התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי


פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1. אנטה פרחי ז"ל (להלן - המנוחה) הייתה זכאית לקצבת זקנה (להלן - הקצבה) החל מחודש אפריל 1971, עת מלאו 60 שנה, אלא שהמנוחה פנתה למשיב (להלן - המוסד) בתביעה לקבלת הקצבה רק במהלך שנת 1992. לטענתה, הפניה המאוחרת למוסד נעשתה מחוסר ידיעה.


2. המוסד אישר למנוחה את תשלום הקצבה החל מחודש מאי 1989 בלבד, בשל השיהוי בהגשת התביעה.


3. בעקבות פרסום בעיתונות בשנת 1995 לגבי פסיקה של בית הדין הארצי, לפיה קיימת זכאות במקרים מעין אלה לקצבה למפרע לתקופה של 7 שנים, פנתה המנוחה במכתב למוסד בדרישה לתשלום הקצבה כבר משנת 1985.


4. בעקבות דרישה זו זיכה המוסד את חשבונה של המנוחה בסך של 2,229 ש"ח, מבלי שנתן אי פעם הסבר כלשהו על צורת התחשיב.


5. בחודש נובמבר 1996 פנתה המנוחה למוסד במכתב, בו דרשה את תשלום הקצבה מיום בו מלאו לה ששים שנה.


המוסד דחה את בקשתה זו.


6. על דחיה זו של פניותיה הגישה המנוחה לבית הדין האזורי בתל אביב ביום 23.11.1997 את התביעה מושא ערעור זה.


7. למרבה הצער, נפטרה המנוחה ביום 3.3.1988, בטרם התבררה תביעתה.


8. בעקבות פטירתה, הגיש בא-כוח עזבונה בקשה לבית הדין האזורי לתקן את כתב התביעה (להלן - הבקשה), כך שבמקום המנוחה יופיע כתובע עזבונה באמצעות יורשיה.


9. המוסד התנגד להגשת הבקשה, בנימוק שעל פי סעיף 303(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) זכות לגמלה אינה עוברת בירושה , משום שסעיף 309 לחוק לא חל במקרה זה ולחילופין לא נבחנה זכאות הבנים על פי סעיף 309 לחוק (תביעה מוקדמת).


10. א. בסופו של דיון דחה בית הדין האזורי בתל אביב את הבקשה

(עב 12-2829/97 שבתיק עב0-1625/97 ; השופטת שרה מאירי כדן יחיד), ובעקבותיה את התביעה כולה (פסק הדין בתביעה כולה ניתן על ידי מותב בהשתתפות נציג הציבור מר סבן) .


ב. נימוקיו של בית הדין האזורי לדחיית הבקשה והתביעה היו בעיקרם אלה:


1. סעיף 309 לחוק לא חל במקרה זה, ומכל מקום קיים ספק, אם בניה של המנוחה הם שאירים כהגדרת מונח זה בפרק י"א לחוק.


2. תביעת המנוחה לבית הדין התיישנה, משום שהוגשה באיחור.


3. זכות לגמלת כסף אינה עוברת בירושה .


4. משנדחתה הבקשה, הפועל היוצא מהחלטה זו היה, שאין בפני בית הדין "תובע". באין "תובע" דינה של התביעה להידחות.


11. בערעור שבפנינו טען בא-כוח עזבונה של המנוחה את הטענות הבאות, שאלה תמציתן:


א. זכותה של המנוחה לקצבה התגבשה בעודה בחיים, ביום בו הכיר המוסד בזכותה לקבלת הקצבה, דהיינו בתאריך 24.8.1992, או אפילו קודם לכן, בעת שמלאו לה 60 שנה בשנת 1971.


ב. אין תחולה לסעיף 303(ג) לחוק מקום בו הוגשה התביעה לתשלום קצבת זקנה בעוד התובע בחיים.


ג. עזבונה של המנוחה בא בנעליה מכח הוראות סעיף 1 לחוק הירושה , התשכ"ה-1995.


ד. סעיפים 303(ג) 308 ו-309 לחוק אינם חלים מקום שאין שאירים וקיימים רק יורשים.


ה. קצבת זקנה תלויה רק בגיל, בשונה משאר הקצבאות, ולכן הוראות סעיפים 303(ג) 308 ו-309 לא חלים לגביה.


ו. הזכות לקצבת זקנה היא זכות קניינית, ושלילתה פוגעת בזכות הקנין, ואינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל.


ז. הזכות הקיימת היא חוב כספי גרידא ולא קצבה, ולכן לא יחולו לגביו ההוראות המתייחסות לקצבה.


12. א. דין תביעת המערער להידחות ולו רק מן הטעם שזכות לגמלה אינה

עוברת בירושה , ומן הטעם שאין מחלוקת שבניה של המנוחה אינם

בבחינת שאירים כמשמעותם בפרק י"א לחוק.


ב. קביעה זו אינה מחייבת חידוש הלכה, והיא תואמת פסיקה עקבית של בית דין זה באותם נושאים שהעלה בא-כוח המערער, כפי שנפרט להלן.


ג. קצבת זקנה באה לספק את צרכי מחייתו השוטפים של הזכאי בבחינת "אל תשליכני לעת זקנה" (תהילים, ע"א, 9).
מבחינה זו קצבת הזקנה היא זכות קניינית אישית של הזכאי שמעצם טבעה ומהותה אינה מיועדת ליורשים (בג"צ 291/86 שמעון בן יעקב, עו"ד - המוסד לביטוח לאומי ואח' פ"ד מא(1) 449, 462 בעיקר מול האות ג'; דב"ע נו/173-0 המוסד לביטוח לאומי - עזבון המנוחה לאה נאור ז"ל פד"ע ל 129, 137 מול האות ד', להלן - פס"ד נאור).


ד. הקצבה אינה מאבדת מצורתה כקצבה ואינה הופכת לחוב כספי כל עוד לא זוכה חשבון הבנק בקצבה (דב"ע נו/246-0 יורשי המנוחה בדיעה יוסף ז"ל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לא 289, 292 מול האות ו', להלן - פס"ד בדיעה).


ה. על הרציונל העומד מאחורי הוראות חוק אלה נאמרו בפס"ד בדיעה הדברים הבאים:


" בדיני הביטחון הסוציאלי בישראל העדיף המחוקק את טובתם ורווחתם של שאירים או תלויים בעובד או במבוטח, על פני יורשים שלהם. מטעם זה נקבעה אי-תחולה של דיני הירושה הכלליים, באופן מוחלט או באופן מסויג, בנושאים שונים שהוסדרו בדיני הביטחון הסוציאלי.


כך, לדוגמה, נקבע בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 כי אם נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו, וכי פיצויים אלה 'לא יראו אותם כחלק מהעיזבון' (ראה דב"ע נב/74-9 שחר - חברת מעדני דן בע"מ ואח' פד"ע כד 213, 216; ראה גם מ' גולדברג, י' פלומין, א' מעוז דיני ירושה ועיזבון, בעמ' 18). באשר לעובד שנפטר לפני ששכר העבודה המגיע לו שולם, נקבע בסעיף 7 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 כי 'על אף האמור בדיני הירושה ' ישולם השכר למי שהעובד הורה לעניין זה, ואם לא הורה - לבן זוגו או ליורשו. הוראות דומות נקבעו גם בסעיף 52 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970.


על- פי שיטה זו נקבעה בסעיף 147 לחוק הירושה , תשכ"ה-1965 כי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם, בין השאר, על פי חברות בקופת תגמולים 'אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון' (ראה ע"א 3807/90 פישר נ' 'תמר', קופת תגמולים מרכזית ליד בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' פ"ד מז(5) 104, 109; ראה גם מ' גולדברג, י' פלומין, א' מעוז: דיני ירושה ועיזבון, 4).


בחוק הביטוח הלאומי נקבעה מערכת החובות והזכויות של מבוטחים, שאיריהם והתלויים בהם, תוך ציון מפורש של הזכאים הבלעדיים לגמלה על פי החוק. במסגרת זו נקבע גם העיקרון שבסעיף 303(ג) לחוק, כי זכות לגימלת כסף לפי חוק הביטוח הלאומי 'אינה עוברת בירושה '. הטעם לכך הוא כי 'המחוקק ראה להועיד סכומים מסוימים, המשתלמים במסגרת הביטחון הסוציאלי, ל'שאירים' ולא ליורשים, היינו לאלה שבחיי המבוטח היו תלויים בו ולא לאלה שעל אף היותם יורשיו לפי חוק הירושה , כגון קרובים עשירים בארץ או בחוץ לארץ - בחיי המבוטח לא היו תלויים בו' (דב"ע לז/2-0 גרוסמן ואח' - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ח 353, 358).


ו. הדברים מדברים בעד עצמם, והם מעידים על כך שהתכלית החקיקתית של סעיף זה הייתה דווקא לסייע לאלה שהיו תלויים בנפטר ולא ליורשיו.
סקירה רבת היקף בנושא זה מצויה בפס"ד נאור (עמ' 134 - 144), והמסקנה שם היא ברורה וחד משמעית, ולפיה הזכות לגמלה אינה עוברת בירושה , וזאת כדי להגשים את תכלית תשלום הגמלה כאמור לעיל, ואת התכלית הסוציאלית בהענקתה לאחר מות הזכאי רק לשאיריו, ובמקרים מיוחדים גם למי שסיפק מצרכים חיוניים לזכאי (סעיף 309 לחוק).


ז. טענת בא-כוח המערער, כי באין שאירים, מן הדין שהיורשים יבואו במקומם, מתעלמת קודם כל מן האופי האישי הקיומי של קצבת הזקנה שמיועדת לזכאי עצמו, וגם מהוראת סעיף 309 לחוק שזו לשונו:


"זכאי לקצבה לפי פרקים ה', ט' או י"א, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה."



ח. עינינו הרואות, במקרה בו אין שאירים, הלך המחוקק על פי התכלית החקיקתית, לפיה אין הגמלה עוברת בירושה . יוצא מן הכלל הוא המקרה בו יזכה בקצבה מוגבלת, מי שסיפק מצרכים או שירותים חיוניים לנפטר בנסיבות המצוינות בסעיף 309 לחוק.


ט. ההלכה הקיימת בעניין זה תואמת בהחלט את ערכיה הסוציאליים של מדינת ישראל, אין בה פגיעה בזכות הקניין, ואין מקום לשנותה כבקשת בא-כוח המערער.


13. לאור האמור לעיל הערעור נדחה ללא צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת זקנה

  2. הפחתת קצבת זקנה

  3. קיצוץ קצבת זקנה

  4. קצבת זיקנה ערעור

  5. זכאות לקצבת זקנה

  6. הכנסה - קצבת זקנה

  7. קצבת זקנה עולה חדש

  8. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  9. תושבי השטחים - קצבת זקנה

  10. קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה

  11. התיישנות קצבת זקנה

  12. חישוב קצבת זקנה לנכה

  13. תוספת ותק לקצבת זקנה

  14. תשלום קצבת זקנה למפרע

  15. תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה

  16. קצבת זקנה לנשים בגיל 62

  17. הצעת חוק הגדלת קצבת זקנה

  18. קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ

  19. זכאות לקצבת זקנה אם עוברים לחו"ל

  20. קצבת זקנה - האם צריך להגיש תביעה

  21. תשלום תוספת ותק לקצבת זקנה

  22. תשלום רטרואקטיבי קצבת זקנה

  23. תוספת לקצבת זקנה עבור בן זוג

  24. זכאות לקצבת זקנה וביטוח רפואי

  25. תושב לאחר גיל 60 - קצבת זקנה ?

  26. האם תושב חוזר זכאי לקצבת זקנה ?

  27. האם חוקי להפחית קצבת זקנה ביטוח לאומי ?

  28. תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה

  29. זכאות לקצבת זיקנה - האם צריך להיות תושב ?

  30. מגורים מחוץ לשטחי מדינת ישראל - קצבת זקנה

  31. קצבת זקנה ביטוח לאומי - מתי מגישים בקשה ?

  32. התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי

  33. קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ?

  34. תביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי

  35. שלילת זכאות לקצבת זקנה עקב אי צבירת תקופת אכשרה

  36. נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון