דמי אבטלה אין יחסי עובד מעביד


פסק דין

1. תביעת התובע לתשלום דמי אבטלה נדחתה ע"י הנתבע עפ"י מכתב דחיה מיום 18/2/99 בנימוק שהוא אינו מבוטח בביטוח אבטלה כנדרש בסעיף 158 לחוק.

2. בכתב ההגנה חזר הנתבע וטען כי הדחיה בדין יסודה, שכן התובע אינו בגדר עובד הזכאי לשכר מאת מעבידו, וכי מערכת היחסים בינו ובין מעסיקו הינה מערכת של עזרה משפחתית, כך שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד ביניהם.

עוד נטען כי התובע אינו בגדר עובד, שהוא בן משפחה, במובן ההגדרה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ולכן הוא לא צבר תקופת אכשרה כנדרש בחוק, ואינו זכאי לדמי אבטלה.

3. העובדות הצריכות לענייננו הן, כדלקמן:

א. התובע יליד 30/11/76, סיים את לימודיו התיכוניים משנת 5-1994, ובהמשך למד בטכניון להנדסאי וסיים את לימודיו בסוף שנת 97'. ואת התעודה קיבל באמצע חודש 9/98.

ב. עם סיום לימודיו פנה התובע לאביו וביקש לעבוד בנגריה שבניהולו ועבד שם מ-1/1/98 ועד 30/9/98, תשעה חודשים.


ג. ביום 4/10/98 נמסר לתובע מכתב פיטורים מהעבודה, החל מ-1/10/98, עקב צמצומים.


ד. בעקבות פיטוריו, נרשם התובע בלשכת שירות התעסוקה החל מיום 13/10/89 ועד ליום 10/2/99.


ה. בנגריה של האב, מר טאהא דיאב אגבריה, עבדו הבן דיאב, שהוא נגר מקצועי, ועובד נוסף בשם עבאס, שהוא נגר בהכשרתו ולפעמים עבד כעוזר לבן דיאב, שהיה יותר מקצועי.


ו. ב-1/98 קיבל האב עבודה בנגריה שמחייבת העסקת עובד נוסף כעוזר, מלבד בנו דיאב והעובד עבאס, ולכן העסיק כעוזר את התובע, שבאותה תקופה חיפש עבודה בתחום השכלתו, ולא מצא.


ז. בכל תקופת העבודה התייצב התובע בנגריה 5 ימים בשבוע, משעה 08.00 ועד 17.00, עבד כמו כל עובד ועסק בהעמסה, ניקוי, שפשוף והחלקה למשקופים, ניקוי קנטים וארונות ועבודות פשוטות.


ח. לתובע שולמה מידי חודש משכורת במזומן, בסך של 2,500 ₪, הונפקו לו תלושי שכר ושולם בגינו דמי ביטוח לנתבע.


ט. בעקבות צמצום בהיקף העבודה בנגריה, היה צורך לפטר אחד מהעובדים, והאב החליט לפטר את התובע, שהיה בעל הנסיון המועט מבין 3 העובדים.


י. לפי עדות האב, כל אימת שהיה זקוק לעובד זמני בעבר הוא העסיק את בנו התובע, ופיטר אותו עם סיום הפרויקט, כלומר הוא העסיק את התובע לא רק במועד הרלבנטי לתביעה, אלא גם ב-3 הזדמנויות אחרות בעבר, אחרי התיכון עבד התובע שנה, אח"כ הלך ללמוד בטכניון, לאחר סיום הלימודים עבד 9 חודשים, שזו התקופה הרלבנטית לתביעה, ו-6 חודשים לפני עדות האב בפני ביה"ד (ביום 15/6/00) הועסק התובע תקופה של חודש בשל לחץ בעבודה, כלומר כל אימת שיש לחץ בעבודה הוא לוקח את התובע כעוזר.


יא. אחרי שהתובע פוטר לא נתקבל עובד אחר במקומו.


4. ב"כ התובע טען בסיכומיו כי:
עדויות התובע, אביו והעובד הנוסף לא נסתרו ע"י הנתבע, גירסתם נתגלתה כאמינה, וביה"ד התבקש לתת לה את מלוא האמון.
הסיבה לפיטורי התובע היתה צמצום בהיקף העבודה, ללא קשר עם קבלת תעודת הנדסאי מהטכניון, שכן גם לאחר תקופת האבטלה מצא התובע עבודה שאינה בתחום הכשרתו.
התובע עבד בצורה מסודרת, בשעות קבועות, קיבל שכר מסודר בגינו הונפקו לו תלושי שכר כדין, ושולמו התשלומים המתחייבים לרשויות המס והמל"ל,

עבודתו של התובע היתה נחוצה למעבידו בשל עבודה גדולה שאביו היה צריך לבצע, וזאת דוגמת כל אותן פעמים, אם בעבר ואם לאחר המועד הרלבנטי לתביעה, שאביו היה זקוק לעוזר בנגריה, היה מעסיק את התובע כעובד שכיר לכל דבר ועניין.
התובע השתלב בעסק אביו והיווה חלק מהמערך האירגוני של הנגריה, ביצע עבודה בפועל, התייצב במועדים ובימים קבועים, קיבל שכרו מידי חודש, שולם בגינו דמי ביטוח.


5. ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי:
לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע ובין אביו, ומדובר בעזרה משפחתית בלבד.
התובע לא עבד בפועל אלא נהג לבקר מידי פעם בנגירה.
תקופת העסקתו לתקופה של 9 חודשים נועדה לכאורה לצורך צבירת תקופת אכשרה לשם קבלת דמי אבטלה.
מדברי התובע לחוקר, הוא רצה לעבוד בנגרית אביו באופן זמני, ואת עבודתו הפסיק לאחר שקיבל את התעודה מהטכניון, כך שאין קשר בין צמצום בעבודה ובין פיטוריו, עובדה התומכת בטענת הנתבע כי מדובר בפיקציה.
אין לייחס משקל רב לעדות האב והעובד הנוסף, משום שאלו עדים אינטרסנטיים המעונינים לעזור לתובע.




6. דיון והכרעה:
א. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), מגדיר "עובד", כדלקמן:
"עובד – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו ובין קרובו המעסיקו יחס של עובד-מעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא היתה נעשית בידי עובד,

לעניין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".


לאור הנ"ל, הכלל הוא, כי שני תנאים מצטברים צריך שיתמלאו ע"מ שבן משפחה שאין בינו ובין המפעל יחסי עובד-מעביד, יחשב כעובד. האחד – עבודה במפעל באופן סדיר, והשני – אילולא נעשתה העבודה ע"י אותו קרוב – היתה נעשית בידי עובד.


סעיף 158 לחוק מגדיר מבוטח כדלקמן:
"מבוטח –

(1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים ועוד לא מלאו לו 65 שנים והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו."



ב. על פי ההלכה הפסוקה נקבע כי קרבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד, שכן קביעת יחסי עובד-מעביד בין צדדים חייבת להתבסס על תשתית עובדתית בנוגע לקשר ביניהם הלכה למעשה ועת מדובר בבני משפחה יש לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו – יחסים וולונטריים התנדבותיים או קשר להסדרת מערכת זכויות וחובות (ראה דב"ע נא/6-0 דורית שורץ נ' המלל, פד"ע כג' 202).
בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים כיחסים וולונטריים התנדבותיים או כיחסים של עובד-מעביד, נודעת חשיבות ראשונה לשאלת תשלום השכר, לתמורה עבור העבודה.


ג. מחומר הראיות עולה כי התובע עבד באופן סדיר בנגריה של אביו כעוזר לשני הנגרים שעבדו שם, תקופה של 9 חודשים עד לפיטוריו בגינם הוא תובע את גימלת האבטלה.


בבואנו לשקול התקיימותו של התנאי הנוסף ע"מ שייחשב התובע כעובד על פי ההגדרה בסעיף 1 לחוק, יש להתחשב בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, לפיהם התובע עצמו שימש את אותו עובד שנלקח לעבודה ע"י המעסיק כל אימת שהיה לחץ בעבודה והיה צורך בעובד זמני ולא מקצועי, הדבר נעשה בעבר וגם אחרי התקופה הרלבנטית לתביעה, בנסיבות אלו נראה לנו כי ניתן להתייחס לתובע כאל מי שעונה על הגדרת עובד על פי סעיף 1 לחוק.


אולם, גם אם תאמר אחרת, כך שיש לבחון את מערכת היחסים עפ"י מבחן ההשתלבות, הרי בחינת נסיבות והעובדות שהוכחו בפנינו מלמדות כי התובע עבד באופן סדיר תקופה של 9 חודשים, 5 ימים בשבוע, 9 שעות בכל יום, ושולם לו שכר סביר יחסית למהות ואופן עבודתו, הונפקו לו תלושי שכר ושולמו בגינו התשלומים המתחייבים למוסדות השונים, לרבות דמי ביטוח למל"ל.


טענת הנתבע לפיה התובע לא ביצע עבודה בפועל אלא ביקר מידי פעם בנגריה, נתגלתה לאחר שמיעת הראיות בתיק, כטענה בעלמא, מה גם שעליה לא נחקר התובע וגם לא הובאה ראשית ראיה לביסוסה, ולכן, אנו דוחים אותה.


ד. בנוסף, טענת הנתבע כי הסיבה להפסקת העבודה קשורה לעובדה שהתובע קיבל את תעודת ההנדסאי שלו מהטכניון, ללא קשר עם צמצום בעבודה זו – איננה מקובלת עלינו, וזאת לאור ההסבר שנתנו התובע ואביו בעדותם בפני ביה"ד, ודבריהם לחוקר המל"ל, ולאור העובדה כי גם אחרי פיטורי התובע ולאחר תקופת האבטלה נשוא תיק זה, התובע מצא עבודה אחרת שאינה תואמת את הכשרתו והשכלתו, התובע עבד בה כל עוד הדבר היה תלוי בו.


