כלפי הציבור. 37. העירייה אינה מסכימה לכך, כי בכל פעם שהועד יתנגד לקליטת עובד, תאלץ העיריה להידרש לפיתחו של ביה"ד לשם בחינת סבירות ההחלטה וההתנגדות. 38. בנושא קליטת עובדים חדשים, נערכים דיונים ופגישות רבות בין מנהלת כוח אדם ויו"ר הועד . ברוב המקרים הועד אינו מביע עמדה ובעצם מסכים לקלוט עובדים חדשים. 39. ראש העיר טוען בתצהירו, כי לא היתה כל פנייה בכתב שהוא מצד המבקשים שלא נענתה. 40. באשר למכרז, טוען ראש העיר בנוסף, כי יו"ר הועד תמכה במינויו של עובד ותיק המכהן כמנהל מחלקה, ואשר כשל בתפקידו במהלך הוצאתו לפועל של מכרז עליו היה מופקד. 41. בדיון שהתקיים ביום 27.6.01 נחקרה יו"ר הועד, הגב' רינה ברבי על תצהירה. הגב' ברבי מסרה שלא היו פניות בכתב בנוגע לעובדים חדשים אבל היו פניות בע"פ. היא אינה סבורה שהיא צריכה להכתיב אם מועמד כזה או אחר מתאים לתפקיד. הגב' ברבי אישרה את קבלת המכתב של העירייה מיום 20.5.01, שהציע להם לנהל מו"מ אך לטענתה, אף אחד לא פנה אליה. 42. מר ארז נחקר על תצהירו ואישר, כי בדק עם מנהלת כוח אדם, אם עדכנה את הועד בקשר לפרסום המכרז. לקודמו של סגן מנהל אגף ההנדסה והתשתיות, לא היה תואר אקדמי, והוא יצא לפרישה מוקדמת. מר ארז אישר, כי אין בידו הסכמה או ראיה בכתב לתאום עם הועד בנושא משרת סגן מנהל אגף הנדסה ותשתיות. מר ארז הסביר, כי הסכים על אי מינוי סגן מנהל אגף, כדי להקטין עלויות אלא שהמציאות היתה יותר קשה. המשמעות של הויתור על המשרה הוא 250,000 ₪ לשנה. מר ארז הכחיש כי הוא מעוניין כי מר דוד פרץ יאייש את המשרה. העובדים שנקראים עובדי תחזוקה ונקלטו, מתעסקים בתמיכה במחשבים, במערכות אורקוליות ולכן תפקידם דורש מומחיות. מכל העובדים הבכירים שמר ארז מכיר, לא מצא מישהו שיכול להתאים לתפקיד סגן מנהל אגף הנדסה. 43. הצדדים סיכמו בע"פ ובכתב. 44. הכרעה המכרז למשרת סגן מנהל אגף הנדסה ותשתיות הצדדים בתיק זה אינם חלוקים על כך, כי פרסום המכרז נעשה ללא תיאום, הסכמה או ידיעה של הועד. טענת המבקשים היא, שהדבר מנוגד לסעיף 5 למזכר ההבנה (נספח ב' לבקשה) הקובע שכל משרה שתתפנה תאוייש ע"י עובד עירייה קיים ובכלל זה תפקיד סגן מנהל הנדסה. 45. לטענת העירייה, קיימות עובדות ונסיבות המחייבות סטייה מהנוהל שנקבע בסעיף 5 לתזכיר: 1. עקב הפסקת פעילות החכ"ל והעברת נושאי פעילותה לאגף ההנדסה השתנו אפיוני התפקיד והאחריות לעומת אלה שהיו קיימים בעת גיבוש תנאי המזכר. 2. הכלל הוא שיש עדיפות למועמד ראוי מתוך האגף, אולם בשל כשל שנפל בתפקוד של המועמד המסויים, שיכול היה לאייש את המשרה, לא ניתן להעדיף את מועמד האגף. 3. מועמדים ראויים יכולים לבוא גם מתוך עובדי החכ"ל, שטיפלו בנושאים שהועברו לאחריות אגף ההנדסה. 46. העירייה מבקשת, כי נעדיף את הנסיבות החדשות שנוצרו על פני הסכמת הצדדים. הסכמה שמצאה את ביטוייה במזכר הבנה מ 5.11.00, בתוכנית ההבראה מיום 6.12.00 ובהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד ב 29.1.01. 47. יתרה מזו, הסכמת הצדדים, היא גם ביטוי לסעיפי חוקת העבודה הנותנים לעובדי הרשות עדיפות כאשר מתפנה משרה. 48. דרך המלך כאמור, בהתאם לחוקת העבודה ולהסכמות הצדדים שפורטו לעיל, צריכה היתה להיות פרסום מכרז פנימי או חיצוני או שניהם יחד בהסכמה. 49. הסכמה, כפי שהסביר יפה ראש העיר בתצהירו, משמעה הידברות, מו"מ תוך הגעה למצב שבו הצדדים מבינים שהמועמד הטוב ביותר ישרת בצורה המועילה לכולם, את צרכי העירייה. 50. ביה"ד לא התרשם, כי הועד התנגד למכרז פנימי או חיצוני, ואם התנגד האם היה זה מסיבות בלתי סבירות. כל זה לא קרה כלל כי העירייה פרסמה את המכרז באופן חד צדדי. 51. הנסיבות שפורטו ע"י העירייה, שיש בהן כדי לחרוג מהסכמות הצדדים, אינן יכולות להיות כאלו שימנעו הידברות, מו"מ והסכמה. האם שיערה העירייה שמא יסכים הועד לפרסם מכרז חיצוני-פנימי, וגם אם לא הסכים הועד לכך, האין הדרך להוכיח לועד כי אין מועמד מתאים מבין עובדי העירייה, היא לא דרך מכרז פנימי ומדוע יש לפסול את כל מועמדי העירייה, לבד מאותו אחד הבא מתוך האגף, שמא יש מועמדים נוספים?. 52. הואיל ומדובר בעירייה הנמצאת בשלבים מתקדמים של תוכנית הבראה, ודאי שיש חשיבות להסכמה בין העירייה והועד בכל הקשור לקליטת עובדים חדשים. נכון הוא, שאין זו צריכה להיות דרך הישר כאשר עירייה אינה נמצאת בקשיים והיא מסיימת תוכנית ההבראה. אולם כרגע אין זה המצב!. על המבקשים גם לזכור, שסרובם במידה ויהיה, צריך להיות מסיבות ענייניות וכל סיבה אחרת עלולה שלא לעמוד במבחן הערכאה המשפטית. 53. פרסום המכרז, ללא התייעצות עם הועד והידברות עימו, מהווה הפרה של ההסכמה בין הצדדים ואין הנסיבות שנוצרו יכולות לאיין את ההידברות הזו. המשא ומתן הוא לב ליבו של מערכת היחסים הקיבוצית במפעל מאורגן. זאת במיוחד כאשר הצדדים הסכימו במפורש להידבר ביניהם ולהגיע להסכמה וכך להביא לפיתרון הסכסוכים באמצעות המשא ומתן. ראה: עס"ק 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות עובדי המדינה - הועד הארצי של עובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים- מדינת ישראל, פד"ע ל"ה, 103, 123. 54. גם אם נסכים שיש בנסיבות האלו שפורטו ע"י העירייה כדי לוותר על מכרז פנימי, הרי שאין בכך כדי למנוע מהועד להגיע לאותה מסקנה וזאת ע"י שיתוף, משא ומתן, ומסירת מידע מוקדם. כל זאת לא נעשה ע"י העירייה. 55. בנסיבות אלו, אין לנו אלא להצהיר, כי המכרז לאיוש משרת סגן מנהל אגף הנדסה ותשתיות, הוצא שלא כדין ובניגוד להסכמת הצדדים, ועל כן העירייה מנועה מלקבל עובדים לפיו. 56. על העירייה להתייעץ עם הועד ולהגיע להסכמה עימו בהקדם האפשרי על אופן פרסום המכרז, וחזקה שגם הועד יפגין רצון טוב, והבנה למצוקה האמיתית של העירייה. 57. קליטת עובדים חדשים גם כאן אין מחלוקת כי נקלטו עובדים חדשים בחודשים ינואר עד מרץ 2001. ניתן ללמוד זאת מנספח ז' לבקשה המפרט רשימת עובדים כאשר ליד כל עובד מצויין תאריך תחילת העבודה. 58. המשיבה מודה בכך כאמור בסעיף 10 לסיכומיה. אולם היא טוענת, כי הדבר נעשה בתאום עם הועד. לא רק זאת, העירייה לא מנעה אף פעם מהועד לקבל מידע על העובדים החדשים כל אימת שנתבקשה. 59. אולם, העירייה לא השכילה להוכיח, כי העובדים התקבלו לעבודה בתאום עם הועד תוך הבהרה וסיכום, כי מדובר בעובדים חיוניים. אין לכך כל ראיה בכתב, או תעוד של פגישות שנעשו בין מנהלת כוח אדם בעירייה לבין יו"ר הועד. 60. לטענת העירייה, מתקיימת והתקיימו פגישות רבות בנושאים אלו. אולם, למול זאת עומדת הכחשתה המפורשת של יו"ר הועד. 61. אנו מוצאים, כי למרות ניסוחיו הראויים של ב"כ העירייה, כי יש להעדיף לנהל מו"מ על פני ניהול קרבות משפטיים, העירייה נאה דורשת אך לא מקיימת. בנקודה זו, חשוב לחזור ולהדגיש את המשקל שיש להיוועצות בארגון עובדים ובמיוחד בועד. "החובה הזו נובעת גם מהאיזון הראוי בין זכויות שני שותפים ליחסי העבודה, ועל כן היא נובעת מחובת קיום הסכמים ויחסים משפטיים אחרים בתום לב (סעיפים 12, 39 ו- 62 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973). מכח עיקרון תום הלב יש חובת היוועצות גם אם חוק, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי לא קובעים זאת". ראה: דברי סגן נשיא ביה"ד הארצי כב' השופטת ברק בעס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית ואח' נ' אי.סי. איי. טלקום בע"מ (לא פורסם). 62. יפים לעניין זה גם דבריו של כבוד הנשיא בדימוס י. גולדברג בפרשת תרכובות ברום: "על פי עקרונות היסוד של משפט העבודה, אופיים של יחסי העבודה הקיבוציים מחייב כל צד להם לקיים היוועצות עם הצד האחר בנושאים שבמסגרת סמכותו וכוחו, הנוגעים לכלל העובדים או שיש להם משמעות עקרונית מיוחדת במקום העבודה. היוועצות זו, בדומה להתייעצות על פי כללי המשפט המינהלי, אסור שתהיה "פורמלית" על מנת לצאת ידי חובה, אלא היא צריכה להיות מבוססת על "נכונותם ההדדית של שני הנוגעים בדבר לשמוע ולהשמיע, לשכנע ולהשתכנע... . תהליך ההיוועצות חייב להיות "תהליך דו צדדי - מצידו האחד הגורם המייעץ ומן הצד השני הגורם המקבל, הנותן דעתו בלב פתוח ובנפש חפצה לעצה המובאת בפניו ומכריע לאורה בגדר הסמכות שהוקנתה לו..... נטעים, כי לעניין זה, אין נפקה מינה אם מדובר בחברה ממשלתית (דוגמת העניין שלפנינו) או במעביד אחר. תהליך ההיוועצות, כאשר הוא נעשה כהלכה, יביא כדבר מובן מאליו לשיפור היחסים הקיבוציים, וימנע במרבית המקרים גם שרירות או אי סבירות בהחלטתו של הצד ליחסים הקיבוציים הניתנת במסגרת סמכותו וכוחו". ראה: דיון נ"ב/ 2-4 ; נ"ב/5-4 חברת תרכובות ברום בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כ"ג, 456, 464. עס"ק 400020/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מקורות חברת מים בע"מ, פד"ע ל"ד, 250, 266. 63. במקרה שלפנינו, יוצא שהעירייה הפרה את חובותיה בהתאם להסכמים שחתמה עליהם, חוקת העבודה, הדיון ופסק הדין שאישר הסכם פשרה - לפיו קליטת עובדים תעשה בתאום ושיתוף והסכמה. 64. המבקשים עותרים, כי ביה"ד יחייב את העירייה לפי פקודת בזיון בית המשפט וזאת כדי לאכוף עליה ציות בעתיד לפסק הדין מיום 29.1.01, שאישר את הסכם הפשרה בין הצדדים. 65. כדי להניע את ביה"ד לתת צו אכיפה, על המבקשים להוכיח את דבר המעשה המבזה וכן את היסוד הנפשי שנלווה לכך: "על התובע את זולתו בגין בזיון בית המשפט להוכיח ראשית לכל אחת העובדות המבססות בזמן של צו בית המשפט, את המעשה, ה ACTUS הנדרש, לצורך ביסוס טענת הביזיון. בהגיע בית המשפט הדן בהליך של בזיון למסקנה שמבחינה עובדתית לא קיים הנתבע את הצו, על התובע להוכיח את היסוד הנפשי לצורך ביסוס טענת בזיון בית המשפט". ראה: דב"ע נ"ו/ 5-18 אמונים פיתוח ושירותי הספקת כוח אדם בע"מ נ' זאב שרעבי (לא פורסם). יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 15, עמ' 6. 66. היסוד העובדתי, הוכח כאמור ונותר לביה"ד לבחון את היסוד הנפשי. בעניין זה על ביה"ד להשתכנע כי היתה למבזה כוונה לבזות את פסק הדין. מכסת הראיות הדרושה כדי להוכיח בזיון, גבוהה מזו הדרושה בהליך אזרחי, אף שאינה מגיעה לזו הדרושה בהליך פלילי: "בזיון בית המשפט הוא הליך מעין פלילי. נטל ההוכחה כי היה במערערת היסוד הנפשי הדרוש על מנת לראות במעשיה בזיון בית משפט מוטל על כתפי הטוען לבזיון. לא מדובר אמנם בנטל הוכחה כבמשפט אזרחי אך מדובר ביותר מאשר בהוכחה במשפט אזרחי... על בית הדין להשתכנע שהיתה כוונה מעין פלילית... דומה הדבר לטענה במשפט אזרחי שנטען בו, כי נעברה עבירה פלילית..." ראה: פרשת אמונים הנ"ל. 67. בית הדין שמע בקשב רב את עדותו של ראש העיר, עיין בתגובת העירייה, לבקשה ובסיכומיה וקיבל את הרושם, כי במעשיה פעלה העירייה שלא מתוך כוונה לסכל את פסק הדין שביטא את הסכמת הצדדים, או מתוך רשלנות כל שהיא. ביה"ד השתכנע, כי גיוס עובדים נעשה באמת ובתמים מתוך צרכים חיוניים של העירייה שלא שמענו מפי הועד, כי הוא כופר בהם. כל טרוניית הועד היא שהדברים נעשו ללא ידיעתו וללא הסכמתו. וכאמור על כך אין מחלוקת. המבקשים לא הרימו את הנטל להראות כי מדובר בכוונה מעין פלילית. 68. המבקשים גם לא טענו כי הם מתנגדים לקליטת העובדים המצויינים ברשימה, וכי הם מוצאים כי המינויים נעשו שלא לצורך. דבר שאולי יכול היה ללמד במשתמע על כוונת הזדון של העירייה. 69. זאת ועוד. ביה"ד סבור, כי שעה שהוא נדרש לעשות שימוש באכיפת צווים שיצאו מלפניו בהתאם לפקודת בזיון בימ"ש וזאת במסגרת מערכת יחסים קיבוצית, עליו להיזהר שמא מתן הצו לא יחטיא את המטרה ובמקום להביא לישוב הסכסוך, מביא הוא להקצנתו. 70. חיוב העירייה בקנס בסך של 50,000 ₪ כמבוקש ע"י המבקשים, בגין כל עובד שיתקבל שלא בהתאם למוסכם, הוא חיוב שיבוא מקופת העירייה, מכספי ציבור, ולאן ילך ? חזרה למדינה. אין קנס כזה יכול לפי בקשת הועד להגיע לידיו שזו הרי לא של קנס פלילי. 71. מכל המקובץ ומהשיקולים שפורטו עולה, כי אנו דוחים את הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. 72. המבקשים אף עותרים בשולי בקשתם לקבלת מידע מהעירייה בדבר שמות העובדים, תאריכי כניסתם לעבודה, דרוגם ותפקידם. איננו רואים כל סיבה מדוע יש למנוע זאת מהמבקשים ונראה גם שהעירייה אינה מתנגדת לכך. זוהי המדיניות הראויה המקובלת במסגרת חובתו של מעסיק מאורגן למסור מידע לארגון העובדים היציג. 73. יחד עם זאת, איננו רואים צורך לתת לנציג של המבקשים זכות גישה ישירה למאגרי המידע של העירייה, לרבות מחשביה, לצורך אימות הנתונים שיועברו לה. זוהי חריגה שלא לצורך מהמותר והראוי במסגרת יחסים קיבוצית. ערים אנו לכך, כי דרישה זו נותנת ביטוי לחשדנות ולחוסר האמון הקיים בין הצדדים , אך יחד עם זאת, אין העירייה מוחזקת ע"י ביה"ד כמי שמוסרת נתונים מסולפים, שקריים או מטעים. חזקה שבמסגרת יחסים כזו, ינהגו הצדדים בתום לב זה כלפי זה, וידאגו לקיים את חיוביהם כפי המוסכם, וזאת במיוחד כאשר מדובר במעביד שהוא רשות הפועלת על פי דין ונתמכת בכספי ציבור. 74. סוף דבר 74.1 ניתן בזאת צו מניעה קבוע כנגד המכרז שפרסמה העירייה בקשר לאיוש משרת סגן מנהל אגף הנדסה ותשתיות והעירייה מנועה מלמנות כל אדם לתפקיד בהתאם למכרז זה. 74.2 ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו העירייה הפרה את חובותיה בהתאם להסכמים, הדין ופסק הדין מיום 29.1.01 לפיו היה עליה לקלוט עובדים בתאום, שיתוף והסכמה. 74.3 העירייה תעביר למבקשים את שמות כל העובדים ותאריכי כניסתם לעבודה אצלה וכן את דרוגם ותפקידם, החל ממועד חתימת הסכם ההבראה. 74.4 הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט נדחית. 75. בשולי הדברים, ביה"ד חוזר וממליץ לצדדים לפעול בתאום, שיתוף והסכמה ביניהם, לא רק בכל הקשור לקליטת עובדים, הואיל והבראת העירייה היא מטרה המשותפת לשני הצדדים. סכסוך זה, אינו הראשון שבא בפני ביה"ד הנכבד, אולם הוא הראשון שהגיע לסיומו שלא בדרך של הסכמה וחבל. סכסוכים כגון אלה, דרכם להיפתר במו"מ וכל שנכתב עד כאן, יכול היה להימנע לו הפגינו הצדדים פחות לוחמנות, יותר פיוס, ובעיקר רצון טוב. 76. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. סכסוך קיבוציהסכם קיבוציסכסוך