עבודה עסק משפחתי - דמי אבטלה

פסק דין 1. תביעת התובעת לקבלת דמי אבטלה נדחתה, בנימוק לאי קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובעת לאביה, לפיכך הוגשה התביעה. 2. בכתב ההגנה חזר ב"כ הנתבע על האמור במכתב פקיד התביעות כי בין התובעת לאביה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד. 3. להלן העובדות הנוגעות לענין העולות מחומר הראיות: א) מר מיכאלי הנו הבעלים של משק חקלאי במושב ציפורי. ב) התובעת, ילידת 1978, הינה בתו הבכורה של מר מיכאלי ולה אח ואחות. ג) החל מגיל 16 מר מיכאלי מדווח על התובעת כעובדת שכירה במשק החקלאי שבבעלותו. ד) התובעת שירתה בצ.ה.ל בבסיס פתוח, וחזרה לביתה במושב ציפורי כל יום. בתקופת השירות הצבאי התובעת לא דווחה על ידי אביה כשכירה אצלו, אך לעיתים עזרה במשק המשפחתי. ה) באוקטובר 1999 התובעת התחילה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטה העברית בירשולים, והשכירה חדר במעונות הסטודנטים. לגירסתה מדי שבוע היתה יוצאת מירשולים לביתה ומגיעה ב- 14:00, מתחילה לעבוד ב- 16:00. ביום א' עזבה את הבית בשעה 12:00 עד שעה זאת עבדה. התובעת לומדת בתוכנית לימודים מלאה, כיום בשנה שלישית. ו) אין לתובעת שעות עבודה סדירות ואין רישום לגבי שעות העבודה. ז) בין התובעת לאביה לא סוכם על שכר עבודה בכלל, והם אף לא דיברו על הנושא (ר' שורה 16 בעמ' 4 לפרוטוקול). לתובעת לא שולם שכר בעבר וגם כיום. ח) לגירסת התובעת ואביה, האב מממן עד היום את לימודי התובעת באוניברסיטה באופן מלא, ואף מימן את קניית רכבה ואת אחזקתו, ובצורה זאת שילם האב את המגיע לתובעת בגין עבודתה. ט) לגרסתה, בדרך כלל התובעת נוהגת לחזור הביתה למושב בכל סוף שבוע, וכך היא עושה גם בתקופת המבחנים, ובמהלך סוף השבוע היא עובדת במשק, שוב בתחום שעות לא מוגדר, למרות שעבודה במשך היום מחייבת עבודה של 24 שעות ביממה. י) לתובעת לא שולמו ימי חופש, אך האב מימן את הטיול שלה לחו"ל למשך 3 ימים. יא) אחיה של התובעת נמצא בשירות סדיר בצבא, ואחותה לומדת בבית ספר תיכון. האחים עוזרים במשק המשפחתי וגם אימה עובדת בו. יב) הוצגו בפנינו מספר תלושי משכורת ולהלן הסכומים וימי העבודה במפורטים בהם (ת/3). חודש סכום ימי עבודה 11/99 2,000 ₪ 18 11/00 1,500 ₪ 12 12/00 1,500 ₪ 12 01/01 1,500 ₪ 12 02/01 3,000 ₪ 24 03/01 1,500 ₪ 12 4. א) העידו בפנינו התובעת ואביה אשר נחקרו על תצהירים, כמו כן הוגשו מסמכים שונים לרבות הודעה שנתנה לחוקר המשיב. ב) הלכה פסוקה היא כי על בית הדין לבחון בקפידה טענה של קיום יחסי עובד מעביד במסגרת משפחתית, (לענין זה ראה דב"ע מח/0-141 גלנדאור נ. המ.ל.ל, פד"ע 98). ג) מחומר הראיות עולה כי לא היו לתובעת שעות עבודה קבועות וסדירות. התובעת ואביה ניסו להציג תמונה על פיה התובעת לא היתה נשארת באוניברסיטה בירושלים ולו דקה אחת נוספת מעל לשעות השיעורים. לא הוצגה בפנינו מערכת השיעורים שלפיה נשתכנע שאכן התובעת לא היתה אמורה להיות באותן שעות בלימודים, בנוסף, לא שוכנענו שבתקופת בחינות סדר הזמנים נשאר כאמור לעיל. ד) בהודעתו לחוקר המל"ל, האב מסר כי התובעת עובדת במשק כשהיא מגיעה לחופש וכשהיא נמצאת במושב (ראה שורה 15 בעמ' 1, וכן שורה 9 בעמ' 2 בנ/2) בהודעה, האב לא מצא לנכון למסור כי בתו עובדת במשק המשפחתי כל סוף שבוע, ולא נמסר כי התובעת חוזרת הביתה כל סוף שבוע. טענה זו עלתה בשלב הדיונים המשפטיים. דבר הפועל נגד גירסת האב. ה) לגירסאות התובעת והאב לא ניתן ללמוד על מסגרת מסוימת שבגינה זכאית התובעת לשכ"ע. ו) שכר עבודה - אין מחלוקת כי לתובעת לא שולם שכר עבודה כמקובל. תחילה העיד האב כי הוא שילם לתובעת מה שרשום בתלוש, אך לאחר מכן מסר כי בעצם הוא לא שילם לתובעת שכר, אלא הוא היה מממן לה את הלימודים, המגורים, הרכב וכד' (ראה שורות 14-6 בעמ' 3 לפרוטוקול), זאת בניגוד לחובה בחוק הגנת השכר. גם אם היה סיכום, כאמור לא הוצגה בפנינו אותה התחשבנות שנשתכנע שאכן התובעת קבלה המגיע לה כדין. תשלום השכר הינו אחד הסממנים המובהקים לקיומם של יחסי עובד מעביד, וסממן זה אינו קיים בנסיבות שבפנינו. ז) תלושי השכר אינם משקפים את הסכומים אשר נקובים בהם הואיל ולא שולמו. בתלושים שהוצגו ע"י ב"כ הנתבעת בנ/1, צויין כי התובעת עבדה 18 ימים בחודש, כיצד יכלה לעבוד מספר ימים זה אם לפי גירסת התובעת ואביה באה רק בסופי שבוע, ואלה מסתמכים ב- 16 ימים, אם נקח בחשבון את הימים א'-ה' כולל. ח) באשר לשכר - לא קיבלנו כל הסבר כיצד יכלה התובעת לעבוד בחודש 2/01 24 ימים, חודש 11/99 18 ימים, כאשר בחודשים אלה אין חופשות, האמור לעיל יפה גם לחודשים אחרים בהם צויין שהתובעת עבדה 18 ימים בעוד שאין בחודשים אלה חופשות לימודים (ראה נ/1). ט) בתצהיר ציינה התובעת כי בחופשים היא עבדה במשרה מלאה, אך התלושים אינם מבטאים זאת. י) בתלושי השכר אין כל עדות על תוספות ששולמו לתובעת עבור תנאים סוציאלים כלשהם כגון, דמי הבראה, תוספות יוקר וכו', שעות עבודה בימי מנוחה וכד' וכן עבור ימי חופשה, 3 ימים נסיעה לחו"ל שמומנו על ידי האב אינם מכסים המגיע כדין. 5. המסקנה מכל האמור לעיל, שהתובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח כי בינה לבין אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד, לפיכך דין התביעה להדחות. דמי אבטלה