פסק דין 1. זוהי תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות אשר דחה את תביעת התובע לגימלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א - 1980 (להלן: חוק הבטחת הכנסה). 2. הרקע לתביעה: א. התובע הינו אסיר משוחרר שהשתחרר מבית הסוהר ביום 13.12.99 לאחר שתים עשרה שנה. ב. התובע שוחרר כאסיר ברשיון, עם תנאים מגבילים. בין התנאים המגבילים הוגבלו הן שעות יציאתו מביתו והן המקומות הגיאוגרפיים בהם רשאי להימצא. ג. לטענת התובע, עקב ההגבלות שנקבעו ברשיונו לא יכול היה למצוא עבודה ולפיכך פנה בסמוך לשחרורו מבית הסוהר והגיש לנתבע ביום 28.12.99 תביעה להבטחת הכנסה ובה הצהיר: אני רווק לא עובד גר אצל אמא שלי באבו טור הייתי אסיר אין לי שום הכנסה מכל מקום. בנוסף, צויין בטופס התביעה כי התובע אינו לומד. ד. התובע החל לקבל הבטחת הכנסה כעולה מכתב ההגנה מיום 28.12.99. ה. ביום 20.8.01 הודיע פקיד התביעות לתובע כי החליט לדחות את תביעתו לגימלת הבטחת הכנסה החל מחודש 2.01 מאחר והתברר כי הינו לומד באוניברסיטה הפתוחה. ו. מכאן התביעה שלפנינו. 3. לטענת הנתבע, דין תביעת התובע להידחות לאור האמור בסעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה ובסעיף 6(א) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982 (להלן: תקנות הבטחת הכנסה). 4. סעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה קובע: 3. לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה - (4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנוי בפסקה (4) של סעיף 2(א)". תקנה 6(א) לתקנות הבטחת הכנסה קובעת כי: "(6א) כמוסד לענין סעיף 3(4) לחוק ייחשב - (1) כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק.” לפיכך על בית הדין לקבוע האם התובע נכנס למסגרת התנאים שנקבעו בסעיף 3(4) לחוק, אשר שוללים את הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה. 5. מעיון בתצהיר התובע ומ-נ/1 עולה כי התובע לומד באוניברסיטה הפתוחה משנת 94. אין מחלוקת כי האוניברסיטה הפתוחה הינה מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח - 1958. לפיכך ברי כי התובע לומד ב"מוסד" כמשמעותו בחוק ובתקנות. 6. על פי הוראות סע' 3(4) לחוק, לא נשללת הגימלה לכל מי שלומד במוסד להשכלה גבוהה, אלא רק למי שהוא "תלמיד" במוסד להשכלה גבוהה. כפי שפסק בית הדין הארצי בדב"ע 4/98-04 הלברשטאם - המוסד לביטוח לאומי, פדע לג 177,קיימים מבחנים לקביעה האם אדם הוא בגדר "תלמיד" במוסד לימודי (שם מדובר בתלמיד בישיבה). ואולם בית הדין, באותו ענין, קבע כי אין לראות במבחנים אלו "רשימה סגורה" אלא יש בהם להנחות בלבד (עמ' 186-187). 7. נראה לבית הדין כי יש לפרש את המונח "תלמיד" גם בהקשר של תכליתו של חוק הבטחת הכנסה. תכלית החוק הינה להבטיח הכנסה למי שאין לו הכנסת מינימום ואין לו היכולת להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו (דב"ע 12/98-04 ברוכי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 74; עבל 001169/00 ניסים חזן - המוסד לביטוח לאומי - טרם פורסם). 8. חוק הבטחת הכנסה איננו רואה בעצם היות מבוטח "תלמיד" במוסד להשכלה גבוהה נימוק גורף לאי-תשלום גימלה. ראייה לכך הינה ההוראה כי מבוטח שהוא מעל לגיל 65 או מבוטחת שהיא מעל לגיל 60 זכאים לגימלה גם אם הם "תלמידים" במוסד כזה. הסיבה לכך היא כי ממבוטחים אלה אין החוק מצפה כי הם יעבדו על מנת להשלים את הכנסותיהם. יוצא איפוא כי החוק כיוון לשלול את הגימלה ממי שלומד במקום לעבוד לפרנסתו, ומבקש להתפרנס על חשבון הציבור. 9. אין זאת אומרת כי יש לבחון כל מקרה לגופו. המחוקק היה רשאי לומר כי מי שהוא "תלמיד" במוסד להשכלה גבוהה איננו זכאי לגימלה. אלא שעל מנת שלא לתת פרשנות מעוותת להוראות החוק, יש לפרש את המונח תלמיד בהתאם למצבו הכללי של המבוטח. מי שממילא איננו מסוגל לעבוד על פי אישורים רשמיים של לשכת העבודה (בהבדל ממי שאין מוצאים לו עבודה), אין תשלום הגימלה גם כאשר הוא לומד במוסד להשכלה גבוהה מורידה את המוטיבציה לחפש עבודה. 10. גם לענין זה, השאיר בית הדין הארצי ב"צריך עיון" השאלה של שלילת זכאותו של אדם לגימלה בשל היותו "תלמיד" כאשר נקבע על ידי שירות התעסוקה כי הוא בלתי ניתן להשמה עב"ל 1169/00, ניסים חזן נ' המוסד לביטוח לאומי. 11. אין בית הדין קובע, בפסק דין זה, הלכה גורפת השוללת מעמד של "תלמיד" לכל מי שאיננו ניתן להשמה. לשם קביעת מעמדו של מבוטח כ"תלמיד" יש להביא בחשבון הן את מעמדו בלשכת התעסוקה, והן את היקף הלימודים. לא הרי מי שלומד מספר שעות בודדות בשבוע, כאשר ממילא הוא בלתי ניתן להשמה, כהרי מי שלומד מערכת שלמה של לימודים המתאימה לשנת לימודים מלאה. 12. במקרה דנא, התובע הינו אסיר ברשיון אשר לאור המגבלות אשר נקבעו ברשיונו אינו ניתן להשמה. כמו כן מרשימת הקורסים שלמד מאז שנת 94 עולה כי התובע למד קורס אחד בסימסטר ואף היו שנים בהם לא למד כלל (בין השנים 95- 98). אשר על כן לאור נסיבותיו המיוחדות של התובע, אין לראות בתובע בגדר "תלמיד" לענין סעיף 3(4) לחוק. 13. כיוון שכך, התביעה מתקבלת, ועל המוסד לביטוח לאומי לחדש את תשלום גימלת הבטחת ההכנסה לתובע מהמועד שהתשלום הופסק. 14. מאחר והתובע היה מיוצג באמצעות הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות. בית סוהר / כלאאסיריםהבטחת הכנסהביטוח לאומי