ה. על סמך כל האמור לעיל, שוכנענו כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע ובין אביו בתקופה הרלבנטית לתביעה, ועל כן הוא זכאי לתשלום גמלת האבטלה, בכפוף להתקיימותם של יתר תנאי הזכאות, על פי חוק והתקנות.


ו. התוצאה היא, כי התביעה מתקבלת, ועל הנתבע ידאג לשלם לתובע את הגמלה המגיעה לו, בהקדם.


7. על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 יום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי אבטלה

  2. סירוב עבודה

  3. דמי אבטלה שכיר

  4. חוק ביטוח אבטלה

  5. דמי אבטלה תנאים

  6. צבעי - דמי אבטלה

  7. דמי אבטלה ערעור

  8. דמי אבטלה מטפלת

  9. דמי אבטלה קורס

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. מובטל ביטוח לאומי

  12. דמי אבטלה מינימרקט

  13. רישום סירוב בלשכה

  14. סירוב לחתום בלשכה

  15. דמי אבטלה עובד יומי

  16. מכתב דחיה דמי אבטלה

  17. ימי אכשרה לדמי אבטלה

  18. דמי אבטלה - צבירת ימים

  19. תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  20. דמי תאונה למובטל

  21. דמי אבטלה - גרושה 2 ילדים

  22. תואר במחשבים - לשכת אבטלה

  23. דמי אבטלה - הכשרה מקצועית

  24. התייצבות חלקית לשכת האבטלה

  25. הגדרת "מובטל" בביטוח לאומי

  26. דמי אבטלה עבודה בתקופת אבטלה

  27. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  28. דמי אבטלה - הקמת חברה

  29. טופס ערעור לשכת האבטלה

  30. דמי אבטלה אין יחסי עובד מעביד

  31. דמי אבטלה בזמן הכשרה מקצועית ?

  32. מה צריך בשביל לקבל דמי אבטלה ?

  33. עבודה עסק משפחתי - דמי אבטלה ?

  34. פיטורים עקב צמצומים - דמי אבטלה

  35. אישור מחלה לשכת התעסוקה

  36. דמי אבטלה - ניכוי תגמולי ביטוח

  37. דמי אבטלה - חישוב בסיס השתכרות

  38. סירוב ביחס לעבודה כקופאית שופרסל

  39. רישום פיקטיבי בלשכת האבטלה

  40. נדחתה תביעה לדמי אבטלה - עבד כשכיר

  41. הוכחת עבודה לצורך דמי אבטלה

  42. תקנות הביטוח הלאומי ביטוח אבטלה

  43. דמי אבטלה מופחתים ביטוח לאומי - פיצוי

  44. תביעה לתשלום דמי אבטלה - עובד עצמאי נגר

  45. תשלום דמי אבטלה - לא הושלמה תקופת האכשרה

  46. כמה זמן צריך לעבוד כדי לקבל דמי אבטלה ?

  47. תשלום דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית

  48. חובת ההתייצבות של אקדמאים אחת לשבוע בלשכה

  49. תביעה לדמי אבטלה בגין תקופת הכשרה מקצועית

  50. צבירת תקופת אכשרה דמי אבטלה של עובד שכיר

  51. מכתב אישור העסקה - דמי אבטלה ביטוח לאומי

  52. תביעה לביטול חוב בגין קבלת דמי אבטלה

  53. מטפלת של בני משפחה – דמי אבטלה ביטוח לאומי

  54. דמי אבטלה - תובע לא מבוטח בביטוח אבטלה כחוק

  55. זכאות מובטל דמי אבטלה – במהלך הכשרה מקצועית

  56. סעיף 158 וסעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי

  57. קורס הכשרה מקצועית של משרד העבודה - דמי אבטלה

  58. אין לשנות את מועדי ההתייצבות - שירות התעסוקה

  59. סרוב לעבוד בניקיון לאחר הפניה של לשכת התעסוקה

  60. הצעת חוק דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית

  61. מכתב פיטורים רטרואקטיבי לקבלת דמי אבטלה

  62. סירוב לעבוד - חוסר אפשרות למצוא אדם שיטפל בתינוק

  63. ערעור על ועדת הערר של שירות התעסוקה - הפניה לעבוד

  64. תקופת אכשרה דמי אבטלה - סעיף 161 לחוק ביטוח לאומי

  65. ערעור על החלטת ועדת הערר שליד שירות התעסוקה בהרצליה

  66. ביטוח לאומי דחה את תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה

  67. תביעת התובע נדחתה בטענה כי אינו בגדר "מבוטח" לצורך דמי אבטלה על פי החוק

  68. דמי אבטלה - תקופת האכשרה הקבועה בסעיף 161(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי

  69. תביעה נגד שירות התעסוקה על אי קבלה לעבודה בגלל רצון לעבוד עבודה זמנית בגלל נסיעה לחו"ל

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון