פסק דין 1. התביעה שבפני היא לתשלום בגין הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה והפרשות לביטוח מנהלים, עקב סיום יחסי העבודה בין הצדדים. 2. התובעת עבדה אצל הנתבעת מיום 8.1.95 ועד ליום 30.10.97, המועד בו פוטרה. 3. להלן טענות התובעת (בתמצית): א. התובעת טוענת כי קיבלה מכתב פיטורין ביום 14.10.97 ולא ב- 1.10.97 כפי שנכתב בכותרת מכתב הפיטורין. לפיכך, פנתה התובעת בכתב לנתבעת ודרשה לקבל את המגיע לה, דהיינו חודש הודעה מוקדמת ולחילופין שמירת זכויותיה עד לתאריך 14.11.98. התובעת דורשת תשלום בעבור יתרת ההודעה המוקדמת בסך 1,713 ₪. ב. עוד תובעת התובעת דמי חופשה בגין שלושה ימים, דמי הבראה בגין 2 ימים, ותשלום בגין 18 ימי מחלה. בנוסף, דורשת התובעת כספים בגין הפרשות לקופת גמל / ביטוח מנהלים שלא הופרשו , בגין רכיב זה דורשת התובעת הפרשים בסך 1,774 ₪. 4. להלן טענת הנתבעת (בתמצית): א. הנתבעת מודה כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינה ובין התובעת. עם זאת, משך תקופה ארוכה סבלה התובעת ממחלה כרונית שגרמה לה לצרידות ולאי יכולת תיפקוד בעבודתה מאחר שאת מרבית עבודתה עשתה התובעת באמצעות שימוש בקולה ע"י דיבור כמראיינת כוח אדם. ב. כתוצאה ממחלה זו נעדרה התובעת מעבודתה גם לאחר חופשת הלידה בה שהתה. לאחר ששבה לעבודה לא תיפקדה לשביעות רצונו של המנהל מר עברון. לפיכך - הודיע לה מר עברון בע"פ ביום 01.10.97 על סיום תפקידה בנתבעת החל מיום 30.10.97. ג. עוד טוענת הנתבעת כי הודעת הפיטורים נמסרה לתובעת בעל פה בנוכחות שניים מעובדי המשרד הגב' נטלי ויצמן ומר ירון כוכבי. הנתבעת מודה כי לאחר שקיבלה התובעת את מכתב הפיטורים כתבה מכתב חוזר בו מצויין מפורשות כי לטענתה מועד הודעת הפיטורים (לצורך הודעה מוקדמת) אינו התאריך בו נכתב המכתב אלא מועד המסירה דהיינו 14.10.97 . לאחר שיחה נוספת עם העובדת הוחלט לתת לה ארכה של שבועיים נוספים אותם היא סרבה לקבל דהיינו עד ל 15.11.97 ואילו העובדת סרבה לחזור לעבודה ודרשה תשלום עבור שבועיים אלה. ד. באשר לדמי המחלה, מודה הנתבעת כי לא שילמה את הכספים מאחר והתובעת חזרה לעבודה לאחר העדרות של חצי שנה כשהיא חולה במחלה מדבקת. ה. באשר לתשלום דמי ההבראה הנתבעת טוענת כי שילמה את התשלומים כדין. באשר לרכיב ביטוח מנהלים, הנתבעת טוענת כי כל הכספים שולמו כדין לחברת הביטוח ואף שילמו יתר כ - 473 ₪ מעבר למה שהיו צריכים וזאת בטעות. לאחר שמיעת ב"כ הצדדים, קריאת הפרוטוקול המוצגים וטיעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: 1. באשר להודעה המוקדמת - מתן הודעה מוקדמת לעובד חודשי הינה נוהג שפטורים מלהוכיחו , לאור ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול של העובדים במדינה וכלל ההסכמים הקיבוציים הענפים. (יתרה מכך, לאחרונה נחקק חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001 אשר הסדיר בחוק את הנוהג הנ"ל.) 2. מאחר שהתובעת עבדה אצל הנתבעת מעל ל 12 חודשים, זכאית היתה להודעה מוקדמת של כחודש ימים. בעדותו אומר מר עברון ששימש כמנהל הנתבעת, כי מסר לתובעת הודעה מוקדמת בעל פה, להלן דבריו: "...לעניין ההודעה מוקדמת אני עומד על כך שההודעה המוקדמת ניתנה בעל פה ביום 1.10.98 (כך במקור אך הכוונה 1.10.97) בנוכחות שני עדים , היא פנתה אלי שהמכתב לא מקובל עליה , אמרתי לה שהודעה בעל פה היא גם הודעה והתאריך של ההודעה יתממש...". (עמ' 2 לפרוטוקול). 3. מעדות מר ירון כוכבי, שנטען כי הוא היה העד בעת בה נמסרה לתובעת ההודעה המוקדמת עולה כי לא כך היו פני הדברים. אומר מר כוכבי מפורשות בעדותו: "עברון הודיע לה שהיא מפוטרת, אני לא הייתי נוכח ברגע שהוא אמר לה שהיא מפוטרת , אני חזרתי למשרד והיא אמרה לי שעברון פיטר אותה...". (עמוד 6 לפרוטוקול). בנוסף, הנתבעת לא העידה את הגב' נטלי ויצמן שנטען כי אף היא הייתה נוכחת בעת מתן ההודעה המוקדמת בעל פה. 4. מחד אומר הנתבע כי מסר הודעה מוקדמת בעל פה בנוכחות עדים, דבר שהוכח כלא נכון מאחר והעד מפורשות אמר שכשחזר למשרד סיפרה לו התובעת כי פוטרה. מאידך, התובעת מכחישה כי קיבלה הודעה מוקדמת בעל פה וטענה כי קיבלה את מכתב הפיטורים בהפתעה, מדברי העד נלמד שהתובעת סיפרה לו על פיטוריה ואף ביקשה אותו לא לדבר עם מנכ"ל הנתבעת. 5. מטענות סותרות אלה ומהעדות השנויה במחלוקת, אני מסיקה כי התובעת ידעה על פיטוריה הצפויים. התובעת פנתה אל הנתבעת בדרישה כי מועד פיטוריה יהיה מועד קבלת מכתב הפיטורים, דהיינו דרישת התובעת היא להודעה מוקדמת בכתב ומכחישה את מתן ההודעה בעל פה, למרות זאת, פנה מנכ"ל הנתבעת לתובעת והציע לה להמשיך ולעבוד עוד שבועיים נוספים וזו סרבה דבר המעיד על חוסר תום ליבה של התובעת. 6. המועד הקובע לצורך הודעה מוקדמת הינו המועד בו מודיע המעביד לעובד על פיטוריו ומועד כניסתם לתוקף. מהעדויות עולה כי התובעת ידעה על פיטוריה כבר ביום 1/10/97, ועל כן אני דוחה את התביעה להודעה מוקדמת. 7. בנוגע לדרישה לתשלום דמי מחלה, הזכות לדמי מחלה נקבעה בחוק דמי מחלה , התשל"ו - 1976. סע' 2 קובע מי זכאי לקבלת דמי מחלה, "עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית כאמור בסעיף 4 - (1)החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור-תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו (להלן - דמי מחלה); (2)בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור-מחצית דמי מחלה; אולם שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין תשלום דמי מחלה בעד הימים הראשון, השני והשלישי להעדר העובד כאמור, וכוחן יפה על אף האמור בסעיף זה. (ב) "תקופת מחלה" תחושב לפי הוראות אלה: (1) לגבי עובד במשכורת - תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים; (2) לגבי עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה - תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים; (3) לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה (להלן - עובד לסירוגין) - תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה; (4) לגבי עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חדשים - תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שש; (5) עובד בשכר או עובד לסירוגין שנהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יובאו הימים האמורים בחשבון תקופת המחלה, ולגבי עובד לסירוגין כאמור בפסקה (3) יבוא "תשעים" במקום "ימי העבודה באותו רבע שנה" בפסקה האמורה, ולגבי עובד לסירוגין כאמור בפסקה (4) יבוא "שבע" במקום "שש" שבפסקה האמורה. (ג) שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר נהלים הכרוכים בקבלת דמי מחלה, לרבות מסירת פרטים וראיות למעביד בקשר למחלה , וכן בדבר מועד תשלום דמי המחלה.." 8. התובעת חלתה בין התאריכים 7.9.97 ועד ל 30.9.97 והגישה אישורים רפואיים על כך כנדרש לפי החוק, לאור דברים אלה על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,655 ₪ בגין רכיב זה. 9. בנוגע לרכיב ההבראה , העולה מתלוש השכר של התובעת לחודש ספטמבר 97' כי התובעת קיבלה תשלום בעבור 4 ימי הבראה. מאחר ולפי צו ההרחבה זכאי עובד בתקופת עבודה שבין שנה לשלוש שנים ל - 6 ימי הבראה, זכאית התובעת לתשלום דמי הבראה בגין יומיים נוספים בסך 490 ₪. 10. בנוגע לרכיב דמי חופשה, מאחר והתובעת החסירה 3 ימי עבודה בחודש אוקטובר נרשם בתלוש השכר לחודש אוקטובר ניצול חופשה, חודש אוקטובר היה חודש העבודה האחרון של התובעת אי לכך ניכוי זה נעשה כדין. אין זה משנה אם המעביד היה מקזז משכרה של התובעת את ימי העבודה שהחסירה ואח"כ משלם לה את יתרת ימי החופשה להם היא טוענת , שהרי את דמי החופשה מחשבים לפי שכרו של העובד. לאור דברים אלה דין רכיב זה להדחות . 11. לגבי רכיב ההפרשה לקופת הגמל / ביטוח המנהלים. התובעת טוענת כי על פי תלושי השכר שלה, לא הפרישה הנתבעת עבורה את הסכומים המגיעים לה לקופת הגמל. התובעת טוענת כי בפועל הופרש לפוליסת ביטוח המנהלים סכום של 2,743 ₪ וכי הנתבעת הייתה אמורה להפריש סכום זהה. טענתה היא כי בפועל הופרשו לפוליסה משכרה סכום של 1,727 ₪ ומהנתבעת הופרשו 1,385 ₪. זאת על פי פרשנותה את התדפיס מחברת הביטוח (נספח ו') אותו צרפה אי לכך ההפרש לו היא זכאית עומד על סך 1,774 ₪ . 12. התובעת לא צרפה לתיק את תלושי השכר עליהם היא מסתמכת אלא רק את אישור ההפקדות מאת חברת הביטוח הדר (נספח ו'). לעניין זה טוענת הנתבעת כי בהסתמך על טופס 106 של הנתבעת (שהוגש לבית הדין) הופרשו משכרה של העובדת התשלומים הבאים: סך של 1,767 ₪ בשנת 96' וסך של 663 ₪ בשנת 97', דהיינו בסך הכל הופרש משכרה לתגמולים סכום של 2,430 ₪. הנתבעת צרפה אישור המעיד כי התשלומים נעשו לפי דין , ואכן לפי טופס 106 שהוצג בפני, נוכו הכספים לטובת קופת ביטוח המנהלים. חיזוק לגרסת הנתבעת ניתן לקבל מעדות סוכן הביטוח שטיפל בתובעת בתקופה הרלונטית מר יוסי ארי עולה כי אכן הועברו הכספים הנדרשים לחברת הביטוח בגין העובדת. זאת ועוד, על פי מסמך שצורף על ידי הנתבעת (פרוט תקבולים וחיובים מחברת הביטוח) הופקד לחברת הביטוח עבור העובדת סך של 5,333 ₪ שהם אף מעבר לסכום אותו דורשת התובעת. לכן דין רכיב זה להדחות. 13. התביעה התקבלה בחלקה, באופן שהנתבעת חוייבה לשלם לתובעת דמי מחלה בסך 1,656 ₪, והפרשי דמי הבראה בסך 490 ₪. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.97 התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 14. כיוון שהתביעה נדחתה ברובה - אין צו להוצאות. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים וזאת תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. מסמכיםפיטוריםמכתב פיטורים / סיום העסקה