פסק דין בפני תביעתה של חברת ביטוח לתשלום בגין פרמיה. לטענת התובעת, היא הפיקה לנתבע פוליסת בטוח לרכב בבעלותו, על פי בקשתו. מדובר בפוליסה שהונפקה ביום 1/1/99 ועד יום 31/10/00. הפוליסה לא שולמה, בוטלה על ידי התובעת, ומכאן התביעה. יצויין כי הפוליסה הונפקה לנתבע תחת שם מסחרי של העסק שהיה אז בבעלותו "הוסטל שיקומי תעסוקתי". הנתבע כפר בהזמנת הפוליסה, וטען כי סוכן הביטוח מר גוטוירט הנפיק את הפוליסה ללא אישורו וללא הסכמתו. הנתבע טוען כי חתימתו אינה מופיעה על הצעת הביטוח, ואין כל אסמכתא כי ביקש לחדש את הפוליסה הקיימת. בישיבת היום העידו בפני סוכן הביטוח מר גוטוירט, והנתבע עצמו. מסמכי חברת הביטוח בגין הפוליסה האמורה, הוגשו וסומנו ת/1, עד ת/6. במקביל הוגשו מסמכי ביטוח החובה על הרכב הרלוונטי, ת/7. זו פוליסה ששולמה במלואה. מהעדויות שנשמעו שוכנעתי כי אין ממש בתביעה, וכי מדובר בפוליסת ביטוח שחודשה על ידי הסוכן מיוזמתו, כהמשך לפוליסות קודמות. סוכן הביטוח, מר גוטוירט, העיד כי הנתבע היה מבוטח אצלו גם בשנים קודמות, ואז לא היו אצלו כל בעיות תשלום. רק במקרה הנוכחי מאן הנתבע לשלם. ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 12-13. עניין זה מהווה תימוכין לגרסת הנתבע כי לא הזמין את הפוליסה. במקרים קודמים כאשר הזמין את הפוליסה, שילם עבורה ללא טענות ומענות. ואכן, על טופס הזמנת הפוליסה, ת/1, לא מתנוססת חתימתו של הנתבע, אלא חתימת הסוכן בלבד. במקום המיועד לחתימת המבוטח, מופיעה המילה "טלפונית". לעומת זאת, בעדותו אמר סוכן הביטוח, מר גוטוירט, כי קיימת אפשרות שהנתבע הגיע למשרדו כדי ליטול את תעודת ביטוח פוליסת החובה, ששולמה. ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 3-4. אם הנתבע הגיע למשרדו של סוכן הביטוח, מדוע לא נוצלה ההזדמנות כדי להחתימו על הצעת הביטוח? נתון עובדתי נוסף שיש לקחת בחשבון, הוא כי רכב המבוטח נקלע לתאונת דרכים בתקופה בה לטענת התובעת, היתה הפוליסה בתוקף. הנתבע לא תבע את חברת הביטוח בגין התאונה. לחברת הביטוח התובעת, נודע על התאונה, מפנייתו של צד ג'. ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 6-10. הנתבע העיד, כי לא תבע את התובעת בגין אותה תאונה, משום שלא ראה עצמו כמבוטח, הואיל ולא הזמין את הפוליסה נשוא התביעה. עמ' 3 לפרוטוקול שורה 6. חשוב להזכיר, כי חברת הביטוח התובעת, אף לא שילמה לצד ג' מאומה בגין אותה תאונה. לטענתה, כפי שהובאה מפיו של מר גוטוירט, לגופם של דברים לא היה מקום לשלם. עמ' 2 לפרוטוקול שורות 24-27. יש לבחון בזהירות רבה, חידוש אוטומטי של פוליסות ביטוח משנים קודמות. על סוכן הביטוח, שהוא אורגן ושלוח של התובעת, מוטלת החובה לוודא כי החידוש הוא לרצונו של הלקוח/המבוטח. סוכן הביטוח צריך להימנע מיוזמה עצמאית, אשר מטילה על הלקוח/המבוטח חבות ביטוחית שאינו בהכרח מעוניין בה. בחירתו של לקוח, לבטח נכס מסויים בשנה פלונית, אינה מתחדשת אוטומטית בשנה שלאחריה. על המבטחת, באמצעות סוכן הביטוח, לוודא באופן אופרטיבי, ורצוי בכתב, את רצונו של המבוטח בחידוש הפוליסה. במיוחד כאשר, לאחרונה רועננו הוראות המפקח על הביטוח, באשר לחידוש אוטומטי של פוליסות, ונקבע מפורשות כי יש להחתים את המבוטח גם על הוראת החידוש. עצם הצורך ברענון הנחיה מעין זו, מצביע על כך שהבעייתיות היתה מוכרת למפקח על הביטוח וכי פוליסות חודשו אוטומטית ללא הסכמת המבוטח. שוכנעתי כי כך היה גם בענייננו. אין כל אסמכתא אובייקטיבית לטענת סוכן הביטוח, מר גוטוירט, כי החידוש נעשה לבקשת הנתבע. סוכן הביטוח, הוא צד מעוניין בתוצאות המשפט, ואינו עד אובייקטיבי, שהרי שכרו נגזר מכמות הפוליסות שהוא מפיק בשנה. ככזה יש לבחון את עדותו בספקנות. כאשר עדות זו היא העדות היחידה, ומולה קיימת גרסה מוצקה של הנתבע, כי לא הזמין כלל את חידוש הפוליסה, וגרסה זו נתמכת עוד בראיות חיצוניות אחרות, דין התביעה להידחות. סיכום: התביעה נדחית. פוליסהפרמיהשאלות משפטיותחברת ביטוח