רשימוני יבוא - מס הכנסה

הכרעת דין 1. הנאשם הינו פקיד רישוי עצמאי, שעבד כ- "פרי לאנסר", בחברת עמילות מכס טרה טרנס בע"מ. אחת מלקוחותיו הגדולים של הנאשם היתה חברת אריחי איריס בע"מ (להלן: "אריחי איריס" או "היבואן")' שע"ת 4 חיים חלפון (להלן: "חלפון") היה מנהלה. 2. מחקירת המכס עלה, כי אריחי איריס הגישה לרשות המכס 111 רשימוני יבוא, בתקופה שבין השנים 96-97 (להלן: "הרשימונים"), כשלרשימונים צורפו חשבונות מזוייפים, במטרה להשתמט מתשלום מיסי יבוא בסך 917,189.- ש"ח. 3. אריחי איריס וחלפון הועמדו לדין, בתיק פלילי 525/99 של בימ"ש זה, הודו והורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו להם, כמפורט בכתב האישום ת6/, ודינם נגזר, כמפורט בפסה"ד ת5/. 1. 4. בחקירתו בפני חוקרי המכס, טען חלפון, כי הוא אמנם זייף את חשבונות הספק, אבל הנאשם ידע על הזיופים וגם סייע לו, כשחשבונות הספק המזוייפים הועברו לנאשם, שטיפל בהגשת הרשימונים ובשחרור הטובין שיובאו. אי לכך, הוגש גם כתב אישום זה נגד הנאשם, בו מיוחסות לו עבירה של סיוע לביצוע עבירות על סעיפים 22 (א) (1) ו - 22 (א) (5) לחוק מס קניה ועל סעיף 212 (א) (9) לפקודת המכס. 5. מטעם התביעה העידו חוקרי המכס, שגבו את אמרות הנאשם, המוצגים ת1/ ו- ת4/ וערכו עימות בין הנאשם לבין חלפון וסיגלית טויטו ע"ת 5 (להלן: "סיגלית"). העימות הוקלט בקלטת אאודיו ת2/, שתמלולה הוא המוצג ת3/. כן העידו חלפון וסיגלית. מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד. 6. חלפון מסר בעדותו, כי הנאשם ידע על זיופי המסמכים, שנעשו בתחילה על ידו ולאחר מכן, גם על ידי סיגלית בהוראתו. לשאלה, איך ידע הנאשם, השיב חלפון בעמ' 25 שורה 1 - "הוא היה מביא לי את החשבוניות ומחכה שהייתי משנה אותם ומסדר אותם ולוקח את זה לצורך שחרור. במקרים מסויימים היה משאיר עד למחרת או יומיים....". עוד אמר חלפון בעדותו, כי לגבי נייר של אחד הספקים מטרופול, היתה בעיה לסרוק אותו בסורק שבמשרדו, לצורך הזיוף, ואז הנאשם הזמין לו, בבית דפוס בפתח-תקווה, נייר מכתבים דומה (עמוד 31 לפרוטוקול). בעמוד 34 בשורה 3 אמר חלפון - "בחלק מהמקרים הוא (הנאשם ש' ח') עמד ולחץ שזה ייעשה מהר כדי שיגיש את המסמכים לשחרור". ובאותו עמוד בשורה 5, אמר העד: "לא בא לשכנע אותי, אבל דיברנו על זה אני והוא הרבה והוא אמר לי זה בסדר והוא יסדר הכל במכס, בלי בעיה...". 7. סיגלית עבדה כמנהלת חשבונות באריחי איריס. לדבריה, היא עצמה זייפה מסמכים, רק שבועיים עד חודש לפני החקירה, בהוראת חלפון. החקירה היתה ביום 9.2.98. גם לדברי סיגלית, הנאשם היה מודע לזיופים. בעמוד 42 בשורה 1 אמרה סיגלית - "קרה שהרבה פעמים הוא (הנאשם ש' ח') התקשר אלי ושאל אם החומר מוכן והיו פעמים שהוא ישב לידי והדפסתי את זה בנוכחותו והוא לעיתים היה עושה הגהות והייתי מתקנת מה שצריך". עוד אמרה העדה, כי בדרך כלל, חלפון ביקש ממנה ואם הוא לא היה: "הייתי מקבלת הוראות מפיני" (הנאשם ש' ח'). (עמוד 42 שורה 5). לדברי סיגלית: "זה היה בין חיים לפיני ואני לא מתערבת, מה שאומרים לי אני עושה" (עמוד 44 שורה 8). סיגלית סיפרה בעדותה, כי שאלה את חלפון ואת הנאשם על הזיוף, ואמרו לה לא להתערב (עמוד 47). לציין, כי סיגלית לא הועמדה לדין. 8. הנאשם מכחיש מכל וכל, כי ידע על הזיופים וכי סייע, בדרך כלשהי, לאריחי איריס ולחלפון, בעבירות שביצעו, כדי להתחמק מתשלום מס כלשהו. לדבריו, חלפון וסיגלית מעלילים עליו עלילה. להערכתו, המניע לעלילה הוא רצונו של חלפון להתנקם בו, נוכח שמועות שנפוצו, בזמן מעצרו של חלפון, כי הנאשם הלשין עליו בפני רשויות המכס, בשל העובדה שחלפון הפסיק לעבוד עם הנאשם בסוף שנת 97' ועבר לעבוד עם עמיל מכס אחר. לטענת הנאשם, בין חלפון לבין סיגלית היו יחסים מיוחדים, מעבר לעובד ומעביד, עד כי אשתו של חלפון חשדה בטיב קשרים אלה והוא זה, שהשכין שלום בית ביניהם. בנסיבות אלה, לטענת הנאשם, סיגלית היתה מוכנה לעשות כל דבר שביקש ממנה חלפון, הן מעשי הזיוף והן עלילת הדברים נגדו. לטענת הנאשם, מקום עסקה של אריחי איריס היה רחוק גאוגרפית ממשרדי חברת עמילות המכס, כך שרוב החשבונות הגיעו אליו בפקס וחלקם ישירות מהבנק. לטענת הנאשם, לא ידע על זיוף כלשהו ואם היה יודע, היה מנתק מגע עם חלפון, בהיותו אמון על חובותיו, ליושר ולנאמנות כלפי רשות המכס, בהיותו פקיד רישוי. בת1/ נשאל הנאשם, אם ידע על זיוף החשבונות, הנאשם השיב בעמוד 1 בשורה 29 - "חשדתי שהוא עושה זאת אבל לא ידעתי". בחקירתו נשאל בקשר לחשד זה והשיב בעמוד 58 בשורה 16 - "בא פקיד מכס בכיר ומבקש מחירון, באופן טבעי עולה חשד בליבי שיש אדם שיש קנוניה בינו לבין הספק הספרדי לכן חשדתי, אבל לא ידעתי חד משמעית ולא חשדתי שהוא עושה את זה. ידעתי שיש בעיה, כשהמכס הסתפק במחירון שהציג, בשבילי זה היה אישור שהכל תקין". מדובר במקרה, שעקב מחירים נמוכים שהוסברו ע"י חלפון, כהנחת כמות, החליט המכס "להרים" מחיר, כך שנוצר הפרש מס, לא גדול - לטענת הנאשם - אותו שילמה אריחי איריס. 9. לטענת הסניגור, אין ליתן אמון כלשהו בעדויות חלפון וסיגלית. באשר לסיגלית, טוען הסניגור, כי זו מסרה בחקירתה ביום 9/2/98, כי היא ביצעה זיופים רק שבועיים עד חודש, לפני החקירה. מאחר, שהחשבונות המזוייפים שצורפו לרשימונים, מתייחסים לתקופה שעד 31/12/97, כשמאז אריחי איריס לא עבדה יותר עם הנאשם, משמע, הנאשם לא יכל להיות נוכח במעמד זיוף כלשהו, עליו העידה סיגלית. לטענת הסניגור, סיגלית שיקרה, בהוראת חלפון, בשל טיב קשריהם וגם כדי "לנקות" עצמה, על מנת שלא יוגש נגדה כתב אישום, כפי שהיה בפועל. באשר לחלפון, טוען הסניגור, כי אין ליתן אמון בדברי אדם שהודה ברמאות ובהונאה. מה עוד, שחלפון בעדותו, אמר, כי הנאשם לא פיתה אותו, בניגוד לדברי סניגורו של חלפון, בטיעון לעונש בעניינו, כאילו פותה ע"י הנאשם. לטענת הסניגור, חלפון הוא למעשה עד מדינה, כשבמסגרת הסדר טיעון, קיבל עונש קל, למרות מעשיו החמורים, כך שיש צורך בסיוע לעדותו. מכל מקום, גם אם מדובר בשותף לעבירה, על ביהמ"ש להזהיר את עצמו, בבואו לסמוך על עדות כזו ולטענת הסניגור, לא ניתן לסמוך עליה. עוד טוען הסניגור, כי מדברי חלפון עולה, כי אישר בגורף, כי כל החשבונות שצורפו ל - 111 הרשימונים זוייפו, בלי שבדק כל חשבון, כשיכול להיות, שחלק גדול מהם לא היה מזוייף וזאת ניתן לראות, לטענת הסניגור, בהתייחס למחירים המצוינים בהם. לפי עדות חלפון, מחירים של 800 פזטות למ"ר קרמיקה, הם מחירים ריאליים ואילו מחירים של 400 - 500 פזטות למ"ר, הם מזוייפים. לטענת הסניגור, גם ברוב החשבונות המחיר הוא בסביבות 800 פזטות. לטענת הסניגור, לא ניתן ליתן אמון בעדות חלפון, שבחר לספר סיפורים חדשים, שזכרם לא בא בחקירותיו בפני חוקרי המכס, כמו הטענה, שהנאשם הזמין עבורו נייר מכתבים של הספק מטרופול, בבית דפוס בפתח-תקוה. מה גם, שבתחילת החקירה, גם חלפון וגם סיגלית, לא הזכירו במאום, חלקו של הנאשם כביכול, בזיופים. 10. לאחר שהתרשמתי מהעדים ולאחר ששקלתי את חומר הראיות ואת כל טענות הצדדים, גם אלה שלא חזרתי עליהן במפורש, שוכנעתי, שהנאשם ידע על זיופי החשבונות, גם אם לא על כולם, ובחר לשתוק, תוך סיוע לאריחי איריס ולחלפון, להנמיך מחירים ולהשתמט מתשלום מס אמת. חלפון הוא לא עד מדינה, כי הוא אמר את אשר אמר כנגד הנאשם, בחקירתו, עוד לפני שהיתה עיסקת טיעון כלשהי, מה גם, שנאשם שמגיע להסדר טיעון בעניינו, לא הופך בהכרח לעד מדינה. חלפון וסיגלית הם שותפים לעבירה, שהודו כי ביצעו עבירות חמורות של זיוף, כשחלפון הורשע ע"פ הודאתו, בשורה של עבירות חמורות, כמפורט בת5/ ובת6/. בבוא ביהמ"ש לקבל את עדותם, עליו להזהיר עצמו הזהר היטב, שמא הם עשו יד אחת להעליל על הנאשם ולטפול עליו אשמות שוא. הזהרתי את עצמי היטב, וע"פ מיטב התרשמותי, אני מאמין לעדותם של חלפון ושל סיגלית. אמנם, ידם היתה במעל החמור של זיופי החשבונות, עם כל הכרוך בכך, אולם לא ראיתי סיבה שיעלילו על הנאשם סיפורי בדים ובדיות. התרשמתי מהם, כי דברו אמת, כאשר חלפון בחר כבר בחקירה לספר את כל האמת, שהיתה כואבת וחמורה מבחינתו. סיגלית אמרה בעדותה, כי בחקירתה הראשונית, לא דיברה על הנאשם, כי ריחמה עליו, איני רואה כל סיבה מדוע לא להאמין להסברה זה. חלפון הוסיף דברים בעדותו בביהמ"ש, שלא היה להם זכר בהודעותיו בפני החוקרים, המוצגים נ4/ - נ8/, כמו הזמנת נייר מכתבים בבית דפוס בפתח-תקוה, כלשדבריו הוא לא נשאל על כך בחקירה של חוקרי המכס ובמהלך חקירתו בביהמ"ש נזכר. גם זה יכול לקרות, כי בחקירה עונה עד או חשוד על שאלות ולא תמיד נשאל כל השאלות ולפעמים בהקשר לשאלה מסויימת, דווקא, נזכרים לספר על דבר זה או אחר. למרות שחלפון הוא עבריין ושותף לעבירה, התרשמתי מכנות דבריו, במהלך עדותו בביהמ"ש. לא נראה לי, שחלפון ביקש להתנקם בנאשם, כי בעדותו הבחין במהות חלקו של הנאשם. הוא סיפר שהנאשם ידע על הזיופים, אבל חזר והדגיש, שהנאשם לא יעץ לו לעשות כן ולא פיתה אותו לעשות כן. אם יצר נקמה, או רצון להעליל על הנאשם, היו המניעים לדברי חלפון, הוא לא היה עושה הבחנה זו והיה אומר גם, מן הסתם, כי הנאשם פיתה אותו, או יעץ לו. העובדה, שהסניגור של חלפון אמר בטיעון לעונש, שהנאשם פיתה אותו, אין לה משמעות, כי הסניגור אמר את דבריו, בנסותו להשיג עונש קל, ככל האפשר, ולא ידוע מה מקור אמירתו זו, אם זו השערה שלו, או הבנתו הוא, ע"פ חומר הראיות שהיה בפניו. יתירה מזו, מהעדויות עולה, כי אריחי איריס היתה לקוח גדול, שייבאה אריחי קרמיקה בהיקף גדול והינה אחד הגדולים בארץ בענף זה. נראה, שלנאשם היה מניע לסייע לה ולמנהלה בביצוע העבירות, תוך העלמת עין, על מנת לא לאבד לקוח גדול, ממנו קיבל הרבה עבודה ועמלות. גם הנאשם בחקירתו ב - ת1/, הודה כאמור, "חשדתי שהוא עושה זאת אבל לא ידעתי". הסברו של הנאשם, כי היה זה חשד "זמני", שעבר לאחר שהמכס קיבל הסבר ורק הרים מחיר לא מקובל עלי. נראה שזה תרוץ בלבד, כי לא מדובר במעשה חד פעמי, אלא ברשימונים רבים ובהיקף גדול. זאת ועוד, גם בעימות שנערך בין הנאשם לבין חלפון וסיגלית, לא היה הנאשם החלטי בתגובתו. היה צפוי, שהנאשם יכחיש בתוקף את דברי חלפון וסיגלית ויגיד שהם משקרים. הנאשם אמנם אמר שדבריהם לא נכונים, אבל לא היה מוכן להגיד שהם משקרים. בעמוד 5 לתמליל ת3/ אומר הוא - "אני אומר שהדברים הם לא נכונים, אבל הם לא משקרים". גם באשר לעדות סיגלית כי ביצעה את הזיופים רק שבועיים עד חודש לפני החקירה, נראה לי שלא דייקה במועדים בהם נקבה, כי בסופו של דבר מדובר ברשימונים שהוגשו עד 31/12/97, ואליהם בלבד התייחסה בעדותה בפני חוקרי המכס. 11. סיכומו של דבר, שוכנעתי מעבר לכל ספק, כי הנאשם ידע על הזיופים שעשו חלפון וסיגלית, לא מיחה בידם וסייע לאריחי איריס ולחלפון, בהגשת המסמכים המזוייפים, לשם השתמטות מתשלום מיסי יבוא, כמפורט בכתב האישום. עם זאת, מאחר שחלפון לא היה בטוח, שלכל 111 הרשימונים צורפו חשבונות מזוייפים, כשע"פ המחירים הנקובים בחלק לא מבוטל של החשבונות, לא בטוח שהיה זיוף והונמך מחיר, לא ניתן לקבוע באיזה היקף סייע הנאשם לעבריינים העיקריים. עם זאת, לצורך הרשעה, די גם אם ידע הנאשם על מסמך מזויף אחד, שהגיש לרשויות המכס, למרות ידיעתו על הזיוף. אשר על כן, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. רשימון (מכס)יבואמיסיםמס הכנסה