עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה


פסק דין

1. בפנינו תביעת התובעת כנגד החלטת הנתבע (להלן-המוסד), מיום 27.7.99 שדחה תביעתה לדמי לידה מן הטעם שלא נתקימו בינה לבין מעסיקה שהוא אביה, יחסי עובד מעביד. על פי טענת המוסד, עליה חזר גם בכתב ההגנה שהגיש, העניקה התובעת לאביה עזרה משפחתית בלבד.


2. העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן אלו:
א. תביעת התובעת לדמי לידה בגין בנה הראשון, שנולד ביום 18.1.98 נדחתה על ידי המוסד. תביעתה שהוגשה לענין זה בפני בית הדין האזורי בתל-אביב נדחתה אף היא. ערעורה של התובעת על פסק הדין תלוי ועומד בפני בית הדין הארצי.
ב. התובעת ילדה את בתה השניה, ביום 18.2.99. על דחיית התביעה לדמי לידה בגין לידה זו, מונחת תביעת התובעת שבפנינו.
ג. אביה של התובעת מר חנוך מן, הוא בעל משק חקלאי המתמחה בגידול של ירקות ללא תולעים, בעיקר עבור המגזר הדתי-חרדי. המשק ממוקם במושב בצרה. המושב הוא שמספק למשק שרותי הנהלת חשבונות.
ד. לתובעת הונפקו תלושי משכורת בגין כל תקופת העבודה לה היא טוענת, מאז שנת 1993.
התובעת צרפה לתצהירה תלושי שכר אחדים. מן התלושים עולה כי בסמוך לפני הלידה מושא תביעה זו עמד שכרה על 2,000 ₪ לחודש. לא נסתרה טענתה כי לפני לידת בנה הראשון עמד שכרה על 2,500 ₪ לחודש.


3. בפני בית הדין ולהכרעתו תלויה איפוא ועומדת הבירור השאלה בדבר קיום יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין אביה מר מנחם מן.
לקראת הדיון שקוים להוכחות הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית שלה ושל אביה מר חנן מן. יודגש כי התובעת טוענת לשינוי בנסיבות לעומת אלו שנדונו בתביעתה הקודמת.


4. גרסתה של התובעת לענין מהות עבודתה, כפי שהיא עולה מתצהירה, מחקירה נגדית שנחקרה בבית הדין ומהודעה שמסרה לחוקר המוסד היא בעיקרה כדלקמן:
את עבודתה בעסק של אביה התחילה בשנת 1993. בהיותה גרפיקאית עסקה בשנות עבודתה הראשונות בעבודות גרפיקה עבור המשק, כמו גם בעבודות אריזה, ובמילוי מקום של אחותה, כשהנסיבות הצריכו זאת.
כשנתיים לפני שהוגש התצהיר (התצהיר הוגש ב - 12/00), רכש העסק מכונת אריזה חדשה ויחודית ועקב כך פחת במידה משמעותית הצורך בביצוע של עבודות גרפיקה. כשחזרה לעבודה עם תום חופשת הלידה לאחר לידת בגין בנה הבכור (שנולד ביום 18.1.98) הפחיתה במידה משמעותית את היקף העבודה לצורך עבודת הגרפיקה וכתוצאה מכך ירד שכרה ב- 500 ₪.
באותו שלב, עלה הרעיון לנסות ולהפיץ את הגידולים המיוחדים של המשק באזור מגוריה של התובעת בישוב מודיעין. גם התובעת וגם אביה אינם חולקים על כך כי הרעיון עלה במסגרת נסיון לסייע לתובעת, וככל הנראה לא מצורך עסקי של המשק שמנהל אביה.
בשלב ראשון עסקה התובעת בפעולות לקידום מכירות המוצרים, אם דרך פרסום במקומונים אם דרך פניות למכולות ולמוסדות. מאמציה של התובעת נשאו פרי, וכך,לפי עדות התובעת, במועד מסירת התצהיר, היא שווקה את מוצרי המשק ל - 5 מוסדות וצרכנים קבועים, כמו גם ל- 150 צרכנים פרטיים.
שמענו מן התובעת שעיקר העומס בעבודתה הינו בימי רביעי וחמישי. שביום ד' בצהריים מגיעים הירקות לביתה, בארגזים. בביתה היתה ממיינת את הירקות (פטרוזיליה, כוסברה, כרוב, חסה, ועוד), לפי ההזמנות שקיבלה. הלקוחות הפרטיים נוהגים לבוא ולאסוף את הירקות מביתה בעיקר ביום ה' בשבוע. את ההזמנות למוסדות היא מובילה בשעות הערב יחד עם בעלה למזמין. בעבודות ההובלה בעלה מסייע לה. התובעת מוסרת ללקוחות חשבוניות תמורת קניותיהם. אם אין היא מקבלת תשלום במקום, היא מכינה תעודת משלוח, ובתום החודש עם קבלת התשלום מוציאה חשבוניות.
בשלוש הימים הראשונים של השבוע היא נוהגת לקבל הזמנות. העבודה בימים הללו היא מעטה. התובעת לא יכלה לומר כמה הזמנות היא מקבלת ליום. לדבריה, לעיתים היא מקבלת שלוש הזמנות ביום ולעיתים אף לא אחת. התובעת הדגישה בפנינו כי עומס העבודה הינו בימי ד' ו-ה', וכי באותם הימים נראה סלון ביתה כמו חנות ירקות.
התובעת אישרה כי שעות עבודתה אינן קבועות, וכי לא היה מי שימלא את מקומה בתקופת חופשת הלידה. לדבריה ניסתה להשיג מחליף, אלא שלא עלה הדבר בידה. למי שניסה להזמין סחורה בתקופת חופשת הלידה מסרה בשעתו כי באותה תקופה המוצרים אינם משווקים. בהיות המוצרים שמכרה ידועים בטריותם, לעומת מוצרים דומים של חברות מתחרות, שבו הלקוחות לרכוש אצלה את הירקות, עם תום החופשה. אביה של התובעת ציין בעדותו כי לעובדה שבאותם החדשים לא הופצה סחורה שלו באזורים בהם עסקה התובעת לא היתה משמעות רבה מבחינת העסק שלו, שעסקיו היו בהיקפים גדולים.
התובעת שנשאלה על ימי מחלה וחופשה מסרה כי לא היתה בתקופה הרלוונטית חולה עד כדי כך שלא יכלה להמשיך ולעבוד.


עד כאן תיאור הדברים שכאמור, עולה בקנה אחד עם הדברים שמסרה התובעת בהודעה לחוקר המוסד. הדברים שמסר אבי התובעת בעדותו כמו גם בהודעתו, תאמו אף הם את עדות התובעת.


5. כבר בדיון הצבענו ראשית על הרושם המהימן שהותירה עלינו עדותה של התובעת, ולאחר מכן על הרושם המהימן שהותירה גם עדותו של מר מן.
הצענו לנתבע לשוב ולשקול את עמדתו אלא שהנתבע עמד על כך שאין לקבל את התביעה.


6. לאחר ששקלנו את חומר הראיות שהובא בפנינו ואת טענות הצדדים כפי שפורטו בסיכומים, ובהסתמך על תיאור העובדות כפי שהובא בפנינו על ידי התובעת ואביה, שלא נסתר על ידי ראיה כלשהי מטעם הנתבע, אנו קובעים כי העבודה שביצעה התובעת בתקופה הרלוונטית היתה הרבה מעבר לעזרה משפחתית גרידה.
קבלת ארגזי ירקות ומיונם לכ- 150 לקוחות פרטיים, ולכ-5 מוסדות, קבלת תשלומים, הוצאת חשבוניות ותעודות משלוח וקבלת הזמנות בטלפון, ובמקביל פעילות יזומה להפצת המוצרים, כל אלה הם בבחינת עבודה ממש ולא בגדר עזרה משפחתית. וכל זאת אפילו נקבל את עמדת המוסד כי לא סביר שהתובעת עסקה בחלוקת המוצרים למוסדות (התובעת הודתה כי בכך עסקה יחד עם בעלה).
בעובדה שעיקר העבודה בוצעה במשך יומיים בשבוע, אין כדי לשנות ממסקנתנו. דומים הדברים לעבודה של עובד במשרה חלקית. אם עובד אדם אך בחלקו של השבוע, אין בכך כדי לשלול ממעמדו כעובד.
נזכיר כי אין מחלוקת כי לתובעת שולמה משכורתה בצורה סדירה. נוסיף עוד כי בנסיבות הענין לא מצאנו שיש בעובדה שלא היה לתובעת מחליף בתקופת חופשת הלידה כדי לשקול. העובדה היא שכאשר התובעת עבדה, היא ביצעה עבודה ממש. בהחלט אפשר שהיה קושי למצוא מחליף לתובעת, במיוחד שאחסון הירקות נעשה בביתה הפרטי. "בתרומת" הבית אפשר שיש משום עזרה משפחתית. בעבודה ממש היה ללא ספק יותר מ"עזרה משפחתית" כפי שמקובל לפרש מושג זה.


7. בסיכומים טוען המוסד לראשונה כי השכר שקיבלה התובעת לא היה ריאלי, והוא גבוה מן המקובל לעבודה בהיקף כזה. אלא שהטענה לא הועלתה בשלב ההוכחות ולא נבחנה, כמקובל, באותו שלב. וזאת מה עוד, שלבית הדין אין ידיעה שיפוטית בדבר שיעורו של השכר הנכון בנסיבות דומות. מכל מקום אפילו השכר גבוה מן המקובל, אין בכך כדי להשמיט את הבסיס מקיומם של יחסי עובד מעביד. לכל היותר, אם היה הדבר מוכח בפני בית הדין, ניתן היה לקבוע שכר בשיעור אחר שלפיו יחושבו וישולמו דמי הלידה. אלא שכאמור, הטענה מועלית באיחור, ומבלי שתונח לה כל תשתית בראיות.


כל אלו מביאים אותנו כאמור לכלל המסקנה כי דין התביעה להתקבל.
התביעה מתקבלת.


היות שהתובעת מיוצגת על ידי עו"ד מן הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון