תביעה נגד קג"מ- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ


פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה לקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן – קג"מ) להכיר בה כבת-זוג ידועה בציבור של המנוח ז"ל (להלן – המנוח) שנפטר ביום 1/11/99 ולאשר לה פנסית שאירים ממועד פטירתו.


2. משדחתה קג"מ את תביעת התובעת בנימוק שאין היא עונה לקריטריונים הקבועים בהלכות הגימלאות לזכאות לפנסיית שאירים כאלמנת פנסיונר, הגישה היא תביעה לבית הדין.


3. בתיק זה הוגשו, מטעם התביעה, תצהירים מאת התובעת עצמה ורמי גדליה.


4. מתצהירה של התובעת, עליו לא נחקרה היא, עולות העובדות כלהלן:



א. המנוח נפטר ללא ילדים ומעולם לא התחתן;

ב. הת' הכירה את המנוח בשנת 1971 כשהוא רווק והיא גרושה;

ג. המנוח התגורר בדירת חדר בדמי מפתח ברחוב בר-כוכבא ת"א ואילו הת' התגוררה בדירה קטנה בגבעתיים;



ד. המנוח לא הכיר במוסד הנישואים מטעמים מצפוניים והת', שהיתה גרושה ואם לשני ילדים, לא ניסתה לכפות עליו נישואים;

ה. במשך כל השנים מאז שנת 1971 ברציפות ועד ליום פטירתו של המנוח ניהלו המנוח והת' יחסי קרבה ומשפחה כבני זוג לכל דבר. הת' ניקתה למנוח את הבית, דאגה לכבס את בגדיו, להכין לו אוכל ולהיות עמו ובחברתו לאחר העבודה;

ו. המנוח הציג את הת' כלפי כולם כידועה בציבור שלו;

ז. מאחר וזכויות הת' בדירתו היו זכויות דייר מוגן, חשש המנוח להפסיד את הזכויות בדירה ועל כן התגוררו הם בשתי הדירות – לפעמים בדירת המנוח ולפעמים בדירת הת';

ח. המנוח והת' קיימו יחסי אישות באופן קבוע ורצוף;

ט. המנוח היה חלק בלתי נפרד מהמשפחה המורחבת של הת' והת' במשפחה המורחבת שלו והוא ראה בילדי הת' את ילדיו ובנכדיה את נכדיו. ברשות הת' תמונות רבות המעידות על כך;

י. במהלך כל ימות השנה חגגו המנוח והת' עם המשפחה המורחבת את החגים ואירועים משפחתיים;

יא. המנוח ערך צוואה בכתב יד בה ציווה את כל עזבונו לת'. עוד הוסיף בצוואה שאם חו"ח לא תהיה הת' בחיים במועד יום מותו, ירשו את עזבונו ילדיה ו/או נכדיה.
גם בקופות הגמל כתב המנוח את הת' וילדיה כמבוטחים;

יב. לפחות 3 פעמים בשנה יצאו המנוח והת' לחופשות משותפות הן בארץ והן בחו"ל;

יג. טרם מותו חלה המנוח במחלה סופנית. במהלך תקופת מחלתו שהה המנוח עם הת' והיא בלבד דאגה לסעוד אותו במחלתו עד לפטירתו;

יד. המנוח הותיר אחריו אחים ואחיות אולם בצוואתו, שאושרה ע"י רשם הירושה , הותיר הוא את כל עזבונו לתובעת.


5. מתצהירו של רמי גדליה, עליו לא נחקר הוא, עולות העובדות כלהלן:


א. העד הכיר את המנוח באופן אישי;

ב. במשך תקופה ארוכת שנים עבד העד עם המנוח במחלקת קופת גמל בבנין בדיזינגוף סנטר;

ג. מקום העבודה היה בסמוך לדירת המנוח;

ד. במשך השנים בהן עבד הת' עם המנוח נוצרו ביניהם קשרי חברות;

ה. במשך כל השנים בהן הכיר העד את המנוח, היתה המבקשת בת זוגתו הקבועה;

ו. המנוח הציג את הת' בפני העד ובפני האחרים כבת זוגתו;

ז. מדי פעם במהלך הפסקות בעבודה הלכו המנוח והעד לדירת המנוח וכמעט בכל פעם פגשו שם את הת' שהיתה עסוקה תמיד בעבודות הבית ו/או הבישול;

ח. במהלך השיחות שקיים העד עם המנוח תמיד הציג המנוח את המבקשת כבת זוגתו;

ט. בכל האירועים בהם פגש העד את המנוח מחוץ לעבודה, תמיד היה עם הת';

י. העד מכיר את הת' במשך שנים רבות באמצעות המנוח;

יא. במשך תקופת מחלתו שהה המנוח עם הת' אשר דאגה לסעוד אותו עד למועד פטירתו.


6. נושאי תשלום גמלאות, קצבאות, הענקות וביטוח החבר ע"י הקרן מוסדרים ב"הלכות הגמלאות".
הלכה פסוקה היא שהיחסים בין המבוטח לבין קג"מ נובעים מעצם החברות בתאגיד, והתקנות של הקרן, כולל "הלכות הגמלאות" מחייבות את הקרן ואת חבריה כאילו נערכו על ידי כל אחד מהמבוטחים, וכאילו הכילו התחייבות מצד כל המבוטחים ומצד החברה לקיים את כל הוראות התזכיר והתקנות (דב"ע שן/60-3 ברקן ואח' – קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ פד"ע כב' 258).


7. תקנה 41 כו (ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל) התשכ"ד – 1964, קובעת כי "קופת גמל לקיצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנוניה, אף אם שולם עבורן".


8. משטוענת הת' להיותה ידועה בציבור של המנוח שהיה חבר בקג"מ ובעת פטירתו היה גמלאי של קג"מ וקיבל ממנה פנסית זיקנה – עלינו לבחון אם קמה לה זכאות לאור הוראות הלכות הגימלאות.


9. א. הוראות הפרק הששי בהלכות הגמלאות מסדירות את הזכאות לפנסית

שאירי פנסיונר.
ב. סעיף 49 להלכות הגמלאות ענינו זכאות לפנסית שאירי פנסיונר וזה לשונו:


"49. במות פנסיונר יהיו שאיריו זכאים לפנסית שאירי פנסיונר, על פי הוראות פרק זה".
ג. סעיף 50 להלכות הגמלאות ענינו שיעור פנסית שאירי פנסיונר והוא קובע שבעה מיני זכאים לפנסית שאירי פנסיונר – אלמנת פנסיונר, אלמן פנסיונרית, יתום, יתומים משני הורים שאחד ההורים היה פנסיונר, הורים של פנסיונר או של בת זוגתו, הורים של פנסיונר או של בת זוגתו כשאין אלמנה או יתומים, בן משפחה אחר.
לענינינו – רלוונטיות ל"אלמנת פנסיונר".
ד. עיון בהוראות סעיף 50 מעלה ש"אלמנה" שאינה "אלמנת פנסיונר" אינה זכאית לפנסית שאירי פנסיונר.
ה. סעיף 1 להלכות הגמלאות הינו סעיף הגדרות ובו מוגדרים, בין היתר "שאירים" "אלמנה" ו"אלמנת פנסיונר" –



""שאירים" – אלמנה, אלמן, אלמנת פנסיונר, אלמן פנסיונרית, יתום, יתומה, הורה, בן משפחה אחר – כמשמעותם בהגדרות אלה.


"אלמנה – אשתו של חבר שקיימה עמו משק בית משותף עד פטירתו, או מי שהוכרה כידועה בציבור על-ידי ערכאה משפטית מוסמכת ואשר היה עמו עד פטירתו.


"אלמנת פנסיונר" – אלמנה כהגדרתה לעיל שחיה עם המנוח וקיימה עמו משק בית משותף לפחות שנתיים, עובר לפטירתו".
ו. עולה, שעל מנת שתהא הת', כמי שהינה "אלמנת פנסיונר", זכאית לפנסית שאירי פנסיונר עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים:
1. עמידה בהוראות הלכות הגמלאות לצורך הגדרה כ"אלמנה".
2. קיום משק בית משותף של הת' עם המנוח, לפחות שנתיים עובר לפטירתו.


10. עיון בחומר הראיות מעלה שהמנוח והתובעת לא התגוררו יחד תחת קורת גג אחת ולא קיימו חיים משותפים של יחידה משפחתית.
לכך יש להוסיף שהתובעת לא הוכיחה תלות כלכלית כלשהי ושיתוף בנכסים, שכן לא הובאה כל ראיה לקיומו של חשבון בנק משותף, כל ראיה לקיומו של רכוש משותף, לכך שהמנוח תמך בתובעת כלכלית, וכיוצב' ראיות.


11. משהלכה פסוקה היא שההגיון מאחורי תשלום לשאירי פנסיונר הוא להמשיך את קיומם הכלכלי של התלויים בפרנסתו, משלא הוכחה כל תלות כלכלית של הת' במנוח, משלא חיו הם חיי משפחה תחת קורת גג אחת ולא קיימו משק בית משותף ולאור כל האמור לעיל – הרי שהתובעת אינה עונה להגדרת "אלמנת פנסיונר" ואין היא עומדת בקריטריונים הקבועים בהלכות הגמלאות לזכאות לפנסיית שאירים.


12. עם כל הצער ועל אף שברור מחומר הראיות שבין התובעת למנוח שררו יחסי קרבה חמים, הרי משלא עומדת היא בקריטריונים הקבועים בהלכות הגמלאות לזכאות לפנסית שאירים – אין מנוס מדחית התביעה.


13. התוצאה, איפוא, שהתביעה נדחית.


14. אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת שארים

  2. קצבת שארים זכאות

  3. דמי מחיה ליתומים

  4. שאירים - קרן פנסיה

  5. זכות קצבת שארים אלמנה

  6. דמי מחיה ליתום נצרך

  7. זכאות יתומים - קיצבת שאירים

  8. קצבת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  9. גמלת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  10. קצבת שארים תאונת דרכים

  11. גמלאי משטרת ישראל - גמלת שאירים

  12. ידועה בציבור שאירים מבטחים

  13. זכויות גרושה גמלת שאירים ביטוח לאומי

  14. קצבת שארים - ידועה בציבור - ביטוח לאומי

  15. תביעה לתשלום קצבת שאירים - הגדרת "אלמנה"

  16. זכאות אלמן לתשלום קצבת שאירים - ביטוח לאומי

  17. תביעת אלמנה להמשיך ולקבל גמלת שאירים

  18. קצבת שאירים - "אלמן" / "ידוע בציבור"

  19. שלילת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  20. בציבור לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים

  21. קצבת שארים - גמלאי צה"ל לפי חוק שירות הקבע בצה"ל

  22. האם קצבת שאירים לאלמן מותנה במבחן הכנסות ?

  23. זכאות למענק - פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  24. הכרה כידועה בציבור כדי שתוכל לקבל פנסיית שארים ממבטחים

  25. תביעת התובעת להורות למבטחים לשלם לה קצבת שאירים

  26. נדחתה תביעה להכיר כידועה בציבור ולזכאות בקצבת שאירים

  27. תביעה נגד קג"מ- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ

  28. בגיל 22 נפסקה קצבת שארים למרות שנותרה עוד שנה עד תום השירות הסדיר בצה"ל

  29. זכאות למענק במקרה של פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין - סעיף 255(ב) חוק הביטוח הלאומי

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון