סיווג מוצרים מכס


פסק דין

א. השופטת רות אור

1. המערערת מייבאת ומשווקת אביזרים וציוד לרכב, ובין השאר ייבאה מכשירי CROSSOVER - מפצלים - המשמשים למערכות רדיו להפרדת צלילים לפי סוגם (להלן - המפצלים), והיא חייבת במיסוי עליהם.


2. הצדדים מסכימים כי המפצלים נכללים בתעריף המכס בפרט 85.43 - "מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות".


3. המחלוקת בין הצדדים היא אם יש למסות את המפצלים לפי סעיף "8939/2 - אחרים" - המצוי בפרק "8930 - המיוחדים לרכב מנועי" - עליו יש מכס בשיעור 12%, מס קנייה בשיעור 30%, ותוספת ביבוא בשיעור של 60% - כטענת המכס; או

לפי פרק 8950 - למכשירים שבפרטים 85.17 - 85.29, לפי סעיף 8959/0 - "אחרים" - לפיו יש מכס של 12% - ללא מס קנייה וללא תוספת ייבוא - כטענת המערערת.


4. בית המשפט קמא קיבל את עמדת המכס בקובעו כי מדובר במכשיר המיוחד לרכב, משום שהוא פועל במתח של 12 וולט - המתאים לרכב, ולא מצוי במקום אחר.
כדי להפעיל את המפצל הזה במקום אחר - יש צורך בשנאי, ולא הובאה ראייה שבפועל הופעל מפצל זה במקום כלשהו מחוץ לרכב, פרט למקרה אחד בו נלקח המפצל מרכב - והותקן בבית עם שנאי.


5. עופר פליק שהעיד מטעם המערערת, ואשר טען כי המכשיר מיועד לכל מקום בו יש מתח של 12 וולט, העיד כי הוא התקין את המפצל הזה רק בכלי רכב.
(עמ' 1 - 2 לפרטיכל).


6. עופר פליק גם העיד כי ידוע לו שקיימים מפצלים של 220 וולט. (עמ' 2 לפרטיכל).


7. עוד ב1996- הוציא המכס הנחיה בכתב כי מפצלים המיועדים לרכב - ימוסו לפי סעיף 8939/2 - "אחרים" - בפרק 8930 - "המיוחדים לרכב מנועי".


8. בית המשפט קמא בחן את הנושא לפי שלושת הקריטריונים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 2102/93 מדינת ישראל נ' מירון (פד"י נ"א(5) 160, 165):
א. הבהרת טיבם ומהותם הפיזית של הטובין שבמחלוקת;

ב. הבהרת המשמעות המשפטית של פרטי המכס הנוגעים לעניין - לאור תכלית החקיקה ועל פי כללי הפרשנות המקובלים;

ג. סיווג הטובין שמהותם הובהרה בשלב הראשון - לפי פרט מכס זה או אחר, שמשמעותו המשפטית נחשפה בשלב השני.
כאשר יש יותר מאופציית סיווג אחת - ייעשה הסיווג, בין היתר, בהסתמך על הוראות הסיווג הנכללות בצו.


9. א. בית המשפט קמא קבע לגבי השלב הראשון כי מחוות הדעת שהוגשו לו, מעדות עופר פליק, ומהתרשמותו הוא ממראה עיניו (הוא הלך לבדוק את המפצל ברכב) - אין לו ספק כי המפצלים נושא התביעה - מיוחדים לרכב מנועי.
ב. בית המשפט קמא דחה את דברי המהנדס דרור טויטו מטעם התובעת (המערערת), בקבעו כי טויטו הסתפק בחוות דעתו באמירה כללית בלבד שהמפצלים מתאימים לשמש בכל מקום שהוא, ואילו המהנדס יעקב צ'יבוטרו - מטעם הנתבעת (המשיבה) - נקט לשון מפורשת יותר וביסס קביעתו לפיה המפצלים הנדונים מיוחדים לשימוש ברכב מנועי - הן על מהותם והן על כוונת היצרן (הנלמדת מהוראות היצרן המצורפות לחוות הדעת של צ'יבוטרו).
ג. בית המשפט קמא קבע כי תאורטית ניתן להשתמש במפצלים אלה גם שלא ברכב, אולם לשם כך יש צורך בשנאי, ואין שום סיבה הגיונית לעשות כן, כאשר ניתן להשיג מפצלים המתאימים לשימוש ביתי ב220- וולט.
בית המשפט קמא הבהיר את האבסורד בכך בציינו כי דומה הדבר למי שייקח מגב של שמשת מכונית וישתמש בו כדי לנקות את חלונות ביתו.


10. א. לעניין השלבים השני והשלישי קבע בית המשפט קמא כי המפצלים הנדונים לא רק משמשים ברכב, אלא מיוחדים לרכב, וכל שימוש אחר בהם פרט לשימוש ברכב - הוא שולי וזניח, ומצריך התאמות מיוחדות ומיותרות.
ב. בית המשפט קמא קבע כי יש לבחון את תכלית החוק, ופטור ממס ניתן רק כאשר יש אינטרס לעשות כן, כגון - פטור ממס על מזגנים להגברת הבטיחות, ולא למוצר המהווה מותרות בלבד - כמו המפצלים דנן.
ג. בית המשפט קמא אף התייחס לטענה כאילו יש יותר מאופציית סיווג אחת, וקבע כי אין כאן הוראה ספציפית הגוברת על הוראה כללית כפי שטענה המערערת, שהרי אין סעיף בתעריף המכס המתייחס במפורש למפצלים.
אי לזאת, אין מנוס מלחזור ולהסתייע בסעיף 8939 הכללי, המתייחס למוצרי רכב שונים, המתאים במקרה זה יותר מהסעיפים אליהם היפנתה המערערת.


11. הסכום הנתבע במקרה הנדון הוא נמוך - 5,662 ש"ח, אך נראה כי המערערת מעונינת בהחלטה עקרונית שתאפשר לה לשלם פחות מסים בעתיד.


12. פרשנותה של המערערת נראית לי מלאכותית ומאולצת; לא מתאימה לכוונת מתקין תעריף המכס שיצר פרק מיוחד לאביזרים לרכב; לא מתאימה אפילו לכוונת היצרן שיצר מפצלים של 12 וולט - מיוחדים לרכב, כאשר בשוק קיימים מפצלים של 220 וולט - המתאימים לשימוש ביתי; ולא תואמת לכוונת המחוקק למסות אביזרי מותרות ולהימנע ממיסוי אביזרי בטיחות.
13. פסק הדין של בית המשפט קמא נראה לי מבוסס היטב, ועל כן הייתי מציעה לדחות את הערעור.


ב. השופט צבי זילברטל

1. המחלוקת שבין בעלי הדין מתמקדת בסיווגו של רכיב אלקטרוני המכונה בלעז CROSS OVER, או בעברית - מפצל (להלן - "המפצל") לצורך התוספת הראשונה לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (להלן - "הצו").
המפצל משמש לפיצול תדירות שמע על ידי חלוקת תחום התדרים באופן שניתן יהיה "לנתב" כל תחום בנפרד לרמקול או למגבר. מדובר במכשיר עזר להפרדת צלילים למערכות שמע שונות, כגון רדיו, מגבר וכו'.
לשיטת המערערת, העוסקת ביבוא ושיווק אביזרי רכב, יש לסווג את המפצל לפרט 8950/0 שבצו. עמדת המשיבה היא, שיש לסווג את המפצל לפרט 8939/2 שבצו.
שני הפרטים הנ"ל מצויים בפרק 85.43 של הצו, שכותרתו "מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות". פרק זה הוא חלק מפרק 85 של הצו שכותרתו "מכונות וציוד חשמליים וחלקים בשבילם; מקליטים (...) ומפיקים (...) לקול, מקליטים ומפיקים של תמונה ושל קול לטלוויזיה, וחלקים ואביזרים של פריטים אלה". שני הצדדים הסכימו, כי יש לסווג את המפצל באחד הפרטים של פרק 85.43 של הצו.
פרט 8939/2 הוא חלק מפרט 8930, שמתייחס לטובין "המיוחדים לרכב מנועי".
פרט 8950/0 הוא חלק מפרט 8950, שמתייחס לטובין שיש להם זיקה "למכשירים שבפרטים 85.17 עד 85.29".
למותר לציין, כי הסיווג המוצע על ידי המערערת מביא לתוצאת מס בשיעור נמוך בהרבה מהסיווג המוצע על ידי המשיבה.


2. כאמור, פרט 8959/0 מתייחס "למכשירים שבפרטים 85.17 עד 85.29". מבין ה"מכשירים" הנ"ל, רלוונטי לעניינו פרט משנה 2000, הכלול בפרט 85.27, וזה לשונו:
"מקלטים לשידורי רדיו שאינם מסוגלים לפעול ללא מקור כוח חיצוני, מהסוג המשמש ברכב מנועי, לרבות מכשירים המותאמים גם לקליטה רדיו-טלפונית או רדיו-טלגרפית" (ההדגשה אינה במקור).


כדי שהמפצל יסווג לפרט 8939/2, כפי גישת המשיבה, יש לסווגו כמוצר "מיוחד" לרכב מנועי.


בית המשפט קמא קיבל סיווג זה וקבע, כי המפצל "מיוחד" לרכב מנועי. אכן, בית המשפט קמא, לאחר שתיאר את הראיות שהיו בפניו בנוגע למהות המפצל, לא שלל את האפשרות שייעשה במפצל שימוש שלא בכלי רכב, אך קבע, כי זו אפשרות תיאורטית, שאינה "בגדר השימוש הסביר והנפוץ למכשירים מסוג זה".
בית המשפט קבע, שלשם שימוש במפצל מחוץ לרכב, יהיה צורך בשימוש בשנאי מתח או בהחלפת הנתיכים: "תיאורטית ניתן להשתמש במפצל גם בתוך בית, אולם מקומו הטבעי, אשר לשמו הוא נוצר, הינו בתוך כלי רכב. לשם התקנתו בכלי הרכב אף ייצרו לו מעטפת מיוחדת בעלת שתי אוזניות עיגון" (עמ' 6 לפסה"ד, ההדגשה במקור).
יצויין, כי תיאור המפצל במסמכי היצרן או היבואן (המערערת) אכן מועידו לשימוש בכלי רכב.


3. ניתן להתרשם, כי בית המשפט קמא התבסס במידה רבה על בדיקת מהות השימוש במפצל. כפי שנראה להלן, המבחן הדומיננטי שנקבע בפסיקה, למעט במקרים בהם נאמר בצו במפורש אחרת, הוא מבחן אחר ולא מבחן השימוש.
ואכן, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, אני סבור, שלא ניתן לתאר את המפצל כמוצר המיוחד לשימוש ברכב מנועי.
נפסק, כי המבחן הדומיננטי לצורך סיווג מוצרים לפרט זה או אחר שבצו, הוא מבחן המהות התפקודית העיקרית (להבדיל ממבחן השימוש).

לענין זה ראו: ר"ע 483/85, מדינת ישראל נ' החברה הישראלית לייצור משקאות, פ"ד לט(3) 765, 768; ע"א 284/85, דיאמנט נ' מדינת ישראל, דינים-עליון, כרך ה, 239; ע"א 6296/95, 6371/95, דידקטיקט בע"מ נ. מנהל אגף המכס והבלו, פ"ד נג(2), 861 (להלן - "דידקטיקט").

הלכה זו סוכמה על ידי עמיתי, כב' השופט גל, בע"א (מחוזי י-ם) 1041/00, אוטו-פרט בע"מ נ' מדינת ישראל, (לא פורסם):

"הווי-אומר: מבחן המהות הפיזית של המוצר אינו מוכרע לפי המראה או היעוד, אלא לפי הפונקציה שאותה הוא ממלא. זה הוא הקריטריון המכריע של מלאכת סיווג הטובין: לפי טיבו, תכונותיו ותפקודו של המוצר. השימוש והיעוד יכולים להוות כלי עזר פרשני בלבד" (עמ' 23 לפסה"ד).

והנה, במובחן מכל אותם אביזרים, שהפונקציה שלהם, מהותם התפקודית, היא לשמש בכלי רכב, ואך ורק בו, עד שאם שולפים אותם מהרכב, הם מאבדים את מהותם התפקודית (כגון הגה, בלמים, חגורת בטיחות, מוט הילוכים), המפצל נותר בעל משמעות תפקודית במערכות שמע, גם אם הן אינן מצויות בכלי רכב.

אופן שימוש כזה, שלא בכלי רכב, אינו נפוץ, בשל העובדה, שהמפצל דנן זקוק למקור זרם ישר של V12, כפי הקיים בכלי רכב. ואולם, זהו אך היבט המתייחס לאופן השימוש במפצל ולא למהות תפקודו. מבחינת מהותו, יכול המפצל לתפקד גם מחוץ לכלי רכב וטיב הפעולה שהוא מבצע (פיצול תדרים במערכות שמע) אינה פעולה המיוחדת לכלי רכב.
חיזוק למסקנה זו נמצא בפסה"ד שניתן בפרשת דידקטיקט. באותו ענין נדון סיווגה של ארונית, שנבנתה באופן שהשימוש שיועד לה היה שימוש בכלי רכב, שכן היא הותאמה במיוחד להנחה בין המושבים הקידמיים, על רצפת כלי הרכב, לשם אחסון חפצים שונים, כגון ספרים, מסמכים וציוד עזרה ראשונה. בית המשפט העליון הגיע למסקנה, כי: "הארוניות מהוות בענייננו רהיט ואין בהצבתן בכלי רכב או בשימוש בהן במסגרת כלי רכב כדי לפגוע במהות זו" (שם, עמ' 880). בית המשפט הוסיף וקבע כדלהלן:

"כדי שמהות הארוניות תהיה 'אביזר של רכב מנועי', צריך שייחודה כדבר ש'אינו' אביזר של רכב מנועי לא יתקיים או לפחות יהיה זניח. כך למשל, אין כל ערך מהותי לחגורת בטיחות מחוץ לכלי הרכב. מהות חגורות הבטיחות היא להוסיף רכיב של ביטחון לנוסעים ברכב. על כן, חגורת בטיחות היא 'אביזר לכלי רכב'. הארונית בענייננו משמשת בפועל להצבה בכלי רכב, אולם התמקדות בפרט זה משמעה בחירה במבחן השימוש או הייעוד, ולא מבחן המהות. כיוון שהארונית אינה מאבדת ממהותה ככלי לאחסון חפצים כאשר היא ממוקמת מחוץ לכלי הרכב, אין לקבוע כי מהות הארונית היא לשמש אביזר לרכב. משמע, הארונית ככלי קיבול נותרת רהיט, אם כי צורתה הותאמה להצבה בתוך כלי הרכב" (ההדגשה במקור, שם, עמ' 874).


עניינו של המפצל אינו שונה מאותה ארונית שתוארה לעיל. אכן, הוא משמש בפועל להתקנה בכלי רכב, אולם הוא אינו מאבד ממהותו כמפצל, כאשר הוא מותקן מחוץ לרכב, גם אם אפשרות התקנה זו אינה נפוצה.
יצויין, כי הלכת דידקטיקט כלל לא הוזכרה בפסק דינו של בית המשפט קמא.


4. התוצאה היא, שלא ניתן לסווג את המפצל לפרט 8939/2 המתייחס לטובין "המיוחדים לרכב מנועי". נמצא, שהסיווג המתאים הוא בפרט 8959/0, תוך הפנייה לפרט משנה 2000 שבפרט 85.27.
אכן, גם המשיבה מודה, בכתב הגנתה, שאם לא היה מדובר במפצל מיוחד לרכב מנועי, היה הוא מסווג בפרט 8959/0 (סעיף 3.3 לכתב ההגנה).
למעשה, ניתן היה לסיים כאן. משנדחתה האפשרות לסווג את המפצל כמיוחד לכלי רכב, התוצאה היא, שהסיווג, גם לשיטת המשיבה, צריך להיות לפי פרט 8959/0.
ואולם, גם לשיטת אלה שיסברו שניתן לסווג את המפצל כמיוחד לרכב מנועי, אני סבור, שאין בכך כדי להביא לסיום הבירור, שכן עדיין יש לבחון מה היחס שבין שני הפרטים שבמחלוקת. בעוד ששלילת האפשרות לסווג על פי פרט 8939/2 מסיימת למעשה את הדיון, הרי שאפשרות הסיווג לפרט זה מחייבת דיון ביחס שבין שני הפרטים שבמחלוקת.


