פסק דין השופטת נילי ארד: 1. 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (סגנית שופט ראשי השופטת עליה פוגל נציגי ציבור הוזמנו ולא התייצבו לדיון;בל 620/98) אשר קבע כי פגיעתה של המערערת לא אירעה לה בעת פעילות נלווית לעבודה ועל כן אינה בגדר פגיעה בעבודה, כמשמעותה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק). רקע עובדתי 2. 2. א. המערערת עבדה כאחות אחראית במכון הלב, בבית חולים וולפסון (להלן גם: המכון). במסגרת תפקידה זה, השתתפה במחקר שבוצע על ידי קרן BIP שהינה קרן למניעת התקפי לב חוזרים (להלן: הקרן). הגם שלא קיבלה שכר תמורת השתתפותה במחקר, הִיוותה עבודתה בקרן חלק אינטגראלי מעבודתה כאחות במכון הלב. ב. ב. בימים 9.9.95-8 שהיו ימי ששי ושבת בשבוע, השתתפה המערערת בכינוס של כלל העובדים במחקר ה- BIP במגמה להחליף דעות, להציג תוצאות וכן לצרכי גיבוש מקצועי. למשתתפי הכנס, שהתקיים בכפר הנופש של קיבוץ מעגן ניתנה אפשרות להזמין בני משפחה (להלן: ההשתלמות). ג. ג. בית הדין האזורי קבע, כי "יש לראות את ההשתלמות כאילו אורגנה על-ידי בית החולים" מאחר שעבודתה של המערערת בקרן הייתה חלק בלתי נפרד מעבודתה כאחות בבית חולים. ד. ד. לדבר נסיבות אירוע התאונה, לא מצאנו התייחסות מפורטת בפסק הדין של בית דין האזורי. עם זאת, ניתן ללמוד עליהן מן האמור בסעיף 1.13 לסיכומיה של המערערת בבית הדין האזורי. תיאור אירוע התאונה, כאמור בסיכומי המערערת לא נסתר וכך נאמר שם: "הכנס נפתח בהרצאה ושיחה בנושא המחקר וביום המחרת יום השבת התקיימה פגישה בנושא המחקר בשעות הבוקר ולאחריו יצאו המשתתפים לטיול אשר נועד לגיבוש ולהחלפת דעות ובמהלכו נפגעה התובעת ברגלה". ה. ה. לפי שנקבע בפסק הדין: "במקרה דנן אכן יצאה התובעת להשתלמות שאורגנה על ידי מקום עבודתה וכללה גם הרצאות מקצועיות, אך גם פעילויות נופש שאינן קשורות לעבודתה של התובעת ואינן נלוות אליה. אין ראיה ממשית כי ימי השתלמות מומנו על-ידי המעביד. אך גם אילו היה הדבר כך - היתה זו השתלמות משולבת בנופש, והתובעת אף לקחה עמה את אחיניותיה כדי שיבלו יחד איתה" ו. מתוך שסמך על פסיקתו של בית דין זה, ובמיוחד על פסק הדין בעניין קוזין (דב"ע נה/138-0 קוזין טובי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) ניתן ביום 21.3.96), דחה בית הדין את התביעה, באשר לא הכיר בה כפעולה נלווית לעבודה. 3. 3. בפנינו טענה המערערת כי מן הדין היה להכיר בהשתתפותה בטיול כפעולה נלווית ובתאונה שאירעה לה במהלכו, כתאונה בעבודה. המשיב (להלן: המוסד לביטוח לאומי או המוסד) תמך בפסיקתו של בית הדין קמא והוסיף וטען: "בנסיבות הענין, כשמדובר 'בהשתלמות' למצער 'משולבת' המתקיימת בסוף שבוע... ושעניין המעביד אם בכלל הינו עקיף ביותר, יש לבחון לכתחילה את ההשתלמות, כאמור, בזהירות רבה, וודאי יש לבחון את כל 'הפעילויות הרוויות' הנלוות לה - בהקפדה יתירה". דיון והכרעה 4. 4. הסוגיה של הכרה בתאונה לעובד, המתרחשת מחוץ לכותלו המפעל, במהלך פעילויות מסוגים שונים, ובהם גם השתלמויות ופעילויות נופש, נדונה לאחרונה בהרחבה והוכרעה בפסק הדין בעניין אילוז (עב"ל 91/99 אלברט אילוז - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם). בלכתנו בעקבות המבחנים שנקבעו בו, ולאור העובדות דלעיל, נמצא כי מתמלא התנאי הראשון, והוא היותה של ההשתלמות פעולה נלווית לעבודה (להלן: האירוע המוּכּר). משכך, נדרשים אנו לתנאי השני והוא בחינת מהותה של הפעילות בה הייתה המערערת מעורבת עובר לתאונה וזיקתה של פעילות זו ל"אירוע המוכר". 5. 5. תכנית הכנס כללה השתלמות והרצאות בנושאים הקשורים לעבודה בבית החולים ובד בבד נועדה לגיבוש חברתי של העובדים. הטיול בו נפגעה המערערת היה חלק אינטגראלי מתכנית ההשתלמות, ונטלו בו חלק משתתפי הכינוס האחרים, במסגרת פעילות הגיבוש. לא נטען שהמערערת יצאה לטיול על דעת עצמה, או שהפגיעה נגרמה לה כתוצאה מפעילות שיזמה מחוץ לתכנית הטיול, או כי סטתה ממהלכו לעשות לעצמה. בכך שונה עניינה מעניין קוזין בו נפגע העובד במשחק כדורסל שלא היה כלול בתכנית ההשתלמות ואשר בו לקח חלק על דעת עצמו. 6. 6. בנסיבות אלה, ממלאת המערערת גם אחרי התנאי השני הנדרש בפסיקתנו בעניין אילוז. הטיול עצמו היה, כאמור, כרוך וקשור באירוע המוכר, הלא היא ההשתלמות. המערערת לקחה חלק בטיול ביחד עם העובדים האחרים ולא נהגה בשונה מהם עובר לפגיעתה. גם אם ניתן לראות בפעילות זו "השתלמות משולבת" כטענת המוסד, הרי שאין בכך כדי לנתק את הזיקה שבין ההשתלמות כאירוע מוכר - ואת הטיול המשולב בו מהיותם פעולה נלווית לעבודה. יפה לכאן הִלכת ראשונים של בית דין זה בעניין סימני (דב"ע לב/69-0 המוסד לביטוח לאומי - רבקה סימני, פד"ע ג' 386) בה נקבע שבפעולות נופש מסויימות recreational activities "רואים ורואים בימינו לא רק כמתיישבות עם העבודה, אלא אף חיוניות לעבודה". 7. 7. כללם של דברים: העולה מכלל נסיבות העניין הוא, שהטיול במהלכו נפגעה המערערת, היה חלק בלתי נפרד מן ההשתלמות המקצועית בה השתתפה המערערת, היה כרוך בהשתלמות ומשולב בה. אמור מעתה, יש לראות בהשתלמות ובטיול, מעשה מיקשה אחת, פעולה נלווית לעבודה ההולמת את דרישותיו של סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. אשר על כן, יש להכיר בתאונה שאירעה למערערת כ"תאונת עבודה" ובהתאם, דין הערעור להתקבל. 8. 8. בשולי הדברים, נחזור ונציין, כי משמצאנו כי נסיבות המקרה עונות על מבחן שני התנאים, או על הבחינה הדו-שלבית שנקבעה בעניין אילוז, הרי שבכך בלבד שבני משפחה התלוו לעובדים בהשתלמות המקצועית, אין די כדי לגרוע מן הקשר שבין ההשתלמות והפעילויות הנלוות לה, לבין העבודה. סוף דבר: 9. 9. הערעור מתקבל. בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין ישלם המוסד לביטוח לאומי למערערת הוצאותיה בסך 5,000 ש"ח. לא ישולם הסכום במועדו, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. שאלות משפטיותתאונת עבודה