פסק דין 1. המערער מערער בפנינו על החלטת הועדה הרפואית לעררים (לעניין נפגעי עבודה) מיום 7/12/99 אשר דחתה את ערעורו בפניה וחזרה ואישרה את קביעת הועדה מדרג ראשון וקבעה לו 30% נכות צמיתה החל מיום 13/5/96 אך קבעה שאין להפעיל את תקנה 15 בעניינו. 2. טענות המערער מתמקדות בקביעת הועדה שאין להפעיל את תקנה 15 בעניינו. 3. תמצית נמוקי ב"כ המערער היא, כדלקמן: א. קביעת ועדת הרשות לעניין תקנה 15 תמוהה, במיוחד המסקנה כי "המערער לא איבד את מקצועו כשרטט ובהחלט אף מסוגל לקריאת מיקרופילמים". קביעה זו אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים הרפואיים. ב. הועדה החליטה לסכם את ממצאיה ללא חוו"ד רופא עיניים חרף החלטתה מיום 8/2/99 לקבל חוו"ד כזו. ג. הועדה התעלמה מקביעת ד"ר וינר לפיה המערער מתקשה בתפקוד בעבודה ובקריאת מיקרופילמים, עבודה הדורשת ראיה דו עינית תקינה. כן התעלמה הועדה מהאמור במכתב ד"ר וינר מיום 1/9/66. ד. משסברה הועדה כי דרושה חוו"ד נוספת של ד"ר וינר, אך הוא נמנע מלהשיב, היה הגון וראוי להתחשב בקביעותיו בחוו"ד שכבר נתן למערער. ה. הועדה מטעם שירות התעסוקה קבעה בקשר למערער ביום 11/6/98 "ללא חדות ראיה, לא יכול לעבוד במקצוע 'שרטוט' ". מכך התעלמה הועדה נשוא דיוננו. הועדה התעלמה עוד מחוו"ד פקידת השיקום מיום 28/12/98 בה נקבע כי המערער חזר לעבודתו אך עקב קשיים באימוץ העין, הורד היקף משרתו למשרה חלקית ולאחר זמן קצר הועבר לתפקיד אחר במחסן, וב-4/98 פוטר. ו. הועדה לא נתנה דעתה לכך שהמערער איבד למעשה אפשרות לעבוד במקצוע כשרטט ולהשלכות הקשות עליו בהיותו בגיל 46 שמקצועו שרטט ולקה בעיוורון מלא ובלתי הפיך בעין שמאל. ז. המערער עבד כשרטט וגם כמנהל ארכיב. הרופאים, ד"ר וינר וד"ר שלוסברג קבעו שיש פגיעה בכושר עבודתו הן כשרטט והן כמנהל העבודה עם מיקרופילמים. ח. גם דוח ועדת השיקום קובע כי המערער הוריד את היקף משרתו ולאחר זמן מה הועבר לתפקיד מחסנאי. ביחס לנ"ל התבקש בית הדין להורות לועדה להפעיל את תקנה 15 במלואה, בהתחשב בהמלצות ובקביעות הרפואיות שפורטו לעיל. 4. תמצית טענות ב"כ המשיב, הן כדלקמן: א. המערער בהודעתו מיום 28/8/96 ציין כי מזה 7 שנים הוא עובד כמנהל ארכיון. עבודה שאינה מצריכה ראיה דו עינית. גם ד"ר וינר מטעם המערער קבע כי רק לצורך קריאת מיקרופילמים יש צורך בראיה דו עינית. ב. הועדה התייחסה לדברי המערער בהודעה הנ"ל וקבעה את מסקנתה. ג. המערער לא עבד במקצועו כשרטט סמוך לתאונה אלא עד 81' שמאז הוא לא עבד בפועל כשרטט. ד. את תקנה 15 יש ליישם בהתאם למקצועו של המערער סמוך לתאונה. 5. דיון: א. את הסיבה לאי הפעלת תקנה 15 נימקה הועדה מדרג ראשון מיום 3/8/99 בעיקר וכעול מסעיף הסיכום והממצאים לדוח (30) שלה, על אישור המעביד מיום 18/4/99 לפיו עבד המערער לפני הפגיעה כשרטט מכונות ולאחר מכן כאחראי ארכיב. לאחר פגיעתו המשיך הנפגע בעבודתו כאחראי ארכיב. ולכן לדעתה אין מניעה שהמערער ימשיך בעבודתו כאחראי ארכיב גם על פי המלצת ועדת הרשות וכן משום שאין השפעה לגילו ומינו על כושר עבודתו. ב. ואילו הועדה הרפואית לעררים מיום 7/12/99 נשוא דיוננו, נימקה את החלטתה לאי הפעלת תקנה 15 בעניינו של המערער בכך שעפ"י ההודעה שלו לחוקר המלל מיום 28/8/96, הוא אמר "תפקידי לתת שירות לאנשים, מנפיק צילומים, כורך ספרים ואחראי על התעוד של הארכיון מקבל שרטוטים שמשרטטים לארכיון". על סמך זה קבעה הועדה לעררים כי אין כל הגבלה בקריאת כתב קטן ושרטוטים מה גם שלא נטען אף פעם כי עבודתו דורשת ראיה מרחבית (עפ"י תצהירו). עוד קבעה הועדה שאין קשר בין קשיי הריכוז, עייפות של העיניים וכאבי הראש לבין העיוורון של עין שמאל. ג. כאמור לעיל, כל אחת מהועדות הסתמכה על מקור אחר לשלילת הפעלת תקנה 15. הועדה מדרג ראשון קבעה כי אכן המערער עבד גם כשרטט בסמוך לתאונה בנוסף לעבודתו כאחראי על הארכיב. אך קבעה כי משום שהוא המשיך לעבוד בארכיב אין להפעיל את תקנה 15. ואילו הועדה לעררים הסתמכה על הודעתו לחוקר מיום 28/8/96 בלבד, והתייחסה אליו כאילו הוא לא עבד כשרטט וקורא מיקרופילמים וכאילו זה לא מקצועו, וזאת בניגוד לכל הקביעות הקודמות. ד. עיון בהודעת המערער לחוקר מיום 28/8/96 מראה כי המערער תאר את תפקידו בתחילת ההודעה כך: "לתת שירות לאנשים, מנפיק צילומים, כורך ספרים וזה בערך כל התפקיד אחראי על התיעוד של הארכיון מקבל שרטוטים שמשרטטים לארכיון". ובסוף ההודעה ציין "אני עובד לבד בארכיון בעבודה קשה לי מאוד בקשתי עזרה ולא נותנים לי קשה לקרוא עם עין אחת כמו גם בחיי היום יום קשה לי. ה. בחוות מיום 28/12/98 של עובדת השיקום מטעם המל"ל גב' ענת שוורץ הובא פירוט של השכלת המערער, בין היתר שהוא למד בקורס שרטוט בלימודי חוץ בטכניון וכן שרטוט ממוחשב וסימטרון בבי"ס סיון וכן הובא פירוט עברו התעסוקתי לפיו בין השנים 73-91 הוא עבד כשרטט, ולגבי השנים 89 - 4/98 היא חזרה על תיאור התפקיד שמסר המערער לחוקר המל"ל ביום 28/8/96, אך הוסיפה כי המערער שימש כאחראי ארכיון ממוחשב וגם עסק מעט בשרטוט סמטריון וכי לאחר הפציעה חזר לעבודתו אך התקשה באימוץ עינו הבריאה ומיקוד ראייתו לאורך זמן כשעבד מול מחשב ובקריאת מיקרופילמים ולכן ובהמלצת רופא תעשיה הוא צמצם היקף משרתו למשרה חלקית ולאחר זמן הועבר לעבודה אחרת במחסן וב-4/98 פוטר. ו. ד"ר וינר מורשה ברפואה תעסוקתית, ציין במכתבו מיום 1/9/96 כי "עובד במאגר נתונים כשרטט חייב לקרוא מיקרופילמים ועבודה זו דורשת ראיה דו עינית תקינה. ז. ד"ר סטפן שלוסברג מומחה לרפואה תעסוקתית, ציין בחוו"ד מיום 9/9/99 כי המערער עבד בחב' קיוליק את סופה בע"מ כשרטט בהיקף חצי משרה ובארכיון מיקרופילמים בהיקף של חצי משרה וקבע כי המערער איבד כליל את מקצועו כשרטט ואת עיסוקו בעבודה עם מכשיר מיקרופילים ואינו מסוגל לצמיתות לעבוד בכל מקצוע חלופי המצריך ראיה דו עינית תקינה ולכן יש להפעיל בעניינו את תקנה 15 במלואה. ח. ועדת הרשות שנתבקשה להמליץ לועדה מדרג ראשון, החליטה ביום 8/95 לפנות לד"ר וינר בקשר עם מכתבו מיום 2/5/96 ושאלה אותו האם מסוגל המערער לעבודה כשרטט מול מחשב בקריאת מיקרופילמים, ואם קיימת מוגבלות במה היא מתבטאת? ד"ר אבי וינר במכתב מיום 27/5/99 כתב לועדת הרשות כי הוא פוסל את עצמו מלפסוק בעניינו של המערער משום שהוא מטפל בו כרופא המפעל ונוכח קביעת הועדה שפסלה את המערער לתפקיד שרטט, בעוד שלו אין את המידע עליו התבססה הועדה בקביעתה, ואשר אינו חופף את הידוע לו בקביעת כושר עבודה לשרטטים. בעקבות תשובתו הנ"ל של ד"ר וינר, כתבה ועדת הרשום דוח מסכם ביום 9/6/98, ובו ציינה כי היא עיינה בממצאי הועדה הרפואית ובכל המסמכים שנאספו מאז והקשורים לאופי עבודת המערער והיא בדעה כי המערער לא איבד את מקצועו כשרטט ובהחלט אף מסוגל לקריאת מיקרופילמים, ופיטוריו אף היו עקב צמצום במפעלו ואין השפעה לגילו ולמינו. מהם אותם ממצאים או עובדות עליהן סמכה ועדת הרשות את מסקנתה, סתמה היא ולא פרשה. כן לא הגדירה מבחינתה מהו מקצועו של המערער ועל סמך מה היא קובעת זאת. קביעה סתמית כנ"ל של ועדת הרשות שימשה כאסמכתא בפני הועדה לעררים כדי לא הלפעיל את תקנה 15 למרות שציינה בדוח שלה כי לפי אשור המעביד עבד המערער לפני הפגיעה כשרטט ולאחר פגיעתו המשיך הנפגע בעבודתו כאחראי ארכיב. ט. מכאן עולה כי בהעדר נימוק כלשהו בהחלטת ועדת הרשות לעניין מקצועו של המערער סמוך לפגיעתו, כשרטט, לא ברור מדוע אימצה ועדת העררים את המלצתה, זאת כאשר ברור כי ועדת הרשות התעלמה במסקנתה מהעובדה כי המערער עבד כשרטט גם אצל מעבידו האחרון בנוסף להיותו אחראי על הארכיון. כן התעלמה הועדה לעררים מצמצום משרתו. י. זאת ועוד לא ברור לנו אם כן, מה פשר הפניה של ועדת הרשות לד"ר וינר שכן על פי דין היא הגוף המוסמך להמליץ לועדת הרפואית בעניין כושר עבודת המערער ואין סמכות לועדת הרשות להעביר את ההחלטה לצד שלישי. ומכאן סירובו של ד"ר וינר לענות לועדת הרשות, אינו יכול לשמש סיבה להמליץ נגד המערער. אם רצתה ועדת הרשות יכלה להתייעץ עם רופא אחר. כאמור, מה שברור הוא כי ועדת הרשות לא נימקה את מסקנתה, שאף עומדת בסתירה גמורה לעובדות שהתבררו בפועל לגבי מקצועו של המערער ולצמצום שחל במשרתו בעקבות הפגיעה, ובסתירה למסקנות שבחווד ד"ר וינר ולחוו"ד מח' השיקום בשירות התעסוקה והועדה מטעם מבטחים. מכאן, ובהעדר כל הסבר מניח את הדעת לקביעות של ועדת הרשות, אנו קובעים כי קביעות אלו חסרות משמעות ואין לקחת אותן בחשבון בהיותר סותרות את המצב לאשורו. אי לכך אנו בדעה שיש להחזיר את עניינו של המערער לדיון בפני ועדה לעררים בהרכב חדש שבפניו לא יוצגו דוחות הועדה נשוא דיוננו. הועדה לעררים בהרכבה החדש תדון בערעורו של המערער לעניין הפעלת תקנה 15 בהתחשב בעובדות שהוכחו בפנינו, כדלקמן: 1. מקצועו של המערער הינו שרטט וקורא מיקרופילמים. בסמוך לפגיעתו הוא עבד כשרטט בחצי משרה, בנוסף להיותו אחראי בארכיון מיקרופילמים בהיקף חצי משרה שחייבה קריאת מיקרופילמים. 2. בעקבות הפגיעה הוא חזר לעבודה בחצי משרה על פי המלצת ד"ר וינר מנהל המרפאה התעסוקתית בבי"ח רמב"ם וגם אז סבל מהעדר יכולת תפקודית לתפקיד שרטט וקריאת מיקרופילמים והועבר לתפקיד במחסן עד פיטוריו בחודש 4/98. 3. תישקל גם השפעת גילו ומינו של המערער (46) לעניין הפעלת תקנה 15. 4. הועדה תתעלם מקביעות ועדת הרשות מהתאריכים 8/2/90, 12/5/99, 8/2/99 ואם תחליט הועדה להיוועץ בועדת רשות מטעמה, גם זו צ"ל בהרכב חדש ובפניה יובאו העובדות הנ"ל וכן כל חווה"ד והמסמכים הרפואיים הקשורים למחלת המערער בעינו השמאלית (ד"ר וינר, ד"ר שלוסברג, דוח פקודת השיקול של המל"ל והחלטת שירות התעסוקה וכו'). בכל מקרה תחליט הועדה לעניין הפעלת תקנה 15 בעניינו של התובע, ותנמק את החלטתה. 6. התוצאה היא - הערעור מתקבל, והעניין מוחזר לועדה בהרכב חדש, על מנת שתפעל כמתואר בסעיף 5(י) לעיל. 7. המשיב ישלם הוצאות משפט בסך כולל של 1,500 ₪, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אחוזי נכותנכותביטוח לאומי