5. כאמור, למעלה מהדרוש, נפנה לבחינת הסיווג הראוי על יסוד ההנחה, שאינה מקובלת עלינו, לפיה, המפצל אכן מיוחד לרכב מנועי.
בחינה זו מוליכה למסקנה, שגם אם ניתן לסווג את המפצל כמכשיר המיוחד לרכב מנועי, עדיין יש להעדיף את הסיווג על פי פרט 8959/0.
כזכור, גם פרט 8959/0, בזיקה לפרט משנה 2000 שבפרט 85.27, עוסק במכשיר המשמש ברכב מנועי, והוא: "מקלט לשידורי רדיו שאינם מוגבלים לפעול בלא מקור כוח חיצוני מהסוג המשמש ברכב מנועי".
את פרט 8959/0, יש לקרוא כמתייחס ל"מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות - אחרים - למכשירים שבפרטים 85.17 עד 85.29". ואכן, המפצל הוא מכשיר חשמלי בעל פונקציה עצמאית, למקלט רדיו מהסוג המשמש ברכב מנועי.
נמצא, שההתייחסות ל"רכב מנועי" מצויה בשני הפרטים שבמחלוקת ואין זה מובן מאליו, שאחד מהם עדיף על פני חברו.
תיאור זה של המפצל, שהוא התיאור על פי פרט 8959/0, הוא תיאור מפורט וספציפי יותר לעומת תיאורו כ"מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות - אחרים - המיוחדים לרכב מנועי" (שהוא התיאור המתקבל לפי פרט 8939/2).
התיאור לפי פרט 8959/0 מתייחס, למקלט הרדיו הנמצא ברכב, דהיינו, לרכיב ספציפי מבין הרכיבים הכלולים ברכב, ולא ל"סתם" כלי רכב.
לפי סעיף 3(א) לצו, כאשר ניתן לסווג טובין למספר פרטים, כי אז: "הפרט הנותן את התיאור המפורט ביותר יהיה עדיף על הפרטים הנותנים תיאור כללי יותר".
מכיוון שפרט 8959/0 (בזיקה לפרט משנה 2000) כולל תיאור מפורט יותר מהתיאור שבפרט 8939/2, שכן התיאור מתייחס למכשיר הספציפי שבתוך הרכב אותו אמור המפצל לשרת (מקלט הרדיו), ולא רק לכלי הרכב ככזה, יש להעדיף את הסיווג לפי פרט 8959/0.


6. כאן נזכיר, שכאשר המחוקק עוסק במפורש בדרך השימוש במוצר (כמו בפרט משנה 2000 - "מהסוג המשמש ברכב מנועי"), הרי שיש עדיפות למבחן השימוש על פני מבחן המהות התפקודית (ע"א 515/80, שרפון בע"מ נ' מנהל המכס והבלו, פ"ד לח(1), 185, בעמ' 187).
והנה, פרט משנה 2000 שבפרט 85.27 עוסק במקלט רדיו המשמש בכלי רכב. כאשר פרט אחר שבתוספת לצו מפנה לפרט זה, הרי שיש לייחס גם לפרט המפנה את אותו ייעוד של שימוש.
במילים אחרות - בהיות המפצל מיועד לשימוש בקשר עם מקלט רדיו המשמש בכלי רכב, הרי שגם על פי מבחן השימוש (בו דגל למעשה בית המשפט קמא), דינו להיות מסווג על פי שיטת המערערת ולא על פי גישת המשיבה.
יודגש, כי לשיטתי, אין צורך באמור כאן, שכן שללתי את סיווגו של המפצל לפרט 8939/2 כמוצר "מיוחד" לרכב מנועי, וזאת על פי מבחן המהות התפקודית. האמור כאן יפה למקרה שגישה זו תדחה. הראיתי, שגם במקרה כזה, ומשיקולים אחרים, עדיף הסיווג לפרט 8959/0.


7. גם אם תדחה המסקנה לפיה פרט 8959/0 מפורט יותר, וייטען, ששני הפרטים מפורטים באותה מידה, ניתן להפעיל את כלל "שובר השיוויון" המצוי בסעיף 3(ג) לצו, לפיו, אם לא ניתן לסווג טובין על פי כללי הסיווג האחרים: "יסווגו הטובין לפי הפרט האחרון, לפי סדר המספור של הפרטים שניתן להביאם בחשבון באותה מידה".


אין לקבל את קביעת בית המשפט קמא לפיה כלל זה חל רק כאשר מדובר בשני פרטים המצויים באותו תת פרק של הצו, ולא בפרטי משנה שונים, הצומחים, בלשונו של בית המשפט קמא, משני "ענפים שונים". דרך סיווג זו יפה גם למצב בו שני הפרטים מצויים בפרטי משנה שונים או בפרקים שונים ובלבד: "שניתן להביאם בחשבון באותה מידה".
כך נהג בפועל בית משפט זה בע"א 1041/00 הנ"ל וכן בת"א (מחוזי י-ם) 1447/96, תנה תעשיות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, תקדין-מחוזי, 98(2), 62, בסעיף 18 לפסה"ד.
פרט 8959/0 מצוי לאחר פרט 8939/2 "במורד" הפרטים שבפרק 85.43 ולפיכך, יש להעדיפו.


8. הנה כי כן, כל נקודת מבט אפשרית מוליכה לאותה התוצאה, על פיה עדיף הסיווג על פי פרט 8959/0. במצב זה, אינני רואה כל משקל לטענה, שיש להתחשב, לצורך סיווג המפצל, בתוצאת המס המתקבלת על פי סיווג זה או אחר.


9. דעתי היא, כי דין הערעור להתקבל, פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל והמפצל יסווג לפי פרט 8959/0.
באשר לתוצאה הכספית של קבלת הערעור, לכאורה הוסכם, כי אין מחלוקת בענין זה והפלוגתא היחידה התייחסה לסיווג (ראו הודעה על הסדר דיוני שהוגשה לבית המשפט קמא ביום 2.3.00). מכל מקום, ולנוכח התוצאה הנ"ל, על הצדדים לערוך התחשבנות בנוגע להחזרים המגיעים למערערת. בכל מקרה של מחלוקת בענין זה - יכריע בית המשפט קמא.
ברור כי ההיקף הכספי של התביעה בבית המשפט קמא (5,662.- ש"ח) אינו מבטא את ההיקף הכספי האמיתי של המחלוקת.


ג. השופט משה רביד

1. מסכים אני לתוצאה לה הגיע חברי המלומד, השופט זילברטל, אם כי לא הלכתי עמו בכל דרך הנמקתו.
אודה, כי במבט ראשון נטייתי היתה להסכים עם בית המשפט קמא, ואולם במבט ומחשבה שניים, דעתי היא, כי פסק דינו אינו מדויק או, כפי שיוסבר להלן, חסר.


2. חברי, השופט זילברטל, קבע כי פרט 8939/2 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (להלן: הצו), המתייחס לטובין "המיוחדים לרכב מנועי", מציב מבחן של מהות ולא של שימוש ולאור מבחן זה, המפצל אינו מכשיר מיוחד לרכב מנועי, שכן גם אם נוציא אותו מחוץ לרכב הוא לא יאבד ממהותו התפקודית, שהיא פיצול במערכות שמע. לאור זאת, אין לסווג את הטובין בפריט זה.
חיזוק למסקנתו, מצא השופט זילברטל בפסק הדין בע"א 6296/95, 6371/95 דידקטיקט בע"מ נ' מנהל אגף המכס והבלו, פ"ד נג(2) 861, (להלן: דידקטיקט) אשר קבע כי ארונית שנבנתה באופן המותאם לשימוש בכלי רכב, אינה מאבדת ממהותה התפקודית - ככלי לאחסון חפצים - גם כשהיא מחוץ לרכב, ולכן אינה "אביזר של רכב מנועי".


3. לצערי אין בידי להסכים בנקודה זו עם חברי.
המקרה שלנו הוא ללא ספק ממקרי הסיווג הבעייתיים יותר. קשה למתוח את הגבול ולקבוע מהי מהותו התפקודית של המפצל ומתי הוא מאבדה. מסכים אני עם חברי המלומד, כי פריט 8939/2 אינו נוקט במבחן של שימוש ולכן יש להפעיל את מבחן "המהות התפקודית". כדי שיוכל לתפקד מחוץ לרכב, יש להחליף למפצל את הנתיכים, או לחבר את המפצל לשנאי של 12 וולט "והאזניים" של המפצל, שנועדו להתאמה להתקנה בכלי רכב, מאבדות ממשמעותן. מהותו התפקודית של המפצל היא לפצל מערכת שמע - כפי שהיא קיימת בכלי רכב. בניגוד לארונית, יש לבצע התאמה של המפצל או הסביבה כדי שיוכל לבצע את תפקידו.
במה שונה אם כן, המפצל מכסא לרכב? אם נחבר לכסא רגליים, או נציב אותו על בסיס יציב, אזי עדיין תיוותר לכסא הרכב מהותו התפקודית - ככסא. ואולם, במקרה אחרון זה, קשה לחלוק על הטענה, כי כסא לרכב הוא "מיוחד לרכב מנועי".
4. לאור האמור, נראה לי בניגוד לדעת חברי, כי המפצל נכנס בגדר פריט 8939/2, משום שאם נעשה בו שימוש מחוץ לרכב, יש לערוך שינויי התאמה. ואולם איני נדרש להכריע בשאלה סבוכה זו, מאחר שאני סבור, כי המפצל נכנס גם בגדר פריט 8959/0 בזיקה לפרט משנה 2000 שבפרט 85.27.


5. כאשר המפצל ניתן לסיווג בשני הפריטים הנ"ל באופן זהה, אנו פונים לכללים "שוברי השוויון" שבצו. בנקודה זו אני מצטרף למסקנות חברי, כפי שהוצגו בפסק דינו, "למעלה מן הצורך". התוצאה היא, שפריט 8959/0 הוא מפורט יותר ובדירוג גבוה יותר בצו ולכן גם לפי דרכי, הוא הסיווג המכריע.


6. מאחר שכל אחד משופטי המותב הביע דעה שונה באשר לסיווג של המפצלים - מן הראוי שמחוקק המשנה יטרח כך שיביא להבהרה בשאלת הסיווג של הפריט האמור.


ד. לאור כל האמור הוחלט ברוב דעות לקבל את הערעור, פסק הדין של בית המשפט קמא - בטל, והמפצל יסווג לפי פרט 8959/0 בתעריף המכס.


ה. בנסיבות העניין ונוכח המחלוקת בין חברי המותב - אין צו להוצאות.


ו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ויישלח אליהם על-ידי מזכירות בית המשפט.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר מכס

  2. עבירות מכס

  3. פקודת המכס

  4. סיווג במכס

  5. מכס - הישבון

  6. מס קניה במכס

  7. חוק סוכני המכס

  8. אמנת בריסל - מכס

  9. סיווג מוצרים מכס

  10. עכבון על דוקומנטים

  11. החזר מס במכס

  12. סעיף 156 פקודת המכס

  13. עורך דין מכס

  14. מכס על איביי

  15. תשלום חסר במכס

  16. סעיף 188 לפקודת המכס

  17. פקודת גבול המכס

  18. תקנות סוכני המכס

  19. חילוט פיקדון מכס

  20. עיכוב חבילה במכס

  21. אריזה לא נכונה של מטען

  22. תביעה להחזר מכס

  23. חוק המכס הבלו ומס הקניה

  24. שחרור טובין מהמכס

  25. השתמטות מתשלום מכס

  26. בקשה לפטור ממס קניה - מכס

  27. עיבוד או ייצור - מכס

  28. מסלול ירוק מכס - כתב אישום

  29. ערעור מס קניה - תעריף מכס

  30. מכירה לאחר החרמה על ידי המכס

  31. הישבון מכס – מהו הישבון מכס ?

  32. חוק מסי מכס ובלו שינוי תעריף‏

  33. סעיף 1 פקודת המכס - המושג בעל

  34. בקשה להשבת טובין תפוסים

  35. עיכוב במכס - קניין רוחני

  36. החזרת מוצרים שנתפסו במכס

  37. פקודת תעריף המכס והפיטורין

  38. תעריף מכס מכונות מכשירים חשמליים

  39. בקשה לשינוי סכום ששולם למכס

  40. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין

  41. תביעת נזיקין נגד מדינת ישראל – ירי עובדי מכס

  42. תקנה 2 (א) לתקנות מכס - תוספת על הובלה אווירית

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון