דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי


פסק דין

השופט יגאל פליטמן

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 1609/99 השופט הראשי ח' סומך), לפיו נדחתה תביעת המערערת לדמי לידה מהטעם שביום שבו הפסיקה לעבוד היא לא היתה בהריון.

2. להלן עובדות המקרה כפי שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי:

"א. ביום 27.10.98 ילדה התובעת.

ב. התובעת קיבלה דמי אבטלה (במשך כ-5 חודשים - י.פ.) ונרשמה בלשכת שירות התעסוקה עד שנשלחה ב-4.4.97 לקורס במסגרת הכשרה מקצועית.


ג. התובעת סיימה את קורס ההכשרה המקצועית בתאריך 27.9.98.

ד. בתקופת ההשתתפות בקורס ההכשרה המקצועית התובעת קיבלה מהנתבע דמי אבטלה".


3. הוראות החוק.


על פי סעיף 40(ב) לחוק - "מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
1. עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 והיא מועסקת בישראל...
2. אישה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית"

בסעיף 48 לחוק מוגדר היום הקובע - "כיום שבו הפסיקה מבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה".


על פי סעיף 49(א) לחוק - הזכות לדמי לידה קמה למבוטחת "בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה".


על פי סעיף 50(א) לחוק - תנאי הזכאות לדמי לידה "למבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח משכרה כעובדת עצמאית", הינו - "תשלום דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע".


על פי סעיף 50(ב)(4) לחוק - "לענין סעיף קטן(א) יראו תקופה מהמנויות להלן שקדמה ליום הקובע כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
(4) תקופה שבו היתה האישה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע."



4. בית הדין האזורי פסק, כי סעיף 40(ב)(2) "הרחיב את מעגל המבוטחות כך שהוא חל גם על אישה הנמצאת בהכשרה מקצועית" אולם; "הרחבת מעגל המבוטחות כאמור אינה מקנה זכות אוטומטית לדמי לידה".. ובענייננו "סעיף 50(ב)(4) מהווה מחסום לקבלת הזכות הואיל והתובעת לא עבדה כעובדת או עובדת עצמאית 30 ימים רצופים לפני היום הקובע."



בנוסף לכך פסק בית הדין האזורי, כי "דין טענת ב"כ התובעת, כי היום הקובע לעניניינו הינו היום בו סימה את ההכשרה המקצועית, להידחות, לאור הגדרת היום הקובע כנ"ל. לענין זה נפסק כי מבוטחת שהפסיקה לעבוד שעה שלא היתה בהריון, אין יום קובע לגביה ולכן אינה זכאית לדמי לידה מכוח סעיף 50 (דב"ע מח/23-0 המוסד - גורביץ פד"ע י"ט 474)".


לאור האמור נדחתה התביעה

5. עיקרי טיעונו של ב" המערערת היו:


א. משהמערערת שלמה בתקופת ההכשרה המקצועית דמי ביטוח אמהות ומששולמו לה דמי אבטלה כמובטלת על פי סעיף 173(א)(1) לחוק; אזי, לא יעלה על הדעת שאין היא זכאית לדמי לידה משאין באפשרותה לעבוד באותה תקופה.


ב. הוראות סעיפים 40(ב)(2) ו-50(ב)(4) לחוק, סותרים האחת את רעותה, ואין זה סביר ליתן תוקף לשלילת הזכאות לקבלת דמי לידה לאחר תום תקופת ההכשרה המקצועית, אך ורק עקב העובדה, כי "המערערת אשר היתה בחודש התשיעי להריונה לא עבדה בעבודה כלשהי".


6. עיקרי טיעונו של ב" המוסד היו:


יש לאבחן בין "היום הקובע" ל"תקופת אכשרה".
בנסיבות המקרה שלפנינו אין למשיבה "יום קובע", משלא הפסיקה עבודתה עקב הריון או לידה, "לכן אין כל אפשרות למנות תקופת אכשרה ומכאן שאין גם זכאות" לדמי לידה.


7. לדעתנו דין הערעור להידחות מטעמי בית הדין האזורי בפסק דינו, אולם לא נצא ידי חובת הנמקת הדין מבלי להעיר מספר הערות קצרות:


א. עובדת תשלום דמי ביטוח אמהות בתקופת הכשרה מקצועית - אינה מקנה כשלעצמה זכאות לדמי לידה בניגוד לתנאי הזכאות לדמי לידה שבחוק.


ב. הוראות סעיפים 40(ב)(2) ו-50(ב)(4) לחוק - אינם סותרות האחת את רעותה, אלא דוקא משלימות האחת את השניה ותואמת את תכליתו של החוק.


תכלית תשלום דמי הלידה הינה - תשלום למבוטחת שעבדה, ואשר לרגל ההריון או הלידה נכרת מקור הכנסתה, ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה, (סעיפים 49 - 48 לחוק). למבוטחת שכזאת, משולמים דמי הלידה כתחליף הכנסה לשמירת רמת חייה בתקופת חופשת הלידה.


בנסיבות המקרה שלפנינו, הפסיקה המערערת לעבוד בשנת 1996, למעלה משנה לפני שנכנסה להריון, ומאז ועד הלידה היא לא עבדה. במהלכה של תקופה זו שולמו לה דמי אבטלה כמובטלת שאינה עובדת, הזכאית לכן לדמי אבטלה גם בתקופת ההכשרה המקצועית.


משכך הם הדברים, ברי, כי אין לראות במערערת כמי שעבדה ואיבדה את מקור הכנסתה עקב ההריון או הלידה בהתאם לתכלית החוק. דמי האבטלה ששולמו למערערת בגין אי עבודה בתקופת ההכשרה המקצועית, על מנת לסייע בידה למצוא עבודה בעתיד, אינם יכולים בשום פנים ואופן, להחשב, להכנסה מעבודה ממקום העבודה, שעבודתה בו הופסקה עקב ההריון או הלידה. לפיכך אין היא זכאית לגימלה מחליפת ההכנסה מהעבודה שלא היתה לה כל תקופת ההריון או הלידה.
בנסיבות אלה דין הערעור להידחות לאור תכלית החוק המחייבת הפסקת של עבודה בתקופת ההריון על מנת שתקום זכאות לדמי לידה, כאשר אורך תקופת העבודה המופסקת צריך להיות להיות לפחות 30 יום.


ב. התכלית האמורה באה לידי ביטוי בהוראות סעיפים 48 ו-49 לחוק, המקימות את הזכות לדמי לידה רק לעובדת או עובדת עצמאית שלרגל ההריון או הלידה אינה עובדת או עוסקת במשלח ידה; וגם בהוראת סעיף 50(ב)(4) לחוק.


ג. בעניינו, את הכשרתה המקצועית סיימה המערערת במלואה, ורק כחודש לאחר מכן היא ילדה. החשבת תקופת ההכשרה המקצועית כתקופת אכשרה ביטוחית למערערת לאור סעיף 40(ב)(2) לחוק, עדין אינה מקנה לה זכאות לדמי לידה בניגוד לתכלית החוק. יש לאבחן בין תקופת אכשרה כתנאי לזכאות לדמי לידה לבין עילת הזכות לדמי לידה.


ד. בנסיבות המקרה, לאמיתו של דבר אין למערערת לא "יום קובע" על פי סעיף 48 לחוק, לא "זכות לדמי לידה" על פי סעיף 49 לחוק, ומימלא חסרה היא את "השכר הרגיל", לחישוב ההכנסה, שלא היתה לה, לפני היום הקובע בהתאם לסעיף 54 לחוק.
כזאת נפסק במפורש בעבל 161/98 המוסד לביטוח לאומי - אילנה בביש, שמסכתו העובדתית דומה למקרה שלפנינו. באותו פסק דין נאמר, ע"י חברתי סגנית הנשיא השופטת אלישבע ברק, כי "זכאותה של המערערת לדמי לידה תלויה בשניים, האחד קיומו של יום קובע, והשניה, קיומה של תקופת אכשרה. תקופת אכשרה אכן יש למערערת מאחר והיא נחשבת למבוטחת במשך כל תקופת ההכשרה המקצועית, אלא שאין לגביה יום קובע. היא לא הפסיקה לעבוד בהיותה בהריון שהסתיים בלידה. סעיף 40(ב)(4) אכן מרחיב את הזכאות לתקופת ההכשרה המקצועית ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע".


מאותו טעם דין הערעור להידחות גם במקרה שלפנינו.


השופט עמירם רבינוביץ



קראתי את פסק דינו של חברי, השופט י' פליטמן, ואני מסכים לתוצאה, אך ברצוני להוסיף דברים אחדים:


א. הכשרה מקצועית נחשבת במקרים מסוימים כעבודה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בסעיפים 165(ג) ו-173(א) לחוק.


ב. לא ניתן לראות בהכשרה מקצועית "תקופת עבודה" לעניין סעיף 50(ב) (4) לחוק מפני שבסעיף זה יש הבחנה ברורה בין הכשרה מקצועית לעבודה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במילים: "ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 יום רצופים לפני היום הקובע". במילים אחרות, סעיף זה שכל עניינו הכשרה מקצועית מציין במפורש עבודה, להבדיל מהכשרה מקצועית, ולכן לא ניתן לראות, ככל שהדבר נוגע לסעיף זה, בהכשרה מקצועית - עבודה.


ג. מסקנת הדברים היא, שאפילו היינו רואים ביום בו הסתיימה ההכשרה המקצועית "יום קובע" (והדבר לא נקי מספיקות), לא נתמלא במקרה זה לגבי המערערת התנאי הדורש עבודה (להבדיל מהכשרה מקצועית) במשך 30 יום בתכוף לפני "היום הקובע".


השופטת נילי ארד

אני מסכימה לתוצאה אליה הגיעו חברי.


נציג עובדים - אפרים כחלון

אני מצטרף לדעתו של השופט עמירם רבינוביץ.


נציג מעבידים - גדליהו סטויצקי

אני מסכים לדעתו של השופט יגאל פליטמן, לרבות ההארה של כב' השופט עמירם רבינוביץ.


ס י כ ו ם

הוחלט על דחית הערעור כאמור בדעותיהם של השופטים יגאל פליטמן ועמירם רבינוביץ ללא צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון