סיעוד הגדרת פעולות יום יום - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות

פסק דין 1. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לגמלת סיעוד. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק: "בהתאם לנתונים שבידנו נדחתה תביעתך לגמלת סיעוד החל מ-01/03/2002 הואיל ומידת תלותך בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות יום יום נמוכה ממידת התלות שקבע המחוקק כמזכה בגימלת סיעוד...", הגיש הוא תביעה לביה"ד. 3. גדר המחלוקת בין הצדדים הינה איפוא אם התובע שהינו עיוור, תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום או שמא - כטענת הנתבע - מידת תלותו של התובע בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות יום יום נמוכה ממידת התלות שקבע המחוקק כמזכה בגימלת סיעוד. 4. הסעיף הרלוונטי לענינינו הינו סעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 הקובע: "223, בפרק זה - "גמלת סיעוד" - גימלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי פרק זה. "השגחה" - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים... "ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה... "פעולות יום יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית..." 5. לאור ההגדרות האלה, על הנתבע לבחון את מידת התלות של התובע בעזרת הזולת כאשר כמבחן להערכת התלות נקבע "ביצוע פעולות יום יום" ורק ביחס אליהן תשקל ראיה להערכת תלותו. כמו כן על הנתבע לבחון את מידת ההשגחה אותה צריך התובע. 6. בעקבות תביעת התובע לגמלת סיעוד, הפנה הנתבע את אחות בריאות הציבור לשם הערכת כושר תפקודו של התובע. 7. עם סיום בדיקתה, הגישה אחות בריאות הציבור (להלן - האחות) דין וחשבון (להלן - הדו"ח) ועל סמך הדו"ח נתן פקיד התביעות את החלטתו בענינו של התובע. 8. בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומטעם ההגנה - גלית חייקין. 9. מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן - א. הת' יליד שנת 1921, מתגורר בגפו מאז גירושיו בשנת 1977; ב. הת' אינו מקבל סיוע מילדיו אשר אף אינם מבקרים בביתו מאז הגירושין; ג. מצבו של הת' חמור הרבה יותר מהמתואר בדו"ח אשר אינו משקף את מצבו; ד. הת' סובל, בין השאר, מליקויים וירידה ניכרת בראייה, בגינם הינם מסוגל להבחין בצלליות בלבד ועל כן מתקשה בביצוע פעולות יומיומיות חיוניות; ה. בנוסף, הת' סובל מבעיות לב ויתר לחץ דם, בגינן הינו נופל נפילות חוזרות ונשנות ונגרמות לו חבלות בכל חלקי גופו. וכן סובל הת' מכאבי גב וכאבים בכתפיים שמקשים עליו בתפקוד ביומיום וגורמים לתלותו הרבה בעזרת הזולת; ו. כאשר הגיעה האחות, הת' הראה לה בצורה ברורה את החבלות של חלקי גופו השונים, תוצאות נפילותיו החוזרות וחבטות חוזרת בפנים ובגוף - דבר שלא נרשם בדו"ח; ז. האחות לא נתנה דעתה ולא ייחסה כל משקל לעובדה שכיום נעזר הת', בשל מצבו וכצורך חיוני, במטפלת אותה הוא מממן בעצמו; ח. הת' נדרש לעזרה רבה ו/או מלאה בהלבשה, בגריבת גרביים ולבישת פרטי לבוש בשל הכאבים העזים מהם הוא סובל בגב ובכתפיים; ט. ישנם ימים רבים בהם אין הת' מסוגל להחליף בגדים עד אשר חלה הטבה ארעית בתחושת הכאב; י. בכל הנוגע להפרשות ציינה האחות כי הת' סובל מבריחת שתן. ההרטבה וחוסר השליטה על הסוגר מתרחשים גם בלילות כאשר לא אחת אין הת' יכול לקום ולהתפנות לשירותים; יא. לא אחת קרה לת' שבריחת השתן היתה במקומות ציבוריים; יב. הת' אינו מסוגל לעשות פעולות יומיום אלמנטריות כגון קריאת מכתבים המגיעים מגורמים שונים, צפיה בטלויזה, לזהות צבע בגדיו ולאתר חפצים שאינם במקומם; יג. בנוסף, הת' סובל מרעידות בידיים המחריפות עם אחיזה או הרמת חפצים ולכן נמנע לעיתים מהכנת אוכל חם לעצמו ובדר"כ אוכל אוכל קר; יד. חימום מאכלים על הגז יכול להיות מסוכן עבור הת' שכן עקב בעיות הזכרון מהן סובל, הדלקת גז יכולה לגרום לעיתים קרובות לשריפת המאכל, לחימום יתר שלו או לשריפה. 10. א. כאשר נתבקש התובע לאשר, בחקירתו הנגדית, שבביקור האחות הוא לא התלונן שהוא נופל בדירה, השיב - "אני סיפרתי על הנפילות. אני נפלתי כמה פעמים וסיפרתי לה. הייתי מעדיף לא להגיע למצב הזה. אני אפילו מתבייש לספר על זה". ועוד הוסיף - "אמרתי לה את זה גם בפעם הראשונה כי תמיד נפלתי. היא ביקשה ממני להרים את המכנסיים והיא אפילו ראתה פצעים ודם ברגל מהנפילות". (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 15-14, 23-22). ב. לענין פעולת הלבישה, כאשר נתבקש הת' לאשר שכאשר האחות בקשה ממנו להתלבש הוא הסתדר בלי להעזר במישהו והצליח, השיב - "לא נכון. אני לבשתי חולצה וכשהכנסתי את יד ימין אני צעקתי כי לא יכולתי בגלל הכתף להכניס אותה". (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 7-6). ולענין גריבת גרביים השיב שלא היו גרביים בכלל אלא היה עם נעלי בית ופיג'מה. והוא לא זוכר שנתבקש לגרוב גרביים. ג. ובהתייחס לבריחת שתן, כאשר נתבקש הת' לאשר שכאשר האחות היתה בביתו הוא לא הזכיר לה שיש בתוך הבית בעיות כאלה, השיב - "לא נכון. עובדה שהייתי צריך לעבור ניתוח בעניין הזה. אני עשיתי במכנסים ואני אפילו מתבייש להגיד את זה. עברתי את הניתוח בדצמבר 2002". (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 11-10). ד. בהתייחס למועדון עוורים אישר הת' שסיפר לאחות שהוא יוצא למועדון 5 פעמים בשבוע - "יש לי ברירה? מה אני יכול להסתגר כל הזמן בבית? אפילו אם אני זוחל לשם אני הולך כי אני לא יכול להיות סגור כל הזמן בבית". (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 14-13) ועוד אישר שבאותה תקופה היה נוסע בתחבורה ציבורית למועדון. ה. בסיום חקירתו הנגדית כאשר נשאל הת' אם יש לו בעיות של שכחה השיב - "אני שוכח הרבה דברים". (עמוד 6 לפרוטוקול שורה 2). 11. בחקירתו החוזרת, כאשר נתבקש הת' להבהיר מה סיפר לאחות בענין הנפילות, השיב - "היא אמרה לי להרים את המכנסיים והיא ראתה את המכות של הנפילות וכתמים של דם. אני אמרתי לה שאני נופל הרבה פעמיים אפילו פעמיים שלוש בשבוע ומזה הסימנים". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 8-6) ובנושא ההרטבה, אישר שקורה הרבה שבורח לו שתן גם כשנמצא בחוץ. 12. מעדותה של גלית חייקין (להלן - גלית) עולות העובדות כלהלן - א. גלית ערכה את הדו"ח נ/2; ב. הביקור נערך בשנת 2002; ג. מאחר וגלית יודעת שהמסמך נ/2 הוא מסמך משפטי, כל מה שרלוונטי מפי הת' נכתב וכך גם לגבי רישום ההתרשמות שלה; ד. לו היתה גלית רואה חבלות או כתמי דם על רגלי הת' כאשר הוא פשט את מכנסיו,כטענתו, ודאי שהיתה רושמת זאת; ה. גלית כתבה בדו"ח שראתה את הת' מבצע את כל הפעולות שביצע בפניה; ו. לו גלית היתה עוזרת לו בפעולת הלבישה, זה היה חייב להופיע בתיאור התיפקוד; ז. לגבי התלונות, שואלת גלית את הנבדק בנפרד והדברים נרשמים; ח. אם במהלך הביקור נזכר הנבדק בתלונות נוספות הן נרשמות במסגרת סעיף "תלונות הנבדק". 13. א. בחקירתה הנגדית, כאשר נשאלה גלית כיצד נבדק נושא הנפילות באופן עקרוני, השיבה - "שאלה ישירה - ב-3 חודשים האחרונים כמה פעמים קרה שנפלת בתוך הבית". ולגבי הנפילות בתוך הבית חובה לרשום מה שאומר הנבדק. ומה שסיפר לה הת' בענין הנפילות - "כפי שאמרתי בעדות הראשית, אני יכולה רק לחזור על מה שכתבתי בדו"ח". וכאשר הקשה ב"כ הת' ואמר לאחות - "הוא טוען שאת ביקשת ממנו להראות את הסימנים ברגליים?" השיבה - "המטרה של המכנסיים היא הדגמת ההלבשה ולא בדיקה רפואית". (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 12, 16, 20-19) ובהמשך כאשר נשאלה "מן הסתם כשהוא מתפשט אפשר לראות ולהתרשם מסימנים של חבלות?" השיבה שלו היתה מתרשמת כך זה היה נרשם. ב. לענין פעולת הלבישה, השיבה גלית שאין לה מה להוסיף על מה שנרשם. וכאשר אמר ב"כ הת' לאחות - "לטענתו קשה לו להזיז את זרוע ימין וזה גורם לו להתענות. וגם בגלל שהוא לא רואה קשה לו למצוא את השרוולים ולהכניס את הרגליים למכנסיים. גם בגלל גילו, מצבו הגופני וכו'". השיבה - "מבחינת הדיווח על הבעיות בכאבים בכתף ימין זה צויין מפיו. אם המגבלה הזאת היתה מקשה עליו בפעולת ההלבשה זה היה נרשם גם באותו סעיף". ועוד הוסיפה לעניין זה שבתיאור סדר היום שלו אשר נרשם מפיו, הת' מוסר שהוא מתלבש בעצמו לפי הצורך. לחיזוק דבריה העידה גלית - "אני רוצה לציין שהאיש נכון לאותה תקופה היה מבלה 5 פעמים בשבוע במועדון לעיוור. זה רק מוכיח שהוא היה צריך להתלבש ולא נשאר עם תחתונים כפי שאתה תארת". (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 10-6, 19-17). ג. כאשר נשאלה גלית לענין ההפרשות, הפנתה לעמוד 9 לדו"ח. ד. וכאשר אמר ב"כ הת' שלא ראה כל התיחסות לחימום אוכל, הפנתה אותו גלית לעמוד 8 לדו"ח (ס' ד' תיאור והדגמה). ולשאלה אם בקשה מהת' להדגים הדלקת גז השיבה בשלילה והבהירה - "כי קיבלתי את טענתו שלדבריו בגלל העיוורון אינו מחמם מזון". (עמוד 9 לפרוטוקול שורה 24). 14. א. בדו"ח, בתאור הופעתו החיצונית של הנבדק, כתבה האחות - "האיש לבוש ומסודר בהופעתו .. .מתהלך ללא אביזרי עזר. מתמצא בביתו ..." ובתלונות הנבדק נרשם שמתלונן על כאבים בכתפיים ובפרט בכתף ימין וכן קושי בנשימה. ב. בהמשך הדו"ח מתייחסת האחות לנקיון הנבדק וסביבתו תוך פירוט. בענין מסגרת לטיפול יומי בו שוהה הנבדק, מציינת האחות שנמצא במועדון עיוורים 5 פעמים בשבוע, 25 ש"ש ומגיע וחוזר בתחבורה ציבורית מביתו. ג. לענין סדר היום, נרשמו הדברים מפי הת' עצמו. הת' מסר, בין היתר, שאינו ישן טוב, מתעורר בעצמו ב-8-7 בבוקר, שליטה מלאה ביציאות-שתן מרטיב תחתון בדרך לשירותים, להתלבש - מתלבש בעצמו, ארוחת בוקר - לוקח בעצמו, בצהריים אוכל ארוחה קלה וגם ארוחת ערב לוקח בעצמו כאשר זמני הארוחות משתנים. לגבי רחצה נרשם שפעמיים בשבוע מתרחץ בישיבה באמבטיה בעזרת מטפלת. ד. בהתייחס לפעולות היומיום, כתבה האחות - 1. ניידות - ראתה את הת' קם, מתיישב ומתהלך ללא אביזרי עזר, עצמאי בביצוע פעולה זו. לענין תדירות הנפילות - נרשם שלדבריו אין נפילות בתוך הבית. 2. הלבשה - ראתה את הת' לובש ופושט סוודר ומכנסיים ארוכים, ואת הפעולה מבצע הוא ברצף. לענין גריבת גרביים - נרשם שראתה שגורב ומסיר גרביים וכן נועל וחולץ נעלי בית. האחות קובעת שהת' עצמאי בביצוע פעולה זו, ואינו נזקק לעזרה. 3. רחצה - הת' מתרחץ באמבטיה אליה מוכנס מושב. האחות ראתה את הת' נכנס ויוצא מהאמבטיה וכן ראתה שרוחץ עם סבון ומנגב ידיים ופנים. עוד נרשם שהת' הדגים תנועות סיבון בכל אברי גופו, חפיפת ראש ופעולות גילוח. לענין עזרה בביצוע פעולה זו נרשם שהת' נעזר במטפלת פרטית הנמצאת עמו בחדר האמבטיה. מסקנת האחות הינה שבביצוע פעולת הרחצה זקוק הת' לעזרה בהכנת תנאי רחצה, ובכניסה לאמבטיה. 4. אכילה ושתיה - האחות ראתה את הת' מדגים אכילה בכף, מזיגה מבקבוק לכוס ושתיה מכוס. לענין אוכל נכתב שהת' טוען שעצמאי בביצוע פעולה זו. לענין חימום אוכל - מסר שבגלל העוורון אינו מחמם עבור עצמו מזון. בנושא זה כתבה האחות שפעמיים בשבוע נמצאת מטפלת אשר מבשלת ומגישה לת' ובהעדרה - אוכל אוכל קר. לסיכום קבעה האחות שבביצוע פעולה זו זקוק הת' לסיוע בחימום האוכל. 5. הפרשות - האחות כתבה שלדברי הת' שליטה מלאה בסוגר צואה, שתן - מרטיב תחתון בדרך לשירותים ומשתמש על כן בתחליפי פד אותם מחליף לבד לפי הצורך. בפעולה זו קבעה האחות שהת' שולט על ההפרשות, מטפל בעצמו ועצמאי בשירותים בשימוש באביזרים. 6. בנושא ההשגחה רשמה האחות שלת' התמצאות מלאה בזמן ובמקום. עוד נרשם שלא היו אירועים ותקריות ב-3 החודשים שקדמו לבדיקה. לסיכום נושא זה קובעת האחות שהת' אינו מסכן את עצמו או אחרים כאשר נשאר לבדו משאין תיאור אירועים חריגים. 15. ת/4 הינו סיכום מחלה מיום 23/6/03 - מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי - סיכום המחלה הינו קרוב לשנה לאחר ביקור האחות אצל הת' ועל כן אין לו רלוונטיות לתביעה מושא תיק זה. עם זאת, עיון ב"מחלה נוכחית" מעלה שנרשם "בן 81, גר בביתו, עיוור, מזה מס' חודשים - ארועים חוזרים של נפילות, ללא איבוד הכרה, לא עבר בירור ..." מכאן שגם בביה"ח מסר הת' ביום 23/6/03 שרק מזה מספר חודשים יש אירועים חוזרים של נפילות - דברים המתיישבים עם האמור בדו"ח לפיו שנה לפני מועד זה, שאז נערך ביקור האחות, לא התלונן הת' על נפילות. 16. לאחר ששמענו את העדים והתרשמנו מהם ומעדותם ולאור הדו"ח נ/2 - הננו קובעים שהתובע עצמאי בביצוע 3 פעולות יומיים - ניידות, הלבשה והגיינה אישית וזקוק לסיוע קל בשתיים - רחצה ואכילה. לסיכום נושא ההשגחה - במועד הרלוונטי אין הת' מסכן את עצמו או אחרים כאשר הינו לבד בבית ואין הוא זקוק להשגחה מתמדת. 17. מאחר ומדובר בגמלת סיעוד, על בית הדין ליתן את הדעת לשאלה, אם הגמלה הנתבעת, משתינתן אכן תשמש את יעודה - טיפול אישי בתובע ועזרה לשירותיו של הנכה ומשק ביתו. לאור תיפקוד התובע כמתואר בסעיף 16 לפסק הדין הננו קובעים עובדתית שמידת תלותו של התובע בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות יום יום נמוכה ממידת התלות שקבע המחוקק כמזכה בגימלת סיעוד וכי התובע איננו זקוק להשגחה ועל כן דין התביעה להדחות. 18. בטרם נסיים את פסק הדין נתייחס לטענות ב"כ התובע - א. לענין אכילה טוען ב"כ הת' שאין הת' מסוגל לחמם לעצמו את האוכל. בדב"ע מג/120-0 המוסד לביטוח לאומי - אתי יואל (פד"ע טו' 340, 346) נקבע - "לענין ה"אכילה" נמצא, שהמגבלות אשר בנכה הן בהכנת מזון. תפרש "אכילה" פריוש רחב כפי שתפרש, פעולות בישול במטבח הן פעולות בפני עצמן, קשורות אמנם ב"אכילה" אך אינן בגדר "אכילה"". משכך - אין הכנת האוכל נכללת ב"פעולות יום יום" כהגדרתם בחוק. ב. לטענת ב"כ הת' שהת' הינו עוור ועל כן נתקל הוא בקשיים בתיפקודו - הלכה פסוקה היא שעיוורון כלשעצמו אינו מספיק להצדיק מתן גמלה (דב"ע מא/150-0 המוסד - פרץ פד"ע יג' 189), כמו כן, עוורון וגיל מתקדם, כשהם מצטברים זה לזה אין בה, כשלעצמם, כדי להצדיק מתן גמלה (פד"ע מח/185-0 חדר עבדאללה חמיד - המוסד (לא פורסם)). ג. התנאים הקבועים בחוק לענין גימלת סיעוד הם תנאים נוקשים המחייבים הקפדה על מילויים וכל עוד המחוקק לא שינה תנאים אלה, אין לסטות מהם. ד. תשומת לב התובע לכך שהיה וחל שינוי לרעה בתיפקודו, כפי שטען, עקב נפילות חוזרות ונשנות בחודשים האחרונים, זכאי הוא, מכח סעיף 230 לחוק והתקנות שהותקנו מכוחו, להגיש בקשה לנתבע שיבדוק מחדש את מידת תלותו בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום. 19. התוצאה, איפוא, שהתביעה נדחית. 20. אין צו להוצאות. ניידותסיעודהגדרות משפטיות