החלטה רקע 1. המבקש (להלן - התובע) הגיש ביום 23.9.99 תביעה בה עתר למתן צו הצהרתי לפיו היה עובד קבוע במשיבה, וכי הינו זכאי לכל זכויותיו כנובע מכך עבור תקופת עבודתו האחרונה (בכפוף לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק) ויתרת פיצויי פיטורים לפי ההפרש בין הסכום אשר שולם לו כפיצויי פיטורים עם תום תקופת עבודתו האחרונה לבין סך פיצויי הפיטורים אשר צריך היה להשתלם לו מכוח מעמדו כעובד קבוע. 2. בקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ביום 3.7.2001, יום לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת התובע לגילוי מסמכים. השוואת נוסח כתב התביעה המתוקן לכתב התביעה המקורי מעלה הבדלים עיקריים אלה בין שניהם: א. הוסף סעיף חדש שסומן סעיף 12 בכתב התביעה המתוקן - התייחסות לזכאות התובע להפרשי שכר, וכן העתק תלושי השכר של התובע לתקופה שבין חודש 10/92 ועד חודש 12/94 (נספח ח'). ב. הוסף סעיף חדש שסומן סעיף 13 בכתב התביעה המתוקן - פרוט שעות העבודה על פי המפורט בתלושי השכר בנספח ח'. ג. הוסף סעיף חדש שסומן סעיף 14 בכתב התביעה המתוקן - פירוט שכרו של התובע, בהתאם לפירוט השעות בסעיף 13 החדש, מחושב בהתאם לשכרו של עובד קבוע במעמדו וויתקו של התובע, וזאת על פי תלוש השכר מחודש 10/96, שצורף כנספח ט'. ד. הוסף סעיף 15 - פירוט תחשיב הפרשי השכר להם זכאי התובע מחודש 10/92 ועד 4/94 וכן כימות ההפרשים. ה. הוסף סעיף 16 - פירוט וכימוי תוספות קבועות המתווספות לתלוש השכר. ו. הוסף סעיף 17 - כימות הפרשי השכר כאמור בסעיפים 15 ו- 16 לכתב התביעה המתוקן. ז. הוסף סעיף 18 - פירוט וכימוי זכאות התובע ליתרת פיצויי פיטורים. ח. הוסף סעיף 19.3.1 - סיכום כימוי הסכום הנתבע בגין הפרשי השכר. ט. הוסף סעיף 19.3.2 - סיכום כימוי הסכום הנתבע בגין יתרת פיצויי פיטורים. 3. נימוקי התובע לבקשה לתיקון כתב תביעה: א. ביום 23.9.99 הגיש התובע תביעה למתן סעד הצהרתי, לפיו היה עובד קבוע בנתבעת וכי הינו זכאי לכל זכויותיו כנובע מכך. ב. בכתב התביעה המתוקן עותר התובע לתשלום בגין אותם רכיבי שכר אשר לא שולמו לו משך עבודתו אצל הנתבעת ועקב סיום עבודתו בה. ג. לטענת התובע, כתב התביעה המתוקן אינו מרחיב חזית בכל הנוגע לרכיב הפרשי השכר ופיצויי הפיטורים, אלא מכמת אותם בלבד. ד. בידי התובע לא עלה לכמת תביעתו קודם לכן, מאחר והמסמכים הנדרשים לצורך כימות רכיבי התביעה נמצאו בידי הנתבעת ונמסרו לידי התובע (בהם טבלאות השכר) במסגרת הליכי גילוי ועיון במסמכים ולאחר שהתקיים דיון מוקדם בתיק. ה. לטענת התובע, כימות רכיבי התביעה בכתב התביעה המתוקן ואשר נתבעו בכתב התביעה המקורי הינו חיוני לשם קיום דיון ענייני ואמיתי, ואין בו אלא כדי להביא לידי בירור את מלוא המחלוקת בין הצדדים. ו. הלכה היא, כי תיקון ביוזמת צד ייעשה כדי להביא את כל העובדות והטענות לפני בית הדין וכאשר הצדק מחייב, זאת בתנאי שלא ייגרם עיוות דין (דב"ע מח/ 5 -3 סימון נ. מתכת סדום בע"מ, פד"ע כ' 71, 75). 4. הנתבעת התנגדה לבקשה מנימוקים אלה: א. התובע עתר במסגרת הדיונים המוקדמים לגילוי פרטים ומסמכים, בטענה כי אינו יכול לכמת את תביעתו בהיעדרם. ב. הנתבעת גלתה לתובע מסמכים, בהם הסכמים קיבוציים וטבלאות שכר, אולם התובע לא עשה בהם שימוש לצורך כימות תביעתו. ג. בבקשה לתיקון כתב התביעה אין הסבר מדוע הוגשה בעתוי כה מאוחר, במיוחד שלא נעשה שימוש במסמכים שהועברו לתובע. ד. לטענת הנתבעת, התובע טוען כאילו הנתבעת דרשה כי יכמת את תביעתו. אולם, הנתבעת הבהירה שיש למחוק על הסף את התביעה מחמת היותה לא מכומתת. ה. אם ייעתר בית הדין לבקשת התובע, תטען הנתבעת בכתב ההגנה המתוקן כי המועד הקובע לצרכי התיישנות הוא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן. ואשר לקביעתנו: 5. תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 קובעת: " (א) בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו". 6. על השיקולים להתיר תיקון כתב טענות עמד בית הדין פעמים רבות, והעיקרון המנחה הוא: "מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון; השניה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יכול לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת הגישה השניה היא מאד ליברלית, כך שהטפל לא יכשיל את העיקר" וינוגרד, תקנות סדר הדין, ע' 184. 7. עוד נפסק, שבבית משפט תנאים מחמירים מאלה שבבית הדין לעבודה להתרת תיקון כתבי טענות (דב"ע שנ/ 23 - 3 מדינת ישראל נ. יורם מלמן, פד"ע כא 360). 8. להלן אבחן את התיקונים המבוקשים לכתב התביעה לאור העקרונות כאמור לעיל. א. סעיפים 12, 13 - בסעיפים אלו הוספו תלושי השכר של התובע ופירוט שעות העבודה על פי המפורט בתלושי השכר בחלוקה לשעות רגילות ונוספות. נתונים אלו הם אסמכתאות לחישוב וכימות התביעה הכספית. ב. סעיפים 14, 15, 16, 17, 18, 19.3.1 ו- 19.3.2 - סעיפים אלו דרושים לשם העמדת הפלוגתאות הנכונות לדיון, שכן ללא חישוב וכימות הפרשי השכר, התוספות הקבועות ויתרת פיצויי הפיטורים לא ניתן לקיים דיון ענייני ואמיתי במחלוקת בין הצדדים. 9. המסקנה היא איפוא כי התיקון המבוקש דרוש על מנת שבית הדין יוכל להכריע במחלוקת בין הצדדים. 10. זאת ועוד. בנושא כימות התביעה כבר נפסק בבית דין זה, כלהלן: "כאשר נראה לאדם שפלוני חב לו חוב עליו לברר את העניין, ולאסוף את ראיותיו קודם שיפנה לבית הדין, אסף ומצא ראיות שנראות לו מספיקות לביסוס תביעתו, יתכבד ויפנה לבית הדין. אמנם אין הוא חייב להביא בכתב תביעתו את ראיותיו, אך עליו לפרט את העובדות אשר אם יוכחו כראוי, ולא ייסתרו, יזכה בדינו. גישה זו עומדת ביסודה של הדרישה, כי יש לכמת תביעה כספית. אומרים לו לתובע: קודם שתגיש תביעתך עשה כל יכולתך לבסס את תביעתך על נתונים וחשבונות, ואל תטיל על בית הדין, או בעל הדין השני את מלאכתך." (דב"ע נב/217 - 9 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינ"ל הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3, 18). 11. יחד עם זאת: "מדרכו של בית הדין לעבודה להקל ככל שניתן על מי שמתדיין לפניו, למצות את דינו, וטובה לכך ההוראה שבתקנה 34(א) המיפה את כוחו של בית הדין "להורות" מיזמתו הוא, לבעל דין לתקן תביעתו, במקום לאלץ אותו להגיש תובענה חדשה, שמועד תחילתה מי ישורנו." דב"ע מח/ 183-3 שוורץ אריה נ. מדינת ישראל, פד"ע כ 240, 241. 12. מכאן, שדרך המלך כאשר מוגשת תביעה לסעד הצהרתי, כאשר עילות התביעה ניתנות לכימות, היא לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה ולכמת את תביעתו. 13. כידוע, כלל היסוד הוא כי יש להרשות תיקון כתב טענות, אלא אם התיקון מקפח בעל דין ופוגע בו פגיעה שאינה ניתנת לתיקון על ידי פסיקת הוצאות, כגון שלילת זכותו להתגונן בטענת התיישנות. לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, (תל אביב, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 1997, ע' 107 - 108). 14. נכון, שהתובע "התנהל לאיטו" בכל הקשור להתדיינות בתביעה זו, אולם יש לציין, כי גם הנתבעת גרמה לעיכוב ומסרה באיחור את המסמכים והפרטים הנוספים. בסופו של דבר, ביסס התובע את תביעתו על תלוש שכר של עובד קבוע אחר, מסמך אותו סירבה הנתבעת למסור לתובע, כאשר הבקשה לחייב אותה לעשות כן היתה אמורה להתברר בדיון שנקבע ליום 4.7.2001. מכל מקום, אין בשיהוי הנטען כדי להביא לדחיית בקשתו של התובע לתיקון התביעה, ופגם זה ניתן לריפוי בפסיקת הוצאות. 15. הנתבעת טענה כי אם ייעתר בית הדין לבקשת התובע, תטען בכתב ההגנה המתוקן כי המועד הקובע לצרכי התיישנות הוא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן. בחרתי להתייחס טענה זו כבר בשלב זה, כיון שאם צודקת הנתבעת בטענתה והמועד הקובע לעניין תקופת ההתיישנות הוא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן, הרי אין להתיר את תיקון כתב התביעה הכולל עילות שהתיישנו, כיון שיש בכך משום פגיעה בנתבעת שאינה ניתנת לתיקון בהוצאות. 16. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי "די ביחוס היולי, בלתי מלא ובלתי מפורט של העובדות בכתב התביעה המקורי, לנתבע, כדי להניח נדבך שניתן לבנות עליו בקשת תיקון, אם בתקופת הביניים עברה תקופת ההתיישנות". ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, בעמ' 132. וראו גם: רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2) 130. ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214. פסיקה זו אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה. ראו: דב"ע שנ/ 83-3 עזרא בן יהודה נ' קו אופ תל אביב דן השרון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (עבודה ארצי כרך א (2) 193) . וכן נקבע על ידי בית המשפט העליון: "כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות". ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש פ"ד מ(1) 160. 17. במקרה הנדון: רכיבי התביעה בנוגע אליהם נתבקש תיקון כתב התביעה (זכויותיו של התובע כעובד קבוע - הפרשי שכר ותוספות קבועות - וכן הפרשי פיצויי פיטורים) נכללו במפורש ובאופן ברור בכתב התביעה המקורי. בתיקון המבוקש לא מבקש התובע להוסיף עילות תביעה חדשות לכתב התביעה, אלא רק לפרט ולכמת את סכום התביעה של עילות תביעה שנכללו בכתב התביעה המקורי. לפיכך, המועד הקובע לעניין תקופת ההתיישנות הוא מועד הגשת כתב התביעה המקורי ולא מועד הגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה. 18. לאור האמור לעיל, אני קובעת כמפורט להלן: א. כתב התביעה מתוקן כמבוקש. ב. על התובע להסדיר תשלום האגרה בתוך 10 ימים מהמועד בו תומצא לו החלטה זו. ג. הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום מהיום בו תומצא לה החלטה זו. ד. בתוך 10 ימים מהמועד בו יוגש כתב הגנה מתוקן, יודיעו הצדדים אם יש להם בקשות מקדמיות כלשהן בתיק. בקשות מקדמיות שיוגשו לאחר מועד זה, לא יידונו, אלא מטעמים מיוחדים. ה. התיק יובא לעיוני ביום 1.11.2001 למתן החלטה על המשך ההליכים בתיק. 19. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1000 ₪ בצירוף מע"מ, בגין תיקון כתב התביעה, ללא קשר לתוצאות. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהיום, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. עובד קבועהכרה כעובד